דרכי תשובה - ג רמה

דהיינו שיש לה חלבון וחלמון ואף שהיא מעורה בגידין אבל אם אין לה אלא חלמון אסורה מה"ת כגוף התרנגולת עצמה עכ"ד ועי' שפ"ד סק"ח שכתב וז"ל וראוי שתדע דביצת נבילה שלא נגמר אלא החלמון או מעורה בגידין יש בו חשש איסור תורה ודוקא שכמוה נמכרת בשוק בקליפה הקשה הוי דרבנן והוא פשוט וע' סי' פ"ז ושם יבואר עכ"ל ועי' ביד יהודה להלן סי' פ"ז בפיה"א סק"ו מה שהאריך בדין זה וכ' שהוא בדק בכמה מאות עופות וראה דהיכא דנגמר גם החלבון א"א כלל שיהיה מעורות ולענין דינא העלה דבין בנבילה ובין בטריפה כל זמן שלא נתקשה הקליפה יש לחשבו לדאורייתא עיי"ש (וע"ל סי' פ"ז ס"ק נ"ו):

(ל) נבילה. בין שמתה מאליה ובין שנתנבלה בשחיטה. מנחת יהודה ופשוט:

(לא) וטריפה. עבאה"ט ומ"ש דאפי' לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסור מן התורה עשפ"ד סק"ח שכתב דהוא שלא בדקדוק דאם לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה לא הוי רק מדרבנן וכתב דאף דלענין ספק לא נ"מ בזה אי הוי מה"ת או דרבנן כי גם בכה"ג יש להחמיר בספיקו דלא נתנו חז"ל דבריהם לשיעורין מ"מ יש נ"מ לענין חשוד ולענין פסול לעדות יש לעיין עיי"ש ועי' בשו"ת אדמו"ר דברי חיים ח"ב חיו"ד סוף סי' ל"ו:

(לב) ואפי' נתערבה באלף. עבאה"ט ומה שמסיים בצ"ע עפר"ח סק"ט מ"ש בזה ועי' מנח"י כלל מ"ב סק"י ובשפ"ד סק"י ועי' בפרי תואר סק"י שכתב די"ל דהמחבר מיירי כאן בביצת עוף גדול שהיא חשובה וגדולה כהא דרמוני בדין ואגוזי פרך דלא בטלו מחמת חשיבות דדוקא בסתם ביצה אמרינן לקמן סי' ק"י דבטלה ברוב משא"כ בביצה גדולה וחשיבה כנזכר אע"ג דלא הוי אלא דרבנן עבדינן בה חומרא זו דאפי' באלף לא בטיל עיי"ש ועי' בס' דברי שאול ויוסף דעת לעיל סי' פ"א סעיף ב' (בד"ה והנה בש"ק) שהביא דברי השואל דכ"ז הוא רק לענין גוף הביצים אבל בעובדא שאירע שם שנמצא מחט בכבד וניקב מעבלע"ב ונטרפה העוף ונשאר ביצה מתוך ג"י ללידתה ונתערבה ברמה ביצים ונתבשלו בכלים ונאכל ונשאל על הכלים וכתב דאף דכל הביצים היה מן הדין לאסרם מטעם דביצה הוי דבר שבמנין וחוששין שמא נטרפה העוף במשך ג"י מ"מ הכלים יש להתיר דכיון שאין שם ממש רק מה שנתבשל בהם והו"ל כמו נתרסק דבטעם לא שייך חהר"ל וכמ"ש בשפ"ד סי' ק"י בכללי הס"ס אות יו"ד עיי"ש:

. (לג) ספק אם היא ביצת נבילה. עבאה"ט ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות ה' ועפר"ח סק"י מ"ש ע"ד הש"ך בזה ועי' בפרי תואר סק"ז מ"ש ע"ד הפר"ח בזה וכתב דבע"כ דכוונת המחבר הוא בין שהיה ב' תרנגולים ואחד מהם נבילה ואין ידוע ביצה זו אם מהנבילה וכו' ובין שנולדה מהתרנגולת דידעינן שהתרנגולת עצמה היא ספק איסור נבילה מותרת עיי"ש וכתב בשלחן גבוה סק"ח דהשוחט עוף בסכין בדוק ונמצאת פגומה אע"ג דקיי"ל דהעוף אסור משים חשש נבילה כנ"ל סי' י"ח מ"מ הביצה מותרת דהוי רק ספק שמא בעור נפגמה עיי"ש ועי' בשפ"ד ס"ק י"א דלפעמים גם בספק אם נטרפה בשחיטה או לאו אסורה הביצה כגון בהגרים שליש בוושט בעוף דלא הוי אלא טריפה ולא נבילה ובספק טריפה הביצה אסורה עיי"ש:

(לד) אבל ספק אם היא ביצה טריפה. עשפ"ד סק"ט שנסתפק בביצים שנשברו בקערה ויש אחד מהם של טריפה ולא נתערבו החלמונים שעדיין החלמונים כל אחד בפ"ע יש להסתפק אם יש עליהם דין יבש ביבש דסגי ברוב או דילמא דתורת לח בלח עליהם וצריך ס' כמו יין ביין או קמח בקמח וכ' דבהפ"מ יש להקל כשנודע האיסור קודם שטרפן דבטל ברוב ויטול אחד מהם ויזרוק או יבשל כל א' בפ"ע. ואם טרפן ובישלן באינו מינו בקמח וכדומה אך להש"ך דס"ל להלן סי' צ"ח במין במינו ודבר אחר דלא אמרינן סליק וכו' מ"מ בזה גם הש"ך מודה שיש להקל עיי"ש:

(לה) ספק אם היא ביצת טריפה. עי' בשו"ת אדמו"ר דברי חיים חלק ב' ביו"ד סי' ל"ו שנשאל בעוף אינדי"ק שנולד בו ספק טריפה ואח"כ אסתעיא מלתא ששהה יותר מכ"א יום והתחיל להטיל ביצים אם מותרים הביצים ודעת השואל להחמיר דלא מהני לענין הביצים לסמוך על הרוב כיון שיכולין לברר דהכא בעוף זה אתרע רובא דידיה ע"כ צריך שוב בדיקה אם אפשר לברר והוא ז"ל השיב שאין לחוש להחמיר בזה דגם בעוף זה לא איתרע כלל רובא דרוב ביצים אינם טריפה ורוב זה לא איתרע ע"כ א"צ בדיקה אפי' היכא דאפשר לברר ומותרין הביצים אפילו בלא בדיקת העוף עיי"ש:

(לו) אם היא ביצת טריפה. עי' בס' שאול בן הלוי שכ' שדין זה צריך ביאור דהא לפי פשטות הדברים משמע דאם שחט תרנגולת וספק החליד וכדומה ספק שעשה איזה פסול בשחיטה דהוי נבילה ביצתה מותרת דהוי ספק נבילה ואילו ספק פגע בוושט למאן דלית לי' נקובת הוושט נבילה רק טריפה והי' הביצה אסורה מספק ועדיף נבילה מטריפה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכ' דבע"כ הטעם דבספק בשחיטה כיון דנעשה ברגע קודם יציאת הנפש מותר מה"ת דלא נקרא נגמרה באיסור משא"כ ספק טריפה שהטריפות הוא מן הסתם מקודם איזה זמן הרי נגמרה הביצה באיסור וממילא דגם בטריפה היכא דידעינן שנטרפה סמוך ליציאת הנפש כהא שניקב הוושט בשעת שחיטה פשוט הוא דג"כ מותר הביצה כיון דלא שייך לומר שנגמרה באיסור ועיי"ש במ"ש בזה:

(לז) אסירה. עי' בתורת יקותיאל סק"א שכ' שיש חילוק בין היכא דנמצאת טריפה ודאי רק שהספק הוא אם היתה טריפה בשעה שהטילה ביצים ובין אם נמצאים טריפה מספק דאז י"ל דאע"פ שהתרנגולת טריפה מספק אפ"ה הביצה מותרת אך זה דוקא היכא שהטילה הביצה ואח"כ נודע הספק אבל אם נודע הספק קודם שהטילה הביצה דאז לא הי' להביצה חזקת היתר אסורה ולפ"ז צריך המורה לחקור בתרנגולת שנטרפה לענין הביצים אם הטריפות הי' מספק או שהי' ודאי טריפה. וגם צריך לחקור אם הספק נולד קודם שהטילה הביצים או אח"כ עיי"ש ועי' בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' ל"ב בעובדא שעמדו ב' תרנגולים בלול ובדקו באמצע היום ולא מצאו ביצה וביהש"מ נשמע קול צווחה ביניהם ולא הלכו לראות וש"ב בלילה נשמע עוד מקרקרים מאוד והלכו לראות ומצאו תרנגולת א' מתה וא' נפצע הרבה פצעים וחבורות ומצאו שם בלול ב' ביצים ובשגגה ערבו אותם לתוך סל מלא ביצים יותר מששים נגד הב' ביצים ודעת השואל דלכאורה יש להקל כיון דקיי"ל כל שתשמישו ביום נולד ביום ותרנגולת אפי' בדספנא מארעא רובו נעשה ביום ותלינן שהביצים נולדו קודם הלילה ונולד קודם שנטרפה התרנגולת אך דא עקא כיון שכתב הרב עקרי הד"ט חלק או"ח סי' י"א אות י"ח דהכלל זה דכל וכו' נולד ביום אינו אלא לאפוקי לילה ודאי אבל ביהש"מ דאינו ודאי לילה תילד בו א"כ עדיין יש חשש שמא ילדה בין השמשות בעת ששמעו הקול צווחה ואז נטרפה ואסור ועיי"ש במה שהשיב ע"ד בזה והרבה להשיב ע"ד המקרי הד"ט הנזכר והעלה דהביצים מותרין ורק לחומרא בעלמא ימכור שנים לעכו"ם כמ"ש הרמ"א בסי' ק"ט עיי"ש באריכות:

(לח) ונמצאת טריפה. עפת"ש מ"ש מתשו' חב"י בביצים מתרנגולת שלא נמצא בה מרה (ומ"ש בשם תשו' זכרון יצחק הוא ט"ס וצ"ל זכרון יוסף) ועי' בס' בית דוד הספרדי חיו"ד סי' ל"א שנשאל ג"כ בתרנגולת שנטרפה מחמת חסרון מרה וכיוצא לענין הביצים שהטילה קודם שחיטה והשיב שיש להתירן וכן בניקב קרום של מוח וכיוצא בו