דרכי תשובה - ג רמז

ואינו יודע אם היה ס"א וכדומה עיי"ש:

(מח) אוסרת. עפר"ח ס"ק י"ב שהוכיח מלשון הירושלמי דכל שנשלקו יחד בעודן בקליפתן אף אם נקלפו אח"כ וחזרו ושלקן יחד כשרין דלא בלעו כיון שכבר גמרו לפלוט ולבלוע עיי"ש ועי' בכנפי יונה סוף סי' זה שהביאו וכ' דלדינא אין לסמוך על זה כיון דאין אנו בקיאין בשליקה עיי"ש:

(מט) ואם היא נקובה. עט"ז שהראה מקים לדלקמן סי' צ"ה סעי' ב' ועפר"ח ס"ק י"ג דהכא מיירי בנקובה ממש דהיינו בנקב שיש בו חסרון אבל בנקבים שאין בהם חסרון אין להחמיר בזה עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק ט"ו מ"ש ע"ד הפר"ח בזה:

(נ) וצריך ס"א ביצים. עבאה"ט וע' בפרי תואר לעיל סי' פ"א סק"ה וכאן סק"י מ"ש בזה והעלה לדינא דא"צ ס"א ובס' סגי עיי"ש אבל הט"ז והש"ך והפר"ח והפרמ"ג פסקו לדינא כהמחבר דצריך ס"א דוקא והכי נקטינן:

ועיין בשפ"ד ס"ק י"ז שכ' דהס"א ביצים היינו עם המים שמבשלין שם הביצים עיי"ש וע' בס' ויקרא יהושע חיו"ד הלכ' סימני ביצים סי' א' שכ' דאם נתבשל ביצה טריפה בתבשיל שיש בה מחצה רוטב ומחצה ביצים ובין הרוטב והביצים יש בה כדי לבטל צריך שיהיה ביצים ל' וחצי היתר ובהמרק סגי בשלשים עיי"ש (וע"ל ס"ק נ"ה):

(נא) ס"א ביצים. עבאה"ט מ"ש להרמב"ם דהטעם הוא מפני שהוא ברי' עשו בה היכר וכו' ועי' בפר"ח ס"ק י"ד שכ' דדוקא בביצה גזרו שצריך ס"א משא"כ בשאר דברים כגון ברי' לח גזרו וסגי בס' עיי"ש וע' בס' ראש יוסף חולין דף צ"ח ע"א מ"ש בזה וסיים ומזה יצא לנו דין חדש דלשיטת הרמב"ם דהוא משום היכרא ה"ה כל דבר שהוא ברי' ודינם שאינם בטלין אפי' באלף צריך ס"א משום היכר כגון צפור טהורה וטמאה או אפרוח ואבמה"ח דהוי ברי' דצריך ס"א דמ"ש מביצה עיי"ש אולם להלן שם דף ק' חזר ושנה דברים אלו וסיים וז"ל אלא שלא מצאתי לשום פוסק שיאמר לשיטת הרמב"ם ז"ל דבעינן בפליטת ברי' ס"א ובטור יו"ד סי' ק' כ' סתמא אם יש ס' נגד פליטת הברי' מותר ולא כתב שום מפרש דלהרמב"ם בעינן ס"א של היתר ואם יש לחלק בין ביצה לשאר ברי' לא ידעתי מה הוא וצ"ע עכ"ד ועי' בדבריו בשפ"ד סוף ס"ק ט"ז מ"ש עוד מזה וסיים בצ"ע:

(גב) וביצה שיש בה אפרוח. ואין חילוק בזה בין טמאה לטהורה דכל שיש בה אפרוח או קורט דם דשדא תיכלא בכולה הוי נבילה פר"ח ס"ק ט"ו וע' שלחן גבוה ס"ק י"ט (נג) שיש בה אפרוח. ע' בדברינו להלן סי' ק' (ס"ק י"ג) שהבאתי דברי הרב שיורי ברכה דכל זה אם אין האפרוח סרוחה אבל אם היא סרוחה אינה אוסרת פליטתה כדקיי"ל בכל דבר שטעמו פגום:

(נד) או דם. דוקא כשידוע שהדם הוא במקום האוסר אבל בספק התערובות מותר כדלעיל סי' ס"ו סעי' ד' בהגה. ש"ך ס"ק י"ז ופר"ח שם. וע' בדברינו לעיל סי' ס"ו שם (ס"ק ל"ט):

(נה) אוסרת המתבשל עמה. עט"ז ס"ק י"ג דאם נתבשלה עם שאר ביצים צריך ס"א ביצים של היתר וכו' ועי' בשלחן גבוה ס"ק י"ט שכתב דר"ל לבטל פליטתה אבל היא עצמה אינה בטלה אפי' באלף כיון דהוי ברי' עיי"ש ועי' במ"ז ס"ק י"ג דדוקא בנתבשלה עם ביצים אבל בנתבשלה עם שאר תבשיל סגי בס' וא"צ ס"א עיי"ש:

סעיף ו (נו) שאינה קלופה. ואם הוא קלופה ונגעה בדבר אחר חם בחם בלא רוטב עי' שפ"ד ס"ק כ"א שכ' שיש חילוק בזה בין ביצת טריפה לביצת נבילה דביצת טריפה כיון דהוי מדאורייתא יש להחמיר אבל בביצת נבילה דאינו אסור כ"א מדרבנן אין להחמיר עיי"ש:

(נז) וכן יש לנהוג. עש"ך ס"ק י"ט שכ' דבש"ס ופוסקים נראה עיקר כהמחבר ועשפ"ד שסים דמ"מ באין הס"מ ראוי לפסוק כהרמ"א דאיסר באין קליפות עיי"ש:

סעיף ז (נח) מביצת נבילה. עי' בסלת למנחה כלל ס"ד דין ב' ובמ"ז ס"ק י"ד ובשלחן גבוה ס"ק כ"א דבע"כ ר"ל נבילה מחיים אבל בלא"ה לא משכחת לה דהא ביצי דשחוטה ונבילה אין מגדלין אפרוחים עיי"ש:

(נט) מותר. אבל אפרוח שנולד מביצת עוף טמא שישב עלי' עוף טהור אסור ודאי ולוקין עליו. מ"מ פ"ג מהלכ' מאכלות אסורות והביאו הפר"ח ס"ק י"ח:

(ס) ויש אוסרים. טבאה"ט מ"ש מהט"ז וסיים שהנקה"כ השיב ע"ז דלא דמי לתרומה וע' בנקה"כ שכ' עוד טעם א' להקל כיון דליכא אלא ביצה א' לא גזרו וכ' במ"ז ס"ק י"ד דלכאורה נראה דביש כמה ביצים מהטריפות גם הוא מודה דיש נחוש שמא ישהנה ואתי לידי תקלה אבל לדינא אין לחוש אף בהרבה דמלתא דלא שכיחי היא ולא גזרו בה רבנן עיי"ש:

(סא) לכתחלה יזהר. עפת"ש ועי' בשו"ת שבות יעקב חלק א' סי' קנ"א שכ' דלכתחלה אסור להושיב תרנגולת על ביצת טריפה דזו"ז גורם אסור לכתחלה עיי"ש ועי' בשפ"ד ס"ק כ"ב אמנם יעוין בס' ערך שי שהביאו והשיב ע"ד והעלה דגם לכתחלה מותר ואין לחוש כלל כיון דנעשה עפר והוי כנשרף האיסור דמותר אף לכתחלה עיי"ש:

סעיף ח (סב) מכות מרדות. עבאה"ט ועפר"ח ס"ק כ''א שכ' דלאו