דרכי תשובה - ג יב

זה דוקא במאכילם לגמרי לכלבים אבל אם הוא אוכל ממנו דרך כבוד ונותן ממנו גם לכלבו י"ל דמותר שכן הוא דרך השרים שנותנים ממאכלם לכלבם וסיים בצ"ע עיי"ש ויהי' איך שיהי' מדברי הפרי תואר הנזכר מבואר שגם בני הספרדים מקילין בכ"מ להאכיל לכלב או לבהמה שאר דבר מאכל שראוי לאדם חוץ מבשר דלא כהמ"א באו"ח סי' קע"א סק"א שכ' דאסור להאכיל לבהמה מה שראוי לאדם וכתב שם המחה"ש דהעולם נוהגין להקל כי סומכים על פירוש שני של רש"י בש"ס תענית דף כ' ע"ב דליכא איסור כלל עיי"ש ובשו"ת כתב סופר חלק או"ח סי' ל"ג באריכות בענין זה (ובזה מובן מה שלא העיר הפרי תואר מדברי הש"ס בתענית שם כי משם אין ראי' לאסור אפי' בשר רק הוא ז"ל הוכיח לאסור בבשר מטעם אחר ואכ"מ) (פג) ולמכרם. עי' בכנה"ג בהגהות הטור אות ס' שכתב מהדמש"א דע"כ לא אמרינן דיכול להאכילן לכלבים ולמכרן אלא אם כבר הפרישן הישראל אבל קודם ההפרשה לא דאסור לכהן להפריש המתנות שלא מדעת בעלים עיי"ש ונראה דר"ל אפי' במכירי כהונה (וע"ל בסעי' שאח"ז):

סעיף יד (פד) שיש לו מכירין. בדין זה שנותן הישראל המתנות למכירי כהונה אין חילוק בין אם הכהן ממכירי כהונה הוא נצרך לצדקה או לאו אלא לכל מכירי כהונה שיהיה בין עני ובין עשיר. שו"ת מעשה אברהם הספרדי חיו"ד סי' כ"ו (סוף ד"ה אלא):

(פה) יכול לזכותם לישראל. עי' בקהלת יעקב (להמהרי"ט) בתוספת דרבנן אות מ' סי' ק"צ שכתב מהריטב"א דהא דמכירי כהונה חשבינין לי' כאלו זכה בהם אינו אלא תקנתא דרבנן עיי"ש ועי' בשו"ת מעשה אברהם באמצע התשובה שם:

(פו) לזכותם לישראל. והטעם דהישראל הוי שלוחו של כהן לקבל המתנות ועי' בדברינו לעיל (ס"ק ג' וס"ק ס"ט) מ"ש לענין גוף הדין אם מצי לקיים מצות נתינת מתנות כהונה ע"י שליח וע' בכו"פ שכ' לענין כהן שיש לו מכירי כהונה ורוצה לזכותו לישראל ת"ח האמור בסעי' זה דודאי אם באו המתנות ליד ת"ח זה הזוכה בשביל הכהן פשיטא דזכה בו דהו"ל שלוחו של כהן ושלוחו של אדם כמותו אלא אפי' לא באו המתנות ליד הזוכה רק שישראל ת"ח זה הזוכה בשביל הכהן מכר המתנות לאחר טרם שהגיעו לידו וא"כ לא שייך שליחות מ"מ עשאו כזוכה אך אם הכהן חזר בו בכל גווני לא זכה הת"ח אפי' בלא ביטלו הבעלים וגם אם מת ממילא אף דלא ביטלו היורש להדיא לא זכה עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת מעשה אברהם הספרדי חיו"ד סי' כ"ו באמצע התשובה מ"ש בזה:

ועיין בפרי תואר סק"ו שכ' דמסתברא דאם נתנם לבע"ח של הכהן קיים מצות נתינה עיי"ש ועי' ביד אפרים שהניח להפר"ת בצ"ע דבכמה מקומות מבואר דאין משלמין חוב בכל מילי דצדקה וכ' דאפשר מיירי הפר"ת במכירי כהונה עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תכ"ה שמתרץ דברי הפרי תואר בזה באופן אחר והעלה דמסתבר דברי הפר"ת בזה גם בלא מכירי כהונה עיי"ש:

(פז) לישראל. עי' בקונט' התשו' שבסוף ס' מים חיים (להפר"ח) סימן ד' שנשאל במזכה לכהן קטן א' מכ"ד מתנות כהונה אם מקיים מצות נתינה והעלה עפ"ד רוב הפוסקים דקטן אית לי' זכיה מן התורה בדעת אחרת מקנה אותו ומקרי נתינה וקורין בו שפיר ונתן לכהן ויצא שפיר ידי נתינה וכ' שם דגם לא בעינן שיגיע לעונות הפעוטות דאפי' לא הגיע לעונות הפעוטות יכולין להקנות לו המתנות כל שהוא בר דעת קצת עד שהגיע למדה שכשנותנין לו צרור זרק אגוז ונטלו אבל בבציר מהכי כשלא הגיע עדיין למדת צרור וזרקו אגוז ונטלו אינו זוכה בהמתנות גם בדעת אחרת מקנה אותו ואינו יוצא בזה מצות נתינה עיי''ש באריכות ועי' במחזיק ברכה אות טו"ב ובקצות החושן סי' רמ"ג ס"ק ד' ונתיבות המשפט שם בביאורים ס"ק ח' מה שפילפלו בדברי הפר"ח בזה באריכות ועי' ביד אפרים סעי' ח' שהרחיב הדיבור בזה ולדינא כ' כדברי הפר"ח הנ"ל עיי"ש באריכות ועי' בס' דברי יוסף סי' תכ"ד ובשו"ת חקרי לב ח"ג מיו"ד (בהלכות פדיון בכור) סי' קל"ב מ"ש בענין זה ועי' בשו"ת מעשה אברהם הספרדי חיו"ד סי' כ"א מה שהאריך בדברי הפר"ח והרב חקרי לב הנ"ל בפילפול וסיים דמסקנא דמלתא הוא דאם הכהן קטן הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן כגדול ואין שם כהן אחר יוכל ליתן לו המתנות כהונה ושפיר יצא י"ח בהכי עיי"ש:

(פח) שיקבלם. עפת"ש מ"ש מהרדב"ז ועי' בשו"ת אבקת רוכל (ממרן הב"י) סי' ט"ז באמצע התשו' שכתב ג"כ הכי עיי"ש ועי' בטור שסיים בדין זה וז"ל ואע"פ שעדיין לא באו לידו עכ"ל והיינו דאף על פי שלא באו המתנות ליד הכהן מן מכיריו שרגילין ליתן לו המתנות מ"מ הוי כאלו בא לידו של כהן ויכול לזכותם לכל מי שירצה הכהן ועי' בס' שורש מיעקב הראשון אות ב' מ"ש בענין זה והעלה דבע"כ כל מה שמבואר דיכול הכהן לזכות המתנות מן מכיריו אע"פ שעדיין לא באו לידו הוא דוקא כשכבר נשחטה הבהמה אבל כשלא נשחטה הבהמה עדיין אין הכהן יכול לזכות המתנות לאחר דכ"ז שלא נשחטה הבהמה לא הוי המתנות כמו שבאו לידו של כהן אבל בשכבר נשחטה הבהמה נראה דיכול הכהן לזכות המתנות לאחר אע"פ שעדיין לא הורמו כי מתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמי ועיי"ש במ"ש עוד מזה:

(פט) מיד מכיריו. וכתב בפר"ח ס"ק כ"ג ומ"מ אע"פ שכהן זה הוא ממכירי כהונה אצל בעה"ב אפ"ה אם רצה הבעה"ב לחזור בו וליתנם לכהן אחר הרשות בידו ומצי הדר בי' אך כ"ז שלא הדר בי' הוי כמאן דאתא לידייהו דמכירין עיי"ש. ועי' בס' יריעות שלמה ס"ק ג' שהקשה דאף כשלא הדר בי' במה קנו וזכו הני מכירי כהונה מן התורה דהא לא עשה הכהן קנין בזה וכיון דמדאורייתא לא קנה איך יצא ידי נתינה מה"ת עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תכ"ו מ"ש לתרץ קושייתו בזה:

(צ) מיד. עיין בתוס' יו"ט על משנה ט' פרק ה' דמעשר שני שכ' דאין מקנין מתנות כהונה בחליפין אבל מקנין אגב קרקע עיי"ש:

(צא) מכיריו. הנה יש לעיין לפענ"ד עפמש"ל (ס"ק קכ"ט) מהס' מנחת חינוך דפשוט הוא דקטן שהגיע לחינוך חייב במתנות כדי לחנכו צריכין לבאר מה הדין לענין זה אם הקטן יש, לו מתנות אם יכול לזכות לכהן ע"י אחר והנה לפי דברי המחנה אפרים הלכות זכי' ומתנה סי' ל"ג שכתב דקטן שמזכה לגדול ע"י אחר לא עשה כלום נראה לכאורה בפשיטות דה"נ לא עשה כלום אולם יש לומר דהמא"פ לא כתב זאת רק היכא דצריכין שהאחר יזכה בממוניה דקטן דהקטן הוא הבעלים של המתנה אבל במתנות כהונה כיון דלאו ממוניה דקטן הוא דכהנים משלחן גבוה קא זכו וכמ"ש הרשב"א בתשו' סימן י"ח שפיר י"ל דאף הקטן יכול לזכות לכהן מתנותיו ע"י אחר במכירי כהונה ועי' בקצות החושן סימן רמ"ג ס"ק ד' וביד אפרים כאן סעי' ח' מ"ש ע"ד המהר"מ שהביא המרדכי פ"ק דבבא מציעא:

(צב) ושלא יהי' כהן המזכה משרת וכו'. עי' באו"ח סי' קכ"ח ברמ"א סעי' מ"ה ובט"ז ומ"א ובמחצית השקל בסוף הסי' שם ועי' בשו"ת מעשה אברהם הספרדי חיו"ד סי' כ"ד באמצע התשובה שכתב דזה פשוט ולית דין צריך בושש דגם אם הכהן הוא עבד עברי אף בזמן עבודתו הרי הוא ככהן גמור ואינו נפסל בשום דבר לעבודת כהונה והרי הוא ככל אחיו הכהנים ואף אם רבו מסר לו שפחה כנענית אפ"ה אינו נפסל עי"ז ושפיר נותנים לו המתנות דאין השפחה שנושא העבד כהן פוסלתו מן העבודה שבמקדש עיי"ש באריכות:

(צג) ומזכה לאורח. ר"ל אעפ"י שברצון שלם הוא מזכה המתנות דהת"ח האורח שמתארח בבית הבעה"ב אפ"ה כל שהוא עושה מפני כבוד הבעה"ב אינו מועיל זכייתו. שו"ת אבקת רוכל (ממרן הב"י) סי' ט"ז (בד"ה הא קמן) עיי"ש לדרכו:

(צד) אסור. מיהו אם כבר באו ליד הכהן המשרת יוכל ליתן לאורם ת"ח או לרבו כיון דכבר יצא הבעה"ב ידי נתינה מ"ז ס"ק ט"ז (ועפר"ח ס"ק כ"ד):

סעיף טו (צה) אכלן או הפסידן. עי' בבני חיי בהגהות הטור אות א'