דרכי תשובה - ג קיח

שיסיר אותה חתיכה דאין מבטלין איסור לכתחלה כנה"ג בהגהות ב"י אות א':

(רמד) אותה חתיכה וכו'. ונראה דאף אם כולן אסורין כעת כגון שיש בהם דם שפירש משובר מפרקתה וכיוצא וא' מהם שהה ג"י בלא מליחה ואין ניכר איזה הוא ג"כ דינא הכי אף דכעת כולן אסורין באיסור א' ובלח קיי"ל דבכה"ג לא בטיל מ"מ ביבש יש להקל בכה"ג כיון שהשאר יש להם תקנה להוציא מהם הדם ע"י מליחה וזו אין לה תקנה א"כ הו"ל בדבר זה כאיסור שנתערב בהיתר שנתבטל מיד. ונ"מ דאין צריך לחזור ולמלוח כולן מתחלה ואח"כ לבשל מהם א' א' אלא דמותר למלוח א' ולבשלו ואח"כ למלוח הב' ולבשלו משום דכבר נתבטלו. יד יהודה בפיה"ק ס"ק צ"א:

(רמה) בחתיכות אחרות. עבאה"ט שהביא מהש"ך דמיירו שנמלחו כולן או שלא נמלחו עדיין ומותר לבשל כולן כשימלח כולן ור"ל דאם חתיכה ששהה ג"י בלא מליחה נתערבה בלא מליחה עם אחרות מליחות מזה לא דיבר המחבר. שפ"ד ס"ק נ"ח ועי' בסידור מגדל עוז (מהגאון יעב"ץ) הלכ' מליחה פרק ב' אות נ"ו:

(רמו) בטלה ברוב וכו'. עבאה"ט מ"ש דאם נתערבה בחתיכות אחרות שלא היה עדיין ג' ימים וכו' דמותר לבשל כולן כשימלח כולן עשפ"ד שם שכ' דלכאורה משמע דמותר למלוח כולן כא' אבל לדינא אם אינו רוצה לבשלם יחד אז שפיר מותר למלחן יחד מכח ממ"נ אבל אם רוצה לבשלם יחד ע"י שיוסף עליהם עד ס' בודאי אסור למלחן יחד משום דהוי אסור ברור ואסור להוסיף משום דהוי מבטל איסור לכתחלה ואף שהנקה"כ מתיר היינו בדיעבד אבל לכתחלה אינו מתיר ואסור להוסיף אח"כ עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק צ"א:

(רמז) ברוב עבאה"ט ועי' מזה בשו"ת תורת אמת (למהר"א ששון) סי' קע"ב ובש"ת מהר"ש לבית לוי בתשו' ליו"ד ט"ז מ"ש בענין זה ועי' בשו"ת מנחת יהודה חיו"ד סי' ל"ה בעובדא שנתערב בשר ששהה ג"י בלא מליחה עם בשר אחר במקולין והמעשה היה שנשחטו בהמות ביום ו' עש"ק בבוקר ואח"כ נשחטו בהמות ביום א' וביום ב' היה ערב פסח ונמכר הבשר בערב פסח הן מה שנשחט ביום ו' עש"ק והן מה שנשחט ביום א' והקצבים מכרו סתם ולא אמרו להקונים שימהרו וימלחו הבשר קודם שיעברו ג"י מהבשר שנשחט ביום ועש"ק וקצת קונים לא מלחו הבשר בע"פ בבוקר רק בצהרים כשכבר עבר על הבשר שנשחט ביום ו' עש"ק ג"י מעל"ע וקצת מלחו הבשר בע"פ בבוקר כשלא עבר עדיין ג"י מעל"ע ואח"כ ביו"ט נתוודע שהיה ג"כ בשר שנשחט ביום ו' עש"ק וחששו אותן שמלחו בע"פ בצהרים דלמא היה להם מהבשר שכבר עבר ג"י מעל"ע והיה תערובות גדולה מכמה בהמות ובאו כולם לשאול על הבשר שנשאר ועל הכלים וכ' דאם היה הבשר שנשחט ביום א' רוב כנגד הבשר שנשחט ביום ו' עש"ק בודאי יש להתיר כדין המבואר כאן דבטלה ברוב ולא שייך בזה דין קבוע דאורייתא כיון שהיה התערובות רק בהחתיכות ולא בהחנויות וגם דין קביע לא שייך כיון דלא הוי איסור מגופו רק איסור בלוע דהדם שבבשר הוי איסור בלוע א"כ פשוט הוא דמותרין הכלים וגם הבשר הנשאר מותר לבשלו אף לכתחלה אמנם גם אם לא היה הבשר שנשחט ביום א' רוב נגד הבשר שנשחט ביום ועש"ק ג"כ יש להתיר הכל דלפי מה דקיי"ל להלן סי' קי"א בשני בני אדם שנפל איסור דרבנן לתוך אחד מהם ובאו לשאול בזה אח"ז דשניהם מותרין דכל א' יכול לתלות בחבירו ה"ה בנ"ד דכל א' מאותן שמלחו בע"פ בצהרים יכול לתלות שהבשר שלו הוא מהבשר שנשחט ביום א' וחבירו שמלח בע"פ בבוקר מהבשר שנשחט ביום ועש"ק דהא בשר זה ג"כ אינו אסור רק מדרבנן דהדם שנתקשה מתוכו הגם שאינו יוצא מ"מ הרי עכ"פ נמלח ונכנס בו כח המלח ונעשה דרבנן ואע"ג דכאן באו כולן לשאול בב"א דקיי"ל דבבאו לשאול בב"א אין תולין דז"א דהכא כיון שיש הרבה שמלחו בע"פ בבוקר א"כ אצליהן לכ"ע אין שום איסור בכה"ג שפיר תולין אף שהשאר באו כולן לשאול בב"א עיי"ש באריכות:

(רמח) ומותר לבשל כולן. עבאה"ט מ"ש דהא דמותר לבשל כולן דוקא בפ"ע או שירבה עליו היתר עד ס' ועי' במנח"י כלל ד' סק"י שפסק דאם בשלן יחד אף בדיעבד אסור עיי"ש ועי' בכנפי יונה שכ' להתיר לבשלן יחד כשהיה רוב ולהוסיף עליהן לכתחלה עד ששים ואם נתערבה חתיכה ששהה ג"י בלא מליחה בין ב' חתיכות שיש ביניהם גדולה וקטנה ואינו יודע אם זו החתיכה היתה הגדולה או הקטנה א"צ להחמיר להצריך ס' נגד הגדולה וסגי בס' נגד הקטנה דלענין זה אמרינן ספיקא להקל כיון דאינו אלא חומרות הגאונים עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ס"ב ובפיה"ק ס"ק צ"ד מ"ש בזה וכ' דלדעת הרמ"א להלן סי' ק"ט יש להקל במקום הפסד בבשר ששהה ג' ימים כנ"ל לבשלם כולם כאחד לכתחלה אף דליכא ס' עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש ס"ק י"א מ"ש בזה והעלה לדינא להכריע דלכתחלה יש לחוש לדעת המחמירים שלא לבשלה עם אחרים אא"כ היה ס' אבל בדיעבד יש לסמוך על המקילין עיי"ש:

(רמט) לבשל כולן וכו'. ועי' בס' בית האוצר שכ' שאלה בשר שלא נמלח או ששהה ג"י בלא מליחה ונתערבה החתיכה ברוב חתיכות היתר שנמלחו והודח כדינו ונתבשלו יחד ולא נודע הדבר עד אחר גמר הבישול וכשרצו לשאול פי המורה נשברה הקדירה ונשפך התבשיל ולא ידוע אם היה ס' בקדירה נגד אותה חתיכה מהו אם יש להתיר שאר תבשיל הנשאר ועיי"ש במה שמצדד בזה לכאן ולכאן וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בשו"ת זרע אמת חלק ג' חיו"ד סי' פ"ז בעובדא שהובא לעיר א' סך גדול של אווזות פטומות שחוטים ומקצתם עברו עליהם ג"י בלא מליחה ורובם לא עברו עליהם ג"י ואינם ניכרים ובמשך הג' ימים היו האווזות בספינה מגולים באופן שנפלו עליהם גשמים והשיב כיון דהוא הפ"מ כ"כ יש לסמוך בזה על המקילין דא"צ ס' וסגי ברוב כיון שיש סניף דנפילת הגשמים עליהם הוי כהדחה מועטת דשרי בדיעבד ואע"ג דלענין מליחה בעופות שלא נמלחו אלא מבחוץ ולא מבפנים וכן אם לא הדיחו רק מבחוץ ולא מבפנים יש הרבה מחמירים אפי' בדיעבד מ"מ בזה דאינו אלא חומרות הגאונים יש לסמוך עכ"פ ע"ד האומרים דסגי ברוב וא"צ ששים עיי"ש באריכות:

(רנ) כולן. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דגם לדעת הרמ"א א"צ להשליך א' או ליתן לעכו"ם משום שהוא רק חומרות הגאונים ועי' בדלתי תשובה סק"ה שכ' בשם האחרונים דר"ה דא"צ לצלות דוקא מה"ט וכן לדעת הרמ"א להלן סי' ק"ט דמתיר בדיעבד אם בישל כא' יש להקל כאן ולהתיר לבשלן כולם כאחד אפי' לכתחלה עיי"ש:

(רנא) בנתבשלה בלא מליחה. עבאה"ט ופת"ש ועי' בנקה"כ מבנו של הש"ך ז"ל מ"ש ע"ד אביו הש"ך ולדידיה פשוט ליה דא"צ ס' וסגי ברוב הואיל ודם שבישלו אינו אלא מדרבנן ובדרבנן קיימא לן דסגי ברוב וא"צ ס' עיי"ש ועי' בתפארת למשה שכתב שכן עיקר לדינא וכן הוא כוונת הרמ"א כאן וכמ"ש הש"ך בעצמו להלן סי' ק"ט דבדרבנן גם בשאינו מינו סגי ברוב עיי"ש ועי' בעקרי הד"ט סי' ו' אות ב' שהביא מתשו' כרם שלמה סי' י"ב וי"ג בבשר שנחתך דק דק ואח"כ נודע שהיה שם חתיכה קטנה מבשר שלא נמלחה ואין בשאר הבשר ששים כנגד אותה חתיכה דיש להקל דסגי ברוב כיון שיש לו דין יבש ביבש עיי"ש ולדינא הנה מלבד דלפמש"ל סי' ק"ט (סק"ח) דבשר שנחתך דק דק יש לו דין קמח בקמח דהוי כמו לח בלח וצריך ששים מדינא אפי' באיסורי דרבנן אמנם הנה גם אם לא נחתך דק דק כ"כ אין לסמוך להתיר כי במנחת יעקב כלל ב' סק"ו מדחה דברי בן הש"ך בזה והעלה לדינא כהש"ך דצריך ס' כיון שהוא סמוך לאיסור תורה (ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ז סק"ה) דבע"כ לא כתב הרמ"א דסגי ברוב אלא בחתיכה שכבר נתבטלה בס' אבל בלא נתבטלה בס' גם דעת הרמ"א דלא מהני ביטול ברוב עיי"ש ועי' פר"ח ס"ק מ"ח ועשפ"ד ס"ק נ"ז שמצדד ג"כ להחמיר בזה כדעת הש"ך והמנח"י דבעינן ס' דוקא עיי"ש וכ"כ בס' בית האוצר ובס' כנפי יונה ועי'