דרכי תשובה - ג קלג

שמואל סי' א' בבשר שנמלח ושהה כדי שיעור מליחה והדיחוהו וחזרו ומלחוהו עם חתיכות אחרות שלא נמלחו ושהו כשיעור מליחה והדיחו הכל מותר בדיעבד ע"י מליחה פעם שלישית לחתיכה הראשונה ואם נתבשלה עם בשר אחר קודם שמלחוהו פעם ג' צריך ס' כנגד כל החתיכה עיי"ש ועי' בשו"ת מגדל הכן סי' כ"א בעובדא כזו בבשר שפלט כל דמו וצירו והודח כדינו שנמלח עם בשר שנמלח עתה להוציא דמו ונתבשל כך ונאכל וכ' דהכלים לאחר מעל"ע יש להתיר עיי"ש ועי' בדברינו (בס"ק הקודם) ועי' בחמודי דניאל הלכות מליחה סי' נ"א שכ' דאם הדיחו הבשר בתוך י"ב שעות ושהה אח"כ יום או יומים ואח"כ מלחוהו שנית עם בשר שלא נמלח עדיין וכ' דזה תלוי בפלוגתת האחרונים דאם אמרינן דע"י הדחה נסתמין נקבי הפליטה ונפתחין אח"כ ע"י מליחה שפיר אמרינן דאף אם שהה אח"כ יום או יומיים מ"מ כל שהדיחוהו בתחלה בתוך י"ב שעות אמרינן דמהני ליה מליחה אח"כ דהא נשאר הציר בתוכו ויש לו ציר דידיה לפלוט ע"י מליחה אח"כ אבל אם נאמר דאין הדחה סותמת נקבי הפליטה לא מהני ליה מליחה אח"כ לפתוח הנקבים אלא בתוך י"ב שעות ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי (מהגאון מלבוב ז"ל) חלק א' סי' נ"א שנשאל ג"כ בעובדא כזו שנמלח בשר והודח כדינו ואחר מעל"ע נמלח שנית עם בשר שנמלח להוציא דמו וכ' לאסור דכיון דא"א להתיר רק ע"י ב' קולי חדא לסמוך על הצ"צ דלא אמרינן דנסתמו נקבי הפליטה ועוד לומר איידי דפליט ציר דידיה יפלוט דם דאחרונה ודעתו הוא להיפך מדעת החמודי דניאל הנ"ל ופשיט ליה דאם אמרינן דע"י הדחה נסתמין נקבי הפליטה שוב לא מהני ליה מליחה שנית לפתוח הנקבים שיפלוט הדם שבלע וכן הבין שם הרב השואל עיי"ש אמנם במח"כ לא ראה דברי החמודי דניאל דנהפוך הוא דאף אם אמרינן דנסתמין נקבי הפליטה יש להקל בזה דכיון דהודח בתוך י"ב שעות ונשאר הציר בתוכו שפיר אמרינן דע"י המליחה שנית חוזרים ונפתחין כנ"ל שוב ראיתי בס' מנחת פתים שהביא דברי החמודי דניאל ותשו' מהרי"א הלוי הנזכר וכ' דהעיקר לדינא כדעת החמודי דניאל הנ"ל דאם הודח בתוך י"ב שעות אף ששהה אח"כ כמה ימים מועיל מליחה שנית כנ"ל עיי"ש. איברא כי באות ד' שם כ' החמודי דניאל בעצמו ע"ד הרמ"א בזה דאף אם מלחוהו כעת שנית לא מהני דכל שכבר נמלח והודח כדינו שוב אין המליחה פועל בו מאומה לעכב הדם מלבלוע הבשר עיי"ש ואף שיש לחלק דדוקא לעכב הדם מלבלוע הוא דלא מהני אבל לפלוט מה שבלע מהני מ"מ צ"ע מנין לנו לחלק בכך והמעיין ישפוט בזה:

(לט) לאסרו. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דבהודח נסתמו נקבי הפליטה ועט"ז לעיל סי' ל"ה סק"ה ובמ"ז שם דדוקא במים קרים אמרינן כן ולא בפושרין ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי בסוף התשו' שם ובס' מנחת פתים דלפ"ז ממילא דלפי מה דקיי"ל לעיל סי' ל"ו שם דמים שעמדו בבית דינם כפושרין ממילא גם בנ"ד אם הודח במים שעמדו מקודם בבית לכ"ע לא אמרינן נסתמו נקבי הפליטה עיי"ש ועי' בשו"ת הרד"ם חיו"ד סי' כ"ג מ"ש בזה באריכות:

(מ) אם נפל בשר וכו' אצל בשר וכו'. עמנח"י כלל ד' ס"ק ב' שכ' דפשוט הוא דבכ"מ אין להחמיר אלא דוקא אם הבשר שלא פלט דמו מונח למעלה אבל במונח למטה אינו אוסר אלא כדי קליפה דאינו מפעפע למעלה דבודאי לא גרע מנפל לציר ואדרבה זה קיל טפי מנפל לציר וא"כ א"צ רק קליפה במקום שנגע ועיי"ש עוד שכ' דאפשר דגם במונח מן הצד אינו מפעפע למן הצד ומותר עיי"ש אמנם יעוין בדגול מרבבה תניינא שהתפלא על המנח"י בזה שנעלם ממנו דברי הש"ך סק"ט דמשמע מדבריו דדוקא למעלה אינו מפעפע אבל מן הצד הוא מפעפע עיי"ש ועי' בסוף המנח"י בסלת למנחה כלל ז' שם שהמנח"י בעצמו הרגיש בזה עיי"ש ועי' במשמרת שלום שם ובשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קמ"ה:

(מא) שכל מעל"ע. עי' בשו"ת הרי בשמים מה"ת סי' רל"א שכ' ממשמעות השערי דורא ושאר פוסקים דלא אמרינן דבמעל"ע כלה כל פליטת צירו רק כשמונח במליחתו מעל"ע או שלא בהפ"מ י"ב שעות דאז אמרינן דבמשך מעל"ע או י"ב שעות שמונח הבשר עם המלח פולט כל צירו אבל אם הודח מהמלח אף ששוהה מעל"ע אינו פולט הציר אלא הוא כנוס בתוכו וכשמולחין אותו מחדש הוא חוזר ופולט עיי"ש:

(מב) אינו נאסר. עבאה"ט מ"ש פי' דא"צ למלחו אח"כ והוא מדברי הש"ך ס"ק ל"ב ועשפ"ד שכתב דזה דוקא להש"ך אבל לדעת הט"ז צריך מליחה שנית עיי"ש ועיין מזה בתורת יקותיאל בדינים היוצאים אית א' ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"א ובפיה"ק ס"ק ל"ו מ"ש בזה וכ' דבדיעבד מותר אף בלא מליחה שנית עיי"ש וכן נראה דעת הפרמ"ג בשפ"ד סוף סי' זה שהביא דעת הש"ך באחרונה עיי"ש ועי' בשו"ת הרי בשמים שם שכ' דזה דוקא אם לא הודת עדיין ממליחה הראשונה ולאחר שיעור מליחה נפלה אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה דאז שפיר אמרינן כיון שעדיין פתוח לפלוט ציר סמכינן אמ"ד דס"ל דאמרינן ג"כ איידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם אבל אם כבר הודח היה דינו כחתיכה תפלה ובלע בודאי והמליחה שנית מעכב אפי' בדיעבד ועיי"ש שכ' דכיון שכן יש להסתפק אם שכח ולא הדיח ומלח שנית הבשר הזה עד שעברו ג' ימים מזמן שהונח אצל הבשר במלחו אם מועיל לו עוד הדחה ומליחה שנית כיון שנתקשה הציר בתוכו כדין בשר ששהה ג"י בלא מליחה ולדינא כתב דאין להחמיר בזה והביא מדברי הבית מאיר לעיל סי' ס"ט שכ' דרק תמצית הדם שהוא דבר הקרוש הוא דאמרינן שמתייבש במשך ג"י משא"כ ציר היוצא אחר פליטת הדם של החתיכה זה אינו נקרש ושפיר מהני ליה הדחה ומליחה שנית גם לאחר נ"י ואמרינן איידי דיפלוט ציר דידיה יפלוט הדם שבלע עיי"ש באריכות:

(מג) וכן נוהגין. עי' בספר מזבח אדמה (מהגאון בעל ספר פרי האדמה) בחידושיו ליו"ד בסי' זה בעובדא שהיה לפניו בבשר שנמלח והודח כדינו ואח"כ כדי להתקיים שמו עליו מעט מלח ולאחר שעבר יום שלם ונעשה הבשר יבש שמו עליו בשר שלא נמלח ולא הודח ושהה שם כמו שעה אח"כ לקחו הבשר שלא נמלח והדיחוהו היטב ומלחוהו וצלאוהו והבשר המלוח מקודם שרו איתו במים והדיחוהו ואח"כ נטלו ממנו כדי קליפה מכל הצדדים ואכלוהו ונשאל אי שפיר עבדו וכתב דלענין הבשר שלא נמלח כלל ששמוהו ע"ג הבשר המלוח כיון שצלו אותו אין בו שום איסור אך לענין הבשר המלוח והיבש הנה לכאורה היה נראה דאינו מותר אפי' ע"י צלייה כיון שהיה עליו מלח הרי בלע מהדם בעין שעל החתיכה שלא נמלחה וכיון שנבלע ע"י מלח לא מהני ליה תקנה כמו בכבוש בציר. אבל לדינא כ' שאין להחמיר בזה כיון שהיה יבש ולא היה בעין ציר וגם הסירו ממנו כדי קליפה וגם שהמלח שהיה עליו היה מעט מן המעט ובודאי יש בבשר ששים נגד הדם שיש להסתפק שבלע הבשר ע"י אותו גרגיר מלח ויש ספק ספיקא ע"כ בדיעבד אין להחמיר אבל לכתחלה כאשר באין לשאול בעובדא כזו אין להורות שום היתר ע"י קליפה וצלייה ויש לאסרו לגמרי עכת"ד:

(מד) וקודם לוה אין להחמיר כלל. עי' בס' תוספת ירושלים בקיצור הוראות איסור בעובדא שבא לפניו שמלחו בשר בכלי מנוקב כדת ולאחר איזה רגעים מלחו עוד בשר בכלי מנוקב אחרת והניחו הכלי הב' למעלה מכלי הא' ונטף הציר מהכלי הב' על הבשר שבכלי הא' ונמצא דאף לאחר ששהה הבשר שבכלי הא' שיעור מליחה נפל עליו ציר מהבשר הב' שהיה עדיין בתוך שיעור מליחה דהא הבשר שבכלי הא' נמלח בתחלה איזה רגעים קודם הבשר שבכלי הב' הנ"ל והורה דאין לחוש להחמיר שדינו כדין בשר שנמלח עם בשר שלא נמלח דקיי"ל דאם לא הודח עדיין ידיחנה מעט להעביר הלכלוך של הציר ויחזור וימלחנה כמ"ש הש"ך ס"ק ל"ט ואם כבר הודחה לאחר המליחה כדינא א"צ להדיחה שנית רק שימלחנה שנית בלא הדחה ראשונה עיי"ש:

(מה) אם לא נמלח כלל. עבאה"ט מ"ש דאם לא הודחו מתחלה אסור אפילו בדיעבד כמו בנמלח בלא הדחה קמייתא וכ' שכן נראה דעת הש"ך ועי' במנח"י כלל ה' סק"ד מ"ש בדברי הש"ך בזה ועי' שפ"ד ס"ק כ"ט מ"ש בזה אך בסוף הסי' בדין הא' כ' לדינא דאם הונחה רק אצל חתיכה א' אף שלא הודח בראשונה