דרכי תשובה - ג רלא

מכל מין איזה פירות יבשים ושם אותם על קערה חמה כנהוג וראה תולע א' מיל"ב רחש על הטעלי"ר מבין הב' מינים ואינו יודע משל מי הרעה הזאת באיזה מין מהב' מינים היה התולע הזה ונשאל אם מותר לו למכור לאחרים הפירות הללו בחזקת כשר כי הוא איש עני ורוב עסקו ומחייתו בכך הוא ועיי"ש במה שהאריך בזה והעלה כלל העולה מזה דאם בדק עוד הפעם הב' מינים ומצא בא' עוד מהני תולעים ובמין הב' לא מצא כלום פשיטא דאותו מין שלא מצא בו דמותר לו למכרו בחזקת כשר אלא אפי' אם בדק כל הב' מינים אח"כ ולא מצא כלום ג"כ הב' מינים כשרים כיון דלא מצא על הקערה ק תולע אחת לא הוי הוחזק בתולעים כלל וליתר שאת יש לזהר שיבשלו כל מין בפ"ע ולא יבשלו מהב' מינים ביחד כדי שבכל פעם נוכל לתלות התולע במין האחר וכדין תערובות יבש ביבש דלהלן סי' ק"ט ויותר נכון עוד לתת אותם במים רותחין מאד כדי לתלות שבאם היה בתוכן עוד איזה תולע נימוח מחמת הרותחין ואין זה בכלל מבטל איסור לכתחלה כיון שאין איסור לפנינו עיי"ש באריכות:

ומ"ש הבאה"ט מתשו' מהר"מ מלובלי"ן בדבר השכר שנעשה מכישות מתולע בלי סינון עשפ"ד ס"ק ל"ג שכתב דכיון שהמהר"מ מלובלין לא התיר אלא מדוחק גדול ובצירוף כמה טעמים ע"כ אין ללמוד ממנו היתר למקום אחר עכ"ד ועי' בשלחן גבוה ס"ק ל"ח מחודש י' שכתב דבע"כ לומר שעשיית השכר של המהר"ם מלובלין ז"ל אינו כעשיית השכר שלנו שהשכר שלנו עושים כך שנותנים החרצנים והזגים ביורה גדולה ונותנין שם ג"כ כשות וטחון את כיסוי היורה בטיט ומשימים אש תחת היורה וע"י הרתיחה עולה הזיעה למעלה תחת כיסוי היורה ויורד סמפון של נהושת לתוך הכלי וזהו השכר ובכה"ג אף שיש תולעת בכשות או בחרצנים מותר אפי' לכתחלה שהרי אין כאן ממשו אלא טעמו ומתבטל בס' וכו' אבל עשיית השכר של מהר"מ מלובלין ז"ל נעשה באופן אחר דהיינו לאחר שהוציא הכישות דרך הסמפון נותנין בו גוף כישות למתקו ומגיסין בו ואח"כ מסננין אותו וכו' לכן דחק הרב מהר"מ מלובלין ז"ל ונכנס בעובי הקורה להתירו ונדחק בכמה דוחקים שקשה להתירו בפשיטות מפני שבכה"ג איכא למיחש לגוף התולעת ממש מחשש שישאר בשכר אבל בעשיית השכר שלנו שאין שם גוף הכישות ליכא למיחש למידי עכ"ד ועי' בשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' נ"ג ונ"ד שנשאל בפירות שהתליעו אם מותר לעשות מהם יי"ש וכתב דלא שרי אלא האדם בשלו אבל אסור לקנות לכתחלה פירות המתולעים להוציא מהם שרופים עיי"ש ועי' בס' בן אברהם סי' נ' אות י"ח (דף נ"ג ע"ד) שהביאו וכתב דכיון שלא נזכר בשום אחד מהאחרונים חומרא זו יש להקל ולהתיר לקנות אפי' לכתחלה כדי להוציא ממנו יי"ש עיי"ש וכן נוהגין במדינותינו שקונין מהעכו"ם שזופים מכותשים לצורך יי"ש אף שהם מלאים תולעים רוחשין ונראה לעין להדיא ועושין מהם יי"ש ואין שום פוצה פה להחמיר לכתחלה ומ"ש הבאה"ט דביין שרף ליכא חשש איסור עי' בדברינו לעיל (ס"ק ס"ו). ומ"ש הבאה"ט בסוף הס"ק דמותר לפטם עופות בקמח שיש בו תולעים עי' בדברינו לעיל סי' ס' (ס"ק י"ב):

(קמא) אסור. עפת"ש סק"ז ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קס"ב בעכו"ם שמכר לישראל כ"ז שקים קמח בזול קצת פחות משער שבשוק וסיפר העכו"ם לישראל אחר במסלפ"ת שהיה מוכרח היום למכור לישראל קמח בזול מכפי השער שבשוק מחמת שירא שלא יתקלקל הקמח יען מצא בו כמה פעמים בהקמח מילבי"ן רוחשין. והשיב בודאי דהעכו"ם אינו נאמן כיון שכבר יצא מתח"י וכתב שם דמ"מ גם אם אמר כן לישראל קודם שמכר ויצא מתח"י יש לצדד להקל ולהתיר עכ"פ למכרו לעכו"ם עיי"ש ועי' בס' מגדים חדשים אות ט' שהביאו ועיי"ש במ"ש בזה ע"ד והעיר מכמה מקומות דגם באמר העכו"ם במסלפ"ת לאחר שיצא מתח"י יש להחמיר ולהאמינו כיון שיש רגלים לדבר שמכר בזול והיכא שיש רגלים בודאי יש להאמינו במסלפ"ת גם אם כבר יצא מתח"י עיי"ש באריכות:

(קמב) אם אפשר לסננו. ע"ל סעיף ג' בהגה ובדברינו שם (ס"ק ל"ט):

סעיף י (קמג) ירקות מבושלים שנמצאו וכו'. כתב בפרי תואר ס"ק כ"ב הא דנקיט בלשון זה ירקות מבושלים ולא אמר תבשיל שנמצאו בו תולעים וגם הא דאמר שנמצאו ולא אמר שנפלו בהם תולעים כמש"ל בסעיף שאח"ז מרקחת שנפלו בהם תולעים י"ל דנתכוין בזה לומר דוקא שנמצאו בירקות כיון דבירקות הוי התולעים מגופייהו הוא דאסור אבל אם נמצא תולעים בתבשיל דמעלמא קאתי מותר וה"ה בירקות אם נפלו בהם תולעים מעלמא מותר דלא מחזקינן התבשיל בחזקת מתולעים בג' אלא דוקא בתולעים דמינייהו קא רבו אבל בתולעים דאתי מעלמא אמרינן רחש שנפל הוא שנמצא ואין כאן חזקה