דרכי תשובה - ג רכט

חטה ואת"ל לא נימוח מתחלה שמא נימוח עתה בשעת עשיית הרקיקין שדרכו עליה בהעץ וסיים וז"ל ושמעתי במעשה שהי' בחלב חטה שהי' בו תולעים ועשו ממנו רקיקין כנזכר ובא מעשה לפני מוהר"ר הגדול כמוהר"י בסיס ז"ל והתיר מטעם דכשדורכין בעץ נימוחו התולעים והוי כמו כתישה והתיר בלא ס"ס עכ"ד:

וכתב בכנה"ג בהגהות ב"י אות צ"ג דבכל מקים דמתירין בפת שאפו מקמח שהתליע על ידי ספק נימוח כנ"ל אין להקל אלא אם כן ידוע שלא הי' תולעים רבים בו עד שעכ"פ הי' בהקמח ששים נגד התולעים אבל בלא"ה אין להקל כלל עיי"ש:

ועיין בפר"ח שם בריש הס"ק ובפרי תואר ס"ק כ"א שכ' וכ"ז מיירי בע"כ בהוחזק בג' תולעים שלימים שלא נימוחו אבל אם לא הוחזק בתולעים שלימים רק בנימוחים אין להחמיר בזה עיי"ש:

(קלב) מאכל דא"א לסננו. עט"ז ס"ק ט"ז מ"ש דדוקא סינון מהני אבל לברור התולעים ולזרקו לא מהני ועמ"ז ס"ק ט"ו שכ' דמיהו הבשר שנתבשל ברוטב שיש בו תולעים שרי אם ירחצו הבשר היטב ויבדקנו בבדיקה יפה עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט דפרי קטן נעשה היא נבילה וכו' עי' בכנה"ג ב"י אות ט"ו שכ' דפרי קטן שנתבשלה עם שאר פירות ונמצא בו תולע באופן שא בה ס' נגד התולע צריך לזהר שיצטננו הקדירה שנתבשלו בה קודם ששפכו המים לחוץ בעודן רותחין ועיי"ש עוד באות פ"א שכ' דאם לא יצטננו המים קודם השפיכה לפעמים הכל אסור אפי' יש במים ס' נגד הפרי האסורה משום דכשעירה המים מן הכלי ראשון ועודן רותחין יש לנו לחוש שמא בסוף העירוי נשאר בו הטמא עם מעט מים ונאסר מה שבתוך המים לפי שאין בהם ס' של היתר ואח"כ נתערבו אותן מועטים שנאסרו בהיותם רותחין עם השאר שהוציא כבר ונוגעים בהם ברותחין וכו' ועיי"ש עוד באות ע"ו שכתב שצריך לקלוף אותן הפירות שנגעו בפרי זו שהי' בה התולעת דעד השתא הי' המים מבטל האיסור אבל השתא דליתנייהו אסור כ"ק ואם כולן נגעו צריכין כל הפירות שבקדירה קליפה ועיי"ש עוד להלן באות ע"ח שכ' דאם נגע הפרי האסור הנ"ל בפרי א' או בב' שבקדירה ואין ידוע איזה הוא שנתערבה בשאר פירות שבקדירה ה"ז בטל חד בתרי ושרי עיי"ש ולענין הקדירה עצמה עי' בדברינו לעיל (סוף ס"ק קי"א) ולהלן סי' ק' (ס"ק מ"ז) שהבאתי מהלחם הפנים והמחזיק ברכה דלענין הקדירה עצמה אע"פ שניכרים התולעים לאחר הבישול בתוך התבשיל אין להחמיר דמ"מ הקדירה נשאר בהיתר עיי"ש:

(קלג) ומאחר שהוחזק בתולעים. עפת"ש לענין תולעים דאתי מעלמא אי אסרינן בנמצא בי ג' ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קמ"ו שנשאל בא' שהי' לו חבית ממיני פירות מטוגנים בדבש ועמד במרתף כל החורף ותחלה עמד בבית ב' שבועות והי' פתוח לגמרי ואח"כ כיסו אותו בדף מלמעלה ולא הי' מכוסה היטב כי בצדדי העיגול הי' אפשר ליפול שם תולעים ועמד כך זמן מה ואח"כ כיסו אותה בכיסוי ממש שלא הי' אפשר ליפול בה שום דבר ועמד כך זמן מה ואח"כ פתחו את החבית והי' על המרקחת ממש למעלה עפרורית ועיפוש הרבה ובתוך העיפוש הי' ג' תולעים והי' הפסד רב והשיב להתיר כיון דהט"ז העלה דלא מהני חזקה דג' בדבר דאתי מעלמא א"כ ה"נ בנ"ד כיון שאין דרך מרקחת לגדל בו תולעים בודאי יש לתלות דמעלמא קאתי ואף דהחק יעקב השיג על הט"ז בזה מ"מ העיקר כדעת הט"ז וא"כ ה"נ תלינן דמעלמא אתי ומותר השאר וכו' עיי"ש (והבאתי דבריו גם להלן ס"ק קנ"ו) ועי' בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קנ"ה שנשאל במגדל א' הנקרא שאפ"ע שחלוק בנסרים תחתיים ושניים ושלישים (הנקרא פאכי"ן או פאליצי"ס) ועמד בתוכו כמה קדירות עם מרקחת וגם בכלי א' שומן של פסח ונמצא בפאליצי"א אחת בשלשה כלים תולעים קטנים הנקראים מילבי"ן מה הדין של שאר הכלים אם יש לחוש לכולם יען כי נמצא בג' כלים א"כ החזיקו כל הכלים שבהשאפ"ע במילבי"ץ ואם יש לחוש עכ"פ בהכלים שעמדו בפאליצי"א ההוא שבתוך השאפ"ע הנ"ל והשיב שיש להחמיר ולחוש לכל הכלים שבפאליצי"א זו דכמו דאם נמצא בג' פירות שבכלי אחד תולעים אמרינן שהוחזק כל הפירות שבכלי בתולעים ה"נ בנ"ד שנמצא בג' כלים שבפאליצי"א זו דאמרינן שהוחזקו כל הכלים שבפאליצי"א זו בתולעים אמנם כל זה הוא רק לענין המאכלים שבכלים העומדים שם בפאליצי"א זו אבל לענין המאכלים העומדים בפאליצי"ס אחרות של הכאפ"ע זו יש להקל כיון שכל א' מופסק בנסרים כמו חדרים קטנים אין מחזיקין איסור מאחד לחבירו רק באופן שיטול בנחת מכל מאכל שבכל כלי וכלי העומדת שם בפאליציא"ס האחרות כעובי אצבע והשאר ירתיח על האש וכ"ז הוא רק לענין המרקחת והשאר התבשילין שהי' שם בהשאפ"ע אכן לענין השומן שהי' שם אף שעמד על הפאליצ"א שהוחזק בה מילבי"ן יש להתיר בפשיטות דהא הרמ"א סמך על דברי הראבי"ה להתיר בתולעים המתהוים בבשר וגבינה וכל דבר שאינו גידולי קרקע אף אם פירשו וחזרו ואף שהפר"ח והפרי תואר הרעישו לחלוק על הרמ"א מ"מ הרבה אחרונים הסכימו עם הרמ"א ע"כ בנ"ד כיון שאין ידוע בבירור שיש שם מילבי"ן בשומן בודאי יש להקל עיי"ש באריכות:

(קלד) ומאחר שהוחזק בתולעים. עבאה"ט מ"ש מהמהרש"ל שנהג שלא לאכול הכמיהן היבשים וכו' ועבט"ז שסיים מלשון המהרש"ל דכ"ז דוקא במה שמצוי בהם תולעים אבל בדבר דאמרינן מעלמא נפל לא חיישינן לטפי מהני שנמצא ועי' באורח מישור סק"ז מ"ש בזה והניח בצ"ע עיי"ש ועי' במ"א או"ח סי' תס"ז ס"ק י"ב ועי' בחק יעקב שם ס"ק כ"ה שהעלה דאמרינן דבתלתא זמנא הוי חזקה אף בדבר דאתי מעלמא עיי"ש ועי' מזה במקור חיים שם בביאורים סק"ה ובס' יד שאול בהלכ' ס"ת סי' רע"ט אות ב':

(קלה) שהוחזק בתולעים. עבאה"ט מ"ש מהט"ז במעשה דחג השבועות וכו' ומ"ש מהנקה"כ והפר"ח שהשיגו על הט"ז וכ' לאסור כל הלחמים וכל הפלאדי"ן אף אותן שלקחו קודם שנודע שיש שם מילבי"ן ועי' פרי תואר ס"ק כ"א שכתב דהעיקר לדינא כהט"ז להקל דשפיר הו"ל ס"ס כי זה הספק אם מותלע הקמח רק שעה א' קודם האפיה הוא ספק מעליא אלא דמ"מ המחמיר לאסור כל מה שלקחו ממנו כל אותו היום תע"ב עיי"ש וכ"כ בכו"פ ובמנח"י אות י"ח ובכנה"ג בהגהות ב"י אות ס"א לדינא עיי"ש ועי' במ"ז ס"ק י"ז מ"ש בזה וסיים דהמורה להתיר בהפ"מ וסעודת מצוה וי"ט אין למחות בידו עיי"ש ועי' בהגהות החרם סופר על היו"ד במהד"ב שכתב שבא לפניו עובדא כזו שעשו מאכל כעין פאווידל"א מפירות והי' כל הפירות מבושלים וממועכים היטב ועשו מהם פלאדי"ן ואח"כ נודע שהפירות הוחזקו בתולעים והתיר כל הפלדי"ן של בני העיר כי היה הפ"מ וביטול שמחת יו"ט ע"כ סמך עצמו לצרף עוד סניף דעת הסוברים דבריה בטלה בתתק''ס עיי"ש:

(קלו) שהוחזק בתולעים. עפת"ש מ"ש מהפרמ"ג שכ' דאם לא נמצא אצל המוכר רק אצל האשה אמרינן דרק בשל האשה הזאת היתה דכאן נמצא כאן הי' וכו' ועי' בס' זר זהב על האו"ה כלל מ"א סק"א שהתפלא על הפרמ"ג בזה שהוא עצמו באו"ח סי' תס"ז בא"א סוף ס"ק כ"ה כתב דדוקא באיסור משהו אמרינן כאן נמצא כאן הי' משא"כ בשאר איסורים במקום דהוי חשש איסור תורה מחזיקין ממקום למקום ומכלי אל כלי וכ' דבע"כ צריך לומר דגם כאן אין כוונת הפרמ"ג דבנמצא בידי האשה הקונה גם שאר הצמוקים בעין מותר לאכול אצל המוכר דבאיסור דאורייתא בודאי לא סמכינן על זה ומחזיקין ריעותא גם ממקום למקום אלא דכוונתו הוא כמו בעובדא דהט"ז שכבר נאפה הפלאדי"ן ויש ג"כ ספק שמא נימוח באפיה בכה"ג הוא דאמרינן שאין מחזיקין ריעותא ממקום למקום אמנם בסוף דבריו הביא מדברי זקינו הפני יהושע בתשו' חלק ב' סוף סי' כ"ב דגם בלא נאפה אין מחזיקין ריעותא ממקום למקום משום דאוקמינן הצמוקין אחזקה שלא הי' בהם נמלים קודם אך כתב דזה דוקא אם יש לתלות שנתהוו הנמלים ביום שנמצאו ולא קודם עיי"ש ועי' בס' ערך שי שהתפלא ג"כ ע"ד הפרמ"ג וכ' שקשה להעמיס בדברי הט"ז במ"ש דאותן שלקחו אח"כ יש לאסור דר"ל אותן שקנו אחר שמצאו המילבי"ן אצל המוכר דאטו ברשיעי עסקינן אלא דהכוונה של הט"ז הוא דאותן שלקחו אחר שמצאו הראשונה אצלה דאז שפיר יש להחמיר דנהי דמצד המוכר לבד י"ל כאן נמצא כאן הי' מ"מ כאן