דרכי תשובה - ג קעח

ולא מקרי מבטל איסור לכתחלה עכ"ל:

(מו) הולכים בו אחר שיעור ששים. ר"ל אף אם נחלבו הבהמות כסדר החולבים שחולבים מן הבהמות לתוך כלי אחד ואם חלבו מתחלה מן בהמה הטריפה ואח"כ חלבו לתוך הכלי מן הבהמות אחרות ה"א דנימא ראשון ראשון בטל להחמיר קמ"ל דלענין איסור דתליא בנ"ט לא אמרינן ראשון ראשון בטל הן להקל והן להחמיר. כו"פ:

(מז) ואם יש ס' בהמות וכו'. עבאה"ט ססק"ו מ"ש מהש"ך בשם הת"ח דאע"ג דלא בדקו האחרות עדיין דרוב בהמות בחזקת כשרות הן וכ' בשפ"ד דאינו ר"ל דאע"ג דכולן נשחטין א"צ לבדוק אותם דז"א וכמ"ש בתשו' הב"ח סי' קנ"ז דבכ"מ אסור לאכול החלב מפרה שנשחטה עד שיבדק הריאה אלא ר"ל שהאחרות חיות הנה ולא נשחטו עיי"ש:

(מח) אמרינן מסתמא דאיכא ששים. עבאה"ט ומ"ש מאחר דשיעור ס' הוא מדרבנן וכו' ר"ל אף שיכולין לברר אפ"ה אמרינן דספיקו לקולא. שפ"ד סק"ח. ומ"ש הבאה"ט מהט"ז באם יש שם בהמות אחרות משובחות וכו' עי' בפרי תואר סק"ה שכ' דכ"ז בידוע שיש שם חלב יותר אבל בסתמא אי לא ידעינן לי' אמרינן דשקולין הם ואי איכא דחלבו טובא איכא נמי דלא חלבו כ"כ כמו הטריפה וא' משלמת לחברתה והא ליכא ס' ולא דמי למין במינו ונשפך דהתם אין צד נוטה לאיסור ע"כ אין להתיר אא"כ יש שם ס' בהמות דוקא עיי"ש ועש"ך ס"ק ז' שכ' דמ"מ אף שיש ס' בהמות אם ידעינן בודאי שחלב הטריפה היא יותר מאחת מהכשרות אע"פ שאין אנו יודעים בודאי שהוא יותר מחלק ס' נגד החלב מכל בהמות הכשרות דאפשר יש שם בשאר הבהמות הרבה יותר כדי שיהא ס' בין כולם נגד חלב הטריפה מ"מ כיון שראינו שהוא יותר מא' מהכשרות אמרינן מסתמא אין האחרות נותנים יותר חלב מזאת האחת הכשרה ומסתמא כל הכשרות שוין והכל אסיר עכ"ד. והנה בנקה"כ כ' בנו של הש"ך ז"ל שט"ס נפל בש"ך והגי' שם גירסא אחרינא עיי"ש אמנם יעוין במנח"י כלל ע"ב ס"ק י"ד ובשפ"ד שכ' דאין לשבש לשון הש"ך ללא צורך כי דברי הש"ך פשוטין וברורין כמו שהן לפנינו עיי"ש ועי' בפרי תואר סק"ה שכ' דכ"ז בסתמא אבל אם ידעינן ג"כ שחלב אחת מהכשרות הוא יותר מחלב הטריפה כשיעור מה שהוא יותר חלב מהטריפה מאותה כשרה שרי ולא חיישינן שכשם שהטריפה גדולה מאחת הכשרה כן היא גדולה משאר הכשרות חוץ מהא' שהיא קטנה דאין לחוש לזה עיי"ש:

(מט) דאיכא ששים. עבאה"ט מ"ש דלא תקשה מדלהלן סי' פ"ו דצריך ס"א ביצים וכ' בפר"ח סק"ז ודע דאף שהחלב הוא מודאי טריפה מ"מ משערין בס' בהמות וא"צ ס"א עיי"ש ועי' בפרי תואר שם שכ' דלאו דוקא בחלב מטריפה הדין כן אלא אף אם נתערב חלב בהמה טמאה עם חלב ס' בהמות טהורים אם אין ידוע המרבה והממעטת הכל שרי עיי"ש:

(נ) אם נתערבו הגבינות. עבאה"ט ועי' בדברינו להלן סי' ק"א (ס"ק כ"ג) וכ' במ"ז סק"ד ודע דגבינה שלימה הוא דבר שבמנין אף שאינה חהר"ל כמו גבינה לחה שבמקום ההוא אינה חהר"ל אפ"ה הוי דבר שבמנין וכו' ה"ה חתיכת חמאה גדולה שראויה להתכבד או כלי גדול מלא חמאה דלא בטלה ופשוט הוא עכ"ל (ועי' מזה בדברינו להלן שם ס"ק מ"ג) ועי' בפרי תואר סק"ו שכ' דכל מ"ש דאם נתערבו הגבינות אינם בטילות היינו שהי' ניכר וידוע החלב של טמאה קודם שעשו הגבינות ועשו ממנה גבינה ואח"כ נתערבה הגבינה האסורה בין הכשרות או שהתחיל הספק אחר שהי' האיסור עשוי גבינה אבל אם נתערב חלבה עם חלב האחרות (ר"ל שהי' חולב מכל בהמה בכלי בפ"ע) ונודע הספק ונתבטל חד בתרי אע"ג שעשו גבינה מכל א' וא' בפ"ע שרי עכת"ד וכ"כ במ"ז כם וז"ל אמנם ראוי שתדע דאף שעשו גבינות מכל א' בפ"ע ובשעה שעשו לא נודע מטריפות ולאחר שחיטה נמצא א' טריפה אפ"ה אינה בטלה וכו' והוא פשיט ובהכי מיירי ג"כ הרמ"א עכ"ל. וכ' שם עוד ומיהו אם נתערבו ג' כלים של חלב ולא נודע איזה מהם של הטריפה שרי כיון דהוי כיבש ביבש כלי בכלי אף שעשו גבינות אינו חוזר וניעור כמבואר לקמן סי' ק"ט עכ"ל:

(נא) אין אוסרין הגבינות וכו'. עבגה"ק בדיני החלב שבסוף סי' ל"ט אות י"ז ובמק"מ אות ח' שכתב דבכ"מ דמכשירין בסתם סירכא המטרפת את החלב דקודם ג' ימים דוקא כשנחלבה אחר שחיתה הבהמה יב"ח מיום שנולדה או שילדה ולד קודם שנחלבה כדרך רוב פרות שאין חולבין עד שיולדין דאז אנו רואין שבשעה שנולדה היתה ודאי כשרה ויש לה חזקה דלא נשתנה גופה ער רגע האחרונה וחזקה זו מבוררת בידינו שתיכף משנולדה עד שנשחטה היינו מחזיקין אותה כל רגע בחזקת היתר מכח מה דרוב בהמות כשרות אבל עז וכיוצא בזה שחלבה בתוך שנתה ולא ילדה מקודם ונשחטה קודם כלות השנה ונמצא בה סירכא המטרפת אסור החלב מספק למפרע משעה ראשונה שחלבה עיי"ש:

(נב) דהוי ס"ס. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דודאי איכא סירכות טובא דטריפות משום ודאי ועי' בד"ק סי' ל"ט ס"ק נ"ט שכ' דמ"ש הש"ך בסי' פ"א שיש סירכות שהן ודאי עריפה נראה כוונתו כגון עולה בנפיחה או מלאה דם וה"ה הלכה במיעוך בלא כח ובצבצה עיי"ש אמנם יעוין בלב"ש שם ס"ק כ"ו שהשיג על הש"ך בזה והעלה מדברי הפוסקים שאין שום סירכא שתהי' ודאי טריפה עיי"ש ועיין בפרמ"ג בפתיחה לסי' ל"ח שהעלה דרק הסירכות שמטריפין מפני חסרון בקיאותינו ומדינא דש"ס מהני בדיקה זהו רק ספק וכן סירכות שיש בהם פלוגתת הפוסקים או חומרות שהחמירו אינהו הוי רק מדרבנן אבל הסירכות שהם מדינא דש"ס הוי ודאי טריפה וכ' שם דמגב לגב הוי ודאי טריפה אך מגב לחיתוך צ"ע אם נחשב לודאי עיי"ש וע' בגה"ק סי' ל"ט אות י"א מ"ש להשיב ע"ד הלב"ש ולחזק דעת הש"ך וסיעתו בזה עיי"ש ועי' בשו"ת צמח צדק החדשות חיו"ד סי' נ"ח מ"ש בזה בעובדא דידיה בבהמה שנשחטה ונמצאת טריפה ע"י סירכא מחיתוך לגב מה דין החלב שלה והאריך בזה והעלה דעכ"פ כשהסירכא בתרי אוני דסמינו מחיתוך לגב י"ל דהוי רק ספק טריפה ועכ"פ לענין החלב יש לצדד להקל עיי"ש:

(נג) ויש אוסרין וכו' עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאנן קיי"ל אפי' בודאי סירכא להתיר הגבינות דקודם ג' ימים ועבאה"ט לעיל סי' ל"ט סק"ה במוסגר מ"ש מתשו' הב"ח בענין זה ועי' בדברינו שם (ס"ק נ"ג) מ"ש בזה כמה חלוקי דינים ועי' בפרי תבואה סי' ל"ט סעי' קס"ג וברא"פ ס"ק קצ"ו שכ' וז"ל יראה לי שאם הסירכא עבה הרבה עד שלפי אומד הדעת לא נעשית מקרוב אלא זה ימים כביר שנסתרכה אז כל הגבינות שנעשו ממנה אסורים למפרע עד י"ב חודש אבל אותן שנעשו קודם י"ב חודש מותרין עיי"ש ועי' בדעת תורה סי' ל"ט ס"ק ק"א ובמי הדעת שם שהעלה דמ"מ אין להחמיר בזה אא"כ היתה הסירכא עבה ורחבה והיתה דבוקה בחוזק בכל משך רחבה בהריאה וא"א לקלוף מחמת שבצבצה בכל מקום דבוקה בהריאה שטת רחב וכאמור וגם צ"ל שבמקום דבקותה לדופן או לשומן הי' הדיבוק ברוחב ובחוזק בכל משך רחבה אבל אם רוב מהסירכא נקלף אלא שמעוטה נדבק בחוזק ובצבצה יש להקל בהפ"מ לענין החלב כמו בכל סירכא דקה די"ל דכל העובי שמסביב מקום ההוא הי' תלויה עד עתה ונדבק עכשיו עיי"ש. איברא כי דעת הרא"פ שם לא נראה כן שהוכיח מלשון הסמ"ע בחו"מ