דרכי תשובה - ג קכב

מיד עיי"ש:

(רעג) בכלי שאינו מנוקב. כ' הב"י בשם סה"מ שאם מלח ע"ג קערה כפויה אינה נאסרת מפני שנשרק הדם ונופל ואם יש גומא ע"ג הקערה מבחוץ ודאי נאסרה פר"ח ס"ק נ"ג:

(רעד) שאינו מנוקב. וה"ה אם מלח על דף שאינו חלוק ברהיטנא ואינו מדרון נאסר הדף. כנה"ג בהגהות הטור אות ל"ז מהגש"ד. ועי' בדברינו לעיל (ס"ק רס"ח):

(הער) בדבר רותח. עפת"ש מ"ש מהט"ז סוף סי' צ"ג ומ"ש דלפמ"ש בשם תשו' חו"י פשיטא שאין להקל. ר"ל דהחו"י כ' בסוף סי' ק"א דרק בעין אינו בולע אבל טעם בולע ונאסר הכלי עיי"ש וכ"כ בכו"פ להלן סי' צ"ג סוף סק"א והסכים עמו החוו"ד שם בביאורים סק"ג עיי"ש אמנם יעוין בס' יד יוסף על בבא מציעא דף מ' ובשו"ת ס' יהושע בפסקים וכתבים סימן רע"ט דלא ס"ל לחלק בזה עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סימן ק"ה ס"ק י"א מ"ש בזה):

(רעו) ואם הוא דבר לח. ר"ל רותח. ביאור הגר"א ס"ק ס"א וה"פ:

(רעז) נגד קליפה מן הקערה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאם הוא דבר רותח לח כרוטב צריך ס' נגד הקליפה מן הקערה אף במקום שלא נגע שם הרוטב ועי' בדגמ"ר שהניח להש"ך בצ"ע בזה דהא קיי"ל דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו עיי"ש אמנם יעוין בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ב וחידושים ס"ק נ"ז שכ' הטעם דלא דמי להא דלקמן סי' צ"א סעי' א' דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו וא"צ ס' רק נגד מה שנתחב דהתם מיירי שהכף הוא קר משא"כ כאן יש לחוש ולומר דכל הכלי הוא חם דהא הרבה פוסקים ס"ל דהקערה אחר מליחה רותחת היא ואף דלא קיי"ל כן מ"מ עכ"פ יש להחמיר כהריב"א דמצריך לעולם ס' נגד כל הקליפה של הנתחב עיי"ש ועי' במנח"י כלל י"א סק"י שכתב הטעם שצריך ס' כנגד כל הקליפה של הקערה משום דבדבר לח א"א שלא יתנענע ונוגע בכולו עיי"ש והביאו בשפ"ד ס"ק ס"ד עיי"ש וביד יהודה בפיה"ק ס"ק ק"ח ועיין בספר בית יהודה (להגאון מהר"י לאנדא ז"ל) מה שכתב בענין זה באריכות:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך בסוף הס"ק וצ"ל דס"ל להרב דהכא יש להחמיר להצריך ס' נגד קליפת הקערה וכו' עי' בתפארת למשה שכ' דבע"כ ט"ס יש בדברי הש"ך כאן דלמה פשיטא ליה שצריך ס' נגד קליפת הקערה ולא סגי בס' נגד קליפת עצמו אלא דהשמטת סופר הוא מתיבת נגד הקליפה הא' עד תיבת נגד הקליפה הב' וכצ"ל אם הוא דבר לח צריך ס' נגד הקליפה (ר"ל קליפת עצמו) ואם שניהם חמין הכל אסור אי ליכא ס' נגד קליפת כל הקערה כצ"ל וכו' וכמו שהוא בת"ח ועי' בס' בן אברהם על דיני ספיקות סי' מ"ט באמצע הסי' בעובדא שמלחו בשר בכלי מנוקב ונתנו תחתיו כלי גדול לקבל הציר הנוטף ואח"כ בתוך מעל"ע הדיחו באותו הכלי כלים של אכילה ברותחין במים עם עפר ונודע הדבר לאחר שנעשו הכלים אינם ב"י וכ' שיש להתיר הכלים מכמה טעמים דכיון שנתנו אפר בהמים נפגם הבלוע של הציר שבתוך הכלים ואע"ג דהרבה מחברים פליגי על המחבר להלן סי' צ"ה וס"ל דאין לסמוך על ההיתר דהאפר פוגם מ"מ בדין זה כיון דהאיסור משום ציר ודם שמלחו אינו אלא מדרבנן ובפרט שהכלים כבר עבר עליהם מעל"ע ואינם ב"י יש לסמוך ע"ז להתיר אמנם לדינא כ' דאפי' לא הי' שם אפר והיה הכלים ב"י יש להתיר בזה דהא באמת לא נאסרה הכלי הגדולה מנטיפת הציר רק כ"ק א"כ ע"י חימום המים שהחמו בו אח"כ נתפשטה הבליעה שבתוך הקליפה גם לפנים הכלי כי הרתיכה מולכת אותו איסור גם לצד פנימיות כלי זה וכיון שכן אותו חמין שבתוך כלי זו שיוצא להם טעם האיסור שמתוך קליפת הכלי הוא טעם קלוש כיון שחלק מאותו טעם נבלע גם בגוף הכלי והשאר נבלע במים שבתוכו ע"כ יש לסמוך דבצירוף הכלי יש בהמים ובהכלי ס' כנגד הקליפה ואע"ג שכ' הש"ך שאין במים ס' לבטל קליפת הכלי היינו אם אנו דנין לענין אותו כלי עצמו שנאסר מהציר משא"כ בנ"ד שאנו דנין על הכלים שהודחו בתוך כלי זו שעיקר איסור אינו אלא כ"ק יש להקל לצרף גם גוף הכלי ולא נאסרו הכלים שהודחו בה עיי"ש באריכות:

(רעח) מן הקערה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דקערה שהיא רחבה ואינה גבוה מסתמא ליכא ס' ועשפ"ד ס"ק ס"ה שכ' דקדירה או קנקן שיש בהם רק מעט על שוליו יש לעיין אי דומה לקערה עיי"ש ועי' בחידושי הרז"ה (מהגאון מו"ה וואלף אלעסקר ז"ל) שהביא בזה מדברי הב"י להלן סי' קל"ז דדוקא אם יש בהכלי הרבה יין אבל במעט ליכא ס' נגד הקליפה של הכלי עיי"ש אמנם לענין עיקר החילוק שכ' הש"ך בין קערה לשאר כלים עי' בבינת אדם שער או"ה סי' מ"ג שכ' דבקערת שלנו לעולם יש ס' במה שבתוכן נגד קליפתן עיי"ש וכ"כ בס' בית אברהם (מהרב ר' אבלי ז"ל מקיעב) ובהגהות יד אברהם כאן עיי"ש ועי' מזה במקומות שציינתי להלן סי' צ"ג (ס"ק י"א):

(רעט) הקערה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאפי' אם הקערה היא ג"כ חמה סגי בס' נגד קליפתה לפי שהכלי לא נאסרה רק כדי קליפה ועי' בהגהות יד אברהם שהעלה בראיות דכ"ז הוא רק בשאר כלים אבל בכלי חרס צריך לשער נגד כולה אם הוא חמה אם לא במקום הפ"מ עיי"ש ועי' בשפ"ד להלן סי' צ"ח ס"ק י"ד שכתב דהא דמבואר כאן דסגי בס' נגד קליפת הקערה אף כשהקערה חמה ושמו בו לח י"ל דמיירי דוקא בכלי חדשה או שלא בשלו בקערה זו תוך מעל"ע אבל אם בשלו תוך מעל"ע ואח"כ נאסרה ע"י מליחה כדי קליפה ואח"כ נתתממה ע"י האש צ"ע אם סגי בס' נגד קליפת הקערה דשמא מבליע מהכדי קליפה לכל הכלי ונ"נ הבלוע שבתוך הכלי ואם שמו בו לח צריך ס' נגד כל הכלי וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' במשמרת שלום כאן בשפ"ד ס"ק ס"ה שהביאו וסיים דכ"ז שלא במקום הפסד אבל במקום הפסד שרי כמ"ש הש"ך בסי' צ"ח שם ס"ק י"ח ובשפ"ד שם דבשאר איסורים חוץ מבשר בחלב אף בהפסד קצת לא נ"נ הבלוע שבכלי עיי"ש:

(רפ) בלא הדחה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דבכלי חרס אסור להשתמש בלי הדחה ועי' בבית מאיר שכתב שתיבת בל"י הוא ט"ס וצ"ל אפילו בהדחה והיינו משום גזירה דלמא אתי לאשתמושי בחמין כיון דלית ליה הגעלה. ובמ"ש הש"ך דבשאר כלים מותר הגי' דצ"ל אפי' בלא הגעלה. ובמ"ש הש"ך מיהו ודאי אף בשאר כלים צריך לקנחם כ' בב"מ שם ע"ז ואם נשתמש בלא קנוח פשיטא דבעי הדחה עיי"ש ועי' במנח"י כלל י"א סק"ו שכ' ג"כ הכי לדינא דבכ"ח אף בהדחה אסור להשתמש לכתחלה