דרכי תשובה - ג קלה

מקום אסור דלא אמרינן איידי דיפלוט דם או ציר וכו' אלא לענין איסור דם אבל לא לענין ציר מבשר טריפה וכמ"ש הש"ך ס"ק י"ח להלן סי' צ"א ס"ק י"ג עיי"ש והוא פשוט:

(נה) לציר. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ב ובפיה"ק ס"ק מ"א שכ' דדוקא בנפל לציר מפליטת דם אבל אם נפל לציר היוצא מבשר לאחר שיעור מליחה או נפל עליו ציר אם היה להציר מקום לזוב אין להחמיר כלל עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה שכ' עוד יותר מזה וז"ל ונלפענ"ד דין חדש כיון דקיי"ל דעיקר שיעור מליחה הוי שיעור מיל ולאחר שיעור מיל אינו רק חומרא בעלמא לשהותו כ"כ א"כ לדידן דהמנהג לכתחלה להמתין שיעור שעה אם הונח בשר שיעור שעה ונתקבץ כל צירו במקום א' ואחר השעה נפל הבשר הזה לתוך ציר הזה או שנפל מין הציר הזה עליו יש להקל אף בלא הפ"מ ע"י שיחזור וידיחנו וימליחנו כיון דעיקר שיעור מליחה הוי מיל א"כ י"ל דלאחר שיעור מיל לא נחשב עוד כרותח דזה הכלל בידינו דכל זמן שלא פלט המלח הדם הוי רותח וכיון שפעל פעולתו לגמרי לא הוי עוד כרותח א"כ שוב הציר שיצא אחר שיעור מיל אינו כרותח וא"כ כיון ששהה שיעור שעה הוי יותר משני חלקים נגד השיעור מיל דהוי ח"י מנוטי"ן א"כ הוי הציר שלאחר שיעור מליחה יותר משיעור מליחה וכבר נחלש כח ציר הרותח ברוב ציר שאינו רותח והוי כמו אם היה מים וכו' עכ"ל ומבואר מדבריו שם דכ"ז הוא רק בנפל לכלי מנוקב אבל בנפל לכשא"מ אסור בזה לדעת רש"י דלעיל סי' ס"ט סעיף כ' אבל בנפל לכלי מנוקב דיש להציר מקום לזוב גם לדעת רש"י שם יש להכשיר בזה עיי"ש:

(נו) יש להתיר. עבאה"ט ס"ק כ"ז שכ' דאם נפל לציר בכלי שאינו מנוקב וכו' ועי' בשפ"ד סק"מ שכ' דאם נפל לציר בכשא"מ אפי' לאחר שיעור מליחה אסור עיי"ש וכ"כ בחוו"ד בקיצורי דינים שבסוף סי' זה אות ב' אמנם מדברי הגהות הגרעק"א על הש"ך ס"ק ל"ו מבואר דדוקא בתוך שיעור מליחה אסור מה שבתוך הציר באין לציר מקום לזוב מפני שהדם פירש ממקום למקום אבל לאחר שיעור מליחה דלא שייך חשש דפירש ממקום למקום משמע מדבריו דשרי ועי' בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' כ"ג מ"ש בענין זה והביא מדברי הפרמ"ג בעצמו במ"ז לעיל סי' ס"ט ס"ק ל"ב שנראה מדבריו דס"ל כדעת הגרעק"א שכתב וז"ל בהפ"מ אמרינן איידי דיפלוט ציר בין במנוקב בין בשאינו מנוקב ומזה נראה דלאחר שיעור מליחה אין איסור בנפל לציר ולדינא העלה דהעיקר כדעת הפרמ"ג והחוו"ד כאן דבאין לציר מקום לזוב גם לאחר שיעור מליחה אסור וסיים אך בכל זה אם נפל לציר שבקרקע שהוא ספק אם הוא בכלי מניקב או לאו יש להתיר גם מה שבתוך הציר לסמוך ע"ד הגרעק"א ז"ל עיי"ש:

(נז) דהיינו תוך י"ב שעות. אבל לאחר יב"ש אפי' בהפ"מ אסור דאיכא תרתי לגריעותא דיש תרתי פלוגתא דרבוותא לאסור שדעת הרשב"א שאינו פולט ציר לאחר י"ב שעות ודעת המהרש"ל דאין אומרים ככ"פ בציר דידיה. שפ"ד ס"ק ל"ז ול"ח ובס"ק נ' בדין החמישי. ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שהניח זה בצ"ע ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ב שהכריע דבלא הודח כלל יש להתיר בהפ"מ אף לאחר י"ב שעות כל שהוא עכ"פ בתוך מעל"ע משא"כ בהודח דאין להתיר לאחר יב"ש אפי' לצורך גדול עיי"ש:

(נח) ע"י שיחזור וידיחנו. עי' תורת יקותיאל סוף סי' זה שכ' דחתיכת בכר שנפל לציר וידעינן כמה בלע פשוט הוא דמשערינן בס' ואי ליכא ס' אסור הבשר במקום דלא מהני הדחה ומליחה שנית ע"פ התנאים המבוארים בסעיף זה אמנם היכא דמהני מליחה שנית ובשלו כך בלא מליחה לכאורה פשוט דאמרינן חנ"נ וצריך ס' נגד כל החתיכה אבל לפמ"ש הרמ"א לקמן סי' צ"ח סעי' ה' גבי כלי כל היכא דמהני בי' הגעלה לא אמרינן חנ"נ וכו' לפ"ז אפשר לומר דה"ה הכא היכא דמהני מליחה שנית דאפשר להוציא האיסור לא אמרינן חנ"נ מה"ט עיי"ש:

(נט) שיחזור וידיחנו. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דא"צ ליתן עליו אלא מעט מים שלא יסתום נקבי הפליטה ועי' בשו"ת מהר"י הלוי (אחי הט"ז) סי' ל"ה ובשו"ות פרי תבואה סי' י"ח מ"ש בזה ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ג שם דא"צ לזהר בזה רק לכתחלה אבל בדיעבד אף בהדחה היטב אין לאסור עיי"ש ועי' ביד אפרים שהביא דברי מהר"י הלוי ותשו' פרי תבואה הנ"ל ולדינא העלה שאין להקל בזה כ"א לצורך עיי"ש (וע"ל סי' ס"ט ס"ק מ"ט):

(ס) ויחזור וימלחנו. עבאה"ט ועי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות ל"ג במלחו בשר על הכלי שנשרה בה בשר במים קודם מליחה והמים לא הי' מכסין את. כל הבשר והי' חלק מן הבשר חוץ להמים ונפלה טפת הציר על הבשר שהי' חוץ להמים וכ' דיש להכשיר הבשר כיון שלא נמלח עדיין וגם יש להציר מקום לזוב שהרי תיכף כשיבא הציר למים מתבטל באלף עיי"ש. אמנם בגוף דברי הש''ך שכ' לחלק בין אם הבשר נוגע בשולי הגיגית או לאו דאם אינה נוגעת בשולי הגיגית מותר מה שחוץ לציר וכו' עי' בתפארת למשה שהרבה להשיב ע"ד הש"ך בזה והעלה בראיות דאין חילוק בין נוגע או אינו נוגע דכל שהוא בתוך הציר בכשא"מ הציר מערב פליטתו ועי"ז גם מה שלמעלה מן הציר פירש ממקום למקום ונאסר הכל עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק ס"ג):

(סא) וימלחנו עש"ך ס"ק ל"ז שהעלה דבדיעבד אם נתבשל הדחה ומליחה שנית מותר עיי"ש ועי' בחוו"ד סק"ח שמתמה ע"ז והעלה דלדינא קשה לסמוך להקל בזה עיי"ש ועי' בס' חומות יהושע אות י"ב שהשיב ע"ד החוו"ד בזה ומבאר דברי הש"ך בזה באופן שאין מקום לדברי החוו"ד במה שהשיג על הש"ך בזה עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ד שכ' לדינא דאם לא הודח עדיין מותר בדיעבד כשבשלו בלא מליחה שנית אבל אם הודח ונפל לציר אף דקיי"ל להקל בהפ"מ זה דוקא ע"י מליחה שנית אבל אם לא מלחו שנית אסור דבזה המליחה מעכב בה אף בדיעבד עיי"ש:

(סב) וימלחנו. וצריך להשהותו מחדש שיעור שעה. יד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ד:

(סג) אם נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דוקא ביש לציר מקום לזוב ועשפ"ד סק"מ דר"ל אף במולח בכשא"מ יש חילוק בין אם הכלי עומד באופן שיש להציר מקום לזוב ולא יתכנס תחת הבשר או לאו דאם יש לו מקום לזוב כגון במונח ע"ג עצים וכו' אין איסור רק מה שבתוך הציר אבל מה שלמעלה מן הציר מותר ע"י הדחה ומליחה שנית אבל אם אין לציר מקום לזוב כגון שמונח על שולי הגיגית דינו כדין מולח בכשא"מ דאף מה שלמעלה מן הציר אסור אפי' בתוך יב"ש עיי"ש אמנם יעוין בס' תפארת למשה ובכנפי יונה שתמהו ע"ד הת"ח והש"ך בזה והוכיחו בראיות דבע"כ העיקר לדינא דהכל תלוי אם יש לציר מקום לזוב דכל שאין לציר מקום לזוב אף מה שחוץ לציר אסור אפי' אין נוגעת בשולי הגיגית כגון שמלח ע"ג עצים וכו' דכל שנשרה קצתו בציר אף מה שלמעלה מן הציר אסור עיי"ש ועי' בשו"ת עמודי אש בדיני או"ה סי' י"ב שמדחה ראיות התפארת למשה הנ"ל ופסק דהעיקר לדינא כהש"ך דמה שלמעלה מן הציר מותר עיי"ש. אמנם הנה מדברי התפארת למשה והכנפי יונה הנ"ל מבואר דבנפל לציר שאין לו מקום לזוב אסור אף מה שלמעלה מהציר עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ג ובפיה"ק ס"ק מ"ז שהביא דבריהם ועיי"ש במ"ש בזה ופסק לדינא דהעיקר כדברי התפל"מ והכנפי יונה להחמיר בזה עיי"ש ועי' בהגהות יד שאול (ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ט ס"ק ש"ו):

(סד) נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה. עבאה"ט מ"ש דוקא בכלי מנוקב אבל אם הי' הציר בכלי שא"מ לא מהני הדחה ומליחה ועי' במנח"י כלל ו' אות ז' שכ' בדרך אפשר די"ל דכל זה דוקא בהי' החתיכה מלוחה רק שהי' בתוך שיעור מליחה אבל חתיכה תפילה שלא נמלחה כלל שנפלה לציר אפי' היא בכלי שאינו מנוקב שרי ע"י הדחה ומליחה שנית דלא הוי כמולח בכשא"מ דהא החתיכה לא נמלחה כלל והניח בצ"ע עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"מ שהביאו וכ' דמה שהניח המנח"י זאת בצ"ע לא ידענא דהא האמת כן הוא ושכן מוכח מהת"ח עיי"ש. (ועי' להלן ס"ק ס"ח) ועי' בחמודי דניאל הלכ' מליחה אות כ"ו שהביא דברי השפ"ד בזה וכ' שנראין דברי המנח"י ודברי הפרמ"ג תמוהין דמה זה הפשיטות כ"כ דמ"ש נמלחה ולא שהה או לא נמלחה