דרכי תשובה - ג קנג

בישרא. ואפי' אם נמלחה הכבד בלא קריעה אפ"ה מותר ע"ג בשר. יד יהודה שם בפיה"ק ס"ק כ':

סעיף ה (לב) על גבי הבשר. עבאה"ט ומ"ש אבל אם הבשר כבר נמלח והודח אסור אפי' דיעבד עשפ"ד ס"ק ט"ו דדוקא נמלח והודח באחרונה דנסתמין נקבי הפליטה אבל אם לא הודח מותר וכן אם הבשר תפל שלא נמלח עדיין מותר ע"י מליחה אח"כ דכבכ"פ עיי"ש:

ועיין ביד יהודה בפיה"א סוף סק"י ובפיה"ק ס"ק כ"א שכ' דמה דקיי"ל להתיר במלח שניהם זה דוקא אם לא שהה בכדי פליטת כל צירו אבל אם שהה הכבד עם הבשר יחד י"ב שעות יש להחמיר ולקלוף הבשר עיי"ש:

ועיין בכנה"ג בהגהות הטור אית נ"ח שכ' דבדיעבד אם הבשר כבר נמלח אפ"ה תורא בשרא שרי עיי"ש ועי' בשו"ת פאת נגב חיו"ד סי' ח' שהביאו ומתמה עליו דאפי' אם הבשר למעלה תלוי בפלוגתת הפוסקים אי מליחה אוסרת לגמרי או כדי קליפה ואפי' להמקילין עכ"פ נאסר הבשר כ"ק אכן להפוסקים דמליחה אוסרת עד ס' צריך שיהיה בהבשר ס' נגד הכבד עיי"ש:

ועיין עוד בשפ"ד שם שנסתפק היכא דנמלח הכבד ושהה כשיעור מליחה ואח"כ מלחו מחדש פעם שנית והניחו אצל בשר שנמלח והודח אי אמרינן דכבד לעולם פולטת דם ולא נסתמין נקבי הפליטה או דילמא דלאחר שיעור מליחה לר"ת הוי כבד כשאר בשר א"כ גם בכבד נסתמין נקבי הפליטה ובפרט כי בגוף הדין אם גם בבשר אמרינן דבהודח נסתמין נקבי הפליטה איכא פלוגתא א"כ עכ"פ בכבד אין להחמיר וכתב דמדינא נראה להקל אבל למעשה צ"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה שם ובפיה"ק שכ' בהחלט לאסור הבשר עיי"ש ועי' עוד בשפ"ד שם שכ' דאם לא מלחו מחדש הכבד והניחו אצל בשר שנמלח יש להכשיר הכבד אף באין הפ"מ עיי"ש:

וכתב במנח"י כלל כ"ז ס"ק כ' דאם לא הודח הכבד בראשונה ונמלח כך ושהה כשיעור יש להתיר לצלי כיון דדם כבד אינו אלא מדרבנן וגם קיי"ל דכבד פולטת ואינה בולעת אמנם למעשה הניח בצ"ע עיי"ש ועי' בשפ"ד סוף ס"ק, הנ"ל שהעתיק דברי המנח"י כהוויתן ולא כ' עליו כלום אך בס"ק י"ט הביא ראיה מדברי האו"ה לאסור בזה עיי"ש:

(לג) שלא למלוח. עבאה"ט של מהרי"ט ופת"ש מ"ש לענין כבד שנשרה במים מעל"ע ומ"ש הפת"ש מתשו' מעיל צדקה שחולק על האחרונים האוסרים ועי' בשו"ת שער אפרים סי' פ"ח שהעלה ג"כ להקל בזה ועי' בכנפי יונה כאן שהאריך בזה וכ' בתחלת דבריו להקל בזה אך בסוף דבריו (בסוף ד"ה והגם) כ' דלאחר שלמד עוד דין זה הוא חוזר מדבריו הראשונים ונותן מקום לדברי המחמירים ואוסרים בזה עיי"ש ועי' בשאלות ותשובות צ"ל סי' קכ"א שפסק דהעיקר כדברי החו"י הנזכר והשיג על השער אפרים הנ"ל וכתב דלדידן דנוהגין לאסור כבד שנתבשלה ה"ה אם נכבשה מעת לעת במים יש לאסור וכדין שאר בשר שנכבש במים מעל"ע בלא מליחה עיין שם וכן כתב בשו"ת נחלת שבעה סימן נ"ה ובשאלות ותשובות באר עשק סי' מ"ו שיש לאסור הכבד אף לצלי ועי' בלחם הפנים שהביא דבריהם לדינא עיין שם אמנם בסלת למנחה שם כתב דמ"מ דבהפ"מ וכיוצא יש להקל ולהתיר ולסמוך על דעת המקילין בזה עיי"ש ועי' בס' באר יעקב סוף סי' זה שכ' ג"כ להקל בזה בהפ"מ או היכא שיש צדדים בלא"ה להתיר עיי"ש ועי' בשו"ת אדמו"ר דברי חיים חלק ב' ביו"ד סי' מ"ט ובס' אילה שלוחה מנכדו הגה"צ ז"ל סי' י"ג מ"ש בזה באריכות ועי' בפר"ח סק"ט שהביא דברי הצ"צ הנזכר וכתב דחומרא יתירה הוא דכל מה שכתב להחמיר בנתבשלה הכבד הוא חידוש ואין לך בו אלא חידושו כי חומרא יתירה הוא והבו דלא להוסיף עלה עיי"ש והביאו בשלחן גבוה סק"ה מחודש א' לדינא עיי"ש ועי' כו"פ מ"ש בזה ולדינא כתב דהכבד עצמה שנכבשה במים מעל"ע מותרת אבל הכלי שנכבשה בו הכבד אסורה וכן אם נכבש עם הכבד בכלי ההיא גם הלב ושומן גם אלו אסורים זולת הכבד בעצמה מותרת עיי"ש ועי' בס' מאורי אור בחלק קן טהור בחידושיו ליו"ד (בדף י"ח ע"ב מהס') שפסק דהכבד יש לאסור אבל הכלי יש להתיר ע"י שהייה מעל"ע וכ' שהציע הדבר לפני רבנים מופלגים והסכימו שיפה הורה ואין לפקפק בזה כלל עיי"ש ועי' שפ"ד לעיל סי' ס"ט ס"ק ס' שהעתיק בפשיטות דברי הצ"צ והמנח"י הנ"ל לאסור הכבד ובסי' זה בשפ"ד ס"ק י"ד כ' דהוי ספיקא דדינא ואם יש ספק אם הכבד שרה מעל"ע במים יש. להתיר מטעם ס"ס עיי"ש אכן בס"ק י' הביא בפשיטות דברי הפר"ח והכו"פ הנ"ל וכ' להקל בזה לעת הצורך עיי"ש ומבואר מדבריו דאפי' בלי צירוף שום ספק יש להתיר בזה לעת הצורך ועי' בס' בית אברהם (מהרב מהערסאן ז"ל) בחידושי דינים להלכ' מליחה אות ז' ועי' בס' דברי יוסף סי' ת"צ מה שהאריך בזה ועי' ביד אפרים שהעתיק דברי המקום שמואל והמעיל צדקה כמו שהעתיק הפת"ש ונראה שהסכים עמהם לדינא שם וכ"כ בחוו"ד בחידושים סק"ח וביד יהודה בפיה"א סק"ז ובפיה"ק ס"ק י"ב לדינא עיי"ש ועי' בשו"ת זרע אמת חלק ב' סי' כ"ג מ"ש בזה וסיים דאע"ג דאם באנו להכריע נראה עיקר כדברי המקילין מ"מ שלא במקום הפסד ראוי לחוש לדברי המחמירים ולאסור עיי"ש שוב ראיתי בעקרי הד"ט סי' ו' אות ה' שמכריע דכבד של עוף שהוא הפסד מועט יש להחמיר אבל בכבד של אווז וכ"ש כשהיא פטומה אין להחמיר עיי"ש. ועי' בהגהות ח"ס מהד"ב שכ' דאף להפר"ח ודעימיה דמקילין בכבד שנשרה מעל"ע היינו לאכלו כך צלויה אבל אם לאחר שצלאה באש בישלה או טיגנה אח"כ בשומן אין להתיר דכיון דנכבשה עם דמה מאן יימר שהצלי פועל אח"כ וא"כ כשבשלה או טגנה אח"כ עם שומן אוסרת ונאסרת עכ"ד:

ועיין במנח"י שם סק"ו שכ' דכל מ"ש להחמיר בנכבשה הכבד במים מעל"ע הוא רק בדליכא ס' במים נגד הכבד אבל אם יש במים ס' נגד הכבד אף הכבד מותר עיי"ש ועי' שפ"ד ס"ק כ"ג שהביאו וסיים ואפשר דאף לבשלה אחר צלייה שרי ועי' בכנפי יונה שם (בד"ה ואם) שכ' דכל זה בהיה כבוש באותן המים מעל"ע רצופין אבל אם החליף מימיו בינתים דהיינו ששפך המים קודם שנכבש בתוכה כ"ד שעות ונתן מים אחרים בכלי בזה היה עובדא לפני הגאון מהר"ש מפראג והתיר להדיא וכ' דאף דבשאר בשר שנכבש מעל"ע בלי מליחה יש לדון ולהחמיר דגם בכה"ג מקרי כבוש ואסור אבל בכבד שנכבשה כיון דבלא"ה יש הרבה מקילין בזה לכן יש לסמוך להקל עכ"פ בכה"ג ובפרט שכבר הורה זקן הגאון מהר"ש הנ"ל עיי"ש וכ"כ בש"ע הרב גור אריה הלוי ז"ל סי' ק"ה סק"ב שכן הוא בקבלה בודאי מחכמי מנטובה דכבד שנשרה כ"ד שעות במים רק שהסירוהו מן המים בתוך הכ"ד שעות אע"פ שהחזירוהו מיד לאותן המים מותר הוא ונפסק השרייה בזמן מועט בינתיים עיי"ש ועי' בעקרי הד"ט שם אות י"ט שכ' ששמע שהמנהג בערי פיימונטי דלאו דוקא כשהחליפו המים אלא גם אם נענו הכלי שהכבד בתוכה מותר אע"פ שהיה שם בתוך המים מעל"ע שלם אפ"ה כיון שנענעו הכלי אמרינן דנענוע הכלי מבלבל ומונע הכבישה והוא ז"ל כתב להשיב על זה דכל שלא נפסק השרייה והוא בתוך אותן המים כ"ד שעות רצופין אין שום צד להקל דלא נפסק הכבישה ע"י הנענוע עיין שם (ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ט ס"ק רנ"ד ולהלן סימן ק"ה ס"ק ח'):

ולענין אם נכבש בציר כשיעור שיתנו על האש וירתיח הנה בתשו' מקום שמואל בסוף התשו' שם כתב שכל מה שצידד המנח"י להחמיר בזה הוא יען כי בימיו לא נדפס עוד תשו' שערי אפרים ותשו' חו"י הנ"ל דאם היה רואה דבריהם שהתירו בכבוש מעל"ע במים מכ"ש דכבוש בציר כדי שירתיח שיש להתיר עיין שם אמנם הנה המעיין במנח"י שם יראה שלא עלתה על דעתו להחמיר בזה כלל שכתב להדיא דפשיטא ליה להתיר כאשר יראה המעיין שם: