דרכי תשובה - ג רלב

לאיסור ושרי אף בירקות שאין להם בדיקה וכמ"ש הט"ז ס"ק י"ז מהמהרש"ל אבל למעשה כתב שלבו נוקפו בזה ואין להקל בזה אלא במיני תולעים הלבנים וכדומה להם דבודאי מעלמא קאתי ואין במינם מצוי שימצאו רבים בבת אחת אבל הנמלים שיש במינם הרבה ואיכא חששת רבים אית לן להחזיק כל התבשיל בחזקת מתולע ע"י שנמצאו בה ג' תולעים עיי"ש:

(קמד) על ידי סינון. ע' בפרי תואר שם שכתב שהמסוננת צריך להיות כפי שיעור התולע הנמצא דאם התולעים דקים ביותר צריך המסננת להיות עוד דקה ביותר שלא תעבור ממנה התולע עיי"ש ועי' בס' תוספות ירושלים שכתב שנכון להחמיר שהמסננת יהי' דקה לגמרי שלא תעבור אף כל שהוא מהתולע אבל בגסה קצת אף שלא תוכל התולע לעבור כשהוא שלם לא מהני דחיישינן שמא יעבור כשהוא נימוח וחסר ממנו הרבה עד שיוכל לעבור דרך המסננת שאף שכשהוא נימוח הרי הוא בטל מתורת בריה מ"מ אינו בטיל במשקה כמ"ש הט"ז להלן ס' ק"ד עיי"ש:

(קמה) אבל ירקות עצמם. עבאה"ט ועי' בס' דברי יוסף סי' תקמ"ח בשאלה הב' שנשאל ע"ד המנהג שנהגו כמה ב"א לכבוש קרוי"ט שלימים שלא נחתך כלל וכל נפש היפה אוכלין אותן ע"י בדיקה שלאחר הכבישה ותמה דהרי כמו דקיי"ל בסעיף זה דלאחר הבישול לא מהני בדיקה בירקות שמא אינן ניכרין מחמת הבישול א"כ גם בכבישה דקיי"ל דכבוש כמבושל ניחוש שמא לא ניכרים התולעים דנשתנה צורת התולע לצורת הכרוב כמו בבישול וכתב שם טעמים להקל בזה וכתב דגם בביתו נוהגין כן ע"פ מנהג חותנו הגאון ז"ל ואדרבה זה עדיף טפי דקודם הכבישה יש לפני הבעה"ב הרבה לבדוק וא"א לשים לב לבדוק הכל בפעם א' יפה יפה כ"כ משא"כ אם בודק לאחר הכבישה קודם אכילה דיכיל לבדוק לאט לאט בכל פעם מעט יכול לשום לב לדקדק יותר בבדיקה עיי"ש אבל אני שמעתי מבקיאים שלאחר הכבישה א"א להכיר התולע וא"א לבדוק כ"כ כמו בעודו חי ואין בידי להכריע אמנם לפמש"ל (ס"ק קל"ב) מהכנה"ג דצריך קליפה במקום שנמצא התולע בבישול וגם הפרי שנגע צריך קליפה עיי"ש. ה"נ בנ"ד יש חילוק בין אם בודקן בעודן חי שא"צ קליפה משא"כ אם בודק הכרוב לאחר שכבר נכבש עם התולע אם התולע כבר מת צריך לקלוף הקרוי"ט באותו מקום שנמצא התולע ולעומת זה גם העלה הסמוכה שנגעה במקום הזה ע"כ פשוט הוא דבמקום שנוהגין כמ"ש הרב דברי יוסף הנ"ל עכ"פ יש להם לזהר להצריך קליפה בב' עלים זה לעומת זה במקום שנמצא שם התולע מת וכאמור ואף שיש ס' כנגד התולע וגם כנגד מקום הקליפה הרי קיי"ל דאף שיש ס' צריך ג"כ קליפה וכנודע:

(קמו) אם מצא בהם. עבאה"ט ועי' בשו"ת ריב"ם שנייטו"ך חיו"ד סי' כ"ז מ"ש לענין טשוועצקי"ן וראזינ"ץ אם יש לדמותן לשאר פירות לענין זה וכתב דפירות היבשים כגון צוועצקי"ן וראזיני"ן שיש בהם קמטים וסדקים מחמת היובש והמילבי"ן יושבים שנא בתוך הקמטים והסדקים ע"כ קשה מאוד הבדיקה לבדוק בכל סדק וסדק כמו שנראה ברוש לכן נהגו לאסור הכל אפי' אם נמצא במקצתן משא"כ בירק שקורין פעטערזיי"ל שיכולין למבדק כל עלה ועלה כיון שאין בהם שום סדק וקמט והו אמת שגם בפעטערזיי"ל קשה הבדיקה אמנם עכ"פ מהני בדיקה רק שהקולר תלוי בצוואר הבודק לבדוק יפה עיי"ש:

(קמז) מצא בהם ג' פעמים. עי' פרי תואר שם שהעלה דמ"ש המחבר כאן אם מצא בהם ג"פ קאי ארישא דהרוטב צריך סינון דדוקא בנמצא ג' תולעים צריך לסנן אבל בא' או ב' א"צ לסנן עיי"ש ועי' בבית הילל סק"ד (בד"ה בב"ח) שהביא בשם מורו הגאון ז"ל דאם מצא ב' פעמים בכל פעם ג' תולעים היי חזקה ברורה שהוחזקו הירקות בתולעים וגם הרוטב אסור ולא מהני לה סינון אבל אם לא מצא רק פעם א' ג' או ד' תולעים אז רק הירקות אסורים מאחר שמצא בהם ג' תולעים יש לחוש שמא יש בהם יותר ואינם ניכרים אבל הרוטב יש להתיר בסינון אם אפשר והשיג עליו כי מלשון הרשב"א משמע דאין חילוק בזה בין אם מצא שפעם א' ג' תולעים או ב' פעמים ובכל פעם ג' תולעים דאפי' מצא ב' פעמים בכל פעם ג' תולעים אם אפשר לסנן הרוטב ומי השלקות של הירק מותר עיי'ש:

(קמח) שלשה פעמים. עי' במנח"י שם ס"ק כ"ט שמתמה על המחבר וש"פ שכתבו דדוקא בג' תולעים אסור דהלא קיי"ל בכ"מ דאף בתרי זמני הוי חזקה והעלה כן לדינא דאף בנמצא רק ב' תולעים הוי מוחזק בתולעים עיי"ש אמנם יעוין בכנפי יונה שמדחה דבריו והעלה דהעיקר כדעת המחבר וש"פ דבבציר מג' לא אתחזיק כל התבשיל בתולעים עיי"ש וכ"כ בט"ז להלן סוף סי' ק"ו ובמ"ז שם ודלא כהב"ח ועיי"ש בפר"ח ס"ק י"ד וכו"פ ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י סוף אות נ"ו מ"ש בזה וכ' לחלק בין מינים דשכיח בהם תולעים או לאו דבירקות דשכיח בהם תולעים אף בב' תולעים הוי אתחזק בתולעים ואסור אבל בקטניות וכיוצא שאר דברים דלא שכיח בהם תולעים בעינן ג' דוקא עיי"ש ועי' בשיורי ברכה להלן סי' ק"י אות ח' ובברכי יוסף באה"ע סי' ט' אות ז' ובמחזיק ברכה לעיל סי' י' אות ח' ובסי' זה אות כ"ט ובשו"ת דבר שמואל סי' ק"ב ובדברינו לעיל סי' י' (ס"ק נ"ז) ועי' ביד דוד הספרדי בהגהות ב"י סוף אות כ"ח בתשו' מח"א שסיים בזה וז"ל ואני הצעיר הרבה פעמים הטרפתי אותם בפעם א' שהם מועדים למצוא בהם תולעים עכ"ל אמנם עיין בבינת אדם אות ל"ז שהעלה דאין להחמיר בזה וכל שנמצא פחות מג' יש לסמוך להתיר ומה"ט כתב שם בעובדא שנמצא במרקחת שקורין איינגימאכט"ץ מילבי"ן דאם לא נמצא רק א' או ב' לא נתחזק עדיין בתולעים ומותר אא"כ נמצא ג' עיי"ש ולא מחלק בין פרי לפרי ונראה דעתו דבכל הפירות בעינן ג' דוקא:

(קמט) פעמים. עי' בס' בית דוד הספרדי חיו"ד סי' כ"ו שהקשה על לשון המחבר שכתב ג' פעמים דמשמע דבעינן שימצא ג' פעמים ואם נמצא ג' תולעים בפעם א' או בב' פעמים לא אתחזק בתולעים כי בתשו' הרשב"א סי' קי"ג דחה דברי האומר דהחזקה תלויה בג' פעמים דוקא כי אינה תלויה בהפעמים כלל אלא במספר התולעים שאם מצא ג' תולעים הוי חזקה אפילו מצאם בפעם א' עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות נ"ו מ"ש בזה וכתב שט"ס נפל בב"י ובמחבר וצ"ל תולעים במקום פעמים ור"ל ג' תולעים דכל שנמצא ג' תולעים בין בפעם א' ובין בב' או בג' פעמים הרי זה הוחזק בתולעים ואסור עיי"ש ועי' בשלחן גבוה סק"א בריש הס"ק ובמחזיק ברכה אות כ"ט:

(קנ) שמא יש. עי' בס' יד דוד הספרדי בהגהות ב"י אות כ"ח שהעתיק תשו' חכם אחד שכ' שיש להסתפק בדבר הנהוג במרקחת שעושין מפירות דקודם שנודע אם הוא הוחזק בתולעים בודקין רק ליטרא א' של פירות ואם לא נמצא שום תולע מכשירין כל הקופה בלא בדיקה מה הדין במה שמביאין לפעמים לערך חמשים או מאה קופות של פירות ונמצא תולעת בקופה א' אם הוחזקו עי"ז כל הקופות בתולעים או דילמא אותה קופה שנמצא בה התולעים אסורה אבל קופות האחרות לא וכן יש להסתפק דאף את"ל שהוחזקו כל הקופות בתולעים דילמא רק באותו היום הוחזקו אבל מה שמביאין ביום אחר לא וכתב דכיון דבזמנינו אנו רואין שלפעמים נמצא בכפר א' ובכפר הב' לא נמצא ולפעמים נמצא בקופה א' ובקופה הב' לא נמצא ולפעמים נמצא במה שמביאין ביום אחד ולא במה שמביאין ביום ב' אף מאותו הכפר עצמו ע"כ יש לבדוק כל הפירות של כל כפר וכפר וכל קופה וקופה ובכל יום ויום דהיינו אם נמצא בקופה אחד לא מחזקינן ריעותא אלא באותה קופה ואם לא נמצא באותה קופה לא הוכשר אלא אותה קופה וכן בכל יום ויום שאם הוכשרו ביום א' לא הוכשרו אלא של אותו יום אפי' באותו הכפר עצמו עיי"ש:

(קנא) ואינם ניכרות. כתב בשו"ת אדמת קודש חלק ב' חלק יו"ד סי' א' דעלי גפנים שמצוי בהם תולעים קטנים שקורין פראקי"ס אסור לאכלן שמחמת רוב דקותן אינם ניכרים וגם הבהוב ובישול אינו מועיל בהם לפי שבדקו וראו שלא נימוחו בבישול ונשארו שלימים עיי"ש והביאו היד אפרים להלן סי' צ"א סעיף ד':

סעיף יא (קנב) אשה. עש"ך ס"ק ל"ה מ"ש דסומכין אבדיקת נשים דזה לא דמי להא דלקמן סוף סי' קמ"ז שכתב הרמ"א דאין הנשים נאמנות בברירת דגים קטנים שאני הכא כיון דלא אתחזק איסורא וגם כי כאן