דרכי תשובה - ג רכ

שכתב דהפרי שקורין מאליני"ס הם מוחזקים בתולעים עד כמעט שאי אפשר לבדוק ואני מעודי לא אכלתי וכן ראוי לכל יר"ש עכ"ל:

ועיין בהנהגת אדם של הגאון מו"ה דוד אופינהיים ז"ל שמזהיר לבדוק הפלוימע"ן היטב וכתב שבדיקת הפלוימי"ן מבפנים יזהר שיחתוך כל אחד ואחד לשנים ויבדוק עיי"ש ועי' בס' ערוך השלחן (להרב מנאוואהרדק) סעיף ס"א שכתב שכן הוא המנהג הפשוט בכל ישראל בהפלוימע"ן היבשים שפותחים כל פלוי"ם ואותן שנמצא בהם כעין גרגרים בפנים שאינם חלקים ויפים משליכין אותן מפני שהם מוחזקים בתולעים שחיישינן שהגרגרים הם התולעים שנתרסקו או שהוא ריקום התולעת עיי"ש:

(צג) פירות שדרכן להתליע. עבאה"ט ועי' בפרי תואר ס"ק ט"ו שכתב דכשהוחזקו הענבים בתולעים אין לאכלם כי תולעתם דקה עד מאוד ונמצאת לפעמים סמוך לעור מבפנים עיי"ש ועי' בס' מזמור לדוד (להרב מהרד"פ ז"ל) שכתב ע"ד וז"ל במקומות הללו לא הוחזקו הענבים בתולעים כלל אבל זה ראיתי בעיני כמה פעמים בתותים שעליהם מבחוץ תולעת דקה מן הדקה לבנה ואע"פ שמחמת לבנוניתה ניכרת מ"מ לפעמים נמצאים רבים בפרי אחד וקשה מאד בדיקתה ותולעת זה אפי' נוצר בתלוש אסור שהרי רוחש ע"ג הפרי כ"ש שמיד אחר תלישתן נמצא ותו דאפי' יבדוק יפה מאן נימא לן דליכא נמי איזה מהן שנכנס בתוך הפרי ומבפנים בודאי ליכא בדיקה בתותים לכך אני נזהר בהם ואיני אוכל אותם רק בתחלה כל זמן שעדיין לא שכיח בהם התולעים אבל אח"כ כאשר שכיח בהם התולעים מיד אני בודל מהם וכן נכון לעשות ועיי"ש עוד שכתב עוד זה ראיתי בתאנים הקטנים שעושין מהן הגרוגרות יש שנים שנמצאים עליהם מבחוץ תולעים דבוקים בעודן עגולים מעין צורת התולעים הנמצאים באתרוגים ואומרים שהוא מחמת טללים רעים והוא מחובר ובאותן השנים שהוחזקו בזה פשיטא שגרוגרות אסורים דבר תורה שהרי חזקה יש כאן ואע"פ שרוחצין אותן במי הים קודם שטיחתן ליבש ונופלים התולעים אין לסמוך ע"ז כלל בפרט שעינינו רואות שהתולעים אדוקים ע"ג העור ומאחר שנעשו גרוגרות אנן סהדי דתו לאו בני בדיקה נינהו עכ"ל:

ועיין בפר"ח להלן סי' קט"ז סק"ח שכ' וז"ל דע שבענין התולעים הנמצאים בענבים ותאנים ורמונים מלבד שמעיקר הדין צריך לבודקן משום חשש איסור גם יש סכנה גדולה בדבר שאם אכלן נפרש התולע מהאוכל ונדבק בהגרון וכיוצא הרי המית עצמו בידים ואין בזה שום תקנה וכו' עכ"ד:

ועיין עוד בפר"ח כאן ס"ק ל"ד שכ' שיש לזהר באותן התמרים כתושים שנקרא טרומ"א בלשון הש"ס שמערבין בה תמרים מרוקבים מלאים תולעים וכמה פעמים נמצא בהם תולעים שלימים ומעיקר הדין אסורים ושומר נפשו ירחק מהם וגם צריך לזהר בגדגדניות המתוקים שקורין שיריזא"ש שלא לאכלם בלא בדיקה ולראות אם יש בהם תולעים ובס' של"ה כ' שגם בגדגדניות חמוצים שקורין מאראשקי"ס שבהיותו בק"ק פראג בדקם ומצא בהם תולעים ובעל נפש יחוש לכל זה עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות נ"ב שהחמיר ג"כ שלא לאכול הגדגדניות בלא בדיקה והתרעם על ההמון עם שמקילין לעצמם ואוכלין הגדגדניות רק ע"י בדיקה שלשה מהם שאם בודק מתחלה ג' גדגדניות ואינו מוציא בהם תולעת אוכל השאר בלא בדיקה שנכשלים בזה באיסור דבע"כ צריך לבדוק כולן עיי"ש:

ועיי"ש עוד בכנה"ג בהגהות ב"י אות פ"ב שכ' דהמנהג בקושט"א שעושין מרקחת מגדגדניות הנקרא בלע"ז ווישנא"ס ועושין מהם ג"כ משקה וכו' והטעם לפי ששם לא נמצא תולעת כמין זה וכו' אבל במקומות הללו עיני ראו ולא זר שהם מלאים תולעים לכן ירא שמים לא יעשה מהם מרקחת ולא משקה אם לא בבדיקה יפה אחת לאחת וזה מן הנמנע לכן שומר נפשו ירחק מהם עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק כ"ד מחודש ז' מ"ש בענין זה והביא המנהג שבשאליניק"י דכשישראל עושין מרקחות מגדגדניות בודקין אחת לאחת כנ"ל אך אינה נמנעים מלקנות מרקחת מהישראל שבסביבות העיר הנ"ל אף שידוע שבהעיירות הסביבות אינם נזהרים לבדוק קודם הבישול וכ' דיש ללמוד זכות עליהם שלא לאסור המרקחת בדיעבד אף שלאחר הבישול א"א לבדוק אותם משום דהוי ס"ס שמא לא התליעו ואת"ל שהתליעו שמא נימוחו בשעת בישול עיי"ש באורך אמנם יעוין בכנפי יונה מ"ש אודות הפאווידל"א שעושין מגדגדניות ופלוימע"ן וכ' דאם לא בדקי קודם הבישול כל פרי ופרי מבפנים אסור הפאווידל"א ואין לסמוך אספק דנימוחי למחשב ס"ס שאין ריסוקו כ"כ שיאבד גוף התולע ושיתמחה דכמה פעמים נמצא בהפאיוידל"א חתיכת פרי שלא נתרסק ויש לחוש להתולעים שבהם אולי הם מהתולעים השורצים בארץ שנכנסים לתוך הפרי או שמא הם מהנולדים בהם במחובר עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק קל"א):

ומ"ש הבאה"ט שדבר זה משתנה לפי המקום וכו' עי' בשו"ת מהר"י אסאד ז"ל חלק ב' סי' רכ"ט שנשאל במין עדשים משונים בצורתן ומראיהן ממדינות אחרות ובפי הבריות שגור שאינן מתולעים וזרען במדינה זו והצמיחו ועשו פרי אם יש לסמוך על חזקתן לאכלם בתוך יב"ח והשיב כיון שדבר זה משתנה לפי שינוי המקומות ע"כ אף שאותן המינים הובאו ממקומות שאין מתולעים מ"מ יש לחוש אולי במקומות הללו בארצותינו גם הם מתליעים לפי שינוי האוירים ועפושים מלחות הארץ ומכ"ש על תולדותיהן במקום אחר בודאי יש לחוש עיי"ש:

(צד) שדרכן להתליע. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הבאה"ט לענין פולין ועדשים וקטניות עפר"ח ס"ק כ"ב שכ' דדוקא פולין ועדשים דרכם להתליע במחובר אבל מיני קטניות כגון אורז וכיוצא אין דרכן להתליע אלא בתלוש ומ"מ הכל משתנה לפי המקומות ולפי הזמן שיש שנים שמתליעים ויש שנים שאינם מתליעים ולפיכך בעל נפש יחוש לעצמו שלא להכשל באיסור דאורייתא עכ"ל ובפרי תואר שם כ' וז"ל בארצינו במערב כל מיני פירות דרכן להתליע במחובר ואפי' אורז הוחזק בתולעים והגם שאינו מתליע אלא בתלוש תולעיו רוחשים בחוץ זולת אפונין וכו' אינם מתלועים אלא בתלוש ולכן אין לאכול מהדברים הנזכרים אלא לאחר בדיקה גדולה וכו' עכ"ל ועשפ"ד ס"ק כ"ב שכתב וז"ל אמנם האידנא אנו מחמירים ודאי ומחזיקין להקטניות בחזקת מתולעים עיי"ש ועי' בחכמת אדם שם סעי' י"ז שכ' וז"ל העדשים שמעתי שיש בהם ב' מינים יש מין שמוחזק בתולעים ר"ל שנתערב בתוכן כמין תולעים אדומים ויש מין שלא נמצא ביניהם כלום וראוי לבדוק אח"ז עכ"ל וע' מזה בס' פרי האדמה חלק ג' פרק ג' מהלכות מאכלות אסורות דף מ"ג ע"א:

ומ"ש הפת"ש בסוף הס"ק מתשו' שאילת יעב"ץ בדבר האורז עיי"ש בתשו' ההוא שכ' האורז ידוע שאין דרכו להתליע במחובר כלל רק בתלוש ונמצא בו ב' מיני תולעים המין הא' הם תולעים גדולים שנראין מיד ואלו התולעים משליכין לחוץ ואינם מזיקין לפרי כלל ובודאי מותר לאכלו אחר הבדיקה וגם מיא בדקו להו שהמתולעים עולים וצפים למעלה ומהני ואפי' המתולעים בודאי וכ"ש בספק ובפרט לאחר יב"ח כסתם כל האורז הבא ממדינותיהם (ועתה בזמה"ז שבא הכל דרך אניות הקיטור ונתיבות הברזל אשר ירוצו עד מהרה אפי' ממרחק הרבה בודאי אין לתלות בהן מסתמא שעברו יב"ח) והמין השני הוא הכנימה שקורין מילבי"ן וזה ג"כ ישנו בבדיקה ע"י חמים ועין יפה ומבדקא בשמשא או ע"י כלי זכוכית מגדל הראות ואם נמצא בודאי נאסר כולו אלא מהני לי' שום תיקון לאכלו אכן כל שנבדק כנ"ל ולא נמצא בו אין לחוש וכו' ולא ניתנה תורה למלאכי השרת עיי"ש והביאו במחזיק ברכה אות מ"א:

והנה מדברי הגאון השאילת יעב"ץ הנזכר נראה שהבין דמה שבודקין ע"י הכלי זכוכית המגדל הראות הוא בדיקה ומהני בין להקל ובין להחמיר אמנם יעוין בשו"ת טוטו"ד תניינא בקו"א סי' נ"ג שנשאל בגראפי"ן שנתחזקו בתולעים אם מהני להו בדיקה ע"י זכוכית כמ"ש בשאילת יעב"ץ והשיב דחלילה לסמוך ע"ז דבדיקה לא שייך רק במה דאפשר הבדיקה לכל אדם אבל במה דאי אפשר רק בדרך רחוק ע"י כלי זו לא נחשב בדיקה לסמוך ע"ז דהרי המומחין אומרים שאם נביט במים בזכוכית המגדל הראות נראה בכל מים תולעים ומדלא משגיחין ע"ז בע"כ דהבדיקה בכלי זו ע"פ הדין לאו ראי' הוא להחמיר א"כ מכ"ש דאינו ראי' להקל על ידו כיון דלא נחשב לבדיקה כלל עיי"ש ועי' בבינת אדם אות ל"ד שהשיג ג"כ ע"ד חוקר א' שרצה לאסור חומץ כיון שהמסתכל בו בזכוכית שקורין מיקרישקא"פ יראה שהוא מלא תולעים והשיב שדבריו המה הבל דבע"כ כל שלא נראו התולעים לעיני האדם נגד השמש רק ע"י המיקרשקא"פ לא אסרה התורה כלל עיי"ש:

וכתב עוד בפר"ח ס"ק ל"ד וז"ל כתב הרשב"א בתשו' סי' קי"ג דירקות כשהן חיין יש להם בדיקה יפה אף על פי שהוחזקו בתולעים מרובים ע"כ ברור הוא שצריך לזהר בענין הירקות כגון סילקא ומין ירק אחר הנקרא איספינא"ק שמצוי התולעת בתוך הירק עצמו מלבד התולעים שיש בקלח ועיקר הבדיקה בזה להעמיד כל עלה ועלה נגד השמש ונראה התולעת ולפעמים אינו נראה וצריך מישוש בידים למצוא וכן בכרוב שקורין קולפייו"ר ויש שנים שמתגדלים