דרכי תשובה - ג רכז

בודאי אחר יב"ח וא"כ ממילא אם התליעו במחובר כבר עבר עליו יב"ח ואם התליעו בתלוש שמא לא פירש מתוך הפרי וכו' ואף שהרמ"א מחמיר בחורו נקוב לחוץ היינו אם אנו רואין שיש חור בפרי אבל כאן שבאורז אינו נראה חור כלל ואף אם מכת ספק אזלינן לחומרא מ"מ בנ"ד כיון דאיכא עוד ספק שמא לא נשאר כלל תולעת עוד בתוך האורז וכולם יצאו ע"י הרחיצה ובס"ס כזה בודאי יש להקל וכו' עיי"ש ועי' מזה בשו"ת תשובה מאהבה חלק ב' סי' של"א באריכות:

(קכה) אין לך פרי. עבאה"ט ועי' במנח"י ס"ק כ"ח שהסכים להט"ז להקל דגם בפרי קטן תלינן דיש ס' עיי"ש ועשפ"ד סק"ל ולעיל ס"ק י"ט וס"ק כ"א מ"ש עוד בדברי הש"ך בזה ולדינא עי' במ"ז ס"ק י"ד שכ' דנוהגין העולם להתיר אף בפירות קטנים עיי"ש:

(קכו) טעם התולעת. עבאה"ט מ"ש מהת"ח והט"ז דטעם התולעת הוי נטל"פ אם אין התולע בעין והש"ך חולק ועי' מנח"י ופרמ"ג שם שהסכימו לדינא להקל לחשבו לנטל"פ כיון דהתולעים הם מהדברים שנפשו של אדם קצה בהם ומבואר להלן סי' ק"ג דדברים המאוסים הוי נטל"פ עיי"ש וכ"כ בשלחן גבוה סוף ס"ק מ"ג עיי"ש ועי' בחידושי הרז"ה מהגאון מו"ה זאב אלעסקער ז"ל) להלן סי' ק"ג מ"ש בענין זה וסיים וז"ל וכן קמח שנודע שיש בו מילבי"ן אחר הלישה או אחר האפה יש להתיר לא מטעם ש"ס אלא מטעם שהם פגומים בטעמם בטלין ברוב אם אין ניכרים כן נלענ"ד אם יסכימו עמי גדולי ההוראה עכ"ל והביאו בלבושי שרד בחידושי דינים ליו"ד ס"ק קנ"א וכ' דאף שעל התר זה ראוי לסמוך אף באין הפ"מ מ"מ יען ראיתי שלא רצה הרב הרז"ה לסמוך על היתר זה בפשיטות אין לסמוך ע"ז כ"א בהפ"מ או אורחים וסעודת מצוה וכדומה בצירוף כמה סניפים עיי"ש (וע"ל ס"ק ע' (ס''ק פ"ז) ולהלן סי' ק"ד (ס''ק ל"ד) וסי' ק' (ס"ק נ"ג):

(קכז) אבל ג' או ד'. עבאה"ט מ"ש מהש"ך אבל לאחר יב"ח דליכא איסור אלא כשפירכו איכא ס"ס וכו' ועפר"ח ס"ק ל"ג ובפרי תואר ס"ק כ"א שהשיגו על הש"ך בזה וכ' דלדינא יש להחמיר אם נמצא ג' תולעים שלא נימוחו אף לאחר יב"ח דאין כאן ס"ס מעליא ובפרי תואר כתב שם דמ"מ יש הפרש בין תוך יב"ח נאחר יב"ח דלאחר יב"ח מהני עכ"פ אם בודק הקדירה ולא נמצא בהם תולעים שיש להתיר עכ"פ שאר הדברים שבקדירה זולת אם הוא באופן שא"א לבדוק הקדירה אז יש להחמיר בב"מ ולאסור כל מה שבקדירה אבל תוך יב"ח אפי' יכול לבדוק הקדירה ולא נמצא לאחר הבדיקה שום תולע אפ"ה אסור הכל עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך אבל אם נמצא התולעת ע"ג הפרי מבחוץ אסור דליכא ס"ס עשפ"ד ס"ק ל"א שמתמה ע"ז דהא אם נולדו התולעים מבחוץ ע"ג הפרי כל זמן שלא פירשו ע"ג הכלי שרי א"כ אכתי איכא ס"ס וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בדברינו לעיל (ס"ק ס' וס"ק קט"ז):

(קכח) ג' או ד'. עי' בשו"ת טיטו"ד תליתאי סי' קנ"ו שנשאל בחבית גדולה של מיני פירות מטוגנים בדבש שעמד במרתף והי' מגולה באופן שאפשר לכנוס שם תולעים ועמד כך זמן רב אח"כ נמצא על המרקחת למעלה עיפוש הרבה ועפרורית ובתוך העיפוש נמצא ג' תולעים והשיב להיתר דכיון דקיי"ל דלא הוי חזקה דשלשה רק בדבר דאתי מגופא אבל בדבר דאתי מעלמא לא הוי חזקה וה"נ בנ"ד כיון דאין דרך מרקחת להתגדל בו תולעים שפיר ים לתלות דמעלמא קאתי וממילא דאין לחוש שנמצא שם עוד יותר ואף אם נימא דלא תלינן דמעלמא קאתי מ"מ כיון דאין דרך מרקחת לגדל בו מעצמו תולעים ע"כ תלינן דרק מכח העיפוש שלמעלה נתהוו התולעים כיון שכן דרך כל דבר שנתעפש ונרקב לגדל בו תולעים ושפיר תלינן דרק במקום העיפוש שלמעלה הי' מקום תולדתן ולא למטה במקום הנקי ויפה בלי עיפוש ולא דמי לדין דירקות שנמצא בהם ג' תולעים שכולן אסור דהכא דרך הירקות לגדל בו תולעים מעצמם ולא מנח העיפוש וא"כ כיון דחזינן דבגופן נתהוו ג' תולעים חיישינן יותר ולא מחלקינן בין. תוכה ובין חוצה לו למעלה משא"כ בנ"ד שהי' רק במקום העיפוש דינו כמו היכא דבא מעלמא ולא חיישינן ליותר ועוד דהוי ס"ס וכו' עיי"ש באריכות וכיוצא בזה כתב גם בשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' כ"ט בחבית כרוב שקורין קרוי"ט שנמצא על גבו במקום הקרשים ע"ג האבנים שמכביד עליו ג' תולעים והכרוב נבדק היטב קודם וכ' שם שנכונים דברי השואל להתיר דמסתבר שרק למעלה נתהווה התולעים כי המרק של הקרוי"ט שקורין ראסי"ל הולך למעלה בין הסדקים שבין נסר לנסר שע"י שאבנים מכבידים על הקרוי"ט עולה הראסי"ל למעלה ומחמת האבנים מתעפש הראסי"ל ונתהוו מזה תולעים לכן אף שנמצא בהראסי"ל ג' תולעים אין להחזיק שגם בהקרוי"ט בפנים החבית יש תולעים עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת שואל ומשיב קמא חלק ב' סי' מ"ז בעובדא שכבשו כרוב בחבית ובדקו אותו מתולעים עצהיו"ט וניסו אותו בדף ולמעלה נתנו אבנים למכבש כנהוג והעמיד החבית עם הכרוב בבית בזויות אחת אשר אצל התנור ועל התנור עמד קדירה אחת עם חלב (תרבא) שאינו מהותך ועמד כן על התנור ב' שבועות עד אשר הי' החלב מלא תולעים רוחשים ונדים וקרה שטלטלו הקדירה עם החלב הנ"ל מהתנור למקום אחר ובשעת שטלטלוהו העבירו הקדירה עם החלב על פי החבית והקדירה הי' מלאה וגדושה עם חלב אשר כמעט על הגדוש הי' נראה איך התולעים הי' רוחשים ונדים וממחרת עיינו בהכרוב וסלקו האבנים אשר שמו למכבש ומצאו למעלה על הדפין שמונחים שם כד' תולעים וכן מצאו תולעים על הארץ במקום שהחבית עמד שם והתולעים דומים כמראה התולעים שנתהוו מחלב ודעת השואל להקל ליטול מהכרוב בערך אצבע והשאר מותר והסכים עמו וכתב דאם כי על היכר זה שהתולעים דומים להתולעים שדרך להתהיות בחלב אין לסמוך דאין לנו צורה ידוע על תולעים של חלב או לשל כרוב רק דהכא בלא"ה יש להקל דתולין במצוי אף לקולא ולא נתקלקל חזקת כשרות של הכרוב בזה וא"צ לבדוק איתו עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת דברי מנחם סי' ע"ז שנשאל ג"כ בעובדא כזו שנמצא תולעים על האבנים המונחים על הנסרים שמונחים על הכרוב והעלה ג"כ דאין להחזיק ריעותא גם בתוך הכרוב ואמרינן דרק על האבנים מבחוץ הם אבל בפנים בתוך הכרוב אין בו תולעים ומותר עיי"ש באריכות:

(קכט) או ד'. עבאה"ט בסוף הס"ק, מ"ש מהט"ז ועי' במנח"י שם סק"ל מ"ש בזה וכתב די"ל דמ"ש הרמ"א ג' או ד' ר"ל הכל לפי ריבוי המאכל ולפי ריבוי התבשיל צריך להיות ריבוי התולעים ובתבשיל מועט אתחזק בג' אבל בתבשיל מרובה צריך ד' עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות נ"ו מ"ש בזה וכתב דבע"כ ט"ס יש כאן וכצ"ל ודוקא ב' או ג' אבל ד' אסור עיי"ש ולדינא פשוט לפענ"ד דבודאי יש להחמיר ולהורות כפי הגירסא שהוא לפנינו בש"ע וכדעת הט"ז דאף בג' אתחזק ואסור אף בתבשיל מרובה אולם לענין אם הוא תבשיל שא"א לסנן ויש בודאי ס' נגד התולעים והוי החשש רק לענין החומרא דבריה אפי' באלף לא בטיל נ"ל כיון דבדרבנן שומעין להקל יש לסמוך שלא לאסור כל התבשיל אלא כשהי' התבשיל מועט אבל בתבשיל מרובה צ"ל דוקא ד' וצ"ע בכ"ז ובצירוף איזה סניף בודאי יש להקל ולסמוך על הכנה"ג בזה:

(קל) הכל אסור. עש"ך ס"ק ל"ב שכתב דבחד ספיקא שמא נימוח ובטל לא שרינן וכ' בשפ"ד דאף דהוי ספקא דרבנן דבריה אינה בטילה רק מדרבנן מ"מ אין להקל דנימוח לא הוי ספק השקול עיי"ש איברא כי בשו"ת צמח צדק