דרכי תשובה - ג קלב

בשבת שנשכח מלהדיח הבשר שנמלח פשיטא דאין היתר להדיחו אלא אפי' ביו"ט שמותר למלוח יותר מצרכו מ"מ משום פסידא אסור להדיח מה שאינו רוצה לבשל בו ביום כיון דליכא פסידא לגמרי עכ"ד:

(לב) ובדיעבר מותר עבאה"ט ועי' בס' ראש פינה באבן פינה סוף סעיף זה ובאבן הראשה אות ח' ובפינת יקרת אית מ"ז שהעלה דאפי' כשנמצאים גומות בבשר מלאים ציר לאחר פליטת הציר לא חיישינן שנמחה המלח בציר והדם נתרבה ונעשה צלול ונבלע בבשר כי המלח אינו מניח הדם ליבלע בבשר כמו שמעכב את הדם שעליו מלבלוע בבשר עיי"ש:

(לג) מותר. עבאה"ט וכ' במ"ז ס"ק י"ג דפשוט הוא, דאפי' שהה במלחו ולא הודח אין לאסור דיעבד עכ"ד:

סעיף ו (לד) ויש מתירים עבאה"ג ועשפ"ד ס"ק כ"ו מ"ש בדברי הבאה"ג בזה:

(לה) שימלחנו אח"כ. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות צ"א שכ' מהמהרש"ל ודמש"א דבכ"מ שאמרו שצריך לחזור ולמלוח שנית ר"ל תיכף ומיד דוקא ולא לאחר זמן עיי"ש והביאו במסגרת השלחן לדינא וסיים דהכא מסתברא עיי"ש:

(לו) ואפי' בדיעבד נוהגין לאסרו. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הבאה"ט אפי' לצלי ר"ל דזה הכלל כל היכא דמותר ע"י מליחה שנית ה"ה דמותר לצלי וכ"מ שנזכר אסור אסור אף לצלי יד יהודה בפיה"א סק"א ובפיה"ק סק"א וס"ק ל"ד:

(לז) בדיעבד נוהגין לאסרו. עפת"ש מ''ש מהצ"צ, ותשו' משאת בנימין ועי' במנח"י כלל ו' ס"ק י"ד ובפר"ח ס"ק כ"ב שכ' ג"כ לדינא כדעת הצ"צ והמ"ב דלא אמרינן הודח נסתמין נקבי הפליטה עיי"ש ועי' במחצית השקל בש"ך ס"ס ל"ט שהביא דבריהם לדינא עיי"ש אמנם בחוו"ד בקיצורי דינים שבביאורים דין ג' כתב דאם הודחה החתיכה שכבר נמלחה ואח"כ נגעה בחתיכה שנמלחה בראשונה לפלוט דמה אסור אפי' הוא תוך י"ב שעות דכיון דהודח נסתמין נקבי הפליטה דציר וכו' ואף דהט"ז סובר דהדחה אינה סותמת מ"מ אין להקל נגד הרמ"א והש"ך עיי"ש ועי' תורת יקותיאל בחידושיו לסי' זה שהאריך טובא בענין זה והביא גם דברי הצ"צ הנזכר ופלפל בדבריו והעלה להקל בזה לגמרי אך סיים בצ"ע ועי' בשפ"ד ס"ק נ' בדין רביעי שסיים כדעת הש"ך דאסור אף בהפ"מ בהודח עיי"ש ונראה לכאורה שס"ל כן לדינא אמנם במ"ז סס"ק ט"ו כ' וז"ל ולענין דינא הבעל צ"צ בסי' ח' היקל בהפ"מ ומ"ב בסי' נ"ג ומנח"י כלל ו' אות י"ד בשם ס' תמים דעים היקל ג"כ והיינו בהפ"מ עכ"פ עכ"ל ונראה מבואר שדעתו להקל כדבריהם לדינא בהפ"מ עכ"פ אפי' כשכבר הודח כל שהוא בתוך יב"ש וכ"כ בחכמת אדם כלל ל"ב סעיף כ"ג לדינא כהצ"צ והפר"ח והכו"פ עיי"ש וכ"כ בס' חמודי דניאל שם לדינא דכל שהוא בתוך יב"ש יש להקל ע"י מליחה שנית וכ' שם דאם יש ספק אם הוא תוך י"ב שעות הוי ספיקא דרבנן ולקולא אבל אם יש ספק אם הוא לאחר מעל"ע נראה להחמיר לכאורה אפי' במקום הפ"מ ומ"מ במקום הפסד גדול יש לצרף דעת הסוברים דאפי' לאחר זמן פליטת צירו שרי בזה עיי"ש ועי' בס' ויקרא יצחק הספרדי חיו"ד הלכות מליחה סי' א' שהעלה להלכה ולמעשה להקל בזה והיכא דא"א לחזור ולמלוח מותר אפי' לא חזר ומלחו עיי"ש באריכות ועי' בס' שורש מיעקב הראשון אות ח' מה שהאריך בזה והביא מדברי האחרונים ופלפל בדבריהם והעלה להקל עכ"פ בהפ"מ ואם יש עוד צדדים לקולא יש להקל אפי' בלא הפ"מ וכ' שהי' לפניו עובדא בעני א' שנתנו לו על שבת חצי פינ"ט בשר שנמלח כבר והודח ואח"כ נתן לו איש אחד עצמות עם מוח שלא נמלחו עדיין והוא לא ידע שהבשר נמלח כבר והודח וחזר ומלח זה הבשר שנמלח כבר עם העצמות האלו והניחם זה אצל זה וכתב דבזה י"ל דגם הצ"צ והפרמ"ג ס"ל להקל בזה אפי' בלא הפ"מ די"ל דעד כאן לא כתב הפרמ"ג שאין להקל בזה כ"א בהפ"מ דוקא אלא אם הונחה חתיכה שנמלחה כבר והודח אצל חתיכה שנמלחה עתה בראשונה לפלוט דמה והחתיכה שכבר נמלחה לא מלחוה עכשיו בשעת שהניחה אצל החתיכה הנ"ל אבל אם גם החתיכה שכבר נמלחה כנ"ל מלחוה עכשיו שנית בשעה שהניחה אצל החתיכה הב' כנ"ל מבואר מדברי הצ"צ להקל אפי' בלא הפ"מ וכן נראה דעת הפרמ"ג במ"ז שם ובפרט בנ"ד שהי' הפ"מ ולעני ולכבוד שבת וגם יש עוד סניף לפמש"ל סי' ע"א סעיף ג' ברמ"א דעצמות שיש בהם מוח לא ימליחנה לכתחלה עם שאר בשר רק לבדן הרי מבואר דאין מחזיקין למוח שבעצמות כ"כ בדם מכל הלין יש לסמוך ע"ד המקילין והכשיר הבשר עיי"ש. ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קמ"ה שנשאל בדין זה שבשר שכבר נמלח והודח ששכחו וחזרו ומלחוהו עם בשר שנמלח להוציא דמו והי' הפ"מ וכבוד שבת והיה עדיין בתוך יב"ש והורה לקלפו תחלה כדי קליפה ואח"כ יחזרו וימלחוהו כדין וישהה במלחו שיעור מליחה עיי"ש ועי' בס' משמרת שלום במ"ז ס"ק ט"ז (באד"ח) שהביאו ומתמה עליו דקליפה זו מה טיבה הלא גדולי המחברים המקילין בזה התמים דעים ותשו' מ"ב ותשו' צ"צ והפר"ח והמנח"י והפרמ"ג כולם מתירין גם בלא קליפה דכל שהוא בתוך יב"ש לא אמרינן דנסתמין נקבי הפליטה ואיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע עיי"ש ועי' בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' ל"ה שנשאל בחתיכת שומן שלא נמלחה שנתנוה בכלי שאינו מנוקב עם שני חתיכות בשר שנמלחו כבר והודחו כדינא ומלחם לקיום ועמד כך י"ב שעות וכתב דלכאורה יש להתיר הבשר דדם שבשומן הוא מעט מזעיר בוורידין ועורקין ובודאי יש בבשר כ"פ ששים נגד הדם שבשומן אמנם לדינא כ' שאין לסמוך על האומדנא בזה ויש להחמיר ולאסור אולם בהג"ה מבן הגאון המחבר שם כתב שיש להקל בזה ולהתיר ע"י הדחה ומליחה שנית ולסמוך על הצ"צ סי' ט' דלא אמרינן דע"י הדחה נסתמין נקבי הפליטה והסכים לזה הפר"ח והמנח"י ואף שבתשו' מהר"י הלוי ובתשו' מעיל שמואל כ' לאסור בזה מ"מ בפלוגתא כי האי יש לסמוך לשער במה דנפיק מיניה דאמרינן דאיכא ס' עיי"ש ועי' ביד אפרים שהביאו וסיים ונראה דבדיעבד ובפרט במקום הפ"מ אין לאסור כשרוצה לצלות שלא על מנת להניח לזמן מרובה רק לאכול מיד דהיינו במשך ב' או ג' ימים שהטעם שכ' המחמירים יש לדחות עיי"ש ועי' בס' משמרת שלום שם שכ' דמ"מ אין לסמוך להקל בזה אלא כשהודח תוך י"ב שעות אבל אם הודח לאחר יב"ש וחזרו ומלחוהו עם בשר שנמלח להוציא דמו אף בהפ"מ אסור דהוי תרי הפ"מ דהא רק בהפ"מ אמרינן יש בה ציר לאחר יב"ש וגם דע"י הדחה לא נסתמו נקבי הפליטה לא אמרינן רק בהפ"מ ותרי הפס"מ לא אמרינן ועוד דהוי ס"ס לאיסורא עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' ת"פ ובשו"ת פאת נגב חיו"ד סי' ז' וח' (ועי' בדברינו בס"ק שאח"ז מ"ש עוד מזה):

(לח) נוהגין לאסרו. עבאה"ט ופת"ש מ"ש בדין דנפל בשר ששהה שיעור מליחה והודח אצל בשר שנמלח להוציא דמו בתוך שיעור מליחה וכמ"ש הפת"ש מהצ"צ אם אמרינן דע"י הדחה נסתמין נקבי הפליטה ועי' בס' דברי יוסף סי' תפ"א מ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת מעיל שמואל