דרכי תשובה - ג קטז

היתר בזה אף לכתחלה ונהרא נהרא ופשטיה עיי"ש ועי' מזה בשו"ת דבר ששואל (להמהר"ש אבוהב ז"ל) סי' ש' ובמ"ז ס"ק ל"ד ושפ"ד ס"ק נ"ג ועי' בשו"ת דבר שמואל (להמהר"ש אבוהב ז"ל) סי' ש"כ שנסתפק אם כבר הדיחו אותו פעם א' להשהותו ג"י אם מותר לחזור ולעכב אותו ג"י שלשיים ע"י שרייה אחרת ג"כ דלדינא יש להקל כיון שדין זה דבשר ששה ג"י בלא מליחה לא נזכר בש"ס עיי"ש ועי' בש"ע הרב גור ארי' הלוי ז"ל סק"י שכתב וז"ל אבל מצאתי כתיב שאין להשהותו ג"י ע"י השרייה במים שנית וכן המנהג במטנובה לאסור לכתחלה ולהתיר בדיעבד עכ"ל אמנם בכנה"ג בהגהות ב"י אות ר"ח כ' דברור היא שיכול לעשות כן אפי' פעמים רבים אם הוא באפשרות להשהות הבשר שלא יסריח עיי"ש והביאו בשלחן גבוה ס"ק נ"ד לדינא וכ' שהדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא דכיון דטעמא הוא משום שהמים מרככין את הדם ומועיל המליחה א"כ מה לי פעם א' ומה לי פעמים רבים עיי"ש ועי' בשו"ת בית היוצר חיו"ד סי' ל"ב ועי' בפחד יצחק ערך בשר ששהה פחות מג"י שהביא מנהג עירו פירארא להתיר אף לכתחלה אפי' חודש ושנה כל שלא שהה ג"י שלימים בלא הדחה עיי"ש וע' בעקרי הד"ט סי' ז' אות ח' שהביאו ועיי"ש במ"ש בזה וסיים דאותן שנהגו איסור בזה אין ללגלג עליהם ח"ו וכן במקום שנהגו היתר אין להרהר עליהם דיש להם על מי לסמוך עיי"ש ועי' בבל"י ס"ק ס"ב שכ' דהמנהג בכ"מ להקל בזה וכ"כ בשו"ת טוטו"ד שם עיי"ש וכן נוהגין במדינותינו:

(רלז) עוד שלשה ימים. עש"ך שם שכתב דבמקום שנוהגין לשרות בשר לכתחלה כדי להשהותו ג"י (ע"ל ס"ק הקודם) עכ"פ יש לזהר לכתחלה לשרותו היטב עיי"ש וכ"כ בט"ז ס"ק י"ג דלא סגי בהעברת מים עליו כמו בשאר בשר עיי"ש ועי' בתורת יקותיאל ס"ק ד' מה שהאריך בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת תשואות חן סי' כ' וסי' מ"ב וסי' נ"ח שכ' להקל דמהני גם בשפיכה וא"צ שרייה דוקא עיי"ש ועי' בשו"ת מור ואהלות שם סי' ט"ו מ"ש ע"ד התורת יקותיאל ותשו' תשואות חן בזה באריכות אכן בשו"ת חוט השני סוף סי' פ"ב כ' שנרשם אצלו בגליון הש"ע וכן שמע שהורו רבני קשישאי דאפי' בדופן שלימה וגדולה שא"א להניחה בכלי מלא מים הורו לנתכה לג' או לד' חתיכות ולשרותה בכלי מלא מים כמו חצי שעה כי סתם הדחה אפי' בחפיפה בידים לא מהני כלל דהא צריך להתרכך הבשר וכ"ש זה שנתקשה כבר עיי"ש וכ"כ בקונטרס הגאון הסמ"ע ז"ל אזהרה שלא ישהו בשר יותר מג' ימים אא"כ נשרה לפחות חצי שעה במים היטב והיינו שיחתוך הצלע של חלק הפנים לג' או לד' חתיכות ויניחם בכלי גדול וישים בכלי מים כ"כ עד שיכסו את הבשר כולו עיי"ש. אמנם הנה יעוין בכנה"ג בהגהות ב"י אות ר"י שכתב דהמנהג להדיח צלע שלימה הדחה בעלמא ולית דימחא בידייהו עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק נ"ג מ"ש בזה וכתב דכן המנהג גם בשאלוניקי עד היום וכ' שם טעם דמקילין בזה עיי"ש ועי' בסלת למנחה כלל ד' דין ג' שהעיד ג"כ דכבר נהגו להשהות אפי' לכתחלה ע"י הדחה בעלמא עיי"ש ועי' ביד אפרים שהביאו וסיים ונראה דאין הקל לכתחלה היכא דאפשר רק ע"י שרייה חצי שעה לרכך היטב עכ"ל ועי' בשו"ת יד יוסף סי' מ"ד שנשאל אם יש להחמיר על הטבחים בזה כ"כ להצריך שרייה חצי שעה דוקא וכ' דהן אמת שצריכין להחמיר בזה מ"מ כיון שהתורה חסה על ממון ישראל יש להמציא תקנה בכדי שלא יתקלקל הבשר ע"י שריית חצי שעה די"ל דכל מה שהחמירו האחרונים בזה הוא רק אם לא נקרו מחוטי הדם שבו אבל אם ניקר הבשר בתוך הג' ימים מחוטי הדם שבו שפיר מהני להדיחו היטב במים ולא בהעברה בעלמא עיי"ש באריכות (ועי' בס"ק שאח"ז). (רלח) עוד שלשה ימים. עבאה"ט ומ"ש דבדיעבד שרי בהדחה מועטת אם היה מנוקר מגידי הדם עי' במ"ז ס"ק ל"ג דבלא היה מנוקר לא סגי מדינא בהדחה בהעברה בעלמא בדחללי ביה טבחא אא"כ שרו אותה שרייה היטב דוקא עיי"ש אמנם בשפ"ד ס"ק נ"ג הביא מתשובת משאות בנימין סי' ק"ח שהתיר בדיעבד בהעברה בעלמא אף אם אינו מנוקר מחוטי הדם עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קמ"ד שכ' ג"כ דכשלא היה הבשר מנוקר לא סגי בזה בהדחה מועטת אלא שצריך שרייה במים חצי שעה דוקא עיי"ש באריכות ועי' בתורת יקתואל סק"ד שהאריך ג"כ בענין זה והעלה דמכ"מ אין להקל בזה אא"כ היה עכ"פ שרייה קצת אבל בשפיכת דרך העברה בעלמא לא מהני אפי' בדיעבד אפי' היה מנוקר מגידי הדם ואם לא היה מנוקר מגידי הדם צ"ע למעשה אם מהני אף שרייה קצת אם לא בשרייה היטב יותר מכפי מה ששורין בשר דעלמא קודם מליחה עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א ס"ק נ"ז ובפיה"ק ס"ק פ"ח שמדחה דבריו וכ' דהעיקר לדינא דלכתחלה אף שהוא מנוקר צריך לשרותו היטב אבל בדיעבד אף אם הדיחו רק בהעברה בעלמא מותר אפי' אינו מנוקר מגידי הדם עיי"ש ועי' בשו"ת שבסוף ש"ע התניא ז"ל סי' י"ז שנשאל בבשר שלא הי' מנוקר מגידי הדם ושהה ג"י בלא מליחה וקודם כלות הג"י שפכו עליו מים בהעברה בעלמא והשיב תחלה שיצליהו מעט כחצי צלייתו ואח"כ מותר לבשלו אמנם אח"כ השיב לו הרב השואל שהוא הפ"מ כי הבשר עולה ערך שבעים רוב"ל והבשר הי' שמן מאד ויתקלקל בצלייה וגם א"א למכרו לעכו"ם כי הי' זמן עינוי שלהם והשיב לו כיון שהוא הפ"מ יש להתירו בלא צלייה ע"י שרייה בפושרין כשעה ושתים קודם מליחה עד שירככו החוטין היטב ואז ינקר החוטי דם היטב היטב ויסירם ואח"כ ימלח הבשר ויבשלנה עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש בפסקים סק"י שהביאו וכתב שראה בענין זה תשובה א' שנדפס בשם הגאון מו"ה שמואל אבד"ק אמשטרדם ז"ל שנסתפק אם נוטל חוטי היד והזרוע קודם ג"י רק שלא נוטל חוט הכתף אם מהני בזה כיון שהגיד הולך ומתפשט מכתף לזרוע א"כ כיון שיש להם שייכות אהדדי אפשר שיש להקל בכה"ג כיון דקיי"ל חתכיה ומלחיה שרי א"כ בכה"ג נראה דהוי כמו חתכיה ומלחיה עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ה ס"ק). ומ"ש הבאה"ט לענין נוקר מגידי חלב ע"ל סי' ס"ד סעיף י"ח בפת"ש ונחלת צבי שם ס"ק ז' ובדברינו שם (ס"ק קי"ט). ומ"ש הבאה"ט ומ"מ צריך אח"כ הדחה כהוגן קודם מליחה לקדירה עי' בהגהות יד אברהם שכ' דזה קאי נמי אשרי אותו היטב בתוך ג' ימים דאפ"ה צריך אח"כ להדיחה קודם מליחה הדחה היטב כמו שאר בשר קודם מליחה והוא מעכב אפי' בדיעבד שהרי כבר נתייבש עיי"ש:

(רלט) ג' ימים. עבאה"ט של מהרי"ט ופת"ש מ"ש לענין אם חל יום ג' בשבת ועי' בפחד יצחק מערכת הב' (ערך בשר וכו' אם בשבת מותר להדיחו וכו') שכ' המנהג להתיר ע"י הערמה שאם אירע יום ג' בשבת רוחצין הפנים והידים על הבשר וכן מטלטלין אותו כלאחר יד לשומו במקום גשמים או לדחפו ברגלים או בדרך אחר ע"י שינוי לתוך כלים של מים ובפרט בבשר שמן מאד כמו אווזות פטומות או שאר בשר שמן מאד דאיכא הפ"מ מאד לאכלו צלי עיי"ש ועי' מזה בשו"ת באר יצחק (מרבו של המ"א ז"ל) סי' ו' וז' שדעת חתנו של המחבר שם להקל להתיר להדיא לומר לעכו"ם שידיחנה והוא ז"ל האריך לדחות דבריו וסיים ומכל הנ"ל נלפענ"ד בדוחק להתיר אף ע"י עכו"ם דכל שאינו עושה אינו אומר לעכו"ם ועושה אם לא בשעת הדחק ואונס מחמת פסידא וכו' עכ"ל ועי' מזה בסידור מגדל עוז (להגאון יעב"ץ ז"ל) בדיני מליחה פרק ב' אות נ"ז שהעתיק בזה מספרו מור וקציעה סי' שכ"א שיוכל להערים ליטול ידיו עליו בשפיכת מים הרבה והיינו כשנוטל ידיו לנקיות בעלמא אבל לא בנטילת ידים שחרית שרוח רעה שורה עליהן עיי"ש ועי' בשו"ת עדות ביעקב סי' א' ובשו"ת דבר משה (למהר"מ ארמיליו ז"ל) חלק א' באו"ח סי' כ"ה ובשלחן גבוה או"ח סי' ת"ק מחודש ב' ועי' בבית הלל ס"ק ט"ז שכתב בעובדא ששחטו בהמה בעיו"ט שחל להיות ביום ד' שהיה אז יום ה' ויום וא"ו יו"ט ואח"כ שבת ולא היה יכול למכור הבשר קודם יו"ט ונשאר לו הבשר ונשאל מה לעשות שאם ימלחנו קודם יו"ט יתקלקל הבשר ולא יהיה עליו קופצים וכו' והורה שישרה הבשר בין השמשות של עיו"ט ויניח הבשר עוד שעה אחת אחר צאת הכוכבים ואח"כ יקחנה מן המים ויניחנה בכלי שאז שרי שאין כאן שום מעשה של מלאכה רק טלטול בעלמא וימתין עד מוצאי שבת אחר צאת הכוכבים כמו חצי שעה קודם תשלום ג' מעל"ע ששרה אותה במים תחלת ליל יום טוב הראשון כדי שלא יהי' ג' מעל"ע שלימים ואז תיכף ישרה אותה כדינה ויהיה מותר אח"כ למכרה עיי"ש באריכות והביאו הלקט הקמח לדינא עיי"ש