דרכי תשובה - ג קלו

כלל וכו' אם לא נימא דאגב ציר עם מלח הוא בולע יותר אבל דבר זה לא נזכר בשום מקום דציר עם מלח בולע יותר מציר לבדו ושפיר נסתפק בזה המנח"י ועיי"ש במ"ש בעובדא שהי' ציר בכלי שא"מ והניחו לתוכה דקין ושומן ואח"כ עמדו על הכלי הזה כלי מנוקב עם בשר המונח במלחו בתוך שיעור מליחה ונטף עוד ציר עליהם ונשרו שם הדקין עם השומן לערך ג' רבע שעה וכ' דבידאי יש לאסור הדקין והשומן ולא מהני להו הדחה ומליחה כיון ששהה כשיעור שיתן על האור ויתחיל להרתיח בתוך הציר בכלי שא"מ בודאי אסור ובפרט בדקין שאין בהם דם כלל ובשומן שאין מוחזק כ"כ בדם בודאי יש להחמיר עיי"ש:

(סה) לציר. עבאה"ט ס"ק כ"ג ועשפ"ד ס"ק ל"ח מ"ש בזה בדברי הרמ"א והש"ך ועי' בדבריו בסוף הסי' בדין הא' שכ' לדינא דאם הציר הוא בכלי שא"מ ואין לציר מקום לזוב ושהה כשיעור שירתיח יש לעיין אם יש להתיר אפי' בהפ"מ ע"י מליחה ובסוף סיים ולצורך הפ"מ וסעודת מצוה המקיל להתירו ע"י מליחה אין לגעור בו בדיעבד עיי"ש. אמנם בדין ב' כתב בפשיטות לאסור אפי' בהפ"מ גם בהודח מהדם בעין שעליו דכל שנכבש בציר בכשא"מ כדי שירתיח שוב אין לו תקנה במליחה עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א על הפרמ"ג בדין הא' שם מ"ש בזה ובמ"ז ס"ק י"ז אמנם דער החוו"ד בחידושי דינים שבסוף סי' זה אות א' להקל בזה בהפ"מ דמועיל מליחה גם לאחר ששהה שיעור כבישה בציר בכלי שא"מ עיי"ש וכן הוא דעת היד אברהם בהגהותיו וכן ביד יהודה פסק דבשר שלא נמלח ונפל לציר בכשא"מ ושהה כדי שירתיח דמותר בהפ"מ עיי"ש אמנם דעת הגרעק"א ז"ל על הש"ך ס"ק מ"ז וס"ק מ"ט וס"ק ל"ו הוא להחמיר אפי' בהפ"מ כמ"ש הפרמ"ג בדין הב' שם ועי' בס' משמרת שלום במ"ז ס"ק י"ח (בא"ד ב') מ"ש בזה והעלה לדינא שנכון להחמיר אף בהפסד מרובה כדעת הפרמ"ג והגאון ר' עקיבא איגר ז"ל עיין שם ועי' בספר חומות יהושע אות י"ז מה שפלפל בדברי הפרמ"ג והחוו"ד בזה וסיים בצ"ע לדינא אם יש להקל בנפל לציר בכלי שאינו מנוקב חתיכה שלא הודחה בתוך שיעור מליחה ושהה כדי שירתיח עיי"ש ועי' בשו"ת רב טובן חלק ב' סי' נ' ונ"א:

(סו) קודם ששהה שיעור מליחה כ' בס' חומות יהושע אות י"ח וז"ל אמנם מה נקרא תוך שיעור מליחה לענין זה נלפענ"ד שהוא רק תוך שיעור מיל י"ת מנוטי"ן אבל לאחר שיעור זה הרי הוא כאחר שיעור מליחה כי מה שאנו מחמירין להשהות שיעור שעה הוא רק מצד חומרא ולא מצד עיקר הדין וכו' א"כ גם כאן אין להקל לפענ"ד רק תוך שיעור מיל ומהפרמ"ג לא נראה כן וצ"ע דבריו כי לפענ"ד כן נראה ברור עכ"ל ועי' מזה בדברינו לעיל (ס"ק נ"ה):

(סז) מיהו אם מלחו בלא הדחה וכו'. עש"ך ס"ק מ"ג שכ' דלא הוי כמולח בלא הדחה קמייתא משום דדוקא בדם בעין אמרינן כן משא"כ בדם פליטה ועי' בחמודי דניאל הלכות מליחה אות ט"ו שכתב דאם נפל הבשר למי הדחה באמצע המליחה ולא הודח ונמלח כך לכאורה יש להחמיר כאן דבמי הדחה יש דם בעין ולא דם פליטה וכיון שלא הודח קודם המליחה הוא בולע מהדם אמנם לדינא כ' דאין להחמיר כיון דהדם הוא מעורב במים לא גרע מדם פליטה עיי"ש:

(סח) אם מלחו בלא הדחה וכו'. כ' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ו דלכאורה דבזה שהוא תוך שיעור מליחה ולא הודח אין צריך להשהות עד שיעור מליחה מחדש דמה ששהה מקודם מצטרף מיהו לכתחילה יש להחמיר גם בזה דמה ששהה מקודם אינו מצטרף עיי"ש:

(סט) שרי בדיעבד. עבאה"ט מ"ש שצריך הדחה מעט להעביר הלכלוך ועי' במנח"י כלל ו' סק"ב בהסבר הדבר דסגי בזה רק הדחה מועטת עיי"ש:

(ע) נאסר הבשר. דוקא אם אין ס' אבל אם יש ס' נגד הדם בעין מותר כדלעיל סי' ס"ט סעיף ב' בהג"ה. חידושי הרז"ה. ועי' בשו"ת ריב"א (מהרב מפאקש) סי' ק"ג שכ' דפשוט הוא דצריך שיהיה באותה חתיכה עצמה ס' לבטל הדם ואין שאר החתיכות שנמלחו עמה מצטרף לס' ואם אין בחתיכה עצמה ס' נ"נ ויש לה דין איסור דבוק דאם בשלו כל החתיכות אח"כ ביחד צריך שיהיה בכל התערובות ס' כנגד אותה חתיכה דאע"ג דהש"ך להלן סי' ע"ב ס"ק י"ז פסק דכיון דאין הלב דבוק בתולדה לא אמרינן איסור דבוק וה"נ הרי הדם שנפל מעליהם על החתיכה אינו דבוק מתולדה. זה לא דמי להתם דשם מיירי בבישלו העוף עם הלב ובבישול לא מחזקינן ריעותא שמא יצאה לחוץ כיון שהוא לפנינו בתוך הרוטב עם שארי החתיכות משא"כ בדבוק במליחה דמחזקינן דמסתמא נמלחה כל חתיכה לבדה א"כ בודאי נ"נ אף דלא היתה דבוקה בתולדה אמנם הנה אף דאמרינן דהחתיכה נ"נ מ"מ אין לחוש לשאר החתיכות שנגעו בזו החתיכה במליחה קודם בישול דהא קיי"ל דאין בלועה כחוש יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ולענין בלוע בקיאין אנו בין כחוש לשמן וכו' לכן כל החתיכות שמונחים אצל זו החתיכה לא נאסרו כלל ואפי' כדי נטילה א"צ עיי"ש:

(עא) מה שבתוך הציר. כ' בס' תוספת ירושלים בקיצור הוראת איסור וז"ל ואם בשלו כך תלייה במחלוקת שבש"ך לקמן סי' צ"ו בבלוע בחצי חתיכה אי שייך בו איסור דבוק וכל החתיכה נעשה נבילה עכ"ל:

(עב) אבל מה שלמעלה מן הציר שרי. היינו לאחר ששהה שיעור מליחה ואפי' הוא בכשא"מ אבל קודם שיעור מליחה והציר הוא בכלי שאינו מנוקב אף מה שלמעלה מן הציר אסור מיד וכדלעיל סי' ס"ט סעיף י"ח וכמבואר בש"ך שם ס"ק ע"ד. חידושי הרז"ה:

(עג) מה שלמעלה מן הציר. עפת"ש מ"ש שהבאה''ט שגה בזה דאף לדידן מה שלמעלה מן הציר בודאי מותר ועי' בהגהות חכמת שלמה (מהגאון מהרש"ק ז"ל) שהתפלא ג"כ ע"ד הבאה"ט בזה וכ' דכיון דדם אינו מפעפע למעלה בודאי אף לדידן מה שחוץ לציר מותר עיי"ש אמנם בעיקר הדין עי' במנח"י כלל ז' סק"א שהקשה לדידן דקיי"ל דמלוח הרי הוא כרותח ומבליע בכלו א"כ קשה איך פסק הרמ"א דמה שחוץ לציר שרי וכ' דבע"כ צ"ל דאף דקיי"ל דמלוח הרי הוא כרותח ומבליע בכלו מ"מ לענין לאסור גם מה שחוץ לציר לא מחמרינן כולי האי בדבר כחוש בדם וכו' כיון דגם מה שאוסרין מה שבתוך הציר הוא רק ממנהגא וחומרא בעלמא והבו דלא להוסיף עלה עיי"ש. ודע דכל זה הוא כשיש להציר מקום לזוב אבל אם אין להציר מקום לזוב עי' בדברינו לעיל (ס"ק ס"ג) שהבאתי מדברי האחרונים דגם מה שלמעלה מן הציר אסור:

(עד) שלמעלה מן הציר שרי ומ"מ צריך לחתוך כדי קליפה במה שלמעלה מן הציר. יד יהודה בפיה"ק ס"ק נ:

(עה) שרי ואפי' אם מה שבתוך הציר הוא שמן אפ"ה שרי מה שלמעלה מן הציר דאפי' דם בעין אין מפעפע למעלה אפילו בחתיכה שמינה. שם:

(עו) מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיר. עפת"ש מ"ש לעיין בתשו' משכנות יעקב