דרכי תשובה - ג קכט

למלוח הבשר אם יכול לאכלו צלי מוטב ואם לאי יחתכנו חתיכות חתיכות וירתיח הקדירה עד דסליק עמודא וישליך בה נתך א' וכן יעשה לחזור ולהרתיח עד דסליק עמודא וישליך נתת א' א' עד שישליך כל הנתחים ודבר זה אסור למוסרו לנשים ולעמי הארץ שאינם יודעים להעמיד האיסור וההיתר על מקומן עכ"ד והביאו במחזיק ברכה אות נ"א לדינא ועיי"ש עוד להלן סי' ע"ג אות י"ד מ"ש בענין החליטה באורך ועי' בדבריו בשיורי ברכה ריש הלכות מליחה (שהביאו הפת"ש ס"ק י"ח) ועי' בש"ע גור אריה הלוי ז"ל ס"ק ט"ו שהביא ג"כ תשו' הגאונים שהביא הכנה"ג הנ"ל להקל בזה וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בס' מסגרת השלחן הספרדי סוף סי' זה שמפקפק מאוד בהיתר זה וסיים שאין להקל בזה כ"א במקום הפ"מ וסעודת מצוה ולעני בשעת הדחק והמים רותחין מאד עיי"ש ולפמש"ל (ס"ק קפ"ג) דאין לסמוך על היתר דחליטה כלל ממילא דבנ"ד אין לסמוך להקל בזה בשום ענין כלל ואפי' בדיעבד אם כבר עשו כן יש לאסור ועי' בפרמ"ג בסיף הפתיחה שכתב דלכאורה יש להתיר לבשל לכתחלה בששים בשר שלא נמלח דכיון דעדיין לא פירש הדם לא הוי כמבטל איסור לכתחלה אבל לדינא כתב שיש לדחות דגם בזה דינו כמבטל איסור במזיד עיי"ש ועי' בערוגות הבושם אות י"א מ"ש בזה באורך ולפ"ז אין להקל בזה אף אם משליך החתיכה ביורה שיש במים ס' כנגדה וה"פ:

סעיף א (א) וכל זמן שפולטת צירה. עבאה"ט מ"ש משמע דעכ"פ בלע כבר ועי' בס' הליכות עולם בנתיבות ההוראה שיש נ"מ בין הטעמים דלפי טעם הט"ז אם אחר פליטת דמו של חתיכה אחת הניח עליה חתיכה בתחלת מליחתה וסלקה מיד צריכה התחתונה לשהות מחדש שיעור שעה אבל אם עדיין לא פלטה כל דמה י"ל דלא בלע כלל עכ"ד:

(ב) ואפי' מתקבץ הרבה ציר ועומר בגומא שבין החתיכות מותר. דמה שנמצא בהגומות ציר הוא ולא דם. ב"י. ומותר אף לאחר י"ב שעות שכבר גמר פליטת הציר. תפארת למשה:

(ג) חתיכה שמלח אותה ב' פעמים. עי' בחמודי דניאל הלכות מליחה אית כ"ט בבשר שנמלח והודח כדינו ואח"כ שכחו ושרו את הבשר עוד הפעם במי שרייה הראשונה ומלחו אותה והיה י"ב שעות מזמן המליחה הראשונה וכ' שם דלכאורה לפי מ"ש הט"ז בסי' צ"א ס"ק י"ב שהביא ראיה ממי השרייה שהבשר בלע מהדם בעין שעליו כיון דאית ביה פילי משום דאמרינן דע"י המליחה פולט הבשר ג"כ מה שבלע מהדם בעין שעליו ע"י השרייה וא"כ כאן דלא שייך זה כיון שכבר הודת ונסתמין נקבי הפליטה ולא יוצא ע"י מליחה הב' לכאורה יש לחוש להחמיר אמנם לדינא כ' דאין להחמיר משום דבודאי יש ששים נגד הדם שבתוך המים ואע"ג שכ' הש"ך דמן הסתם אין ס' בחתיכה נגד דם שעליו היינו דוקא בדם בעין של החתיכה משא"כ כאן שמעורב הדם במים ומבואר מדבריו שם דאם לפי האומדנא אין ס' במים נגד הדם צ"ע אם יש להתיר הבשר בלא קליפה עיי"ש:

(ד) שמלח אותה ב' פעמים. כלומר בלא הדחה בינתים. ש"ך:

(ה) מותרת. היינו דיעבד אבל לכתחילה אין למלוח חתיכה ב"פ אפי' לאחר ששהה שיעור מליחה קודם הדחה משום דלכתחלה חיישינן כיון דכבר שהה במלחו שיעור מליחה ויש דם על החתיכה יש לחוש שמא יבלע המלח הב' הדם שעליה. חכמת אדם כלל ל"ב סעיף כ"א:

(ו) השני מבליע. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דאם אחר שפלט כל צירו דהיינו אחר מעל"ע וכו' וחזר ומלחו יש לאסרו וכו' ועי' בחוו"ד בביאורים ריש סי' זה שהסכים לדינא לאסור כדעת הט"ז עיי"ש ועי' בבל''י סק"א שכ' כן גם מהש"ך אמנם יעוין במ"ז סק"ב שכ' דמהש"ך אין ראיה דס"ל כן וכפי הנראה מדברי הש"ך סק"ג מותר אף לאחר פליטת צירו וכן פסק לדינא כיון שכן הסכים המנח"י כלל ט"ו אות מ"ד להתיר אף לאחר מעל"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ב ובס' ראש פינה באבן הראשה אות ב' ובפינת יקרת אות ח':

(ז) אבל בשר עם דגים. עי' בס' תוספת ירושלים בקיצור הוראות איסור שעמד על המחקר בבני מעיים שמבואר לקמן סי' ע"ה דאין מחזיקין בהם דם וכן בכבד לאחר המליחה וכן בביצים הנמצאים בעופות אם מותר למלוח עם דגים עיי"ש:

(ח) העופות מותרין. עש"ך סק"ד שמדחה דעת הב"ח שפסק לאסור העופות עד ס' ועי' פר"ח סק"ה שהתפלא ג"כ על הב"ח וכ' שבחנם החמיר ופסק כיחידאי עיי"ש ועי' בס' ראש פינה באבן הראשה אות ג' ובפינת יקרת אות י"ז מ"ש בזה וכ' דלאו יחידאי הוא שכן הוא דעת הרשב"ם והרא"ש והר"ן והטור ומ"מ לדינא סיים דכיון דהעולם גרירו בתר הש"ע בודאי דאין לחוש בזה לדעת הב"ח להחמיר לאחרים אבל לעצמו בודאי דהמחמיר בזה תע"ב עיי"ש:

(ט) ואם לא ניטלו קשקשיהם. מבואר באשר"י ובטור ובאו"ה ובת"ח דלא מהני הקשקשים במקום קליפה אלא אם הדג שלם מכל צד משא"כ אם הוא חתוך הרי הדם נכנס במקום חתיכו. חידושי הגאון יעב"ץ ז"ל. ועי' בהגהות יד אברהם. (י) מותרים. עבאה"ט ופת"ש שכ' דמשום סכנה אין לחוש במליחה ועי' בהגהות חכמת שלמה מה שהרבה להשיב ע"ד הט"ז בזה והביא ראיות דגם במליחה שייך ביה סכנה וכ' שכן הורה הלכה למעשה לאסור אך כ' דכ"ז הוא רק לענין העופות והדגים עצמן אבל הכלים וה"ה שאר התבשיל שמעורב בהן הדגים הללו מותרים וגם כ' דאף לדעת הט"ז ברור הוא דאם נפל ציר של בשר על דגים או ציר דגים על בשר לכ"ע אסור דזה גרע ממליחה עיי"ש אבל תמהני על גאון כמותו שכ' להשיג על הט"ז ונדמה לו שהט"ז הוציא קולא זו מדעתו ובאמת הוא מהאו"ה כלל י"ג והביאו הש"ך ס"ק ט"ז לדינא ואנו אין לנו אלא דברי הראשונים