דרכי תשובה - ג רלד

אתחזק כל האיינגימאכט"ס עי"ז בתולעים ע"כ אין לחוש להחמיר ולכל היותר יעשו התקנה של המורה הנ"ל להרתיחו עוד הפעם עיי"ש ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג שהשיג ג"כ ע"ד השפ"ד בזה וכתב שדעתו נוטה כדעת הבל"י להקל בזה כיון דאין אויר ריוח ביניהם דהדבש והרוטב ממלא כל האויר שבין פרי לפרי הרי הוי הכל כמו פרי א' ואין לחוש שנכנסו המילבי"ן לפנים כמו שאין דרכה לכנוס לתוך הפרי. אך כתב די"ל דכ"ז הוא במרקחת מדבש וכיוצא דהוי רוטב עב וסמוך ודבוק יחד אבל אם הי' משקה צלול יש להחמיר יותר די"ל שדמי לקמח דחיישינן שנכנסו המילבי"ן בפנים עיי"ש ועי' בדבריו בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קנ"ו מ"ש בדברי הבל"י והשפ"ד בזה באריכות ועיי"ש במ"ש בעובדא שנמצא בחבית מרקחת פירות עם דבש שהי' עיפוש עליו מלמעלה ובתוך העיפוש נמצא תולעים והי' הפסד רב והשיב להתיר כיון שאין דרך מרקחת לגדל בו מעצמו תולעים א"כ תלינן שרק מכח העיפוש שלמעלה הוא וכדרך כל ריקבון ועיפוש שנעשה בו תולעים ולא למטה במקום הנקי ויפה שלא נתעפש עיי"ש והבאתי דבריו לעיל (ס"ק קל"ג) וכיוצא בזה כ' ג"כ בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קנ"ט בא' שיש לו כמה חביות פלוימי"ן של אשתקד ופתח אותם ומצא עליהם כמו פיזור מילבי"ן ולקח מכל חבית בעומק כמו רבע ולא נראה עוד כלום והשיב כיון שהפלוימע''ן נדרסו היטב בהחביות ונעשו כמו גוש א' אין מצוי כלל שנתהוו מילבי"ן בפלוימע"ן הנדרסים בחביות וסתומות מכל צד וא"כ אף שבחביות אלו נמצא מילבי"ן מלמעלה ובע"כ שהיה שולט החום מלמעלה שם מ"מ מסתברא שבאמצע החביות כיון שנעשו גוש א' אין שם מילבי"ן וכמ"ש בשפ"ד בשם הבל"י ואף שהפרמ"ג מפקפק ע"ד הבל"י בזה מ"מ י"ל דהא עדיפא מטעם הנ"ל וכידוע לחוש ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וא"כ הוי שפיר ס"ס דשמא אין מילבי"ן בהנשאר ושמא לא פירשו אמנם בסוף דבריו סיים דלמעשה אינו סומך בזה על דעתו עד שיסכים עמו עוד חכם א' מחכמי הדור ועיי"ש עוד בדבריו לעיל בתשו' הקודמת בעובדא כזו שנמצאו ג' מילבי"ן על כלי אחד משקה שמתמצה ע"י בישול משויא שיב שהמשקה אסורה ולא מהני לה אפי' סינון כי החוש מעיד שמשקה עבר א"א לסנן ע"י בגד שנקביו דקים מאוד ואם אין הנקבים דקים מכמות המילבי"ן יעברו דרך שם כי נמצאים מילבי"ן קטנים ודקים שיעברו אף דרך נקב דק מאוד עיי"ש באריכות וכפי הנראה תלוי בראות עיני המורה אם יש לתלות שלא יכנסו לפנים וכמש"ל:

(קנז) שנפלו לתוכו. כ' בפרי תואר ס"ק כ"ד פי' דוקא שידענו שנפלו ונאבדו אבל אם לא ידענו בטח שנפלו בה תולעים רק שהוחזקו כגון שנמצא ג' ועי"ז אנו מחזיקים שיש בה תולעים לא מחמרינן בכה"ג לאסור לאחר יב"ח מספק שדרך הדבש להעמיד וכו' עיי"ש ועי' ביד דוד בהגהות ב"י אות כ"ח מה שהאריך בדבר המרקחת שעושין מתמרים מרוסקים או תאנים יבשים או באגוזים קטנים שמרקחים אותם בדבש ואין העולם נזהרים לבדוק אותם וגם א"א לאסור עליהם מלאכלם בלא בדיקה כי רבו המון עם שאוכלין אותו דלא בקיאים איך לבדוק אותם כלל וכתב שם בשם חכם א' שיש טעם להקל בזה כיון דהא דהוחזקו בתולעים הוי רק ספק וא"כ הו"ל ס"ס כי גם הא דדבש דרכו להעמיד הוי ס' וגם יש ספק שמא נתרסק התולע אך אם ראינו בודאי שנפלו בה תולעים אף שאומרים דנפלו רק איזה תולעים מיעוטא דמיעוטא אין להתירם עיי"ש ולפמש"ל (ס"ק קכ"ג) דבהוחזק בתולעים אף שלא ראינו שנפלו בו תולעים הוי ודאי ולא ספק אין להקל בזה אף בהוחזק כאלו ראינו בודאי שנפלו בה תולעים וכאמור:

(קנח) שהדבש דרבו לעמוד וכו'. עי' בס' מזמור לדוד (להרב מהרד"פ ז"ל) וביד דוד שם אות ל"ג שכ' דה"ה בצוקע"ר ג"כ דינא הכי שגם הוא דרכו להעמיד הדברים שבתוכו כנראה בחוש וכמ"ש בתשו' הלק"ט חלק א' סי' רי"ח עיי"ש וכ' שם במזמור לדוד דמה"ט יש להחמיר באותן גדגדניות שמרקחין בצוקע"ר כיון שהם מוחזקים בתולעים ואע"פ שעברו עליהם יב"ח לא מהני בהו עיי"ש ועי' בס' מלאכת שמים כלל י"ד בבינה ס"ק ד' ובס' יד יהודה על הלכות מליחה בפיה"א סי' ס"ט ס"ק צ"ז ובדברינו שם (ס"ק שכ"ו):

(קנט) דרכו להעמיד. עבאה"ט מ"ש ואע"ג דהכא לא נ"מ וכו' ועשפ"ד ס"ק ל"ז שכ' דמ"מ יש נ"מ גם בבריה אם נתפרפר קצת ע"י בישול דקיי"ל דאפ"ה הוי בריה וכמש"ל סי' ק' מ"מ בדבש ממהר לכלות ונמחה ובטל הוא עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט דיש נ"מ לענין אם נפל כעדשה מן השרצים לתוכן דבדבש בטל מי' בכנפי יונה שהניח להש"ך בצ"ע דמנ"ל דגם שרצים בטלו בכה"ג דלמא דוקא בתולעים אמרינן שדרך הדבש למחות ולכלותו אבל בשאר דברים לא עיי"ש:

(קס) להעמיד. וה"ה משקים החריפים כגון חומץ שפירע"ט ויי"ש וכיוצא בהם דרכם להעמיד. תוספות ירושלים:

סעיף יג (קסא) דבש שנפלו בו נמלים. עי' במנח"י כלל מ"ז ס"ק ז' שכ' מהמהרש"ל דתולעים המתהוים בדבש עצמו יש בהן דין שרץ השורץ על הארץ דזה לא דמי לבשר כי הדבש יש לו דין מי פירות והמנח"י מתמה עליו דמ"ש דבש משומן ומים דקיי"ל דהתולעים שבהם אין להם דין שרץ השורץ על הארץ והניחו בצ"ע עיי"ש ועי' בכנפי יונה מ"ש בדבריהם בזה וכתב דאם לא פירשו התולעים מתוך הדבש מותרין כמו שאר תולעים שבתוך המשקין שבבורות שיחין שאינם נובעות אף שהם על הארץ מותרין כל זמן שלא פירשו אבל אם פירשו אסורין עיי"ש:

(קסב) שנפלו בו גמלים. עי' בשו"ת פאר