דרכי תשובה - ג מא

לשדרה עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק מ"א שהביאו וכ' דר"ל שראשי חוטין הללו מתחילין מן העצם המחבר השוק עם הגוף עיי"ש:

(עח) אסורים. ואין חייבים עליי. טור. ועי' בשלחן גבוה שם ובס"ק מ"ג מ"ש הטעם שהשמיט המחבר לשון זה של הטור שאין חייבים עליו עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ד מה שהאריך בענין זה בפלוגתא דרבוותא אי חוטין שבעוקץ אסורין משום חלב או משום דם. ונ"מ יש דאם אסור משום דם אי חתכו ומלחו שפיר דמי אף למליחה או אף בלי חיתוך לצלי ואי משום חלב לית להו תקנה עיי"ש ועי' בפר"ח ס"ק ג' מ"ש בזה והעלה דאם כי דעת המחבר לקמן בסי' שאח"ז נראה שחשבו בין חוטין האסורין משום דם מ"מ לדינא יש להחמיר ולאסור החוטין הללו משום חלב עיי"ש. ועי' דחגורת שמואל ס"ק ג' שכ' דהעיקר לדינא כדעת הרמב"ם דחוטין הללו אינם אסורין רק משום דם ולא משום חלב עיי"ש ועי' בשלחן גבוה בסי' שאח"ז ס"ק ו' מ"ש בזה וסיים בצ"ע ועי' בדברינו להלן בסי' שאח"ז (ס"ק ח' מ"ש עוד מזה):

(עט) וראשו הא'. ר"ל ראשו של כל אחד ואחד מהחמשה חוטין הללו. שלחן גבוה ס"ק מ"ב:

(פ) מחובר לשדרה. ור"ל בעוקץ זה שהוא מחובר לשדרה למטה סמוך לזנב שם ס"ק מ"א:

(פא) לשדרה. וכ' בטהרת אהרן ס"ק מ"ד ובזב"ש אות ט' י' דשם סמוך להעוקץ יש שם חתיכות בשר וכל אשר בו ממעל עם האלי' במקום השדרה שבתוכו מונח החוט הכל נקרא בשם הכולל שלה קושלי"ץ ובק' קראקא קורין אותו לענדי"ן בראטי"ן ובק' פראג קורין אותו דיא רו"ד. וסמוך לו יש עוד ב' חתיכות א' נקרא שיל"ט או שילטליי"ן או שפיט"ץ בל"א. וא' נקרא קלי"ן או דע"ק או פלאנקי"ן ויש שקורין אותו עקרב עכ"ד:

וסדר ניקור זה החתיכה הנקרא קושליט"ץ הנזכר. עי' בטהרת אהרן שם ס"ק מ"ה ומ"ו ובזבח שמואל שס אות י"ג וי"ד (ובהגהות דרישת הזאב שם) ובבית יצחק הנ"ל בסוף דיני ניקור אות י"ט דמתחילה צריך לקלוף אותו מתחילה ועד סוף ברוחב כל הבשר עד הלובן כסף ויגרור הלובן כסף היטב יפה ונקי מכל חלב ולמעלה מקרום שכלה הקושליט"ץ הוא עצם הנק"א מן הבשר ומן השמנונית הדבוק בו עד שנראה ב' עוקצין מן העצם המחוברין בבשר ובאמצע העצם יחלק אותו שנראה ג"כ באמצע עוקץ מכל חלק א' ואצל ההנק"א נמצא חתיכות בשר קטנה על הלובן כסף שיש בקושליט"ץ ויחתוך אותו חתיכות בשר והלובן כסף קצת הנוגע בו ממעל וזהו חתיכות בשר שאנו נוהגין לחתוך היינו בבהמות דקות מפני שצריכין לחתוך הכל אבל בבהמות גסות א"צ לחתוך אותו חתיכות בשר. ולפעמים נשאר עצם קטן והוא נקרא עצם דקולבסתא דבוק בעצם הנק"א וצריך להסיר אותו העצם כי הוא אסור משום חלב המתניים ואצל העצם הנק"א שם בסוף חוט השדרה מונח שם החתיכה הנקרא טריפה לינבי"ל שקורין בל"א לעדוויטץ שאסור משום שמונח בתוך תרבא דקילבסתא. וגם יגרור החלב שבמקום הלעדויט"ץ (ונראה כמראה כסף על חתיכת ארוך) ואח"כ יגביה הדע"ק מן הקישליט"ץ בבהמה גסה עד החציה באלכסון דהיינו מן העצם האנק"א יגביה הדע"ק לערך ב' אצבעות ברוחב עד שיגיע למקום שיש כמו הם שבמקום ההוא דבוק הדע"ק לבשר ואינו יכול לפתוח עוד ומן אותו מקום ילך באלכסון עד סוף חוט השדרה וצריך לפתוח באמצע ולהפריד בנחת שלא יפסיק החוטין ומכ"ש שלא לפתוח בסכין (משום שיש שם עדיין גידין וצריכין למשוך אותן ביד כשבאים לידו כי הגידין הללו אסורין משים שיונקים מחלב המתניים). ובכבשים ועזים צריך לפתוח עד חוט השדרה מפני שהם מרקדים והם פרוקי מפרקי ביותר מן הבהמות גסות והחלב מתפשט בכל הקושליט"ץ. ויגרור החלב מן הדע"ק יפה ונקי שלא ישאר שום חלב ולא חוטין באותו חלק שצריך לגרור. ולפעמים נמצא דבוק בדע"ק לאורכו חתיכות בשר הבאים מן הטעלע"ר או דע"ק וצריך לקלוף אותו הבשר. וכן נמצא שם בין בשר הקושלי"ץ ובין הטעלי"ר דבוק על השומן חתיכות בשר שרחבו לערך רוחב אצבע וזה ג"כ טריפה וצריך לקלפו. ואח"כ יגרור החלב המונח על המראה כסף בקושליט"ץ יפה ונקי וימשוך החוטין שיש שם עד קצותם שבאים מחלב המתניים ובסוף הקושליט"ץ למטה במקום שמפרידין מן חלב פנים אצל השדרה אין שם מראה כסף רק כמו חוטין לבנים ואינו יכול לגרר החלב יפה ונקי על כן נוהגין לחתוך החוטין עם החלב (ולפעמים ישאיר הטבח בחלק א' מהאחוריים לחבירו חתיכה משדרה של חבירו וצריך המנקר להשגיח על זה ולפתוח הדע"ק מצד השני ולקלוף ג"כ אותו חוטין לבנים שיש בו מצד השני) והבשר אדום שאין לו מראה כסף צריך לקלפו וצריך להסיר חוט השדרה המונח בעצם עם הקרום שעליו שקורין ווייסי"ל כי הוא אסור שיונק מחלב הכליות ומן גה"נ לפי שמן חוט השדרה מתחיל גה"נ וגם העצמות שחוט השדרה מונח בהם צריך לנקר יפה ונקי משום חלב המתניים וחלב גה"נ וגם ליטול כנפי העוקץ מן העצם שחוט השדרה מונח בה עכ"ד. ועי' בישועות יעקב ס"ק ב' ששאל למנקר א' בענין ניקור הקושלי"ץ שנוהגין לקלוף צד א' הדבוק בשדרה ובצד הב' שיש שם מראה כסף איך נוהגין לגרור עד היכן המנהג לגרור והגיד לו שמנהגן הוא לגרור עד חצי' והשיב לו שלפי דברי החגורות שמואל מבואר שצריך לגרור כל מראה כסף ולא סגי לקלוף רק עד חצי עיי"ש:

ועיי"ש בספרי ניקור הנ"ל שכתב עוד בענין ניקור הקושלי"ץ כי יש בו ה' גידין ג' העליונים לצד הנק"א אסורין משום חלב וב' התחתונים אסורין משום דם ונקראים גמין וצורתן כצורת ג והחמשה גידין הללו מונחים כל א' נגד החוליא אשר בחוט השדרה ושנים מהם יש למשוך מצד חוץ סמוך למקום שמונח נגד ההנק"א והג' הוא למטה מזה תחת הדע"ק ובין הקושלי"ץ. וב' גידין שמתחתיו ימשוך מעבר לעבר דהיינו מצד הבשר שמונח ע"ג ה' צלעות קטנות ושם נמצא ה' גידין הנקראים גמי"ן. והנה אף שהמנקר יודע בעצמו שמשך הג' חוטין שאיסורן משום חלב מצד הדע"ק אעפ"כ חייב לחטט אחריהם מצד הבשר ולקלוף הבשר הדבוק על החוליות של הצלעות קטנות הנ"ל ולחתוך משם כל הגידין הנמצאים שמה או הסעיפים הנשארים שמה וגם יקח משם ראש הגיד שהוא נגד השדרה באלכסון עכ"ד:

עוד כתבו שם דחתיכות בשר שקורין שיל"ט או שילטליי"ן או טארט"ש או בפיט"ץ בל"א הדומה לצינה שקורין שיל"ט בל"א הוא למעלה בקושליט"ץ אלא שהעצם שקורין הנק"א מונח בין הקושלי"ץ ובין השיל"ט וצריך לקלוף את השיל"ט הנזכר לפי שמונח עליו האלי' ויש שם מראה כסף וצריך לגרור יפה ונקי מן החלב שבו וגם יש באמצע השיל"ט מן המראה כסף עד לסופה חוט לבן וקורין אותה שייטי"ל וצריך לגרור החלב שמונח שם יפה ונקי. ולמטה בשיל"ט במקום שהבשר סמוך להנק"א מונח בשר קטן שקורין אותו חתיכות גניבה ובל"א קורין אותו דא"ס פלטסטערי"ל וצריך לקלוף בצד העליון משום שעליו הולך הגה"נ עד חתיכת בשר שקורין קלי"ו. ועל צד הב' של הפלעסטערי"ל יש מראה כסף וצריך לגרור יפה ונקי וצריך ג"כ לקלוף הבשר השיל"ט ע"פ כולה עד העצם שקורין הנק"א וכל מקום שיש שם ריוח בין הדבקים צריך לגרור אותו משום חלב ובשיל"ט הנ"ל במקום עוביו מינח הגיד שהוא כצורת ש והוא אסור משום דם עכ"ד. ועי' בבית יצחק שם סוף ס"ק כ' שכ' דהגידין הללו נראין כך שכאשר מהפכין השיל"ט נראה שיש עליו עור ובתוך העור יש שם ב' גידין אחד מונח במקום שמתחיל העור והגיד השני מונח ברוחב ד' אצבעות מגיד הראשון נגד הקישליט"ץ למעלה וצריך לאחוז העור ביד ומפריד העור מן הבשר עד עצם הנק"א ומגרר יפה אותו העור מהחלב שעליו ולפעמים יש מעט בשר עליו וצריך לקלפו והבשר של השיל"ט תחת אותו עור למטה צריך קליפה ובמקום שיש מראה כסף יגרר יפה עכ"ד:

ועיי"ש עוד בספרי ניקור הנ"ל שכתב שבצד השני במקום הדק של השיל"ט נוהגין לחתוך הקנוקנא שבו משום מראית עיין עיי"ש:

עוד כתבו בספרי הניקור שם דחתיכות בשר שקורין קלי"ן שהוא הכסל שנקרא פלאנקי"ן (לפי שצד א' הוא רחב וצד הב' הוא חד לכן קורין אותו קלי"ן) או עקרב (והוא ע"ש שהגיד שבתוכו נראה כמו צורת עקרב) צריך לקלוף אותו צד המונח על הקני"א ריפי"ל ובין הקלי"ן הנ"ל ובין הקני"א ריפי"ל יש שם חלב וצריך לגרר אותו חלב יפה ונקי ובכל מקום שיש שם ריוח בין הדביקים צריך לנקר אותו החלב שמונח שם יפה ונקי. ולצד בהוי"ך פלע"ק אין צריך לקלוף משום שהשומן של הוי"ך פלע"ק מונח על צדו של הפלאנקי"ן אבל אנו נוהגין לקלוף גם הצד השני והקנוקנות שיש שם צריך לחתוך משום מראית עין ולמטה במקום הרחב של הפלאנקי"ן יש כמו מראה כסף (אשר השורש מן הגיד העקרב נראה שם ונגע המראה כסף בגיד) וצריך לקלוף אותו מראה כסף לפי שעומדת בין הירכים והקרומים מושכין לכאן ולכאן לכן נוהגין להסיר אותו עיין שם:

עוד בספרי ניקור הנ"ל שכתבו דבחתיכה הנקרא קלי"ן יש שם גיד ע"ס כולו והוא אסור משום גה"נ ואותו גיד נראה כמו צורת עקרב ועל