דרכי תשובה - ג רכא

בהם תולעים הרבה והם קטנים עד מאד וא"א לשום אדם לבודקם ובשנים שידוע שיש בה תולעת בפנים אין לאכלה כלל וכן בשאר ירקות שכיחו בהם תולעים טובא ובפרט הנענ"ע והעולשי"ן שבהם מצוי תולעים דקים בתכלית וגם בכמון שכיחו בו תולעים בתוך הגרגרים וזה בדיקתו שתמלא אגרופך ממנו ותשפשף אותו היטב ותמצא בו תולעים הרבה עכ"ל ועי' בכנה"ג שם אות נ"ב שכתב דבמקומו מצוי הרחש בחזרת וצריך בדיקה יפה מפני שהתולעת הם דקים וקטנים וכמראה החזרת עצמו ומקדם הי' מנהגו שלא לאכלו כ"א בבדיקה ואח"כ משך ידו ממנו שלא לאכלו אפי' בבדיקה ועיי"ש עוד באות ס"ג שכ' דבמין ירק שקורין קאפע''ר בל"א ושקורין פעטרישק"א צריכין לזהר מאד כי קשה הבדיקה בהם ואין רואין עלי' שום תולעת ע"י חיבוט שחובטין איתו על בגד שחור נופלין ממנו התולעים עד אין מספר והתולעים ג"כ ירוקים ואינם נראין על הירקות כ"א על בגד שחור ובפרט בעת הגשמים שמהגשמים נתהוים התולעים וכן נמצא בכרוב שקורין קרוי"ט וכו' וצריך בדיקה יפה עיי"ש והביאו בשפ"ד ס"ק ל"ד בקצרה וסיים דהכל הוא לפי הזמן והטבע וצריכין לזהר בזה הרבה מאוד עיי"ש ועי' בשלחן גבוה סק"מ שהביא חילוק מנהגים בין ערי הספרדיים בענינים אלו עיי"ש ועי' במחזיק ברכה אות כ"ד מ"ש ע"ד העלי גפנים שהסכימו כמה רבנים לאסור יען כי נבדקו כמה פעמים ועשו נסיונות הרבה וראו שהם מלאים תולעים דקים עד שא"א להסירן לגמרי דלא מהני להו בדיקה אך בתשו' משאת משה בשניות חיו"ד סי' ד' ובשו"ת פרח שושן סי' ה' השיגו על איסור זה וכ' שאין לגזור עליהם לאסור לגמרי רק שיבדוק במתון ואם רואין במקום א' מהעלה שיש תולעים יחתוך מהעלה באותו מקום שהתולע היה מחובר בה והשאר יקנח במפה ואח"כ יניחם בתוך מים רותחין שהיד סולדות בהם ואח"כ יכול לבשלם בלי פקפוק אך כתב דכ"ז במקומות דנהגו בו היתר ולא קבלו עליהם הגזירה הנ"ל אבל במקומות שקבלו הגזירה לאסרן לגמרי אין להם לשנות מנהגם והאוכל מהם ה"ז פורץ גדר עיי"ש ועי' מזה בשו"ת ריח שדה חיו"ד סי' ט' באריכות. וכ' בחכמת אדם סעיף ע"ו וז"ל הירקות בכל המדינות מוחזק בתולעים וכן ירק שקורין פעטרישק"א (ובל"א פעטערזיי"ל) וקימ"ל ועשב שקורין הויפ"ט או קוי"פ קרוי"ט ושאר כל מיני ירקות מוחזק בתולעים ואסור לאכלן בלא בדיקה וכן מיני סאלאטי"ן וכן בצלים ירקים שאוכלין אותם חיים וצריך לבדוק היטב היטב וכן קטניות ירקות בעודן בשרביטין שקורין ארב"ס שוטי"ן מוחזקים מאד בתולעים ואסור לאכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ויבדוק הקטניות כל א' וא' בפ"ע ומה שאומרים הנשים שמהבהבין הירקות באש אינו מועיל ומין ירק שקורין קראפ"ע שמניחין אותו באוגירקי"ס אין לך כל קלח וקלח שאין בו כמה וכמה תולעים כאשר הראיתי לכל ולכן אפי' בדיעבד אם הניח אותן באוגירקי"ס צריך לסנן הרוטב ולהדיח האיגרק"ס אך כשרוצים להניחם שם משום ריח אזי יחתכו כל העלין ויניחו השרביטין כי גם להם יש אותו ריח עכ"ל:

ועיין בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק ז"ל) סוף סעי' ס"ב שכתב בדבר הירק קרוי"ט שמעמידין אותו בכבישה לכל ימי החורף שהמנהג לבדוק כל עלה ועלה בפ"ע פעמים ושלש ואח"כ חותכין אותן ומניחין אותן בחבית לכבוש לימי החורף ברם בזה צריכין לזהר שיחתכו אותן באותו היום שבדקוהו ולהניחם תיכף בהחבית לכבוש כי הוא ניסה וראה שאם לא יחתכו אותם באותו היום להעמידם לכבישה במלח בכלי כנהוג ויניחו את העלין עד למחר אזי גם באותן העלים שנבדקו פעמים ושלש נתהוו בהם עוד תולעים ורוחשין ופורשין מעלה לעלה וגם על המקום שמונחים שם ע"כ אם הניחם כך ליום ב' הוי החיוב לברור מחדש וסיים שכן הנהיג הוא בביתו עיי"ש:

(צה) להתליע כשהם מחוברים. עבאה"ט מ"ש דאין חיוב בדיקה בקמח או בראזינ"י אם יש בהם מילבי"ן וכו' ומ"ש דלכתחלה ודאי בעי בדיקה וכו' ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות מ"ו שהעתיק דברי הט"ז הנזכר להלכה עיי"ש ובסוף אות פ"ז כתב ג"כ דאנו קונין בכל יום היר"ז וגרויפי"ן מן העכו"ם בלי שום בדיקה וכן פלוימע"ן וראזינקי"ס א"צ לבדוק כל זמן שלא ראו שום ריעותא עיי"ש ועי' מנח"י כלל מ"ו ס"ק י"ד שהניח להט"ז בצ"ע במה שהוחלט דאפי' לכתחלה א"צ בדיקה עיי"ש ועי' בשפ"ד ס"ק כ"ג שהוכיח מהש"ך דלא ס"ל כהט"ז וס"ל שצריך בדיקה בראזינקי"ס וקמח עיי"ש ועי' בתורת יקותיאל סק"ז שכ' שכן יש להחמיר למעשה לבדוק כל דבר שדרכו להתליע ובפרט במילבי"ן קטנים וכו' עיי"ש ועי' בשערי דעה סק"ג שסיים וישראל קדושים המה וכבר נהגו להחמיר ולהצריך בדיקה ואין לשנות עיי"ש ועי' כו"פ שהעלה דהכל תלוי בהזמן ששכיחו המילבי''ן דבזמנים החמים אין להקל כלל וצריך בדיקה ביותר אבל בימות הקרים שאינם שכיחים א"צ בדיקה עיי"ש וכ"כ במ"ז ס"ק י"א עיי"ש ועי' בשו"ת שאגת ארי' וקול שחל בש"א סי' ב' שנשאל במאכל גרויפי"ן וירקות שנמצא ברובם תולעים שנקרא מילבי"ן אם יש היתר לאכול אותם בלא בדיקה ולסמוך על המיעוט שאין בו מילבי"ן כי א"א להציבור לעמוד כשנאסרו לאכול בלא בדיקה ועיי"ש במ"ש בזה והעלה להקל מטעם ס"ס ספק אין בו תולעים ועוד שמא לא פירשו ואף שנמצא כעת ברוב הגרויפי"ן תולעים אפ"ה לא אמרינן דמיעוטא הוא כמאן דליתא כיון שיש להם חזקת היתר ממילא דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והוי כפלגא והוי שפיר כספק השקול שהרוב נדחה מפני החזקה עיי"ש באריכות ועי' שם בקול שחל סי' ה' שדעתו ג"כ להקל בזה וסיים דכל שאין רואין שום ריעותא בהפירות לפנינו אף שמצוי במינם התולעים א"צ לבדוק וכו' אלא להפק רצון מי שלבו נוקפו יבדקם בחום השמש או בכלי שנתחמם באש וכו' עיין שם באריכות אמנם יעוין בבינת אדם סוף אות ל"ה שכ' וז"ל ובקמח המונח כמה שנים בחבית צריך לבדוק אחר תולעים ובדיעבד שלא בדקו אם יש ספק שמא לא התליע כלל הוי ס"ס אך לפענ"ד הוא בלא ספק שהתליע בודאי וא"כ אין כאן אלא ספק אחד שמא לא פירש ואסור עכ"ל ועי' מזה בס' צמח צדק החדש ס"ק כ"ו ועי' בשלחן גבוה ס"ק נ"ד מה שמזהיר לעם ה' איך שצריכין לזהר במיני מרקחת מדבש וצוקע"ר שהנמלים מצויים בהם ונכנסין אפי' בקופה של מחט וצריך לזהר לבודקו ובפרט הפת שאופין הבעלי בתים משבת לשבת בימות החמה דבעוד שיעברו ג' או ד' ימים נתלעו וכו' והמילבי"ן ירחשו בין הקמטים וצריך בדיקה גדולה בין כל קמט וקמט בעינא פקיחא עיי"ש ועי' בחגורת שמואל ס"ק י"ח שכ' דנוהגין עכשיו לבדוק כל היר"ז וגרויפי"ן ומיני פירות כגון פלוימי"ן וראזינ"י אבל שמעתי אומרים שאין בודקין כל הני בימות החורף ולא ידענא למה חדא דאיכא למיחוש שמא בא העכו"ם למכור בימות החורף היר"ז וגרויפי"ן ומיני פירות מהני דהתליעו בימות החמה שהם דרכם להתליע ועוד דבימות החורף נמי איכא למיחוש שהתליע בתלוש מלחותה ע"כ לאו שפיר עבדו עכ"ל:

ועיין בכנה"ג שם אות פ"ב שכ' שהפאווידל"א והזאפ"ט שעושים מגדגדניות דאף שבוררים אותם קודם בישול מהתולעים צריך לזהר לבדוק אותם אח"כ אם לא באו לתוכן מילבי"ן וכ' דמטעם זה אין לקנות פאוידל"א או זאפ"ט מעכו"ם דחיישינן שמא הי' בו מילבי"ן ותולעים הרבה עד שאין ס' כנגדן והעכו"ם עירבן עד שאין ניכרים עיי"ש:

ועיין בפר"ח ס"ק כ"ד ומבואר מדבריו דכ"ז בסתמא אבל בפירות שידוע שאין דרכן להתליע פשוט הוא דלכ"ע אין צריך בדיקה אפי' מבחוץ עיי"ש וכ"כ בשפ"ד שם:

(צו) כשהם מחוברים. עבאה"ט סוף ס"ק י"ז מ"ש מהבה"י וראיתי אנשי מעשה וכו' ועי' במעשה רב (מהגר"א ז"ל) אות צ"ד וצ"ה וצ"ו ובשערי רחמים אות קנ"ו וקנ"ז שמזהיר בחלב נקרש להסיר הקרום שנמצאים שם תולעים וכן יזהר שלא לאכול דבר טחון ולסמוך על הטחינה רק עד ג' ימים ולא יותר וכן יזהר לכבס תמיד הכלים שיש בהם חשש