דרכי תשובה - ג קצב

המה לכל בר ישראל והעתיק קונטרס זה בספרו שו"ת אורי וישעי מהד"ק סי' י"א ועיי"ש עוד בסי' שאח"ז מ"ש בדבר קונטרס כנפי נשרים שהדפיס רב א' לאסור העופות הללו ודחה דברי הקונטרס עוף טהור הנ"ל והוא האריך בתשובה לתרץ כל דבריו והביא עוד ראיות לדבריו הראשונים שאין שום חשש על העופות הללו וגם ליראי ה' וחושבו שמו והחרדים לדבר ה' יכולין לאכלו בלי שום פקפוק כלל עיי"ש באריכות אמנם בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' ק"נ קנ"א קנ"ב צעק בקול רעש גדול על המתירין וכ' לפסק הלכה שהם אסורין וביציהן ותולדותיהן כיוצא בהם כי אין לסמוך על המקומות שאוכלים אותו שם כי גם להם אין מסורות רק אוכלים אותו מפני קלות הדורות בעוה"ר עיי"ש וכ"כ בס' היכל הברכה על התורה (מהגה"ק מהרי"א מקאמארנא ז"ל) בפ' דברים שאין עליהם שום מסורות והם כשאר שרץ טמא עיי"ש באריכות אמנם מרן אדומו"ר זצללה"ה בשו"ת דברי חיים שם ובסי' שאח"ז ובחלק או"ח שם סי' ט' כתב שהעידו לפניו ת"ח חשובים מאה"ק שאותן התרנגולים אוכלין אותם באה"ק עיי"ש ועי' בשו"ת שאילת שלום קמא סי' כ"ב וסי' מ"ז שהעתיק תשובת מרן הד"ח זצללה"ה והה"ג מלאנדאן שכתב שהם גבו עדות מפי אנשים יראים שלימים שיש מסורות שאוכלין אותן באה"ק זה כמה דור אחר דור עיי"ש באריכות וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב חמישאי חלק א' סי' ס"ט שיש לו כמה מכתבים שונים וגב"ע הרבה מחכמי אה"ק שאוכלין אותו והם מותרין בלי שום פקפוק כלל עיי"ש באריכות. ועי' בשו"ת הרי"ם (להגה"ק מגור ז"ל) חיו"ד סי' ח' שכ' ג"כ להתירן כי נודע שאיזה גדולי ישראל במדינתינו אוכלים אותם מן הסתם היה להם בקבלה שהם טהור עיי"ש. ועי' בס' ערוגות הבושם בקונטרס התשובות סי' ט"ז מ"ש בזה והעלה להתירן שא"צ לזה מסירה חדשה ועי' בס' דברי שאול ויוסף דעת שהביא כמה תשובות מה שפלפל בענין זה עם כמה רבנים ותמה על המחמירים עיי"ש ועי' עוד בדבריו בספרו שו"ת שואל ומשיב תליתאי חלק א' סי' קמ"ט ששפך מרירות על הה"ג ר"ש העלליר שהדפיס קונטרס לאסרם והעלה שהם מותרים בלי שום פקפוק עיי"ש וכן נתפשטה ההוראה לאוכלן בפשיטות גמור באין מפריע בכל המדינות ועי' מזה בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קמ"ד קמ"ה קמ"ו וסי' קמ"ח ובשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' צ"ב צ"ג וצ"ד ובשו"ת מהר"מ שיק חיו"ד סי' צ"ח צ"ט וק' באריכות:

(לה) במסורת. עי' בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' כ"ט בא' שקנה יונים מעכו"ם בלתי ידוע שהם יונה הבר שקורין ווילד"ע טויבע"ן ואכלם ואח"כ נודע לו שהם נתפסו מהיער וגם התבונן אח"כ שיש שינוי ביניהם ובין יונה הבית שהטויבעי"ן הנ"ל היה רגליהם מהארכובה ולמטה שחורות כעורב ודעת השואל לאסור גם הכלים ועיי"ש במ"ש בזה ובסוף דבריו סיים וז"ל ומ"מ בנ"ד לענין הכלים נ"ל להתיר לאחר מעל"ע שהרי דעת התוספות ורוב הקדמונים דעוף שיש לו ג' סימנים טהור ומותר לאכלו דבידוע שאינו דורס וכו' אלא דאנן נגררין אחר הטור ובית יוסף והרמ"א דאפי' יש להם ג' סימנים אין לאכלו בלא מסורות שאנו חוששין שמא הוא דורס כחומרא דרש"י נמצא דאפי' להאוסרין אינו רק ספק דאורייתא וזה להיונים בעצמם אבל לענין הכלים לאחר מעל"ע שהוא ספק דרבנן ע"י גלגול יש להתיר אפי' בנודע הספק תוך מעל"ע כיון דרוב הפוסקים מתירין לגמרי וכ"פ המהרש"ל וכו' עכ"ל:

(לו) שקבלו. עי' בשו"ת צמח צדק סי' כ"ט שכתב לענין הווילד"ע ענטע"ן שאין לסמוך על אותן מקומות שאוכלין אותן דאולי הם סומכין על שיטת רבינו זרחיה שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה בידוע שאין דורסין ומש"ה אוכלין אותן אבל אנו נגררין אחר פסק האו"ה ורמ"א אין לסמוך ע"ז עיי"ש ועי' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב נ"י) חלק א' מיו"ד סי' ק"ו אות י"א וי"ב שהביאו וכ' דלפ"ז נפל פיתא בבירא שאין לסמוך בעוף במקום שאין לי מסורות ממה שאוכלין אותו במקום אחר דאולי הם סומכין על שיטת רבינו זרחיה ולפ"ז ממילא בעופות החדשים שנתפשט ההיתר משום שנתברר שאוכלין אותו בארץ הקדושה דהא נודע ששם נמשכו בפסקים אחר הב"י כי הספרדיים פוסקים תמיד כהב"י כנגד הרמ"א א"כ יכול להיות מה שאוכלין שם התרנגולים הללו הוא משום דהב"י פסק כשיטת התוס' דא"צ מסורות כלל וא"כ לדידן דקיי"ל כהרמ"א דבעינן מסורות דוקא אין לסמוך ע"ז אמנם לדינא כתב שאין לחוש לזה ולעולם יש לסמוך על המסירות גם מאה"ק מטעם ס"ס שמא גם באה"ק היה להם מסורות ואת"ל שאוכלין אותו שם משום דס"ל כאיזה שיטה דא"צ מסורות שמא באמת הלכה כשיטה זו עיי"ש באריכות. איברא כי בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' צ"ט (בד"ה אמנם) כתב דבכ"מ יש לסמוך על המסירות ואין לחוש שמא התירו שם משום שהורה להם המורה שם כהרז"ה או כהרמב"י וכיוצא בזה שאין לחוש לזה וע"ד שאמרו בסוף ברכות דאין לומר דילמא מדעתו עביד שנאמר אל תבוז כי זקנה אמך ובע"כ דבכ"מ סומכין על המסורות שיש ממה שאוכלין איתו בא"י וע"ל (ס"ק שאח"ז) מ"ש בזה:

(לז) שקבלו. כתב בכנה"ג בהגהות ב"י אות ל' וז"ל הבא להעיד מסורה חדשה שאין מכירין אותו יצטרך שיהיה בר סמכא ומעיד על אנשי מדינה או מ"י אחרת (אולי צ"ל על אנשי מדינה זו או מדינה אחרת ובשפ"ד סק"א נראה דגרס על אנשי מדינה ועיר אחרת) שהוא מנהג פשוט שם לאכלו. או שמקובל מפי אדם גדול דכדאי הוא לסמוך על עדותן דודאי דייק שפיר ותא חזי מאן מסהיד עלה אבל אינש דעלמא דאסהיד שראה ושמע מאינש דעלמא אהא לא סמכינן דילמא לא דייק שפיר ובשינוי מעט מתהפך ועביד דטעי ועכה"ג קאמר תלמודא והוא שיהיה בקי בהם ובשמותיהם וזה אינו נמצא האידנא כלל. מהרי"ל בתשובתו סי' ק' עכ"ל ועי' בס' מאורי אור בחלק קן טהור בחידושיו לחולין דף ס"ב (בדף פ"ט ע"ב מהס') שהביא דברי המהרי"ל הנ"ל וסיים דאם המהרי"ל שהיה לפני ארבע מאות שנה כתב כן מכ"ש בזמנינו שקשה לסמוך על המסורות אפי' בהני דשכיחין כיון שבזמן הגזירות בעוה"ר נשתכחה התורה בהרבה מדינות ויש מקומות שסמכו על בר בי רב דחד יומא וכיון דדש דש וגם עתה בעוה"ר המחזיקים לגדולים בגאות ושיחה נאה ואשר לא ידעו הבן סומכים עליהם בעוה"ר וכו' עיי"ש ועי' בכו"פ ריש סי' זה שכתב ג"כ וז"ל רק עכשיו לגרעון הדורות בעוה"ר אין לסמוך רק על אדם מוחזק בכשרות ובר דעה שלמה ששמועתו מכוונות ואומר מפי ת"ח בקי בדברים ובקי בהן ובשמותיהן ולכן מאוד צריך עיון לחדש בזמנינו מסורה חדשה על עופות לא שערום אבותינו עכ"ל ועשפ"ד שם שכתב דאף שכתב הכנה"ג דאין לסמוך האידנא על מסורות כלל וכו' מ"מ י"ל דאם מדינה שלימה אוכלין יכולין בני מדינה אחרת לסמוך עלייהו ובתנאי שלא יהיה להם מסורות להיפך שלא נהגו בו איסור עד עתה עיי"ש ועי' בבית הילל סק"א שכתב דאף ביש מסירות ממדינה שאוכלין שם אין לסמוך אלא דוקא ממדינה חשובה שקבלו כן אבל על איזה מדינה שאינה חשובה כ"כ מימים קדמונים אין לסמוך עליהם והביא ראיה לדבריו מתשובת הרא"ש עיי"ש ועי' בשו"ת מהרי"מ (מהגה"ק מגור זללה"ה) חיו"ד סי' ח' שמפקפק על המסירות שמעידין שבא"י אוכלין עוף זה כי א"י אין לחשוב למדינה כיון שכל עיר הוא שם לעצמה מובדלת ואין דרך כלל מזו לזו רק מדבר ואין שם רק ד' או ה' מקומות שיושבים אחב"י עיי"ש וכ"כ בס' היכל הברכה על התורה פ' דברים שאין לסמוך על מסורה מארץ ישראל כי מה מסורה יש עכשיו בארץ הקדושה שחרבה בעוה"ר ואין שם כמעט גם איש א' שיאמר שישב שם הוא ואביו וכו' עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קנ"ב שכ' בדבר התרנגולים החדשים שיש להם שינוי בתואר ובקומה ובקול שמובאים ממדינת קלקא"ט רחוק יותר מענגילאנ"ד ושאלו אנשי גליל ווארשא לאנשים ממדינה הנ"ל והשיבו שהם אוכלים אותם מכבר דאין לסמוך ע"ז דדוקא בימיהם שהיו כל ישראל בחזקת כשרות למאוד ואלו שהיה אוכלין במסורות היה להם מסורות אמיתיית אבל עכשיו בעוה"ר שהדורות נתקלקלו ובפרט מדינות הנ"ל הרחוקים כבר נתקלקלו מימים רבים בודאי אין לסמוך עליהם ועל אכילתם ועל המסורות שלהם ומי יודע אם היה להם מסורות כראוי לכן בודאי אין לסמוך עליהם:

אמנם עיקר הטעם שיש לסמוך להתירן כ' בתשו' הגה"ק הרי"ם מגור ז"ל ובשארי אחרונים שהבאתי לעיל (בס"ק ל"ד). אמנם מרן אדומו"ר הגה"ק בדברי חיים שהבאתי שם ושאר אחרונים כולם פשוט להו דמהני מסורות מארץ ישראל דכל שאוכלין אותו באה"ק הוא בודאי עוף טהור כאשר יראה המעיין במקומות שציינתי שם והאמת אגיד שאני בעניי לא זכיתי להבין דברי הגה"ק בתשו' הרי"ם שם דאם סמך על רב גדול וצדיק אחד שבמדינת פולין שהעידו לפניו שאכל העוף הזה ומהסתם לא אכלו עד שהיה לו מסורת מאיזה