דרכי תשובה - ג לט

ירושלים בקיצור הוראות איסור שהניח דין זה בג"ע דהא מבואר להלן סי' צ"ח דבחלב לא מהני ששים אלא צריך ג"כ להסירו ע"י מים צוננים ולדעת הר"ן הוי מדאורייתא עיי"ש:

(נט) הואיל ונוהגין בו היתר. עבאה"ט מ"ש בפלוגתת הש"ך והפר"ח לענין אם יש תערובות מחלב הדבוק לכרס בתבשיל ואין בו ס' ועבל"י סק"י שפסק כהפר"ח לאסור כשאין בו ס' עיי"ש ועי' בכו"פ שכ' דהעיקר כהש"ך דאפי' כשאין בו כדי לבטלו לא אמרינן בזה טעם כעיקר עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד ס"ק י"ב ובמ"ז ס"ק ט' שפסק להחמיר דבעינן ס' ושגם הש"ך ס"ל כן דס' בעינן עיי"ש:

סעיף י (ס) קרום שעל דד הטחול. עי' בשו"ת בנין ציון חלק א' סי' מ"ח שנשאל בדבר החלב הדבוק בטחול עצמו אחר שהסיר הקרום עם החלב שבקרום אם הוא בכלל איסור או לאו כי הרבה פעמים ימצא תחת אותו קרום דבוק בטחול חלב מעט או הרבה ואפי' שמשתדלים לנקר את כל שטח הטחול הרבה פעמים אי אפשר בקל לנקותו מכל וכל מאותו חלב הדבוק בטחול עצמו ועיי"ש במ"ש בזה וכ' שלא מצא מקיר לזה בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים דבכ"מ לא נזכר רק הקרום שעל הטחול ולא מחלב או שומן שתחתיו. אמנם המנהג הוא להעביר גם החלב שתחת הקרום ואולי הוא הטעם שחוששין שמא נשאר מעט מהקרום לכן מעבירין כל אשר לבן בו וע"כ לכתחלה אין להקל נגד המנהג דלא יהא אלא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור שאי אתה רשאי להתיר בפניהם אך לחוש לבישול איסור לכתחילה אם ישאר מעט מהחלב בהטחול שבודאי בטל זה המעט שנשאר בששים בבישול כולי האי אין צריך לחוש עיי"ש וגם אני העני נשאלתי בענין זה והשבתי ג"כ שאין להחמיר לאסור גם השומן הדביק בטחול עצמו והבאתי כמה ראיות לזה מדברי הפוסקים ואכ"מ להאריך:

(סא) הטחול. כ' בשלחן גבוה ס"ק כ"ט וז"ל ודע שבטחול הבופל"י נהגו בו איסור לפי שאין אדם בקי בניקורו מרוב חלב שבו עכ"ל:

(סב) והוא הצד הגס. עבאה"ט מ"ש שה"ר משולם היתיר משום דבטל החלב של הטחול בטחול עצמה. ועי' בס' ר יוסף על היו"ד (מהגאון מ' יוזפא ז"ל מזאלקווא) להלן סי' ע"ד שכ' דאפי' יש ס' בטחול נגד החלב טמא מ"מ צריך ליטול ממנו ג"כ כדי נטילה בצליי' דלחומרא אמרינן דהוי כחוש כמ"ש הפרמ"ג בכמה מקומות עכ"ד:

ומ"ש הבאה"ט לעיין להלן סי' ע"ד ר"ל שכ' הט"ז שם דאין לסמוך להקל בטחול שנצלה בלא ניקור כי הוא איסור גמור מן התורה עד שיודע שהטחול והחלב כשר שבו הוא ששים כנגד הניקור כי לפעמים יש חלב הרבה על הטחול ולפעמים מעט כשהוא כחוש ולכן מסתמא אין ששים אלא אם כן שיערוהו וראו שיש ששים בטחול נגד הניקור אז יש להכשיר עיי"ש וכן כתבו בפר"ח שם סעיף קטן ה' ועי' בשו"ת הלכות קטנות חלק א' סי' רצ"א שהשיג על הפר"ח בזה והעלה דהעיקר כדעת המקילים בזה דמסתמא יש בכל טחול ששים כנגד חלבו עיי"ש וכ"כ בכו"פ עיי"ש ועי' במנח"י כלל ל"א ס"ק ג' מ"ש בדברי הט"ז בזה. ועי' במ"ז להלן סי' ע"ד סק"א מ"ש ע"ד הט"ז בזה וכ' שם לענין שאר הבשר שנמלח עמו דאם הטחול הוא לפנינו וא"א לשער אם יש ס' כנגד החלב אסור דהוי ספק חסרון ידיעה אכן בליתא להטחול לפנינו לשער יש להתיר שאר הבשר שנמלח עמו משום דחנ"נ במליחה הוא רק חומרא בעלמא ובכה"ג אין להחמיר אבל הטחול עצמו יש לאסור עיי"ש ועי' בס' משמרתי שלום על הפרמ"ג בסי' ע"ד שם בהגהות הגאון מבערזאן מ"ש בזה שם וכ' שצריך המורה לזהר בבא שאלה כזו לפניו לחקור אם היתה הטחול שלימה כי כמה פעמים מזדמן שחותכין הטחול לשנים ואם חלק העב הוא בלא ניקור ודאי דלכ"ע ליכא ס' ואסור ואם נמלח הצד הדק לחוד יש להקל עיי"ש ועי' בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק א' סי' ע"ה שכתב דכל זה הוא בנצלה בלא ניקור וכאמור אכן בעובדא דידיה בטחול שנמלחה בלא ניקור ונמלח עם בשר ואח"כ בשלו הבשר שנמלח עמה והיה תערובות גדול מכמה כלים והפ"מ בזה יש לסמוך על הראב"ד דס"ל דגם בשומן במליחה סגי קליפה וא"צ ששים כיון שיש כאן בלא"ה סניף להקל כיון דבאמת הקרום בעצמו של הטחול אין בו חלב רק לצד הכרס א"כ שוב הקרום מספיק בין הטחול להחלב והוי כמו כוליא שצלאה בחלבה דאמרינן קרמא מפסיק עיי"ש באריכות ועי' בבינת אדם שער או"ה אות ל"ב שכתב שאלה בענין זה בטחול שנקרהו רק שנסתפקו אולי נפסקו החוטין ושמא לא הוציא כולן וכבר נחתך הטחול לחתיכות ונתבשל מקצת ממנה בענין שאת"ל שנשארו שם החוטין אין שם ס' כנגדן ומצדד דכיון דמהחלב בודאי נקריהו והספק הוא רק אולי נשאר חוטין לא חמור כ"כ להחמיר בספק והניח בצ"ע ולדינא מצדד להחמיר וסיים וכ"ש דאם דרכו לפסוק דבודאי אסיר עיי"ש. ועי' ביד יהודה על הל' מליחה בפיה"א ריש סי' ע"ד מ"ש בענין זה וכ' דמ"מ אף אם הוא לפנינו ואין יודעין לשער אם יש בו ס' נגד החלב דקיי"ל דהטחול עצמו אסור מ"מ עכ"פ הבשר שנמלח עמו יש. להתיר בקליפה במקום שנוגע להטחול ולענין אם נתבשלה אח"כ הטחול בקדירה כ' דבמקום הפ"מ יש להתיר שאר דברים שבקדירה ולסמוך על הסוברים דלא אמרינן בזה חנ"נ וכ"ז בנמלח או נצלה בלא ניקור ונקריהו אח"כ ובשלוהו בקדירה כנ"ל אבל אם נתבשל כך בלא ניקור צ"ע אם יש להתיר די"ל דהוי איסור דבוק עיי"ש ועי' בס' הנ"ל על הלכות שחיטה בהשמטות שבסוף הספר ששייך להלכות מליחה סי' ע"ד שהרחיב עוד הדיבור בענין זה והעצה בראיות שאין מקום להקל בענין זה לסמוך דמסתמא יש ששים וכל זמן שלא ידעינן בודאי שיש ששים אין להקל וגם יש להחמיר לומר בי' איסור דבוק עיי"ש באורך ועי' בחידושי הגרשוני להלן סי' ע"ד שכ' בשם גדול א' בטחול שנמלחה בלי ניקור עם הכרס ואסרו הטחול והתירו הכרס כיון דבלא"ה הא דאמרינן במליחה חנ"נ חומרא יתירה הוא ובטחול כיון דיש ספק שמא יש בה ס' נגד הניקור אין להחמיר כ"כ וכן הי' עובדא כזו בק"ק מי"ץ לפני הגאון מ' גרשון ז"ל והורה ג"כ להתיר שאר הבשר שנמלח עמו מטעם הנ"ל כיון שהי' שעת הדחק גדול שהי' בעת ההוא דוחק בבשר עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שם שהביאו וסיים דלדעתו נראה דאם ידוע שנמלחו יחד ולא נמלח הטחול לבדה יש להתיר גם הטחול בקליפה דבכה"ג יש לסמוך להקל ולומר דגם הכרס מצטרף לבטל כיון דבלא"ה יש סברא דבטחול גופי' יש ששים וגם איסור דבוק הוא חומרא בעלמא עיי"ש ועי' בהגהות הפרמ"ג להגאון מהרש"ק ז"ל במ"ז להלן כי' ע"ד ס"ק א' מ"ש בענין זה ועי' בד"ק (הנדפס בסיף ח"א מיו"ד) בסי' זה סק"ח בטחול שנמלח בלי ניקור ונמלח ביחד עם שאר בשר דאף שבצירוף כל הבשר שנוגעים זה בזה יש בהם ס' נגד הקרום אפ"ה אין להכשיר הבשר דכיון שיש בה חלב דאורייתא יש לחוש שמא הי' פעם א' דף עין הטחול בפ"ע שלא נגע בבשר באופן שיצטרפו זל"ז שיהי' בהם ס' נגד הקרום ע"כ אין להכשיר הבשר אא"כ ידעו שמלתו הטחול בסוף ולא נפרדו החתיכות זה לזה עד לבסוף ובהדחה שלאחר המליחה לקחו מבתחילה הטחול להדיח ומ"מ הטחול עצמה א"א להכשיר דכיון דאין אנו בקיאין עכשיו עד היכן מגיע החלב החמור יש חשש שמא אין ס' כנגדו בטחול עיי"ש:

(מג) חייבין עליו. עי' כרתי ס"ק י"ג