דרכי תשובה - ג קכה

וביררה חתיכות השומן עד. שלא נשאר מאומה. והמורה התיר וקמו עליו עוררים לאמר שטעה בהוראה זו מחמת שהיה שם מלח בהמולייתא וכשנתנה השומן לתוכה נטרפה מחמת שנמלח בכלי שא"מ ודעתם לאסור גם הכלים של כל התערובות מבישול המולייתא הלזו. והשיב שיפה הורה המורה בזה ובחנם ערערו עליו דיש כמה טעמים להתיר חדא דלא שהה השומן שם עד שיהיה נראה ציר בכלי דהא נזכרה תיכף ולקטה השומן מן הקערה ובפרט כיון שלא נמלח רק מעט מזעיר כדי להטעים התבשיל וגם לא היה השומן מונח בשולי הקערה רק על האורז והבצלים ועכ"פ הרוב ממנה היה למעלה א"כ לדעת הרמ"א מותר וכיון שאינו יודע איזה חתיכות היו מונחים בתוך הציר לדעת הכו"פ בטל ברובא ובפרט בעובדא זו שהיה גם מים מעורב בהמולייתא בודאי יש להקל ואע"ג דקיי"ל דבעינן שיהיו המים מרובין מ"מ בצירוף כל היתרים הנ"ל בודאי יש לסמוך ע"ד המקילין דגם מים מועטים מבטלין כח הציר עיי"ש באריכות:

(דש) עד שנראה ציר בכלי. אבל אם לא נראה ציר בכלי שרי הבשר והכלי. כנה"ג בהגהות ב"י אות רס"ו ושלחן גבוה ס"ק ע':

שה) שנראה ציר בכלי. עפת"ש מ"ש מהחמודי דניאל אות ל"ח דבאמצע המליחה אם הושם בכשא"מ או שנפל ע"ג הקרקע י"ל דנאסר מיד והניח בצ"ע ועי' מזה עוד בחמודי דניאל שם לעיל אות כ"ז בזה והנה אם כי אמת הדבר שבלחם חמודות פרק כ"ה אות רל"ג כתב כן להדיא דבאמצע שיעור מליחה יש להחמיר בזה עיי"ש. אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א ס"ק פ"ט ובפיה"ק ס"ק קכ"ו שהרבה להשיב ע"ד הל"ח בזה והעלה מדברי הפוסקים הראשונים דבע"כ אין חילוק בזה בין תחלת המליחה לאמצע המליחה דגם אם נפל באמצע שיעור מליחה אין אסור אלא אם מתכנס תחתיו ציר בכלי וכפשטות דברי האו"ה והרמ"א שלא חלקו בכך ומבואר מדבריהם דאם בנפל בתוך שיעור והגביהו מיד עד שלא נתכנס תחתיו ציר בכלי מותר לכ"ע עיי"ש ועי' בס' משמרת שלום שהביאו וסיים ונראה פשוט דאחר שיעור מליחה שנפל לכלי שא"מ ולא נראה ציר בכלי לכ"ע שרי בלא קליפה וכו' עכ"ל:

(שו) ציר. עבאה"ט ועש"ך ס"ק ע"ה שכ' דדוקא בנפלה קודם ששהה שיעור מליחה הוא דאסור מה שחוץ לציר אבל אם נפל לשם אחר ששהה שיעור מליחה מותר מה שחוץ לציר ועי' בשו"ת מהר"י אשכנזי ז"ל חיו"ד סי' י"ז שנשאל בבשר שלא שהה במלחו רק שיעור מיל דקיי"ל דבדיעבד שרי כדלעיל סעיף ו' אם הונח אחר שיעור מיל בכלי שא"מ אם נאסר מה שחוץ לציר דלכאורה כיון דלכתחלה צריך להשהות עד שעה משמע דעד שיעור שעה יש חשש שהדם פירש ממקום למקום אמנם לדינא כ' דכיון דבדיעבד קיי"ל דאחר שיעור מיל יצא ממנו הדם ממילא דגם בנפל אחר כך לכשא"מ מותר בלי שום פקפוק עיי"ש באריכות:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דבספק אם נפל לשם קידם ששהה שיעור מליחה מותר מה שחוץ לציר עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק קכ"ז שכ' דמ"מ צריך עכ"פ להדיחה לכתחלה ולמלחה שנית בכלי מנוקב עיי"ש:

(שז) בכלי. עי' בשו"ת נפש חיה חיו"ד סי' ח' שכ' דלפי מה דקיי"ל דבמונח על דף חלק ברהיטנא אף שאינו מונח במדרון מותר יקשה אם יהיה כלי שאינו מנוקב גדולה ושולי הכלי הוא חלק ברהיטנא והבשר מונח באמצע הכלי באופן שיש להציר מקים לזוב לצדדים עד הכתלים מדוע לא יהא שרי והלא בש"ע לא נאמר עד שיתמלא הכלי מציר רק עד שיתראה ציר בכלי והיינו אפי' אין שם רק מעט ציר וצריך טעם וכ' דאפשר דהש"ע כאן מיירי שתחתית הכלי אינו חלק או שהבשר ממלא כל הכלי ומונח אצל הדפנות באופן שהדפנות מעכבים הדם לצאת ובכה"ג שפיר כתב דכל שנראה ציר בכלי אסור אבל היכא שהנסרים התחתונים הם חלקים ברהיטנא והבשר מונח באמצע ואינו נוגע להדפנות אפשר דבאמת אין אסור עד שיתמלא מציר והציר יגע בדפנות והיה מזה קילא גדולה היכא שיפול חתיכה קטנה באמצע שיעור מליחה לתוך כלי גדולה כאשר קרה לפעמים היה מקום להתיר כל שהנסרים שבשולי הכלי הם חלקים ברהיטנא והכלי לא יתמלא מציר מחתיכה קטנה. וסיים דאם כי המנהג אינו כן מ"מ נראה דאם אין הלחלותית של הציר נוגע עד הדפנות היה מקום להתיר וסיים בצ"ע עיי"ש באריכות:

(שח) וכן נוהגין. עבאה"ט מ"ש דאם נפלה לציר לאחר ששהה שיעור מליחה אין אסור רק מה שבתוך הציר אבל מה שחוץ לציר מותר ועפר"ח ס"ק ס"ב שכ' דאם נפל חתיכה לציר לאחר שיעור מליחה ואינו יודע איזה צד היה מונח בתוך הציר כל החתיכה אסורה עיי"ש ועי' בפלתי ס"ק י"ט שהביאו וכ' דמיירי שיש ספק אולי היה רוב החתיכה בתוך הציר אז יש להחמיר אבל אי ברור לן דלא היה רובא בציר בודאי יש להקל דהא אין צריך שיהיה חד בתרי גמור רק רוב עיי"ש ועי' במחצית השקל על הש"ך ס"ק ע"ו שהביא דברי הפר"ח והכו"פ הנזכר וכ' דמה שמותר בידוע דלא היה רוב החתיכה בציר הוא רק אם מרבה עליו עד ששים או שחותך התתיכה לשנים ומבשל כל א' בפ"ע דאל"כ יש לאסור משום דכשיבשל יתן טעם עיי"ש ועי' במשמרת שלום במ"ז ס"ק מ"ח שהביא דבריו בזה וכ' דבע"כ דעת הכו"פ להתיר לבשלה אפי' באין מרבה עליו עד ס' והעלה בראיות שכן עיקר לדינא דכדאי הם הפוסקים המתירין לגמרי לסמוך על ידיהם בכה"ג שנתערב ברוב דא"צ ששים בבישול ועיי"ש עוד בדיבור שאח"ז שכ' דכל זה כששהה בתוך הציר עכ"פ כשיעור שיתן על האור ויתחיל להרתיח אבל חתיכה שנפלה לאחר שיעור מליחה לכשא"מ או על הקרקע ולא שהה בציר כדי שירתיח ואינו יודע איזה צד היה מונח בציר פשיט הוא דמותר דתמיד יש בתוכה רוב נגד הקליפה אפילו אם היה מונח רוב החתיכה בתוך הציר ואף כששהה כשיעור שיתחיל להרתיח אם יודע שלא היה כבוש רק מיעוט החתיכה בציר מותרת אלא דבלא שהה כדי שירתיח אין צריך לידיעה כלל עיי"ש:

(שט) נוהגין. עבאה"ט מ"ש דאם נתערב חד בתרי אפי' בבישול בטל ברוב וא"צ ס' וס"ל דאף הרוטב שרי דאמרינן סלק את שאינו מינו וכו'. שפ"ד ס"ק ע"ו. ועי' בעצי לבונה שכ' דבע"כ צ"ל שהחתיכה שחוץ לציר מלחוהו אח"כ בכלי מנוקב כדינו ויצא דמו ונתערב אח"כ ברוב אבל בלא"ה בודאי אוסרת הקדירה עד ס' כדין בשר שנתבשל בלא מליחה דלעיל סעיף י"א דקיי"ל דאוסרת עד ס' עיי"ש:

ועיין בכנה"ג בהגהות ב"י אות רע"א שכ' מהדמש"א דכל מ"ש המהרש"ל בדין זה דחד בתרי בטל היינו אם אותה החתיכה לא היתה ראויה להתכבד ולא ברי' ודבר שבמנין דאל"כ לא בטיל עיי"ש והביאו הבל"י ס"ק פ' ועי' במ"ז ס"ק מ"ד ועי' בשלחן גבוה ס"ק ע' מחודש י"ד שהניחו להכנה"ג בתימה דכיון דמה"ת כל אלו בטלין אין להחמיר בדין זה גם לענין זה ועוד מה זה שייך לדין דחהר"ל ודבר שבמנין הא אין זה איסור מחמת עצמו ובריה אין ענינו לכאן עיי"ש:

והנה בגוף הדין של הש"ך והט"ז דאמרינן בזה חד בתרי בטל משום דבכה"ג העמידו על הדין דמה"ת חד בתרי בטל עיין בחידושי הגרעק"א ז"ל ובס' בית מאיר שהניחו בצ"ע לפי מה דקיי"ל דטעם כעיקר דאורייתא מדינא לא מהני ביטול חד בתרי בכה"ג דהא הוי מין בשאינו מינו דהא דם לגבי בשר הוי מין בשאינו מינו עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה שמתרץ זאת על נכון ועי' בשו"ת שבס' בית אברהם להרב מהר"א מחערסאן ז"ל) סי' י"ג בעובדא בא' שקנה כמה חתיכות בשר ושרה אותם כולם קודם מליחה כדת וכשהתחיל למלוח ומלח קצת חתיכות ולא הספיק למלוח כולם רק קצת מהם ובאו בולשות לביתו ומחמת פחד הוצרך להפסיק בין הפרקים ולקח כל החתיכות בין המלוחות ובין שאינן מלוחות ונתנם בכלי שא"מ והיו מונחים כך מעל"ע ולאחר מעל"ע לקחו כל החתיכות ומלחו פעם שנית בהדחה ומליחה כל או"א בפ"ע כדת ועל השוליים היה מעט ציר ומקום השוליים לא היה מחזיק רק ד' חתיכות. וכתב כיון שיש יותר ויותר מרוב בכל החתיכות נגד הד' חתיכות שהיו מונחים קצתם בציר באופן שאפי' אם נתפוס דמה שמונחת למטה הי' מאותן החתיכות שנמלחו ולא שהו שיעור מליחה דאז אפי' מה שחוץ לציר אסור אפ"ה מותר הכל דבטלים הם ברוב כדין יבש ביבש לדעת הש"ך אמנם לדעת הפרמ"ג שהביא מהמנח"י דדם מקרי איסור תורה לענין זה ואם נימא דמן הבשר המלוח הונח על השוליים והוי כמולח בכשא"מ דגם מה שחוץ לציר אסור והוי כמין בשאינו מינו מה"ת דבעינן ס' מ"מ למעשה כתב דאין להחמיר דכדאי המה