דרכי תשובה - ג נז

מראה לבן כמו כנורפ"ל דהיינו מצד אחד נראה כמו טרפי בהמה ומצד השני נראה כמו כף ובתוך הכף צריך לראות היטב שלא ישאר בו שום לבן ולכן טוב מאד לקצוץ הכף לשנים ולהסיר מתוכו כל הנ"ל עכ"ד:

עוד כתבו בס' טהרת אהרן שם ובבית יצחק שם ס"ק י"ג י"ד וט"ו כי בשטח עצם הקוליות יש חתיכות בשר שקורין קני"א ראפ"ל ובק' קראקא קורין אותו קאטרק"י ובלשון הגמ' כף פולפי"א וצריך לקלוף זה הבשר מבחוץ סביביו בצד אחד, ובצד השני אף שיש שם מראה כסף א"צ להקליף ע"פ כולו רק לגרור אותו מראה כסף יפה ונקי. אך להלן במקום שמתחילין המראה כסף צריך לקלוף משם רוחב כמו שני אצבעות כדי שימשוך על המראה כסף אבל המראה כסף עצמו א"צ קליפה רק גרירה יפה ונקי כנ"ל ואח"כ מחתך בבשר דהיינו במקום שאין מראה כסף לאורך הקני"א רא"פ ונוטל את עצם הקוליא שהוא עצם הקוליות שיש בראשו עגול כבוכנא ומפריד את מקום מושך קני"א רא"פ ע"פ כולו ואח"כ חותך בבשר עגול שבקני"א רא"פ הנזכר לאורך ונוטל משם גיד אחד וצריך להוציאו כולו מראשו ועד סופו עד עצם הקנעכי"ל ולפעמים הולך זה הגיד בשיפוע וצריך לעיין אחריו ולחטט אחריו דאסורים משום חלב ודע כי בקני"א רא"פ יש עשרה גידין שצריך להסירן אחד משום חלב וא' משום גיד החיצון וח' גידין האחרים משום דם האחד האסור משום גיד החיצון הוא בצד הרחם שלו והיינו אצל העצם וכשכלה הגיד הזה דהיינו סוף של גיד החיצון יש בצדו גיד אחד האסור משום דם ונוגעין זה בזה בשני עורצין וצורתו כצורת כף פשוטה כזה ך ואצל הגיד הארוך הזה מונחים שם שלשה גידין זה אצל זה ואסורין משום דם וקורין אותן קנוקנות. ובבשר עגול מונחים שם ג"כ ג' גידין זה למעלה מזה ואסורין משום דם ואצל אלו הג' גידין יש שם חוט א' לבן המפריד בין אלו הגידין לגיד שאצליהן ואותו הגיד העומד אצל חוט הלבן ג"כ אסור משום דם וגיד האסור משום חלב נמצא בצד השני ומונח במקום מראה כסף למטה מאלו הג' גידין המונחים זה למעלה מזה והולך לאורך כל הבשר העגול וקורין אותו נו"ן אד"ר. ולפי שהיא הולכת משוקע עד הקנעכי"ל ואחר הגיד הזה צריך לחטט אחריו עד סופו וכן דרכה לעמוד בבהמות נסות במקום העגול במקום מראה כסף אבל בבהמות דקות אותו הגיד האסור משום חלב מונח בצד הרחב בחוץ בצד השני ולכן הוא אסור משום שיונק מחלב המונח אצל בוקי דאטמא והוא בא מחלב הכליות עכ"ד:

וכתב שם עוד בטהרת אהרן כי בתחתית של זה הקני"א רא"פ יש עצם שקורין בל"א קנעכי"ל וצריך לגרר זה הבשר שעלי' ומצד אחד במקום העגול יפריש המייז"ל ובמקום שיש שם מראה כסף יגרור יפה ובמקום שאין שם מראה כסף יקלוף יפה עכ"ד:

עוד כ' שם כי בעצם הקוליות הנ"ל יש בראשו עגול ויש עליו גיד המחבר הקוליות לעצם השני המחובר לגוף וצריך ליטלו משם וגם צריך לקצוץ מראש העצם הזה. וכן בעצם הבוקא דאטמא שהוא עצם השני מן הקוליא דהיינו אותו צד המחובר לגוף הוא נקרא בוקא דאטמא צריכין ג"כ לקצוץ אותו מראשו עד שיראה דם בעצם או עד המוח שבעצם אסור משום צומת הגידין עכ"ד:

וכתבו עוד שם בטהרת אהרן ס"ק מ"ג ובזבח שמואל באות שלפני זה שם ובבית יצחק שם ס"ק י"ז בענין סדר ניקור החלק של חתיכת השוק שכך מעשהו. כי שם יש חתיכה הנקרא בייט"ש קנאכי"ן והוא הבשר המחובר על הקנאכי"ן שקורין אותו מייז"ל הוא נקרא בייט"ש ועל שם שדבוק בקנאכי"ן נקרא בייט"ש קנאכי"ן. הנה המייז"ל מה שדבוק בקנאכין הנקרא ליטק"א יש עליה מצד אחד מראה כסף על פני כולה ואין צריך לקלפו אלא צריך לגררו יפה ונקי אבל מה שיש סביבו מראה אדום צריך לקלפו משום שגיד הנשה רובץ עליו. ומצד השני בין שני הצדדים דהיינו בחוד א' יש שם מראה כסף וצריך לקלפו יפה מן החלב ובחוד הב' נתפרד בשר זה הדבוק לשוק שקורין הענק"ל וצריך להתוך בבשר זה ולקלפו מבפנים. ובאמצע של זה הבשר יש שם חתיכות בשר כפול וקורין אותו בל"א פינגע"ר וצריך להקליף אותו בחודו ומראה כסף שיש בב' צדדים צריך לקלוף יפה ונקי ובבהמות דקות צרי לפתוח כל הבשר העגיל וצריך להקליף בשני חודיו ובשפת אותו בשר מונח שם גיד והולך לאורך אותו הבשר ונקראת צדי"ק פשוטה כזו ץ ויש שקורין לאותו גיד גטפעלי"ך ומתחיל למטה אצל הפרשה ואסור משום גיד החיצון ותחת זה הבשר במקום שדבוקה לקנאכי'ן צריך ג"כ להקליף ולמעלה אצל ראש העצם שקורין קנאכי''ן שם מונחים ג' גידין האסורים משום גה"נ ומראה כסף שיש עליו צריך לנקר יפה ונקי. ואחר כך יהפוך השוק ויחתוך לתוך הירך עד מקום שכלה העצם שקורין קנאכי"ן ויקלוף הבשר הכל היטב מן העצם עד פאת השנית ושם מונחים ג' גידין על הבשר האסורים משום גה"נ והן נראין לעינים. ובאותו בשר עגול מונח גיד אחד בתוך הבשר במקום הקשה הנקרא בל"א ציה"ן ואותו גיד אסור משום גה"נ וגם העצם שקורין קנאכי"ן צריך לנקר יפה ונקי משום נגיעת גה"נ ואצל החתיכות בשר שקורין מייז"ל מונח שם חתיכת בשר אדום שקורין דא"ס טריפה פלעסטרי"ל ולזה אין תיקון לנקר ויחתוך הראש מן העצם שקורין קנאכי"ן משום שכל הגידין נוגעין ודבוקין בו. ואח"כ יתחיל לחתוך בראש השני של הקנאכע"ן במקום שמונח עצם הטשי"ך ויש בו גומא ומחתך אותו בשר המכסה את הגומא משום שהוא בסוף גה"נ והיינו תחלת ארכובה התחתונה ואח"כ מפריד הבשר מן הקנאכי"ן והבשר ההוא עגול ואריך וקורין אותו ג"כ מייז"ל ועל זה מונח עוד שני מייזלי"ך וצריך להפריד משם וטריפה והמייז"ל הארוך צריך לקלוף אותו בשר במקום שיש בו מראה אודם ובמקום שיש שם מראה כסף מגרר יפה ואחר הקליפה מתחלק הבשר העגול לשנים וצריך לקלפו ג"כ במקומות שיש שם אודם ובאמצע צריך לחתוך משם אורך בשר ההוא כמו קליפה ובחלק אחד מאותו בשר יש גיד אחד וצריך לנקרו משום גה"נ. (ובאותו מקום יש סימן שהוא בכור) וכן צריך לגרור העצם במקום שאין עליו בשר שיהא יפה ונקי משום שנוגע בגה"נ בסופו וגם נראה בסוף העצם הנ"ל בסופו סמוך לחוד העצם נקב קטן ומאותו נקב יוצא משם גיד קטן ודק כקש ואח"כ יקוץ העצם מצד הגף במקום שהי' דבוק לבוקא דאטמא משני צדדים וכל הלבן אשר נראה בו כמו כנורבי"ל יעבור משם ועצם הנקרא בל"א טעהליי"ן או טשי"ך שיש בו גומא כנ"ל הנה באותו גומא יש בו מים ואותו מים אסורים משום מיאוס ע"כ ינקה אותו המים מן הגומא עכ"ד:

(עד) ללמוד סדר הניקור. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות ס"ג שכתב מהדמש"א וז"ל הנקרן בעצמו יראה שלא יהי' נקרן עד שיהיה בקי בכל הדברים הנ"ל כדי שלא יקויים בו נבילה וטריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו. ובמדרש תשליכון אותו כלומר הטבח תשליכו לכלב מפני שגזל נבילה וטריפה של כלב עכ"ל (ועי' בדברינו לעיל סי' א' ס"ק פ"א פ"ב פ"ג):

(עה) רק במראית העין מן המומחה. עי' בבל"י לעיל סי' א' סוף ס"ק ט' שכתב דהמנהג כעת שאין מנקרים כ"א מי שנטל קבלה על הניקור עיי"ש ועי' בקונטרס הפסקים של הגאון מהרר"י סוראזינה כה"ץ ז"ל הנדפס בסוף תשו' הרא"ש בפסק האחד שמשבח המנהג ד"ק קראקא ובכל ארץ אשכנז בואימי"ו פולנאה ורוסיאה שאין שום מנקר רשאי לנקר אם לא נקטו רשות ממורה צדק כתוב וחתום מידו ממש כמו מי שרוצה להיות שו"ב ולא כמו שעושין בארץ איטלי"א וכו' עיי"ש ועי' בשלחן גבוה סוף ס"ק מ' שכ' שכן המנהג גם בשאלוניקי ליטול סמיכא על הניקור מן האומנים כמו השוחטים ע"ש ועי' בשו"ת גור אריה יהודה סי' ס"א (בד"ה ומה גם) שהעיד ג"כ שמנהגנו שלא לסמוך על שום מנקר אלא אם נטל קבלה עיי"ש לדרכו ועי' בשו"ת דברי דוד (להרב מוהר"ר דוד מילדולה ז"ל) סי' ל"ה שכ' דהמנהג במדינות אשכנז ופולין שמחמירים בענין נתינת רשות להמנקרים דלא מהני להו רשות מהרבנים לבד אלא מכריחין ג"כ שיהי' להם רשות ממנקרים מפורסמים שבקהילות גדולות ובכל זאת אף שיהי' מנקר מפורסים אין מניחין לו לנקר כ"א בקהלות גדולות שיש שם ב"ד מפורסמים גדולי ישראל ואף שזה המנקר ניקר עד עתה בקהלה גדולה כנזכר אם בא יבא לקהלה קטנה אסור לו לנקר שם וגם מחמירים שאין מנקרים כי אם אחורים של בהמות גסות ממש ואחד מן האלף יארע שינקר גם איזה בהמה דקה עיי"ש. אמנם הנה כ"ז הוא רק במקומות שנהגו לאכול בשר אחוריים ע"י ניקור אבל במקומותינו שאין אוכלין בשר אחוריים כלל אין מדקדקין כ"כ שיטול הקצב או המנקר קבלה כעין הקבלה שנוטל השו"ב ובכל זאת בפה"ק מונקאטש הנה השו"ב המומחים דקהילתנו הם בקיאים היטב בניקור חלק הפנים וכשבא איזה קצב או מנקר לכנוס בעסק זה לנקר בשר אין מניחין אותו עד שיעמוד לנסיון לפני א' מהשו"ב המובהקים דפה"ק ואם יעיד עליו השו"ב שהוא אומן ובקי היטב וקולע אל השערה ולא יחטא אז יוכל להקריב למלאכה זו לנקר ולמכור בשר כשר לישראל ועכ"ז יש לנו אנשים נאמנים הממונים מהקהל להשגיח ע"ז והם בודקים כל בהמה לאחר שינקרו הטבח אם לא הניח איזה גיד או קרום שצריכין להסירו ועי' בדברינו להלן (ס"ק צ"ה):

(עו) מן המומחה הבקי בנקורו ע''י