דרכי תשובה - ג כו

עוף ישראל נינהו אין להחמיר עיי"ש:

(ד) בשוק. דוקא בנמצא בשוק בלא אשפה אבל בנמצא באשפה שבשוק או בשאר מקומות שרגילין להשליך שם נבילה אסור אפילו ברוב ישראל דמקומו מוכיח עליו. שמ"ח סעיף ו'. (ועי' בדברינו לעיל ס"ק א') ועתב"ש לעיל סימן א' ס"ק מ"ד ובכפ"ד כאן ס"ק א' ובדברינו לעיל סי' א' סעי' ד':

(ה) בשוק. עי' פר"ח סק"ב שכ' דבשר הנמצא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכן בכ"מ שרוב ישראל מצויין שם אע"פ שרוב העיר עכו"ם הבשר מותר עיי"ש ועי' בספר מזמור לדוד (להרב מהרר"ף ז"ל) שהשיג עליו ופסק דאפילו בנמצא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין. להקל אא"כ רוב העיר ישראל עיי"ש:

(ו) הלך אחר הרוב. עש"ך לעיל סי' א' ס"ק י"ז ועפר"ח ס"ק ג' במה שהאריך בענין זה והעלה לדינא דבשר הנמצא בחצר או בשכונות ישראל שהיא מיוחדת לישראל לבדה ואין דרך העכו"ם מפסיקתה אע"פ שקצת עכו"ם דרים שם ואין דלתות החצר או השכונה ננעלות אעפ"כ לא אזלינן בתר העיר אלא בתר החצר או השכונה ואם רוב החצר או השכונה ישראל מותר ואם לאו אסור אבל בשר הנמצא בשווקים וברחובות שאינם מיוחדים בפ"ע אלא שהם דרך מעבר לרבים אוי אם רוב העיר ישראלים מותר אפילו נמצא בשוק ואם רוב העיר עכו"ם אסור אפי' נמצא בשוקי ישראל ועיי"ש עוד לעיל סי' א' ס"ק י"ח מה שהאריך בדין זה ועי' שמ"ח כאן סעיף א' ותב"ש ס"ק ב' וס"ק ד' מ"ש בזה והעלה דהעיקר לדינא דאזלינן בתר רוב המצויים בשוק ההוא דאם רוב המצויים בשוק ההוא הם ישראל אז אע"פ שרוב העיר עכו"ם וגם רוב הטבחים עכו"ם כשר וכן אפי' אם רוב המצויים בשוק ההוא הם עכו"ם אם עכ"פ ידוע שבמקום המציאה רוב ב"א המצויין שם הם ישראל מותר הבשר דתלינן ברוב המצויין שם ואם אין מצויין שם בהשוק ההוא ב"א תדיר בענין שנדע מי המצוי שם ביותר בשעת אבידת הבשר רק כשא' מבני העיר צריך לו הוא הולך לשם ולא נודע מי ומי ההולכים ביותר בהא אזלינן בתר רוב העיר אם רוב העיר ישראל אמרינן מרוב ישראל בא א' לכאן וממנו נפל ואם רוב עכו"ם או לא נודע מי הרוב אסור הבשר וכן אם לא נודע מי המצויים שם במקום המציאה אזלינן בתר רוב אותו השוק עכ"ד ועי' מ"ז ס"ק ב' (בד"ה עוד אבאר) ועי' בד"ק ריש ס"ק א' שכתב דאף אם הבשר נמצא בחנות של סוחר ובני בית שלהם היה להם בשר כשר מ"מ כיון שרוב נכרים מצויים שם ביום השוק אסור אם אין בו סימן מובהק עיי"ש:

(ז) אחר הרוב:

והיכא דרוב ישראל שם בהשוק לא חיישינן שמא עוף או שרץ ההוא הביא בשר נבילה מרוב העולם והשליכו לכאן דלא חיישינן למלתא דלא שכיחא זולת היכא דאיכא רגלים לדבר אז חיישינן אפילו למלתא דלא שכיחא שמ"ה שם (ח) הרוב. ואפילו נמצא קרוב לחניות מוכרי בשר טריפה הולכין אחר הרוב דרוב וקרוב הלך אחר הרוב. כו"פ. ועי' פר"ח סוף סימן זה בדינים היוצאים שכ' דאם יש בעיר ההוא מחצה עכו"ם ומחצה ישראל אז אזלינן בתר קורבא ואם נמצא קרוב לבית ישראל שרי עיי"ש ועי' בחוות דעת בסוף הס' שהשיג על הפר"ח בזה וכ' דליתא להאי דינא דקורבא לא מהני בענין זה כלל אפי' היכא דהוי מחצה על מחצה עיי"ש אמנם עיין בס' ערוגות הבושם אות מ"ה שהשיב ע"ד החוו"ד בזה והעלה דהעיקר כהפר"ח לדינא עיי"ש באריכות ועי' בכנפי יונה שהשיב ג"כ ע"ד הפר"ח הנ"ל והעלה ג"כ דאף אם המציאות הם שוים אין קירוב בתים ולא השווקים מעלה ומוריד והביא ראיות לזה עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' ק"י ס"ק מ"א):

(ט) מרובא פריש. עי' בכנפי יונה שעמד על המחקר מה הדין בעיר שרוב טבחי ישראל ומועט טבחי עכו"ם אלא דגם בין הטבחי ישראל יש מיעוטא דשוחטים טריפה אם נאמר סמוך מיעוטא למיעוטא והו"ל רוב וכ' דפשוט הוא דאם כשאנו מצרפים הב' מיעוטים הללו נעשה מחצה על מחצה אז הבשר הנמצא אסור וכתב שם עוד וז"ל ועוד נ"ל פשוט דהך דאזלינן בתר רוב טבחי ישראל היינו אם הם הן ששוחטים רוב שר אבל לא מהני מנין השוחטים כ"א מנין הנשחטים דרך משל שאם ג' טבחי עכו"ם שוחטים ביום א' עשרה בהמות וז' שוחטי ישראל שוחטים ט' בהמות פשיטא דהעכו"ם נקראים רוב כיון שעל הבשר נפל ספק עכ"ל אמנם עיין בחוות דעת בליקוטים סעיף קטן ב' שדעתו לא כן הוא אלא דבכל מקום אזלינן בתר רוב המוכרים ולא בתר רוב הבשר עיין שם:

ועיין בשמ"ח סעי' ב' ותב"ש ס"ק ה' ו' ז' שהעלה לדינא דאף בעיר שרובא עכו"ם אם כל טבחי אותה העיר ישראל מותר הבשר הנמצא דהא רוב בהמות כשרות הן ורוב בשר שבעיר כשר אכן אם נמצא בעיר גם טבחי עכו"ם אע"פ שהם המעט חיישינן שמא כשנצרף טריפות דישראל לשל טבחי עכו"ם לא יהי' הכשרות רוב ולא שרי כ"א כשנודע בבירור שגם אחר הצירוף איכא רוב כשרים באותו מקום עיי"ש ועי' בחיו"ד בהלקוטים שבסוף הסי' שהשיג עליו והביא ראיה דברובא דאיתא קמן לא מצרפין המיעוט למיעוט עיי"ש ועי' בשו"ת עמק הלכה (מהה"ג מזיטל ז"ל) חיו"ד סי' כ"א מ"ש בזה והביא ראיה לדעת החוו"ד להקל בזה וכ' גם התב"ש רק לחומרא בעלמא אמרה להא מלתא עיי"ש באריכות:

ודע דכל זה בנמצא חתיכות בשר אבל בנמצא בהמה שלימה שחוטה עי' בסמ"ע בחו"מ סי' רנ"ט ס"ק י"ג שכ' דאם נמצא בהמה שלימה שחוטה ואפשר לבדוק הריאה ברוב טבחי ישראל כשר כיון דאפשר לבדוק הריאה ולא אמרינן שמא נתנבל בשחיטה דזה לא שכיח דרוב המצויין אצל שחיטה מומחין הן עיי"ש וכ"כ בשמ"ח סעיף ג' לדינא ועי' מזה עוד בדבריו לעיל סי' א' סעי' כ"ה שכ' דמ"מ עכ"פ צריך לבדוק ולראות אם השחיטה הגונה הוא דכל מה דאפשר לברורי מבררינן ועיי"ש בסעי' שאח"ז דכל זה הוא בנמצא במקום שאין דרך להטיל שם נבילות אבל אם מצאה באשפה או בשאר מקומות שדרך להשליך לשם נבילות אפי' בהמה שלימה אסיר דחיישינן שמא נתנבלה ולפיכך הושלכה שם עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק ד' ולעיל סי' א' סעי' ד' מ"ש בזה):

(י) פריש. עתב"ש ס"ק ה' שכ' דאף אם כל טבחי העיר ישראל אין להתיר בעיר, שרובה עכו"ם אלא אם בהשוק שהבשר נמצא שם לא נודע מי מצוי ביותר אבל אם נודע שבשוק ההוא רוב הנמצאים שם עכו"ם הם אין להתיר מחמת שכל טבחי העיר ישראל דיש לחוש שמא סגי להו בהמיעוט בשר טריפה שנטרפה אצל טבחי ישראל דמסתמא מטריפות זבני דמוזלי גבייהו וכיון דמצוי בשוק רוב עכו"ם תלינן דמעכו"ם נפל וטריפה הוא ואפי' אם כל העכו"ם שבעיר קונין בשר מישראל לא אמרינן כיון דרוב הבשר כשר הוא א"כ הרי גם הבשר שנמצא אצל עכו"ם רוב מבשר כשר הוא ומהרוב נפל דז"א דאמרינן דהרוב מבשר טריפה זבני והמיעוט מכשרים כד שלמו הטריפות ותלינן דמרוב נינהו ובשר הנמצא שם טריפה עיי"ש ועי' בהגהות הח"ס במהדורא קמא שכ' דאף בעיר שרוב טבחי העיר ישראל ורוב העיר ישראל אם הוא במקום שאין מנקרים בשר האחוריים אין להתיר בבשר הנמצא אא"כ ניכר ע"י בקי שאין זה חתיכה מאחוריים דלא שייך מרובא פריש עיי"ש:

(יא) אם היו רוב המוכרים עכו"ם. כ' בכנפי יונה וז"ל ודע כי בכל מקום שחיישינן לעורבים לא מהני לן אע"ג שרוב טבחי דמתא ישראלים דמה איכפת ליה לעורב ליקח ממקומם או ממקום אחר כ"כ הוא קרוב לה זה כמו זה דבחדא שייטי אזלי וכו' עיי"ש וכ"כ בשמ"ח סעיף ז' ושפ"ד סק"ח עיי"ש ועי' פר"ח ס"ק ג':

(יב) רוב המוכרים. עבאה"ט מ"ש דבבשר מבושל הלך אחר רוב אוכלי בשר מבושל ועי' שמ"ח סעיף ה' ותב"ש ס"ק י' דה"ה בנמצא בשר צלי או מלוח הולכין אחר רוב אוכלי בשר צלי או מלוח אפי' ברוב טבחי ישראל עיי"ש ובשפ"ד ס"ק ב' ועי' בהגהות הח"ס מהדורא קמא שכ' ממשמעות תשו' הריב"ש דה"ה בכל כה"ג הדין כן כגון בנמצא כרכשתא ממולא אזלינן בתר רוב אוכלי כרכשים מולאים וכדומה עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט דבנמצא ביד עכו"ם אסור עשפ"ד שם דה"ה בנמצא ביד ישראל בכ"מ שרי אף שרוב אוכלי בשר מבושל עכו"ם נינהו עיי"ש:

(יג) אסור. מן התורה. מ"ז ס"ק ב':

(יד) ואם היו רוב המוכרים ישראל. עי' שפ"ד ס"ק ח' שכ' מיהו אם הביא עוף בשר חיישינן אף ברוב טבחי ישראל דשמא מעלמא הביא עיי"ש ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג שכ' דדוקא עוף הפורח משא"כ חזיר וכלב שהביאו בשר כיון שאינו יכול לפרוח לא חיישינן שמא ממקום אחר הביא עיי"ש אמנם בשמ"ח סעיף ז' כ' להדיא דאם ראינו שעוף או שרץ השליך הבשר לכאן חיישינן אף ברוב טבחי ישראל דשמא הביאו מרובא דעלמא ועכו"ם נינהו עיי"ש הרי דאף בשרץ שא"י