דרכי תשובה - ג רכה

ואין מקום להתולע לרחוש שמא הלכה כהמ"ד דלא אסר אלא כשרוחש תוך הפרי ואת"ל דהלכה כהמ"ד אפי' אין לו מקום לרחוש תוך הפרי אסור כשהתליע במחובר מ"מ כיון שמגיסין אותן בכף הרבה פעמים ונתרסקו הפולין הרבה אין הברי' שלמה ואין כאן מבטל איסור לכתחלה דההגסה אינה כדי לרסק התולעת אלא הפולין ע"כ מותר התבשיל לאכול עיי"ש והביאו הרב שלחן גבוה מחודש ה' לדינא עיי"ש ועי' מזה בשו"ת פרח שושן כלל א' סי' ב' ולענין דינא הנה המעיין בגוו"ר שם יראה שכל דבריו הוא להחזיק המנהג שנוהגין שם כן מעולם לסמוך על היתר זה שנימוחו התולעים ע"י הריסוק בכף וכאמור אבל לפמש"ל (ס"ק קל"א) שיש מפקפקים טובא אם יש לסמוך ע"ז שנימוחו התולעים ע"י ריסוק התבשיל בכף גם בזה צ"ע למעשה:

ועיין במחזיק ברכה אות י"ג שכתב בשם זקינו מהר"א אזולאי ז"ל שאם טחן העדשים והפולין אפי' לא בדק אותם במים קרים ורותחין מותר התבשיל אף אם נמצא בתוך התבשיל ג' תולעים דאף את"ל שיש שם יותר תולעים ורחשו חוץ לפרי מ"מ הנה לא אסור רק התולעים אבל הקדירה מותרת דאין כאן דין בריה דכיון דנטחנו העדשים כבר נתרסקו התולעים ומה שנשאר ולא נתרסק עכ"פ חסר מהם קצת ובטלו בס' עיי"ש ועי' בדברינו להלן סי' ק' (ס"ק מ"ז):

(קיב) הבא לבשל. עכפ"ד ס"ק כ"ו שכתב דמה שיש נוהגין לבשל קטניות בסעודות גדולות בלא בדיקה כלל ואח"כ אחר הבישול כשאוכלין רואין אם יש שם תולעים לאו שפיר עבדו חדא דבקטניות המתולעים ס"ל להש"ך דחנ"נ ואוסרין השאר ועוד דאין מבטלין איסור לכתחלה היכא דאפשר ע"י בדיקה מקודם ועוד שמא ישכח ויאכל בלא בדיקה ע"כ אין לעשות כן עכ"ד ועי' בס' שורש מיעקב הראשון אות א' מה שהאריך להמליץ בעד הנוהגין להקל בזה היכא דאי אפשר לבדוק אותם קודם הבישול ככל הצורך וסמכו על הבדיקה שלאחר הבישול עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה שכתב לחלק בזה דבפירות שאין דרכן לבדוק אחר הבישול אסור לבשל לכתחלה על סמך שיבדוק אותן לאחר הבישול וכן בפירות שכל השנים אינם בחזקת מתולעים רק שבשנה אחת אירע שנעשו מתולעים בכה"ג אין לבשל על סמך שיבדוק אח"כ כיון דברוב השנים לא שכיח בהו תולעים יש לחוש שמא ישכח מלבדוק כמו שאין בודקין כל השנים וישכח שנשתנה שנה זו עיי"ש ופשוט הוא דכ"ז בפירות שאין דרכן להתרסק בבישול ויכולין להכיר היטב. לאחר הבישול כמו קודם הבישול אבל בפירות שדרכן להתמעך קצת בבישול באופן שא"א להכיר היטב לאחר הבישול וכן בעדשים כיון שע"י הבישול נתקלקל הקליפה שעליהם מבחוץ ואין הנקב של התולע ניכר בהם בודאי אסור לסמוך על הבדיקה שלאחר הבישול אפי' בשעת הדחק ולכבוד שבת ולצורך סעודה ואם אין פנאי בעש"ק לבדוק העדשים לא יבשל כי לא יועיל כלל הבדיקה שאחר הבישול ועי' מזה עוד בדברינו לעיל (ס"ק צ"ז) ולהלן (בס"ק שאח"ז וס"ק קי"ט):

(קיג) לאחר יב"ח עבאה"ט מ"ש מהמהרש"ל דבפירות שיש להן גרעין מבפנים לא מהני בדיקה זו והש"ך חולק ועכנה"ג בהגהות ב"י אות נ' מ"ש בזה וכתב דגם המהרי"ל ס"ל כדעת המהרש"ל להחמיר בזה עיי"ש ועי' בפר"ח ס"ק כ"ז שפסק כהש"ך דמהני בדיקה זו אף בפירות שיש להן גרעין דאין לחוש שמא יצאה מחור הגרעין ופירשה על גג הגרעין דלצאת מחור הגרעינה לעלות על גג הגרעינה הו"ל כדין תולעים שבמים שבתוך הבור דלא חיישינן שמא פירש חוץ לבור עיי"ש והנה בשלחן גבוה סק"ל השיג על המקילין בזה וכ' דהטעם שכ' הפר"ח בזה לא יתכן כלל דמי גילה לו שהתולע גדל בתוך הגרעינה שמדמה לו לתולעת שבבור דהלא עינינו רואות דזית שהוא מפירות שיש לה גרעינה כשנמצא בה תולעת הוי לעולם התולע בין בשר הזית לגרעינה וכשאוכל בשר הזית רוחש התולע ע"ג הגרעינה וכבר נתבאר לעיל סעיף ד' דאפי' גדל בתלוש כשרוחש ע"ג הגרעינה אסור וכ' דמה"ט יש להחמיר בזיתים בין בתוך יב"ח בין לאחר יב"ח שלא יאכל בלא בדיקה אחת לאחת כל או"א בפ"ע עיי"ש אמנם יעוין בפרי תואר ס"ק י"ז שכתב ממשמעות הר"ן שכן היה להם בקבלה דאע"ג שהגרעין שלם מבפנים ואין בו נקב אפ"ה כל שנתלע בתלוש דרכו לצוף למעלה עיי"ש ולפ"ז אזדא לקושיות השלחן גבוה הנזכר וכנים דברי הש"ך והפר"ח לדינא להקל אף בזיתים וכיוצא. ועי' בשפ"ד ס"ק כ"ז שכתב דאף דנכונים דברי הש"ך דאף בפרי שיש לה גרעין מהני בדיקה זו דמים צוננין ורותחין מ"מ בפלוימע"ן נהגו שלא לסמוך אבדיקה זו רק לחתכו לשנים ולבדוק בפנים ומהראוי להשליך הגרעין כיון דאין ניכר הנקב ואין הפסד בכך דשמא יש תולע תוך הגרעין כל שלא שהה יב"ח אבל לאחר יב"ח א"צ להשליך הגרעין עיי"ש ולדבריו נראה דיש להחמיר גם בזיתים דשמא גם בגרעין הזית לא ניכר הנקב ויש לעשות כמ"ש השלחן גבוה לבדוק כל זית וזית בפ"ע (ועי' בדברינו לעיל ס"ק צ"ז וס"ק קי"ב ולהלן ס"ק קי"מ) (קיד) יתנם לתוך מים. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י כוף אות מ"ו שכתב דבתרצות הספרדים נזהרים שלא לאכול עדשים רק לאחר שעבר עליהם יב"ח משנתלשו ועל כל זה עושין בדיקה זו שנותנין אותן בצוננים ואח"כ נותנין אותן ברותחין ואח"כ מבשלין אותם עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק ל"ד מחודש ט' שהביאו וכתב דמ"ש הכנה"ג שנותנין אותן ברותחין ואח"כ מבשלין אותן לא ידעתי למה דהא במים רותחין הללו יכול לבשלן כיון שהתולעת מת תוך הפרי מרתיחת המים ומ"ש הפוסקים דצריך ליתן אותם ברותחין היינו אם רוצה לבשלם בלא מרק דאז יש חשש שלא תמות התולעת מחום התבשיל תיכף ומיד. ויפרוש וירחוש ויאסור לכן נותנין אותם במים רותחין תחלה דע"י רתיחת המים דרך התולע למות מיד אבל אם רוצה לבשלן במים שפיר יכול להניחן באותן הרותחין עד שיתבשלו ושפיר דמי ואין צריך יותר וכתב שכן המנהג בשאלוניק"י שנותנין איתם בצוננים ואחר כך נותנין אותם לתבשיל חם לבשלן וזהו במקום הרותחין הנזכר בפוסקים וכאמור עיין שם:

(קטו) יעלו למעלה. ר"ל וישליכם לחוץ ואחר כך יתן הנשארים בקדירת מים רותחין וכו'. שלחן גבוה ס"ק ל"ג. אך הקשה שם דלמה הצריך להשליך לאיבוד המתולעים והמנוקבים דהא ממ"נ אם יצאו מהם התולעים מותרין הם העדשים שאין פרי נאסר מפני נגיעת התולעת ואם לא יצא התולעת גם התולעת מותר עיי"ש אבל לפמש"ל (ס"ק צ"ב) דהמנהג להחמיר בבדיקת הפלוימע"ן דגם אם לא נמצא בה תולע כשפותחין אותה רק כעין גרגרים זורקין כל הפלוי"ם דחיישינן שהם תולעים שנתרסקו או שהוא ריקים התולעת י"ל גם בעדשים שאנו רואין שיש נקב אף שאנו תולין שהתולעת יצא חיישינן שמא נשאר בו איתם הגרגרים שנמצאים במקום התולע דחיישינן שהם ריקים וכיון שהנקב צר וא"א לראות ולבדוק אם לא נמצאו שם הגרגרים הנזכרים נוהגין להחמיר:

(קטז) בקדירת מים רותחים. עי' בשו"ת שאגת ארי' וקול שחל בקול שחל סי' ה' באמצע התשו' שכ' שם בענין הגרויפע"ן שרובן התליעו ונמצא בהם תולעים שקורין מילבי"ן והוא גזירה שא"א לעמוד בה לאסור כל הגרויפי"ן של כל העולם וכן בראזינקי"ס ופלוימי"ן והאריך בזה והעלה דגם אם נראה לאחר הבדיקה שרוחשין המילבי"ן יש היתר שיתנם במים רותחין שימותו מיד קודם שיפרשו עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת תורת נתנאל (מהגאון בעל קרבן נתנאל ז"ל) סי' ו' שנשאל בבשר יבש שנמצא ע"ג תולעים והלומדים שבפרנקפורט הורו להם לנקות הבשר ולרחוץ במים צוננים כפי יכולתם ואח"כ יתנו אותו במים רותחין שאף אם ישאר איזה מהם ימותו וכ' שאין הוראה זו נכונה דמה שנזכר תיקון זה בש"ע אינו אלא בפירות שלא ראינו בהם תולעת רק שרואין שלא עלו למעלה ויש לחוש כיון שלא עלו למעלה יש בהם תולעים ושמא יפרשו אח"כ בשעת בישול לכן מהני תיקון זה דמים רותחין ותולין שאם נשאר בו תולעת ימית מיד משא"כ בנ"ד דחיישינן שאותן התולעים שנשארו כבר רחשו ע"ג החתיכה ולזה לא מהני התיקון דרותחין עיי"ש ולפ"ז פשוט הוא דגם בפלוימי"ן וראינ"י וגרויפי"ן בודאי דלא מהני תקנה דרותחין כיון שיש חשש שמא כבר פירשו לחוץ ובפרט לפמש"ל (ס"ק ס') שיש חשש ממה שפירש מפירי לפרי וכן בגרויפי"ן יש חשש זה כיון שכל גרעין וגרעין נפרד כל אחד מחבירו בודאו אין מקום לסמוך על דבריו בזה בשום גווני: