דרכי תשובה - ג מה

שנותנין בגד. עש"ך ס"ק כ"ד ועפר"ח ס"ק כ"ד מ"ש מהרשב"א בתוה"ב וע' שלחן גבוה ס"ק נ"ט:

(קטז) ונכון ללמד וכו' שישפשפו הבשר. וכן צריך ללמד למנקר הבשר שיקנח סכינו תמיד בסמרטוט. שלחן גבוה שם מהרשב"א. ועשפ"ד ס"ק י"ד שכ' שיש להזהיר להקצבים שלא יחתכו חלב גמור בסכין שמנקרין בה בשר עיי"ש ועי' בבל"י ס"ק ט"ז שכ' וז"ל וכמה פעמים הזהרתי למנקרים כשמוכרים חלב גמור חותכין עם הסכין שמנקרין בו וסומכין על מה שמקנחין הסכין בינתים וז"א דמשמע מדברי הרשב"א דבחלב גמור לא מהני מה שמקנחים על הבגד ע"כ צריך ב' סכינים דוקא עיי"ש:

יעיין במ"ז ס"ק י"ד ושפ"ד ס"ק י"ד דמבואר מדבריו דמ"ש הש"ך דהדחת הבשר דנהגו רל ישראל להדיח כל בשר קודם מליחה מהני ג"כ להכשירו במה שנדבק בו חלב מהסכין הוא רק אם חתכו בסכין זה קודם חלב שאינו אסור מה"ת נדבק בהבשר רק חלב דרבנן אבל בנדבק בהבשר חלב גמור האסור מה"ת לא מהני לי' סתם הדחה כמו שמדיחין הבשר קודם מליחה אלא שצריך שיפשוף גדול בידים היטב עיי"ש ועי' בס' שורש מיעקב הראשון שמחזיק דברי הפרמ"ג בזה בראיות מכמה מקומות דבכה"ג צריך הבשר שיפשוף גדול היטב בידים עד שיהי' אומד הדעת שבודאי סר ממנו השמנונית שנדבק בו ע"י הסכין עיי"ש אמנם יעוין בס' דברי יוסף סי' תל"ז שמלמד זכות על העולם במה שאין נזהרים כעת להזהיר לב"ב לשפשף הבשר בידים יפה מחשש שחתך הקצב הבשר בסכין שחתך בה חלבים משום דדוקא בזמן הש"ס שלא הי' נוהגין לשרות הבשר, חצי שעה דוקא קודם מליחה הי' צריכין לשיפשוף יפה מפני החלבים משא"כ לדידן דנוהגין בכל תפוצות ישראל לשרות הבשר חצי שעה קודם מליחה כמש"ל סי' ס"ט דהוא עדיף משיפשוף ממילא דא"צ לשפשף עוד משום החלבים עיי"ש סעיף יח (קיז) אין פורשין הכסלים וכו'. ובדיעבד אם פרש בעוד שלא נצטנן החלב שעליהם עי' בד"מ שהביא פלוגתת הפוסקים בזה י"א דסגי לי' בשיפשוף היטב וי"א דצריך קליפה והד"מ הכריע להקל דסגי בשיפשוף ועי' בדברי יוסף סי' תל"ד מ"ש בזה והעלה דכיון דחלב הוא איסור כרת יש לחוש לדעת הרשב"א והאו"ה להצריך קליפה עי"ש (קיח) בעוד שלא נצטנן. עי' באו"ה כלל ב' מ"ש שיש לזהר שלא לפרוש גם לאחר שנתקרר שיש לחוש שהטבח יסמוך על דעתו שכבר נתקרר ולפעמים לא יהי' נתקרר כ"כ ויזוב החלב ויבלע בבשר וגם הקרום והחלב דק ומתמעך ביד הטבח ולאו אדעתי' עיי"ש ועי' בד"מ שהביאו ודחה דבריו שאין לחוש לזה ע"ש ועי' בדברי יוסף שם מ"ש ע"ד הר"מ בזה והעלה דכיון דהוא חשש איסור כרת יש לחוש לדברי האו"ה עיי"ש:

(קיט) תוך ג' ימים. עפת"ש ונ"צ מ"ש לענין אם מהני שרי' תוך ג' ימים לענין חלב כיון דחלב כ"ז שהוא במים הוא מתקשה יותר ועי' בד"ק ס"ק ב' ובמוסגר שם שדעתו דמהני שרי' בתוך ג' ימים גם לענין ניקור מהחלב אך כ' דיש לזהר בשריית האחוריים קודם ניקור שלא ישאר לחלוחית הרבה ויהי' חשש כבוש הבשר עם החלב עיי"ש ועבשפ"ד להלן סי' ס"ט ס"ק נ"ג שכ' וז"ל ולענין בשר אחוריים נמי היכא שהשעה דחיקא וא"א בענין אחר יש להתיר ע"י שרי' היטב עכ"ל ועי' ביד יהודה סי' ס"ט שם בפיה"א ס"ק נ"ח מ"ש בדברי הפרמ"ג בזה והאריך בזה והעלה דלכתחילה אין להקל בזה. אך מ"מ הסומך עצמו על דברי המקילין בזה אפילו לכתחילה ע"י שרי' היטב לא הפסיד כיון דבלא"ה מותר בדיעבד ובפיה"ק שם ס"ק פ"ט כתב דבמקום שהמנהג להקל אף להשהותו ג"י אף לכתחילה בלא ניקור מחוטי חלב ע"י שרי' היטב אין לסתור מנהגם עיי"ש אמנם בשו"ת תשואות חן סי' כ' פסק דלכתחילה אין שום היתר בזה ואפי' אם ישרה אותו כמה שעות אסור לכתחילה עיי"ש והביאו ביד אפרים להלן סי' ס"ט סעי' י"ב ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קט"ו מ"ש בענין זה באריכות ועי' בס' דברי יוסף חלק ב' סי' תס"ט אות י' מ"ש בענין זה ועי' עוד בדבריו סי' תל"ה מה שהאריך בדברי הפת"ש והנ"צ והיד יהודה הנ"ל ולדינא העלה דבחלק האחוריים שפיר יש להחמיר לכתחילה בזה כיון שיש שם הרבה חלב ואין להקל כ"א כשהשעה דחוקה וא"א באופן אחר אז יש לסמוך אשריה היטב אבל בחלק הפנים דאין שם רק מעט חלב יש להקל אף לכתחילה עיי"ש. (ולענין אם שרו אותו בתוך ג"י ולא נקרו מחוטי דם עי' בדברינו להלן סי' ס"ט ס"ק רל"ז]:

סעיף יט (קכ) כל אלה וכו' לא נאסר הבשר. עי' בבית מאיר שהקשה על לשון המחבר שכתב תיבת כל דמשמע דקאי גם על דין דבסעי' ט"ז דאין מולחין חלבים עם בשר והלא המחבר פסק להלן סימן ק"ה דמליחה אוסרת באין ס'. ותירץ עפ"ד הב"י דהמחבר בסעיף זה מיירי באופן שלא הי' מליחה גמורה או שלא מיירי בחלב גמור אבל כשהי' מליחה גמורה וחלב גמור בודאי אוסר בדיעבד עד ששים עיי"ש וכיוצא בזה כ' ג"כ בשלחן גבוה ס"ק נ"ה וס"ק ס"א דבע"כ לא קאי המחבר בסעי' זה אלא אשאר דברים דהיינו אאין מדיחין חלב עם בשר ואסכין שחתך בה חלב שלא יחתוך בה בשר ואאין פורסין הכסלים ע"ג הבשר וכו' דכל אלה הדברים אם נעשו בדיעבד לא נאסור הבשר אבל אם מלח בשר עם החלב שבו בודאי משערין בששים דהכי נקטינן להלן סי' ק"ה סעי' ט' עיי"ש (ועי' מזה בדברינו להלן ס"ק קכ"ו):

סעיף כ (קכא) שיסירו החוטין והקרומים האסורים וגה"כ עי' בס' תוספת ירושלים בסי' שאח"ז שהביא מדברי הירושלמי (פ"ב דדמאי) דמתנאי ב"ד הוא דהחלב הוא משל טבח היינו שהטבח מפסיד ומנקה להקונה או יתן להקונה בשר כנגדו לפי משקלו וגיד הגשה משל לוקח והתקין ר' אבהו מקיסרין שיהי' שניהם משל לוקח שאם לקח במשקל אין מנקה לו מן הדמים