דרכי תשובה - ג לא

קשה לסמוך על זה עכ"ל ופשוט הוא דאם הוא בגוונא שיש היכר ממש שאינו מבשר אחוריים כמו שיודעים כל הקצבים המומחים ובכמה מקומות גם השו"ב דמתא בקיאין להכיר כל נתח בשר אפי' הוא קטן מאיזה אבר בבהמה הוא בודאי אין להחמיר ואין להוסיף חומרות בזה. וכה ראיתי בשו"ת הרדב"ז החדשות סי' רס"ז שכ' שראה בעצמו בשוחט א' ששחט ד' או ה' שוורים ולאחר סעיף א (א) חלב. עכנה"ג בהגהות הטור אות ב' מ"ש לענין אם שייך איסור חלב גם שלא כדה"נ כגון לאכול חלב חי והביא דעת כמה עוסקים דס"ל דמ"ש בגמ' דאם אכל חלב חי ר"ל פטור אבל אסור ודעת המרדכי הוא דאפי' לחולה שאין בו סכנה מותר לאכול חלב חי לרפואה רק שאדם בריא צריך להיות נזהר לכתחילה שלא לאכול חלב חי אך מסתימת שאר הפוסקים משמע דאפי' לצורך רפואה אסור עיי"ש וכ"כ בערך השלחן הספרדי אות א' לדינא דלחולה שאין בו סכנה אסור ליתן חלב חי דאיסור אכילה לא התירו בו אפי' שלא כדרך הנאתן עיי"ש ועי' במ"ז ס"ק א' מ"ש בענין זה ועמד על המחקר בחלב חי מבהמה טהורה שנמצא בחבית משקה ואין ס' ויש ספק אם נשרה מעל"ע מה דינו והביא דעת הפוסקים הנ"ל וכ' דאף דדעת הרמב"ם משמע דפטור אבל אסור מ"מ עכ"פ לא גרע משאר שלא כדרך אכילתן מלך בפ"ב מהלכות יסודי התורה ה"ח (בד"ה שם ובד"ה ראיתי) דליכא איסורתורה רק איסור דרבנן ולפ''ז בחלב חי שנפל למשקה לא הוי איסור תורה כ"א מדרבנן והו"ל ספק כבוש באיסור דרבנן דאזלינן לקולא וסיים בצ"ע משום די"ל דע"י תערובות במשקה לא הוי בכלל חלב חי דעי"ז הו"ל כדרך אכילה כשהוא מעורב בשאר משקין חוץ מיין וכ' שם עוד דחתיכה חיה ספק חלב חי ספק שומן אין להתיר מחמת ספק דרבנן ולקולא כנ"ל כיון דאח"כ סופה להתבשל ויעשה שומן ויהי' ספק תורה. אך נסתפק בזה אם מותר להרבות עליו קודם שיתבשל עד ששים בעודו חיה ולא הוי מבטל איסור לכתחילה כיון דמה"ת עכשיו היתר הוא והניח בצ"ע עיי"ש ועין בשו"ת אוריין תליתאי סי' קנ"ה מ"ש בענין זה באריכות ועי' בדברינו להלן סי' צ"ט (ס"ק מ"ו):

וב) שור וכשב ועו. עש"ך שכ' דה"ה של שאר בהמות טהורות אסור ועכנה"ג בהגהות הטור אות ד' שתמה על הש"ך בתרתי א' דליכא יותר מג' מינים אלו ואי משכחת להו יותר לא מיתסר עיי"ש ועי' בפר"ח וכרתי ריש סי' זה שכ' כהש"ך דשאר בהמות טהורות נכללים תחת סוג ג' מינים אלו עיי"ש וכ"כ בשפ"ד ס"ק א' דשור הבר נכלל בסוג שור ועזי דבאלא הוא בכלל עז וחלבן אסור עיי"ש שוב ראיתי בשו"ת הרדב"ז חלק ששי סי' שני אלפים צ"ח שנשאל לבאר דברי הרמב"ם שכ' בפ"א מהלכות מ"א דשור הבר והמריא מין השור הם והקשה עליו הרב המגיד דמשמע מהגמ' דתאו הנזכר בכלל החיות היינו שור הבר דמתרגמינן תור באלא והיינו שור היער וא"כ אם הוא מונה שור הבר בכלל הבהמות הלא אין חיות אלא ששה ואיך כ' שבעה מיני חיה והשיב דסובר הרמב"ם שיש תרי גווני שור הבר א' ממין השור ואחד ממין חיות ואותו שהוא ממין החיות קרניו נוטין לקרני העזים רחבים קצת כמו שנחתכו לחתיכות היה מראה כל חתיכה וחתיכה מאיזה שור הוא ואמר חתיכה זו של שור פלוני הוא וחתיכה זו של שור פלוני הוא וכ' דסומכין על דבריו שזה עדיף מטביעת עין וסומכין עליו אפי' במקום דאתחזק איסורא עיין שם והביאו הכנסת הגדולה דהלן סי' כ"ט בהגהות הטור אות י' עיין שם:

שלקח גוף פשוט שיש לו גובה שיהי' קרנותיו זויות נצבות ושזר אותו ופתלו וכו' ואם תהי' צורתו כך מודה הרמב"ם שהוא חיה והוא התאו הנזכר בקרא ואע"פ שצורת פניו דומים לפני השור אין קרנותיו דומין לקרני השור לפיכך אמרו שהוא הנקרא תור באלא ואני ראיתיו וקורין אותו בערבי בקר יוחש. ויש מין אחר שהוא גדל ביניהם וקרנותיו דומין לקרני המריא אלא שהם עגולים קצת וכיון שאין בקרנותיו ג' סימנים הנזכר דהיינו כרוכות. חדוקות. והדורות. ולא מפוצלות. ע"כ מין שור הוא כמו המריא. כמה פעמים שמעתי שבורחים שוורים ופרות מהיושב ליערות ומולידין שם וכפי השתנות מקומם ומאכלם תשתנה צורתם וקרניהם וצדין אותם כאשר צדין שאר החיות וקורין אותו שור הבר ואין ספק כי זה מין בהמה הוא וחלבו אסור וכו' עכ"ל:

(ג) אסור. ואפי' לא אכלו בעין אלא בתערובות כל שיש בהתערובות כזית חלב בכדי אכילת פרס לוקה וחייב עליו כרת. כנה"ג בהגהות הטור ריש סי' זה מתשו' הרא"ש עיי"ש:

(ד) ושל שאר מינים. עי' בנחלת צבי ומ"ש שיש נ"מ לענין מש"ל סי' ה' כבר קדמו בזה בחידושי הגאון רעק"א ז"ל ומ"ש הגרעק"א ז"ל שם שיש נ"מ לענין חולה שמאכילין אותו הקל הקל כבר קדמו בזה הגאון מהרא"ל מפראג בחידושיו לטור יו"ד כאן ועי' בס' ערך השלחן הספרדי אות ב' ובס' אור יקרות על התורה פ' דברים מ"ש בענין זה. (ה) שאר כינים. עבאה"ט ומ"ש מהט"ז דנ"מ למודר הנאה עי' בהגהות אמרי ברוך מ"ש מהאחרונים שתמהו ע"ד הט"ז בזה ועי' מ"ז סק"א שכ' דר"ל שאמר בפירוש שמודר הנאה מדבר האסור משום חלב דאי אמר סתם י"ל דכל דמקרי חלב הוי בכלל נדר ואף מחלב טמאה ונפל נמי נדר אלא בע"כ שאמר בפירוש שנודר בדבר דרביע עלי' איסור חלב עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק כ"ב) ועי' כו"פ שכ' דיש עוד נ"מ לישראל מומר דיש לו בתוך ביתו הרבה חתיכות מן בהמה טמאה אבל מהחלב לית לי' אי מותר למכור לו חלב ולית בי' משום ולפני עור לת"מ דאי אין חלב חל בטמאה מותר למכור לו חלב דהא טמאה בלא"ה שרית לי' ולית כאן תרי עברי דנהרא אבל אם הי' אסור חלב בטמאות אסור למכור לו חלב דהא חלב אינו מצוי לו ואין לו בביתו והוי תרי עברי דנהרא ואסור עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ב שהביאו והתפלא עליו די"ל דאפי' אם יש לו אסור למוכר לו דגם בכה"ג הוי כתרי עברי דנהרי דדוקא ברוצה רק חתיכה א' שייך לומר דבאפשר ליקח מן השוק מותר משא"כ כאן דמה בכך שיש לו הא רוצה עוד ועוד דהא מ"מ עכ"פ איסור רבנן איכא דמסייע ידי עוברי עבירה עיי"ש:

(ו) מותר. עפת"ש להלן סימן ס"ה ס"ק ג' ועי' בערך השלחן להלן סי' ס"ה אות ג' שהביא מדברי המהרי"ל והבאר שבע בשם הפרנס דמ"ש דחלב חיה מותר היינו דוקא חלב המכסה את