דרכי תשובה - ג מב

צידו של הגיד מונח גיד הלבן והולך סמוך לדרי"ז השומן של ההוי"ך פלע"ק (שקורין בלשון רוסיא פחוז"א ובל"א גרי"ף) וכלה עד הקנארפ"ל. וגם בזה נוהגין במדינת פולין למשוך אותו הגיד עד לסופו עכ"ד. ועי' בבית יצחק שם ס"ק כ"א שכ' דבשר הקלי"ן הוא בשר דק וצריך קליפה ובצד שיש שם שומן הנקרא גרי"ף יש שם ג"כ בשר וצריך קליפה ורק במקום שיש מראה כסף סגי בגרירה יפה עיי"ש:

(פב) תחת החזה בראשי הצלעות. והם בחלב הכסלים שהזכירו המחבר למעלה בסעיף ו' ושם מבאר דין חלב הכסלים וכאן כ' כמה חוטין יש בו ודרך מושבם ומביאם וחוטין הללו הם בתוך החלב שתחת הקרום ומתפשט מתחת החזה עד ראש עצם הירך שקורין הנק"א. שלחן גבוה ס"ק מ"א:

(פג) בחצי הבהמה של פנים. קרי לה חלק של פנים משום שהוא חלק פנימי מן הטרפש ולפנים לצד הראש אבל לעולם דהחלב הזה הוא מן הטרפש ולחוץ לצד הבני מעיים כנודע ליודעי ניקור דמן הטרפש ולפנים לצד הראש הכל הוא חלב טהור. שם ס"ק מ"ג:

(פד) הוי להו כחמימי ומשתלפי. עי' בשלחן גבוה שם בס"ק שלפ"ז וס"ק מ"ו שכ' דהמנהג שלא לחלק בכך כלום אלא דנוהגין לחטוטי בתרייהו בין ב מימי ובין בקרירי עיי"ש:

(פה) ויש מקילין וכו'. עי' בשו"ת מהרשד"ם חיו"ד סימן נ"ב ועיין בשלחן גבוה ס"ק מ"ה מ"ש בביאור דברי המהרשד"ם בזה:

סעיף יד (פו) שעל הקשת. עבאה"ט מ"ש מפירש"י ועשפ"ד ס"ק י"ג שכתב דמשמע דמחולקים הם פירש"י עם פירוש הרמב"ם בענין זה ועי'. בפר"ח ס"ק כ"א ובשלחן גבוה ס"ק מ"ז:

(פז) אסור ממנהג. היינו היכא דנהגו לאסור אבל במקום דלא נהגו מותר. כרתי ס"ק ט"ו עיי"ש אמנם יעיון בפר"ח ס"ק כ"ב שכתב דלפי הי"א שהביא הרמ"א בכל מקום אין להקל אפי' היכא דליכא מנהג ידוע לאסור עיי"ש:

(פח) שמדינא אסור. אינו ר"ל מדין תורה אלא כיון שהמחבר כתב דממנהגא בעלמא הוא ע"ז כתב הרמ"א דאסור מדינא מדרבנן מ"ז ס"ק י"ג:

(פט) ולכן אין להקל בו. עי' בשלחן גבוה ס"ק מ"ז שכ' שכן נתפשט המנהג בשאלוניקי ובכ"מ לאסור שתיהן וגם נהגו לחתוך אותו חוט המשוך מן הקיבה ולאוסרו עיי"ש. ועיין בבית יצחק שם ס"ק כ' שכתב דגם במדינתינו המנהג כן להסיר הקרום והחלב שעליו. והיינו במקום שיש קרום וחלב תחתיו הוי קרום ונקלף ואפילו במקום שאין שם כ"א קרום וא"א לקלוף כ"א בכח ותחבולות ואין שם חלב אפ"ה נוהגין לקלפו בין בקיבה ובין בכרס משום חלב הפרוסה המונח עליו ואע"ג דאנן קיי"ל דמה דאמרינן קרום ונקלף הוי חלב היינו כשנקלוף כדרכה בלי תחבולות מ"מ כיון דקיי"ל ביותרת הכבד דצריך ניקור קרום העליון משום חלב הקרב המונח עליו ה"ה בכרס וכדומה אע"ג דא"א לקלפו כ"א בתחבולות צריך לקולפן עיין שם:

סעיף טו (צ) אסור. עי' בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ו דמבואר מדבריו דחלב שע"ג הקיבה וחלב שע"ג הדקין ענוש כרת עליהם עיי"ש ועי' בדברי המגיה במשל"מ פי"ג מהלכות שגגות הלכה ה' מה שהאריך בדברי הכנה"ג בזה והעלה בראיות דבין חלב שע"ג הקיבה ובין חלב שע"ג הדקין אע"ג דאסורים מדאורייתא וכל אוכליו יאשמו אבל אין חייבים עליו כרת עיי"ש ועי' בס' עזרת כהנים על הספרא פ' ויקרא פרק ט"ז מה שהרבה להשיב ע"ד המגיה שבמל"מ הנזכר עיי"ש ועי' בשו"ת חסד לאברהם מהד"ק (חתנו של הגאון עזרת כהנים הנ"ל) מה שהאריך להמליץ ולהגן קצת בעד הרב המגיה בזה ולהצילו מתמיהת חותנו הנ"ל דלא לשוויה כטועה ח"ו ולדינא גם הוא מסכים לדברי חותנו הנ"ל שדברי הרב המגיה הנ"ל המה לא שרירן וקם דינא כי חלב שע"ג הקיבה ושע"ג הדקין חלב גמור הוא וחייבים עליו כרת עיי"ש באריכות:

(צא) באורך אמה. דע דבאורך אמה יש לעיין בי' אי בשור הגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו. שפ"ד ס"ק י"א (סוף ד"ה אמנם):

(צב) המעי שיוצא בו הרעי וכו'. עי' בדברי הרב המגיה במשנה למלך פרק י"ג מהלכות שגגות הלכה ה' שהעמיס בדברי הפוסקים דמ"ש דריש מעיא צריך גרירה ר"ל במקום התחלת הטבחייא שהוא המעיים שממנה יוצא הרעי אבל אין למדוד אמה במקום שהוא סמוך לנקב שהרעי יוצא שם ולגרור אותה רק שמתחיל למדוד האמה במקום התחלת הטבחייא ובמקום שהוא דבוק להנקב כל שהוא לאחר מדת אמה מתחלת הטבחייא א"צ לגרור עיי"ש, אמנם יעיון ביש"ש חולין פרק ג"ה סימן ז' שכתב להדיא דהמנהג לנקר אורך אמה מן הכרכשתא ומתחיל מנקב הרעי עיי"ש ועי' בס' ערוגות הבושם אות ב' שכתב שכן עיקר לדינא כמ"ש המהרש"ל וכן המנהג גם עכשיו בכל בעלי הוראה דמה שלמעלה מאורך אמה מסוף הטבחייא סמוך לנקב מכשירין ולית דחש לדברי המגי' שבמשנה למלך הנ"ל עיי"ש:

(צג) אורך אמה מכאן. עי' שפ"ד ס"ק י"א שכ' דחלב שעל הכרכשתא שהוא המעי הישר לפעמים אין בו כ"א חצי אמה וא"כ צריך לגרר גם חלק מהדקין להשלים מדת האמה עיי"ש ועי' בערוגות הבושם שם שהביאו והפליא עליו דבודאי א"צ לגרור רק המעי הישר ולא שום חלק מהדקין כלל דעל הדקין אין שם שום חלב ואם הוא גורר כל המעי הישר עד הדרא דכנתא תו לא צריך לגרור מהדקין כלל כדי שיהיה כשיעור אמה דאמה לא דוקא אלא דר"ל דאם המעי הישר היא יותר מאמה א"צ לגרור ממנה רק כמדת אמה עיי"ש (צד) שא"צ אורך אמה ממש. עי' בשו"ת ברכת חיים סי' נ"א שרצה השואל לומר דעכשיו א"צ לנקר את הכרכשתא כלל דקיי"ל כהרמב"ם דסגי בדבר מועט ועכשיו נהגו שזורקין דבר מועט במקום שהפרש יוצאת מחמת מיאוס וכ' דז"א דעכ"פ זה הדבר מועט אין אתנו יודע כמה שיעורו והב"י כ' שהמנהג ליטול כחצי אמה משום דעת הרמב"ם ומזה נשמע שהמיעוט הוא עכ"פ חצי אמה עיי"ש:

(צה) הקרום עם הדבוק בו. עפת"ש ועי' בכו"פ מה שהאריך בדבר פלוגתת הגדולים שהיה ברור שלפניו שהגאון מ' דוד אופינהיים הדפיס בחייו שו"ת להשיג ע"ד הרמ"א בזה והעלה דחלב שעל אמות אלו חלב טמא הוא ושלח התשו' ע"פ תבל לחלקם ביעקב אבל רוב העולם לא שמעו לקולו והורו כמ"ש הרמ"א וכמו שהאריך בזה הכנסת יחזקאל שם זולת השב יעקב בתשו' שם החזיק בדברי הגאון מ' דוד אופינהיים ז"ל אמנם הכו"פ האריך להשיג עליו והעלה דהעיקר לדינא כהרמ"א שאין איסור רק הקרום והחלב שע"ג הקרום אבל זה שתחת הקרום הוי שומן ומותר עיי"ש וכ"כ בשפ"ד סקי"א לדינא אין לנו אלא דברי הרמ"א שא"צ להסיר רק הקרום שעל השומן והשומן שתחתיו כשר עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א שכ' דבע"כ מ"ש הרמ"א שא"צ להסיר רק הקרום עם הדבוק בו וכו' לא קאי על האמה היוצא מהקיבה דהוא חלב גמור ולא קאי רק על האמה של המעי שיוצא ממנה הרעי וכדדייק חיתום לשון הרמ"א אבל לא שומן הדבוק בטבחייא וכן כ' הלבוש ז"ל וכ"כ הגאון מהר"ד בתשו' הנדפסת בס' שיורי כנה"ג וכ"כ בשבו"י חלק ג' סי' ס"ה עכ"ד:

(צו) אבל לא השומן. עפת"ש מ"ש לעיין בשו"ת שב יעקב ר"ל כי בשב יעקב שם כתב ג"כ דאותה אמה שמצד הכרכשתא יש בה