דרכי תשובה - ג קפב

בנין עולם חיו"ד סי' ל' האריכו להקל בזה עיי"ש באריכות ועי' בס' טוב החיים בסוף חיו"ד שהעלה דאם הדם נופל למטה על השומנים והחלב היה נקי למעלה בלי שום מראה דם באופן שלא עמדה החלב עם הדם מעל"ע כשיעור כבושה אז אם באפשרו לשפוך החלב נקי והדם ישאר למטה אין להחמיר ובפרט לאחר הבישול כיון דדם שבשלו אינו אלא מדרבנן דלאחר הבישול יש להקל גם אם נשאר מעט דם שלא נשקע למטה ונשאר מעורב בהחלב כיון שהוא ספק בדרבנן וכדין נשפך דלהלן סי' צ"ח ובסוף דבריו סיים שם עוד בדין זה דמ"מ אף שהדם נופל למטה בשוליים והחלב למראית עין הוא נקי כנ"ל אפ"ה כיון שיש מחמירין בדין זה יש לעשות עוד תקנה מהיות טוב אל תקרא רע שיטעום מקודם החלב ויבלע פחות פחות מכשיעור ויראה אם אין בה טעם דם כיון דחלב ודם הוי מין בשאינו מינו ועל טעימת ישראל בודאי סמכינן ואם כן כשיראה שאין בה טעם דם אין בו עוד שום בית מיחוש עיי"ש ועי' בס' זר זהב על האו"ה כלל מ"ט סוף סק"ב שהביאו והשיב ע"ד והעלה שהרב טוב חיים במחכ"ת לא דיבר נכונה בזה עיי"ש ועי' בשו"ת מהר"מ שיק חיו"ד סי' צ"ה ובשו"ת עמודי אור סי' נ"א מ"ש בזה לדינא ועי' בס' יד יהודה הלכות תערובות סי' ק"ב בפיה"א ס"ק י"ח מה שהאריך בענין זה ולדינא העלה דהיכא שאנו רואין שהדם נפל למטה והחלב הוא לבן לגמרי אין לחוש כל שיש ס' בהחלב נגד הדם וכן החמאה הנעשה ממנה אם הוא לבן ויפה בלי שום מראה אדמימות אין לחוש דאם היה כ"כ דם עד שאין ס' בהחלב נגדה בודאי דהיה ניכר בהחמאה אדמימות ואף לכתחלה מותר להעמיד החלב בכלי כדי שיפול הדם למטה ויאכל החלב שלמעלה עד המקום שמתחיל להאדים קצת וכתב דאפילו נראה שאין ששים בהחלב נגד הדם אין לאסור החלב אך הכלים יש לאסור אם יש חשש שאין ס' נגד הדם עיי"ש ועי' בד"ק סי' ס"ו ס"ק א' מ"ש בדברי הג"ש בזה ומצדד דהיכא דלא היה דם ממש רק מראה אודם יש להקל וכתב ג"כ דאם הסירו ממנו זה האודם דהיינו שהעמידו הכלי עם החלב זמן מה עד שהדם נפל למטה בשולי הכלי והחלב נשאר לבן ונקי מאדמימות יש להקל גם באין בשאר החלב ששים נגדו והכלים יש ג"כ להתיר אם לא היה עומד כך כשיעור כבוש או בחמין שהיס"ב עיי"ש ובנה"ק שם סק"א ועיי"ש עוד בד"ק סי' ס"ז סק"א ובנה"ק שם סק"א ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קמ"ה ובספרו קנאת סופרים בסוף הספר בהשמטות לטוטו"ד ויוס"ד סי' ל"א שדעתו להחמיר בזה והעלה דאפילו החמאה הנקלט למעלה אסור משום שגם גוף החלב בלא הדם אסור ע"כ גם אם רואין שהחמאה הוא נקי אסור ועיי"ש עוד בטוטו"ד בסי' שאח"ז מה שהתפלא על תשובת גור אריה יהודה המקיל בזה עיי"ש אמנם יעוין בס' מגדים חדשים אות ה' שהביאו ועיי"ש במ"ש להשיג על כל הטעמים שכתב לאסור שאין בשום אחד מהטעמים כדאי לסמוך לאסור עיי"ש ועיין בשו"ת נהרי אפרסמון חיו"ד סי' נ"ה שכתב ג"כ להקל בזה עיי"ש באריכות ועי' בס' דברי יוסף סי' תקכ"א שכתב ג"כ צדדים להקל בזה היכא שהדם ירד למטה דמסתבר דלא נשאר בתוך החלב מן הדם מאומה כיון שדרך הדם לירד למטה וכתב דאם כי מסתפינא להתיר החלב עצמה אמנם לענין התערובות יש להקל בהפ"מ אכן הקדירה שעמד בה החלב מעל"ע שנמצא בה הדם אסורה מפני שהדם בעין ירד, למטה לשולי הקדירה ובלעה הקדירה מהדם בעין וכתב שם דאם עמדה החלב כך בהכלי עד שירד הדם למטה כנזכר והוריקו החלב נקי לקדירה אחרת ועמדה החלב שם מעל"ע בהקדירה יש להתיר הכלי הב' להעמיד בה חלב כשרה מעל"ע אע"פ שנשאר כבוש ויש חשש שיפליט הקדירה טעם הדם דז"א דהא לא נעשה כבוש רק לאחר מעל"ע ואז נעשה פגום ואע"ג דבעלמא קיי"ל להחמיר בכה"ג משום דגם נטל"פ אסור לכתחלה מ"מ בזה יש להקל ובפרט להעמיד בה חלב דידוע דהקדירות כאלו משתמשין בהם לעולם בשפע שמעמידין אותם מלאים חלב וגם כתב דאם נראה בגבינה מראה ירוק געה"ל אין לחוש אלא ישליך אותו מקצת שנשתנה מראיתו והשאר מותר דיש לתלות המראה בדבר אחר ולא מחמת דם עיי"ש אמנם יעוין בדברי שאול ויוסף דעת מ"ש בענין זה והעלה דכל שיש מראה אדמימות בהחלב אין מקום להתיר ואפי' יש ס' בחלב נגד האדמימות כל שמראה האדמימות נראה יש לאסור עיי"ש ועי' בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' כ"ה שהעלה ג"כ דהעיקר כדעת המחמירים בזה עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת מהר"מ שיק חיו"ד סי' צ"ו שנשאל ע"ד החלב שנמצא בה דם ואדמימות ומה דין הכלים והתערובות והאריך בזה והעלה דהחלב שנמצא בה הדם בודאי אסורה וממילא דאם נשתהה בכלי מעל"ע או שנתבשל בה בודאי דהכלי אסור אכן בעובדא דידיה שנפל הדם למטה ולקחו מן החלב שלמעלה שלא היה בו שום מראה אדמימות ונתערב באחרים ויש הפ"מ בזה כתב כיון שראו שהחלב שלקחו מקודם לא הי' בו שום אדמימות רק שנחוש לדעת החינוך ב"י דכל שיש מעט שורייקי סומקא הוא סימן שלא נגמר ונשלם עדיין החלב הנה יש בזה כמה ספיקות וכו' ונהי' דע"י הספיקות האלו אין יכולין להתיר מחמת דהוי ספק חסרון ידיעה מ"מ בנ"ד שנטלו מן החלב ונתערב באחרים ויש הפ"מ הנה קיי"ל דבמקום הפ"מ מהני ס"ס אף שספק אחד הוא משום חסרון ידיעה וכן הכלים שלא נתבשל בהם או נכבש בהם הדם ההוא בעין אלא החלב יש להתיר ועיי"ש עוד בסי' קכ"ד מזה ועי' בדבריו עוד לעיל סי' צ"ה שכתב שכן הוא מורה תמיד להכשיר הכלים שלא ראו בהם דם וכתב שם עוד בדבר שנשאל בדם שנמצא בחלב שהועמד לחמאה וכבר בישלו מאותו חלב ואז לא ראו בתוכו דם אמנם בשעת שתייה הרגישו שהיה החלב משונה בריחה וטעמה והשיב שאין לאסור הכלים למפרע מחשש שמא היה שם דם רק שלא שמו על לבם לראות דאחזוקי ריעותא למפרע לא מחזקינן עיי"ש ועי' בשו"ת שם אריה חיו"ד סי' ס"ט שנשאל ג"כ בחלב שהעמידו אותה בקדירות ואחר ב' או ג' ימים נמצא בהם תערובות דם והטריף החלב כי א"א לדעת אם יש ס' בחלב והוי ספיקא דאורייתא אמנם לענין הכלים שבשלו מחלב זו והיה תערובות גדול בכל הכלים והפ"מ וכתב דהכלים שנתבשל בהם ע"י כ"ר או עירוי מחלב זו שהיה מעורב בדם אף שהיה ספק אולי יש ששים אם נודע האיסור בתוך מעל"ע מהבישול א"א להתיר אך אם לא נודע עד אחר מעל"ע מהבישול יש להתיר עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת שאילת שלום קמא סי' קצ"ג באריכות מדין זה ועי' בס' תיבת גמא הנדפס מחדש עם ביאור פתח התיבה וצוהר התיבה שכתב שם המבאר בריש הס' שהיה עובדא כזו לפניו שבשלו חלב בקדירה א' ואח"כ שפכו מעט מהחלב לתבשיל אחר ואח"כ ראו מעט אודם בהחלב ואחר החקירה נודע שבא הדם מדד א' באופן שהחלב משאר הדדים לא היה בה חשש זה אך לא נודע אם היה ששים בהחלב נגד הדם והביא דברי השם אריה הנ"ל וכתב ג"כ להחמיר בזה לדינא דאף לאחר הבישול דהוי דם שבשלו הוי ספיקא דאורייתא שדם מן החי אסור אפי' לאחר הבישול מה"ת ע"כ אסור הקדירה הראשונה אבל הקדירה השניה מותרת דשם יש בודאי ששים נגד מעט הדם דבשאר איסורים לא אמרינן חנ"נ בלח בלח בהפ"מ עיי"ש ועי' בשו"ת רשמי שאלה חיו"ד סי' ל' ובשו"ת דברי מלכיאל חלק ב' סי' ל"ח באריכות:

ועיין בשו"ת שאילת שלום תניינא סי' קצ"ב באמצע התשובה שכ' באם אירע בבהמה שהחלב שלה יש בה אדמימות דאסרינן החלב שלה אזי אף אם רואין אח"כ שהחלב הוא שוב לבן וזך למראה עינינו כמקודם מ"מ אין מתירין עד אחר שיבחינו ליקח מעט חלב בכלי ויעמוד כך יום שלם ובאם לא נשקע בשוליו שום אדמימות אזי הוא סימן שחזרה הבהמה לבריאתה ומתירין החלב עיי"ש וכ"כ במשמרת שלום בחידושי דינים שבסוף סי' זה ששמע ממורי הוראות שכן הוא המנהג עיי"ש:

ועיין בשו"ת מרן דברי חיים חלק ב' ביו"ד סי' ל"ח שנשאל בבהמה שיוצא מדד א' חלב מעורב עם דם ומג' דדים האחרים יוצא החלב נקי כשאר חלב דעלמא ודעת השואל דגם החלב משאר דדים אסור דכיון דמדד א' יוצא דם הרי לא נהפך כל הדם של הבהמה לחלב ובכה"ג לא התירה התורה והוא זצ"ל מדחה דברי השואל דמה לנו בזה שלא נתהפכה הדם מדד זו לחלב לאסור החלב מדד אחר שנתהפכה לחלב דאם איתא שלא נתהפכה כולו הי' הדם נראה גם בשאר הדדים אלא ע"כ דתלינן שהדם בא מחמת גידי' שנתעקרו בדד האחת וכו' וסיים וז"ל לפענ"ד נראה להתיר אם יחלבו לחוד אותן הדדין שמהם יוצא חלב נקי וזכה בלי שום מראות דם כשר החלב כנלענ"ד אם יסכים עמי עוד איזה גדול בתורה עכ"ד ועי' בשו"ת שאילת שלום קמא סוף סי' ע"א ובשו"ת שערי צדק חיו"ד סי' פ"ד שכ' כן בהחלט להתיר החלב של שאר הדדים שהחלב מהם נקי ואין בו שום חשש רק הדד שיוצא ממנו דם יחליבו לארץ עד שיראה שנתרפאות ויוצא החלב נקי בלי תערובות דם אזי יחליבו גם ממנה עיי"ש ועי' במשמרת שלום בחידושי דינים בסוף סי' זה שהעתיק תשו' הגאון מבערזאן נ"י בזה שכ' ג"כ להתיר החלב משאר הדדים עיי"ש ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי חלק א' סי' קכ"ה:

ועיין בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' כ"ה שנשאל באשה שחלבה הפרה ושפכה החלב לקדירה ובתוך החליבה פסקה מחמת העגל שהי' צריך לינוק ואח"כ חלבה עוד והחלב השני' נתנה לקדירה אחרת כי הקדירה היתה מלאה ואחר איזה ימים מצאה באותה קדירה שנתנה שם החלב אחר הנקת העגל שהי' שם דם בשולייה אבל בהחלב ששפכה קודם הנקת העגל לא מצאה שום דם ועתה