דרכי תשובה - ג קנה

עליו דדלמא דוקא בלב בא בקבלה מחז"ל דיש ס' נגד דם הכנוס ובלוע בבשרו מבא"כ כבד דכולה דם אימא ליכא ס' וסיים בצ"ע למעשה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ב שכ' דהעיקר לדינא כדעת המנח"י הנ"ל דהא כ' הש"ך בסימן הקודם ס"ק ט"ז דלאו דוקא נגד דם הכניס בלב יש ס' בעוף אלא אף גם נגד בשר הלב יש בו ס' והפרמ"ג כתב שם בעצמו בשפ"ד דגם נגד לב טריפה יש ס' עיין שם:

(מב) ובעינן ס' וכו'. עי' בשו"ת עטרת צבי סימן ח' ובשו"ת יד יוסף סימן נ"ד בעובדא שנשכח מליטול הכבד מן העוף קודם מליחה ונשאר דבוק ונתבשל בקדירה ונאסרה הכבד והקדירה והכף שתחב בה לשאוב הזוהמא והרוטב אמנם נולד עוד שאלה בזה כי בכף ששאבו הזוהמא מקדירה זו שאבו גם משאר קדירות שעמדו על הכירה שם וחזרו ותחבוהו לקדירת האיסור ואח"כ חזרו ותחבוהו לקדירת ההיתר וכן עשו כמה פעמים ואין בהקדירה ס' רק נגד תחיבה א' ולא נגד כל תחיבה ותחיבה וכ' שם דאם הי' הקדירה עם זה התרנגולת אסור מדינא בודאי הי' גם הקדירה הב' אסורה דאף שכ' הרמ"א להלן סימן צ"ד סעי' ב' דגם אם תחב הכף כמה פעמים סגי בפעם א' ששים זה דוקא אם לא תחב הכף בינתיים בקדירה של איסור אבל אם תחב הכף לקדירה של איסור בינתיים בודאי צריך ס' כנגד כל תחיבה ותחובה דהא בכל פעם שתחבו באיסור אם חזר ותחבו להיתר הוא חוזר וניעור אך בנ"ד כיון שיש בלא"ה כמה צדדים להיתר כיון שמעיקר הדין אין כאן איסור דהא באמת קיי"ל דהלכה כר"ת דאם מלחו הכבד מותר לבשלו רק מחומרא מחמרינן לאסור הכל גם כשמלחו תחלה וע"כ הבו דלא להוסיף על חומרא זו וסגי לן במה שנאסר אותה קדירה אבל הקדירה הב' כיון שיש הרבה צדדים להקל כיון שלא נודע ולא הרגישו בחתיכת הכבד רק אחר הבישול בשעה שאכלו הבשר א"כ יש צדדים להקל דבלא נודע לא אמרינן חנ"נ עיי"ש באריכות:

(מג) הכבד עצמה אסורה. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך ומ"ש מהט"ז שאינה אוסרת דברים אחרים עמ"ז סק"ח שהפליא עליו בזה דהא מדבריו משמע דר"ל דאם נפלה הכבד אח"כ לקדירה אחרת שאין בה ס' דאין להחמיר דנהי שהיא אסורה מ"מ אינה אוסרת אחרים וז"א דבודאי גם בנפלה לקדירה אחרת אוסרת הקדירה אם אין ס' דגם בקדירה הב' פולטת וגם מה שסיים הט"ז ואם נתבשלה עם בשר יש לאסור הוא מחוסר הבנה עיי"ש ועי' בחוו"ד בביאורים ס"ק ז' מ"ש בדברי הט"ז בזה. ולדינא עי' בס' ראש פינה באבן הראשה אות ו' ובפינת יקרת אות נ"ט מ"ש בביאור דברי הט"ז בזה בפנים מסבירות וכ' שכן עיקר לדינא כשבשלו לבדו בלא בשר והי' ברוטב ס' נגדו אף שנאסר הכבד מ"מ יש להקל בכה"ג שלא יאסר עוד קדירה אחרת עיי"ש ועי' בהגהות יד אברהם שכ' דאם נמלחה הכבד תחלה יש להתיר לצורך גם את הכבד עצמה כשיש ס' עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד ס"ק כ"ג שאין לזוז מפסק הרב דאף בנמלחה אפ"ה אסורה הכבד עיי"ש ולדבריו נראה דהעיקר לדינא דאף ביש ס' אם נפלה הכבד אח"כ לקדירה אחרת צריך גם בקדירה הב' ס' ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ג ובפיה"ק ס"ק ל"א מ"ש בזה ולדינא כ' דבמקום הפ"מ יש לסמוך להתיר הקדירה הב' אף בקדירה של בשר אפי' כשאין ס' אם נמלחה הכבד תחלה והי' ס' תחלה וכ"ז בהוסר הדם שבסמפונות הכבד אבל אם לא הוסר הדם שבסמפונות ובישלה כך אף שמלחה תחלה ויש ס' נגדה אסורה הכבד אף בהפסד מרובה אף אם יש ששים נגדה גם בהקדירה הב' אפילו בשאר תבשיל שאינו של בשר עיי"ש:

(מד) עוף שמלאוהו בביצים. וצלאו. שלחן גבוה ס"ק כ"ז. ועי' בהגהות מראה כהן שהגי' כן בלשון הרמ"א שצ"ל עוף שצלוהו ומלאוהו בביצים או שצ"ל עוף שמלאוהו בביצים ונצלה בו לב או כבד עיי"ש:

(מה) ונמצא בו לב. עי' בשו"ת רעק"א קמא סי' ס"ז באמצע התשו' מ"ש בדברי הרמ"א בזה:

(מו) או כבד ר"ל חתיכת כבד דבכבד שלימה לא יתכן מ"ש דבעינן ס' דהא כבר כ"ל דאין עוף שיהי' בו ס' נגד הכבד כשהיא שלימה. שלחן גבוה ס"ק כ"ח:

(מז) ואם לאו. עבאה"ג מ"ש מהמהרש"ל ולדינא עי' שפ"ד סעיף קטן כ"ח דהט"ז והש"ך חולקים על המהרש"ל בתרתי דלהמהרש"ל אף שאין דבוק והמילוי בין עור לבשר אפילו הכי בעינן מהעוף לחוד ס' וכל שהמילוי בתוך חלל העוף בביצים אף שיש ס' בעוף אפ"ה בעינן ס' נגד כל המילוי והמילוי נ"נ כי הוא איסור דבוק שהלב נחבא בין הביצים הנקרשים אבל לדעת הט"ז והש"ך כל שאין דבוק אף שהמילוי הוא בחלל העוף מצטרפין המילוי והעוף לבטל ואם הוא דבוק אין המילוי מצטרף וצריך בעוף עצמו ס' נגד חתיכת הכבד עיי"ש ועי' ביד יהודה מ"ש בזה וע"ל סי' ע"ז:

סעיף א (א) דינו כשאר בשר. עבאה"ט ומ"ש דמותר לבשלו עם בשר עבכנה"ג בהגהות הטור אות ג' ועי' בשלחן גבוה סק"ב שכתב דהמנהג בשאלוניקי כשממלאים חלחולי של בהמה גסה בטחול שצולין הטחול תחלה והדבר ספק אם מחמת מיאוס עושין זאת מה שצולין הטחול תחלה אי משום האי חומרא שהביא הכנה"ג בשם חכם א' שלא לבשלו רק לבד אבל לא עם בשר ולכן יש להחמיר שם במקום ההוא לענין מעשה שלא לשנות מן המנהג לכתחלה אכן בדיעבד אם עבר ומלחו והדיחו כשאר בשר ומלא ממנו החלחלות אף נפש היפה תאכל ממנו אף במקום הנ"ל עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט בטחול שנצלה בלי ניקור עי' בדברינו לעיל סי' ס"ד (ס"ק ס"ב) מ"ש בזה. ומ"ש הבאה''ט דאין לסמוך