דרכי תשובה - ג רכב

מילבי"ן ויזהר לכבס אותן בכל ג' ימים וכן כל מה שצריך לשרוף ישרוף בכל ג' ימים עיי"ש:

(צז) לא יאכל עד שיבדוק הפרי. עשפ"ד להלן סי' ק' סק"י שכתב מהלבוש שיש חילוק בין ירקות ובין שאר פירות דהירקות צריך לבודקן קודם בישול דוקא אבל לאחר הבישול לא מהני בהו בדיקה משא"כ פירות וכמיהן ופטריות יש להם בדיקה גם לאחר הבישול עיי"ש ועי' בשלחן גבוה, ס"ק כ"ד שכתב דגדגדניות שעושין ממנו מרקחת בדבש וצוקע"ר צריך בדיקה קודם הבישול כי לאחר שעושין ממנו מרקחת בדבש וצוקע"ר אין להם בדיקה עיי"ש וכן הוא מובן בחוש ועי' בשו"ת הרדב"ז חלק ב' סי' תשכ"ג שכתב דבפולין ועדשים בתוך שנתן צריך לכתחילה בדיקה קודם בישול ובדיעבד אם לא בדק קודם בישול בודק לאחר בישול ואם א"א לבודקן שרי ודוקא אם לא ראינו בהם תולעים אבל אם ראינו שיש בהם תולעים בודק קודם בישול ואם לא בדק קודם בישול אסירים אמנם. מסתברא דלא כל התבשילין שוין ולא כל התולעים שוים שאם מראה התולעים כמראה התבשיל דאז אי אפשר לבדוק אסור אבל אם אין מראיהן כמראה התבשיל דאפשר בבדיקה יש להתיר דלמאי נחוש לה שמא הבישול הפך מראה התולעת למראה התבשיל ואינו ניכר אכתי איכא ס"ס ס' נימוח וס' לא נתהפך מראיתו ואפשר בבדיקה עיי"ש ועי' מזה עוד בדברינו להלן (ס"ק קי"ב) מ"ש לענין עדשים אם מהני. בדיקה לאחר הבישול אמנם בעיקר דברי הרדב"ז שעשה ספק שמא נימוחו התולעים ע"י בישול לצרפו לס"ס ועי' בדברינו להלן (ס"ק קל"א) מ"ש לענין ספק נימוח ע"י הבישול אי הוי ספק מעליא לצרפו לספק אחר לס"ס:

(צח) עד שיבדוק הפרי מתוכו. עט"ז ס"ק י"ד שכתב מהמהרש"ל דלאו דוקא מבפנים אלא דגם בתוך יב"ח מהני בדיקה מבחוץ דהיינו לבדוק כל פרי ופרי בפני עצמה ולראות אם אין בה שום ריעותא מבחוץ ומביא בשם הת"ח דהמנהג שבוררין הקטניות שקורין ערבסי"ן תוך יב"ח על השלחן ובוררין הנקובין מהם וסגי עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש ס"ק כ"ה מ"ש בזה ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות פ"ב שכתב מהמהרש"ל דדוקא בפירות שאין להם גרעינין מהני בדיקה מבחוץ אבל בפרי שיש לה גרעין לא מהני בדיקה מבחוץ עיי"ש (ועש"ך ס"ק כ"ז שהביא דברי המהרש"ל הנזכר דלא מהני ברירה ור"ל מבחוץ) ועי' בפרי תואר ס"ק י"ח שהשיג על הט"ז הנ"ל והעלה דלא מהני לשום פרי בדיקה מבחוץ כי יש פירות שמתליעים מבפנים ואין רושם ניכר מבחוץ כל עיקר כגון זרעונים הנקראים וכו' שאין היכר מבחוץ כלל ובקרבם יעלעלו תולעים ואפילו בפולין שדרכם לעשות נקודה שחורה מבחוץ לפעמים לא ישחירו ויש בתוכה תולע וצריך בדיקה מבפנים וכו' עיי"ש ועי' בס' מזמור לדוד (להמהרד"ף ז"ל) שהשיג עליו וכתב שהוא חומרא יתירה ואף שידע הפרי תואר שיש מיני זרעונים או פירות שמתליעים מבפנים ואין רושם ניכר בהם מבחוץ לא היה לו להחזיק מפני זה איסור בכל הפירות ודי להחמיר באותן המינים שדרכן בכך אבל בשאר פירות דלא הוחזקו בכך כל שבדקינן מבחוץ ולא חזינן ריעותא לא מחזקינן איסורא אפי' יונח דאפשר שאיזה פעם היה כך במציאות אית לן למיזל בתר רובא ולא לחוש למיעוטא דלא שכיח בתוך פירות וע"כ אין להחמיר רק באותן פירות שאין ניכר בהם מבחוץ כגון זיתים וגדגדניות וכדומה אבל בשאר פירות כגון פולין קטנים הנקרא ביז"ו בלע"ז פשיטא דמהני בדיקת חוץ לבד דהא לדברי הפרי תואר הנ"ל הו"ל לחוש בכל פרי עב שיש בה בשר הרבה כגון תפוחים ואגסים אם הוחזקו שדרכן להתליע הו"ל למימר שאסור לאכלו אפי' ע"י בדיקה מבפנים אא"כ יחתוך לחתיכות דקות מן הדקות דהא אפי' כשיחתוך לב' או לד' עדיין יש לחוש שמא יש בעובי החתיכה תולעת אלא ודאי כל שאין ריעותא מבחוץ תו לא חיישינן רק באותן המינים שידוע בודאי שאין הריעותא ניכר מבחוץ עיי"ש ועי' בכנה"ג שם אות מ"ו שכתב ג"כ לחלק בזה בין עדשים לשאר קטניות דבעדשים הואיל והן קטנים נוהגין בארצות הספרדים להצריך בדיקה בצוננים ורותחין הואיל וא"א לבדקן מבחוץ אבל פולין ואפונין אין מדקדקין ואוכלין אותו אפי' בתוך יב"ח ובלא בדיקת צוננים ורותחין וסומכין אבדיקת חוץ במראית עין כיון שהם גדולים יכול לברור כל אחד ואחד בפ"ע עיי"ש אמנם במ"ז ס"ק י"ג כתב כמ"ש הט"ז דגם בעדשים מהני בדיקה מבחוץ שאם אין ניכר שום ריעותא מבחוץ סגי עיי"ש וכ"כ בשפ"ד ס"ק כ"ב שאנו סומכין בכל קטניות אבדיקת חוץ ובוררין אותם על השלחן כל או"א בפ"ע והמנוקבים משליכין והשלימים מבשלין כיון שאין ריעותא לפנינו דאי הוי ביה תולע היה ניכר מבחוץ וע"ז אט סומכין עכשיו אמנם בסוף דבריו מסיים דהכל משתנה לפי המקום והזמן ומיהו פלוימע"ן אנו חותכין לשנים ורואין אם אין שם תולע ונראה הטעם משום דבקטניות ניכר שחור מבחוץ אם יש תולע משא"כ פלוימע"ן שא"א להכיר מבחוץ וכו' וסיים מיהו אותן הפלוימע"ן שעברו עליהם יב"ח נראה שיש לסמוך אבדיקת חוץ עכ"ד אמנם להלן ס"ק כ"ז במוסגר כתב דאף לאחר יב"ח צריך בפלוימע"ן בדיקת פנים דוקא עיי"ש:

(צט) שיבדוק הפרי. עי' בשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' ל"ב שנשאל בקהלה אחת אשר בקיץ בימים החמים שנמצאים אז תולעים בקירשי"ן ובווינקשי"ל והכריזו הב"ד שלא לאכלם בלא בדיקה וכמה אנשים עברו במזיד ובשלו ורקחו מהם מרקחת בלא בדיקה ודעת השואל לאסור התבשיל והמרקחת והשיב דאם כי לכתחלה צריכין לזהר אבל בדיעבד יש להתיר מטעם ס"ס שמא אין שם תולעים ואת"ל שהיה שם תולעים שמח נימוח עיי"ש וכיוצא בשאלה זו ממש נשאל ג"כ בשו"ת אוהל יצחק הספרדי חיו"ד סי' ל"ב אות ב' ודעת השואל הי' שיש לדמות זה להא דלעיל ריש סי' ל"ט בהשליך הריאה במזיד דאסור לו כמו במבטל איסור לכתחלה ועיי"ש במ"ש בזה והעלה שזה לא דמי להא דהשליך הריאה ובזה אין לקנסו בדיעבד ואין לאסור אף למבשל עצמו אם ידעינן שעל אותן הקירשי"ן והיויינקשלי"ן אין ריעותא לפנינו ולא ראינו בהם תולעים אא"כ נעשה ההכרזה מדעת הציבור או מהב"ד הממונים מהקהל שאף בדיעבד יהיה אסור בלא בדיקה דודאי שהקהל יכולין לאסור אף דבר המותר עיי"ש אמנם בעיקר הדברים שכ' בשם הרמ"ץ שאם בישל פירות הצריכין בדיקה בלא בדיקה מותר בדיעבד משום ס"ס שמא אין כאן תולע ושמא נימוח הנה לפמש"ל (ס"ק קל"א) שהספק נימוח ע"י הבישול לא הוי ספק מעליא עדיין צ"ע:

(ק) מתוכו. עי' בפרי תואר ס"ק י"ח שכ' דאף שע"פ רוב אנו רואין שהפירות שהם מתולעים יש להם נקודה שחורה מבחוץ מ"מ אין לסמוך ע"ז דהא אפי' בפולין שדרכן להיות בהם נקודה שחורה מבחוץ כשיש בהם תולע מבפנים לפעמים יאורע שגם אם יש בפנים בהם תולע לא ישחירו מבחוץ ע"כ אין לסמוך ע"ז רק צריך בדיקה בפנים דוקא עיי"ש ועי' בשו"ת שואל ומשיב קמא חלק ב' סי' מ"ד שנשאל ממקום א' שמצאו במקצת ארבי"ס כעין זבובים קטנים מונח בתוכן ולא ניכר מבחוץ שום רושם ושום שחרות רק כשחותכין הארבי"ס נמצא הזבוב בפנים והביא דברי הפרי תואר הנ"ל וסיים דמ"מ נראה דאם יש לתלות דאותן הארבי"ס שנמצא בהם התולעים הוא משום שהי' לחים במחובר ע"כ נתהווה בהם אלו הזבובים יש להקל באותן שידוע שהיו יבישים במחובר ואין להחזיק איסור עליהם משום אותם שהיו לחים אך מ"מ המחמיר בזה בכ"מ תע"ב עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק ע"ט):

(קא) ואם שהה וכו'. עי' בס' יד דוד הספרדי בהגהות הטור אות טו"ב שכ' מהס' בית יהודה על חולין דכל זה דוקא כשאין לה כנפי רוח אבל אם יש לה כנפים ה"ז מתקיים שנים הרבה עיי"ש ועי' בס' פרי האדמה חלק ג' דף מ"ג ע"א שהביא ג"כ דברי הבית יהודה הנזכר לדינא עיי"ש ועי' בס' בן אברהם ססי' נ' אות ל"א שהביא דברי הרב בית יהודה המכר והתפלא עליו מדברי כמה פוסקים דמשמע מדבריהם דגם בתולעים