דרכי תשובה - ג קסז

לחם והבנין ועושין מהם חתיכות וצולין אותם בודאי היתר גמור הוא וכו' ואף למאן דאוסר לכתחלה בבצל מודה בזה שמותר לכתחלה דבצל שאני שדרכו לבלוע ואינו פולט אפי' ע"י האש וכו' אבל בזה שהיא דרכו לפלוט ליכא צד איסור וכו' עכ"ל:

(ו) רק בשר. עבאה"ט ומ"ש לתמוה על הש"ך הנה לפענ"ד נראה לבאר דברי הש"ך בזה דמ"ש הש"ך דאם יש ס' נגד האיסור שבמולייתא הכל מותר ר"ל כי עיקר האיסור בזה הוא רק הביצים כי אם היה שם רק בשר או דבר אחר כגון לפתות לא היה אסור והאיסור שבמולייתא הוא הביצים ולזה אמר שאם היה רק מעט ביצים עד שיש במולייתא ס' כנגד הביצים אז הכל מותר וכ' הטעם שהרי עיקר האיסור בזה הוא משום דהוי כאלו נתבשל בקדירה ובכל דבר אסור שנתבשל בקדירה קיי"ל שאם יש ס' בקדירה כנגדו ה"ז כאלו אינו:

(ז) אם יש שם ביצים הנקרשים. עי' ביד יהודה בפיה"א סק"ז ובפיה"ק ס"ק י' שכ' דהא דאסור גם העוף דוקא במילוי ביצה בלא הקליפה אבל אם הביצה שלימה בקליפתה אין אסור אלא הביצה לבד עיי"ש:

(ח) אם לא נמלחו שניהם. עבאה"ט ור"ל דלא מיבעיא אם הפנימי לא נמלח דאסור אלא אפי' אם החיצון לא נמלח ג"כ אסור דכל שיש ביצים מעורב עם הבשר לא אמרינן מישאב שאיב להחיצון. מ"ז ס"ק ה' ושפ"ד ס"ק ו':

(ט) לכתחלה אסור לצלות וכו'. עי' בשו"ת בעי חיי חיו"ד סי' קי"ד שכ' דה"ה דאסור לכתחלה ליתן בשפוד א' בשר שנצלה מעט עם בשר חי שלא נצלה כלל ובדיעבד גם בזה מותר עיי"ש:

(י) ואפילו הודח. ר"ל דלכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם בשר שלא נמלח אפי' לא הודח הבשר שנמלח קודם הצלייה דלא נסתמין נקבי הפליטה אפ"ה אסיר לכתחלה ובדיעבד שרי אפי' הודח וכו' ואפי' לא הודח הבשר שנמלח הדחה קמייתא קודם מליחה שרי דלגבי צלייה מחשב דם פליטה לגביה מכ"ש לגבי אחרות. מ"ז בסי' שאח"ז ס"ק א':

(יא) שימלח החיצון לבדו. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאם לא הדיחו אחר המליחה כ"א בפ"ע היי כמו בשר שנתבשל בלא הדחה אחרונה ועשפ"ד ס"ק ג' שכ' דמשמע מהש"ך דאף שמדיח החיצון אם לא הדיח גם הפנימי אסור אף דיש בכל הקדירה ס' נגד המלח שבפנימי לא מהני כיון שהמלח הוא בפנים והוי כמו איסור דבוק דאין שייך לומר שנמס המלח ע"כ צריך להיות בהעוף ובהמילוי שלו ס' נגד המלח אולם דוקא שאר דברים שבקדירה אין מצטרפין אבל החיצון מצטרף וכתב שם דמסתמא אמרינן דהעוף הוא כמו המילוי ולפי המבואר לעיל סי' ס"ט דאם יש בקדירה כמו החתיכה מסתמא יש ס' ושרי ה"נ אמרינן דמסתמא יש בעוף ובמילוי שלו ס' ושרי אכן אם אירע שאין בו ס' אלא בצירוף שאר דברים שבקדירה לא מהני ואסור עיי"ש ועי' במ"ז סק"ג שכ' דמסתמא הוי העוף גופא יותר ממילוי שלו עיי"ש:

(יב) לבדו. עבאה"ט ועי' בדברי זקיני הלבוש שכ' דאם מלח בשר החיצון וגם הפנימי כל א' בפ"ע אלא שמלחו קודם ששהה שיעור מליחה ואח"כ השהה יחד במלחו הפנימי עם החיצון אסור כיון שאין לדם הפנימי מקום לזוב ובמליחה לא אמרינן שיצא מהפנימי ע"י המלח ויפלוט דרך החיצון דלא אמרינן הכי רק בצלי דנורא מישאב שאיב עיי"ש ועי' במ"ז שם שהביאו וכ' שיש לעיין בטעם האיסור בזה דאי משום שנתבשל בלא הדחה אחרונה הלא אם מדיח החיצון מסתמא יש בעוף ובמילוי שלו ס' נגד המלח שבפנימי כנ"ל ואי משום שהפנימי עובר דרך החיצון מה בכך הא כל שיש להחיצון דם של עצמו אמרינן במליחה ככ"פ ועכ"פ אם מלח הפנימי קצת קודם שמלח החיצון לישתרי דכל זמן שהפנימי יפלוט דם יפלוט ג"כ החיצון ואגב שיפליט דם דידיה יפליט גם מה שבלע מהפנימי ולמה סתם הלבוש וכ' סתם דאסור דמשמע דאסור גם אם קדם ומלח הפנימי וכ' די"ל דהטעם שהחמיר בזה הוא משום דבכה"ג לא אמרינן ככ"פ דדומה למולח בכשא"מ כיון שהמקום דחוק ולא דמי לצלי דאמרינן גם בזה ככ"פ דצלי שאני דנורא מישאב שאיב משא"כ במליחה לקדירה וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ג מ"ש בביאור דברי הלבוש בזה וכתב דהלבוש מיירי בע"כ באם המילוי דחוק בפנים כמו שעושין, לפעמים בזה י"ל דמעכב הפליטה ואסור אבל לא זולת עיי"ש:

(יג) אינו מפליט דם שבפנימי עבאה"ט מ"ש מהט"ז דלא דמי למ"ש בסי' ס"ט דמותר בדיעבד כשנמלח מצד א' וכו' ועשפ"ד סק"ד שכ' דלדעת הט"ז משמע דבנ"ד אפי' בהפ"מ אסיר אבל מדעת הש"ך נראה דבהפ"מ עכ"פ שרי בדיעבד וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בתשב"ץ חלק א' סי' ס"ט:

(יד) רם שבפנימי. עמ"ז ס"ק ד' שנסתפק באם הפנימי נמלח והודח והחיצון לא נמלח אי אסור בכה"ג וכ' דנראה דאסור וסיים שיש לעיין בדבר עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ד' מ"ש בזה וסיים בצ"ע לדינא עיי"ש:

סעיף א (א) בעוף. לאו דוקא עוף דה"ה בשר בהמה. כו"פ ומ"ז סק"ב:

(ב) ובכל גוונא יש לאסור. עבאה"ט ומ"ש שיש לה כל דין בישול לקדירה עשפ"ד סק"א דכ"ש הוא דבמליחה אסור דאי מלחו בשר וטפלו בבצק אסור כמו במולח בכשא"מ עיי"ש:

(ג) יש לאסור. ר"ל העיסה וגם הבשר. יד יהודה בפיה"ק סק"א:

(ד) אבל מותר למשוח בשמן וכו' עי' בבה"י סק"א שהעתיק לשון הת"ח שכתב דרק בדיעבד מותר אבל לכתחלה