דרכי תשובה - ג רמח

לרבותא קאמר המחבר שהתחיל העוף להתרקם אלא בדוקא קאמר שהתחיל להתרקם הוא דאין בה אלא מכות מרדות אבל אם נגמר האפרוח לקי משום נבילה עיי"ש וע' בפרי תואר ס"ק י"ב שהשיג על הפר"ח בזה והעלה דבע"כ כוונת המחבר אפי' אם כבר רוקם אין בו מלקות אלא מכות מרדות עיי"ש:

סעיף ט (סג) משהין אותו וכו'. עבאה"ט ועי' מזה לעיל סי' נ"ז סעי' י"ח ובדברינו שם (ס"ק קפ"ב):

(סד) אם יטעון פעם אחרת כשרה. פי' ואפי' ביצים שהטילו בפעם הא'. ולא אמרינן מעשה ניסים נעשו לה ונתרפאת אלא הרי הוברר הספק דלאו טריפה היא. פרי תואר ס"ק י"ד (סה) שלמים. עפת"ש מ"ש מהבית אפרים ועי' במקומות שציינתי לעיל סי' ט"ו (ס"ק כ"ו):

(סו) ספק. עבאה"ט ועי' בדברינו לעיל סי' נ"ז (ס"ק ר"ה) דאפי' שהה יב"ח וגם ילדה לא מהני בודאי טריפה:

סעיף י (סז) אין מוכרין ביצת וכו'. עי' במנחת יעקב כלל ס"ו סק"ב שכ' דמשמע דאפי' ביצה א' אסור למכור להם ולא אמרינן כיון דאינה רק אחת יאכלנה העכו"ם עיי"ש וכ"כ בחגורת שמואל ס"ק ל':

(סח) וימכרם לישראל. עי' בס' תפארת למשה להלן סי' פ"ז סעי' א' (סוף ד"ה בב"י) שכ' דאפי' אם יש ביד עכו"ם ביצה שלא נתקשה הקליפה לגמרי מותר לקנות ממנו והעמיס כן בדעת הרמב"ם עיי"ש ועי' ביד יהודה כם בפיה"א סק"ו (באמצע ד"ה וכל זה) שהביאו וכ' וח"ו להקל בזה דהא כל ענין דהמתירין לקנות מעכו"ם הביצים ואין חוששין לנבילה וטריפה הוא משום דאזלינן בתר רובא ורוב ביצים לאו מנבילה וטריפה הוא וזה דוקא כשהקליפה קשה אבל בשלא נתקשה הקליפה הוי הרוב אדרבה רק ממה שנמצא במעי התרנגולת אחר שחיטה ואחת מאלף נמצא שתילד העוף ביצה כזה ושחיטתם הוא נבילה ויש לה כל דין ביצת נבילה עיי"ש:

(סט) והכי נהוג. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאפ"ה אין לקנות ביצים טרופות מעכו"ם ועפר"ח ס"ק כ"ט דאפי' אם מכיר הביצים טרופות שיש ביד העכו"ם שהן ממין עוף טהור אסור לקנות ממנו עיי"ש ובשפ"ד סק"ל הטעם דכיון דחזינן ריעותא דטרופות נינהו איתרע חזקתייהו וחיישינן דלמא איקרי ומכר לו ישראל ביצה טרופה עיי"ש. וכ' עוד בפר"ח שם דכ"ז דוקא בטרופות אבל אם אינם טרופות רק שבורות שהחלבון והחלמון שלם מהני אם אומר משל עוף פלוני הוא סגי וסיים דמה"ט יש לזהר שלא למכור להם ביצת טרופה אא"כ הם טרופות ומעורבות לגמרי חלבון וחלמון הכל ביחד עיי"ש (וע"ל ס"ק י"ט):

(ע) דנוהגין לעשות פת. עי' בכנה"ג לקמן סי' קי"ב בהגהות ב"י אות ל"ו ובתשובת בעי חיי שלו חיו"ד סי' קנ"ג בדבר הפת שעושין העכו"ם שטחין על פניו בביצים דלעצמו הי' נוהג בהם איסור אבל לאחרים הי' מתיר בפה מלא וכ"ש בכפרים שאין להם לחם לשובע שיש להתיר להדיא עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק ל"א שכתב דבשאלוניק"י וגלילותי' אע"פ שנהגו לאכול פת של פלטר עכו"ם נהגו איסור בפת שנילוש בביצים או שטחין בביצים על פניו עיי"ש ואי"ה להלן סימן קי"ב יבואר עוד מזה כי שם מקומו:

תקונים והשמטות צד 84 פ"ב שורה ה' סעיף ס"ז ס"ק ל"ה, ועי' בפר"ח לקמן סי' ק"ח כצ"ל ותי' ק"ב נמחק. שם צד 66 אות מ"ו עמוד ב' שורה ה' אשר בהכדי נטילה כצ"ל ותי' בהנטילה נמחק. דף ל"ו ע"א שורה ד' חיור"ד סי' כ"ה כצ"ל ותי' ה"ה נמחק. צד 72 ע"א סעיף י' ס"ק י' שורה ס' מלמטה סי' ס"ו סעיף א' כצ"ל צד 76 סעיף ד' ס"ק י"ט שורה ג' מלמטה נתרחק מעט נתח מנתח כצ"ל ותיבת עבר מעבר נמחק. צד 80 ס"ק נ"ד בחמודי דניאל הל"כ צ"ל הלכות. צד 124 ס"ק י' נגד דעת הש"ך בזה, ועיין בחגורת שמואל ס"ק נ' כצ"ל והשאר נמחק. שם בסוף הס"ק ועי' ביד יהודה בפי' הארוך ס"ק ו' ז' ובפיה"ק ס"ק ו' מ"ש בזה וסיים בצ"ע לדינא אם יש לסמוך ע"ד הפר"ח להקל בזה אסי' בדיעבד כצ"ל והשאר נמחק. צד אלו ע"ב סוף ד"ה ועיין בשו"ת טוטו"ד עיין מענין זה תיבת אלו נמחק. דף ס"ה ע"ב ד"ה ומ"ש הפת"ש כו' בענין בארש"ט. עי' בשו"ת יד יוסף כו' חיו"ד סי' מ' כצ"ל צד 138 ע"א שורה כ"ז אם מותר לאכול במלתא כצ"ל ותי' בחלב נמחק שם ע"ב שורה ז' מלמטה ולכתוב תיבת חלב על הלחם צ"ע אם מהני כצ"ל והשאר נמחק. דף ס"ט ע"ב שורה כ"א דמשוה דין עיסה צ"ל דמשום דין עיסה דף ע"ב ע"ב שורה ז' מטעם ס"ס, ספק שמא אינו מפעפע בכל התנור כצ"ל ותי' אם נמחק דף ע"ג ע"ב שורה ה' כשהתחילו לשפוך הרוטב היה ס' וממילא דהרושב ס' כצ"ל ותי' והיה הרוטב בשר נמחק. צד 194 ע"א סוף סימן י"ב, סימני בהמה חו"ע סימן כ"ג צריך להוסיף (ועיין להלן ס"ק כ"א). דף קי"ח ע"א ס"ק קע"ד. שתחת קוטב (הצפוני) צ"ל [הדרומי]. דף קכ"ג ע"ב ס"ק ס"א עפת"ש מ"ש מתשובת שאילת יעב"ץ דלכתחלה אסור כו' כצ"ל והשאר נמחק.