דרכי תשובה - ג קח

שמואל סי' י"ג ועי' במחזיק ברכה לקמן סי' ע"א אות ט' וביד אפרים שם ובשלחן גבוה לעיל סי' ס"ה ס"ק י"ב מחודש א' שהביא דבריהם לדינא עיי"ש:

(קפו) אותו בשר. עפר"ח ס"ק, מ"ב שהעלה דגם אותה חתיכה מצטרף לס' עיי"ש וכן כתב בכו"פ לדינא עיי"ש אמנם בבל"י ס"ק נ"א כ' דאין אותה חתיכה מצטרף עיי"ש וכ"כ במ"ז ס"ק כ"ט (בד"ה כתב) לדינא כיון שכן הוא משמעות לשון הפוסקים דמלבד אותה חתיכה בעינן ס' עיי"ש ועי' יד יהודה בסיה"א סוף ס"ק מ"ה מ"ש בזה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(קפו) בשר עבאה''ט מ"ש מהט"ז דבבישול כל מה שפירש יוצא לחוץ וכל שלא יוצא לחוץ לא פירש כלל ועי' בהגהות אמרי ברוך שכ' דלפ"ז יש לעיין מה הדין היכא דנמלח החתיכה ולא שהה במלחו אח"כ ונתבשל כך דלפ"ז יש לאסור אף לדידן אפי' בהפ"מ אף בדאיכא ס' דיש לדמותו לשובר מפרקתה של בהמה דהדם מתחיל להתפרש בשעת מליחה ונפסק מלצאת אז כשהודח ממליחתו ובבישול יש לחוש דדילמא לא יוצא עתה ע"י הבישול אף שפירש כיון שלא התחיל עתה ע"י בישול זה לפרוש ממקום למקום ולא דמי לבשר שלא מלח כלל ונתבשל דאיכא ממ"נ אם לא נתפרש הדם בתוך החתיכה הרי הוי דם שלא פירש ומה שנפרש עתה בתוך החתיכה ע''י הבישול בודאי יצא לחוץ וכשם שהבישול גרם פרישתו כך גרם גמר יציאתו משא"כ בנמלח מקודם ולא שהה כנ"ל עיי"ש ועי' בדברי יוסף סי' תס"ו מ"ש ע"ד הגאון מהרב"פ ז"ל בזה ולדינא כ' דאין להחמיר בזה דלא חמיר מלא נמלחה כלל ואין לדמותו לשובר מפרקתה של בהמה עיי"ש ועיין בשו"ת שואל ומשיב חמישאה חלק ג' סוף סי' ס"ו בעובדא שנתערב מעט שומן שנכבש מעל"ע במים קודם מליחתה עם שאר שומן בערך שמונה פונט וכ' דלכאורה דבזה לא מהני מה שיש בתבשיל ששים נגד זה השומן דגם ביש ששים נשאר השומן באיסורו דבזה לא שייך תירוצו של הט"ז דמה שפירש פירש ומה שלא פירש לא יפרוש עוד כלל דדוקא בבישול קאמר הט"ז כן משא"כ בשרייה יכול להיות שיפרוש אח"כ הדם שלא פירש מקודם כיון שאינו חם בבישול אין לו כח להוציא לחוץ אבל לדינא כתב דאדרבה בכבוש מסתבר להקל יותר דאינו מבלבל הטעם כמו רוטב ע"כ אם יש ששים בודאי אין לאסור אותה חתיכה עיי"ש באריכות קצת:

(קפח) ואז מותר הכל. עמ"ז שם (בד"ה ויש לחקור) שנסתפק אם לא הודח בראשונה ונפלה לקדירה שיש ס' אי חשבינן לי' לאיסור דבוק ולאסור אותה חתיכה אף בהפ"מ דממהר לבלוע והביא מדעת הב"ח דאף בלא הודח בראשונה שרי עיי"ש ובשפ"ד ס"ק מ"ו (בד"ה ודע) כ' להקל בזה בהפ"מ אלא שצריך ס' גם נגד דם שע"פ הבשר עיי"ש ועי' בחוו"ד בחידושים ס"ק מ"א שכ' ג"כ להקל בה בהפ"מ עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ע"ב ועי' בחידושי הגרע"א וביד יהודה בפיה"א סוף ס"ק נ"א שכ' דכ"ז בלא הודחה בראשונה וגם לא נמלחה כלל אבל אם לא הודחה בראשונה ונמלחה ונתבשלה בודאי אף שיש ששים אסורה אותה חתיכה אפילו בהפ"מ עיי"ש ובס' משמרת שלום במ"ז ס"ק כ"ט ובאד"ב):

(קפט) מותר הכל. עמ"ז שם שעמד על המחקר אם נפלה אותה חתיכה אח"כ לקדירה אחרת בפחות מס' מה הדין וכ' דנראה לאסור דאין ברור שלא נשאר דם בחתיכה ובקדירה הב' הי' ואוסרת עיי"ש אמנם בחוו"ד בביאורים ס"ק ט"ז ובחידושים שם עמד בזה וכ' דאפי' אין ס' בקדירה הב' אין אוסרת ונ"מ לדידן בהפ"מ עיי"ש ועי' בהגהות אמרי ברוך שעמד ג"כ על המחקר בזה וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בשו"ת שואל ומשיב חמישאה חלק א' סי' ס"ו שנתן פנים מסבירות לדעת החוו"ד להקל עיי"ש ועי' ביד אפרים במוסגר שהביא דברי הפרמ"ג והחוו"ד הנזכר וכתב לדינא כדעת המ"ז דאף בהפ"מ אוסרת החתיכה בקדירה הב' בשאין ס' עיי"ש ועי' בספר בית יהודה (מהגאון מהר"י לנדא ז"ל) מ"ש בזה ולדינא העלה ג"כ להחמיר בזה ודלא כהתוו"ד עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"ה ובפיה"ק ס"ק ע"ד שהעלה לחלק בזה בין אם נתנוה בקדירה הב' לאחר שכבר נתבשלה בראשונה כל צרכה או לאו דאם לקחוה מהקדירה הא' לאחר שכבר נתבשלה כל צרכה אמרינן דמסתמא יצא כל דמה ואין אוסר אח"כ אף בפחות מס' אבל אם לקחוה מהקדירה קודם שנתבשל כל צרכה ונתנוה בקדירה אחרת בודאי צריך גם בקדירה הב' ס' כנגדה ואם לאו אסור כל מה שבקדירה עיי"ש:

(קצ) הכל. אבל אי ליכא ששים התבשיל והבשר והקדירה אסורים. כנה"ג בהגהות ב"י אות קפ"ה. וכ' ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"ב ובפיה"ק ס"ק ע"ה שצריך לזהר בעובדא כזו שלא יערה הרוטב קודם שלוקח החתיכה האסורה דאם עירו מתחלה הרוטב אף שהיה מתחלה בכל הקדירה ס' אוסר הקדירה כיון שנשאר החתיכה בהקדירה בלא ס' אך נראה דזה דוקא אם נשאר עם קצת רוטב אבל אם נשאר יבש בלי שום רוטב אין נאסר הקדירה דהוי איסור בלוע דאינו יוצא בלא רוטב עיי"ש:

(קצא) ויש אוסרים אותה חתיכה. דוקא בבשר אבל בבני מעים שאין מחזיקין בהם דם רק בשומן שעליו אם נתבשל כך בלא מליחה אם יש ס' נגד השומן גם החלחולת עצמה מותרת. ש"ך להלן סי' ע"ה סק"ח:

(קצב) אוסרים אותה חתיכה. דוקא בבישול אבל בכבוש מעל"ע אף דקיי"ל דהוי כנתבשל מותרת אותה חתיכה לכ"ע כדלקמן סעי' ט"ו. גליון מהרש"א:

(קצג) אותה חתיכה. עט"ז ס"ק כ"ח שכתב מהאו"ה בפשיטות דאם נפל דם מעלמא על חתיכה שמקצתה חוץ לרוטב מותר אפי' מה שהוא חוץ לרוטב ועי' בחוו"ד שהשיג על דין זה ואוסר דחיישינן שמא נחלט החתיכה ולא יצא ממנה הדם ופירש ממקום למקום עיי"ש ועיי' בספר חומות יהושע אות כ"ג שהשיג על החוו"ד בזה והביא ראיות דאין לחוש שמא נחלט החתיכה בעוד שלא נתפשט הדם בכל החתיכה דלא מצינו בש"ס דמועיל חליטה להצמית הדם רק בחתיכת בשר שיש בה עדיין דמה אשר מעולם לא הפריש ממקומו על זה מועיל חליטה דלא יפרוש עוד לעולם אבל בדם דעלמא שכבר פי' ממקומו ונפל על חתיכה ונבלע בה אינו מועיל חליטה להצמית שלא יצא עוד והביא ראיה לזה עיי"ש:

(קצד) חתיכה. דוקא כשניכר אותה חתיכה אבל אם לא ניכר הכל שרי. שלחן גבוה ס"ק מ"ו. ופשוט הוא לפענ"ד דהיינו ביש עכ"פ רוב בשאר החתיכות נגד אותה חתיכה אבל בחד בחד אין להקל וע"ל סי' ק"ט:

(קצה) אפי' בדאיכא ס'. עי' בבית מאיר שכ' דממשמעות הש"ך ס"ק מ"ד מבואר דאף שלא נתבשל לגמרי רק ששמוהו בקדירה שה ס"ב אסורה אותה חתיכה אף דאיכא ס' בקדירה אם לא בהפ"מ ובאמת בת"ח משמע להקל בזה כיון דגם בנתבשל ממש רבו המתירין ע"כ אם לא נתבשל ממש יש להקל בדאיכא ס' אף שלא בהפ"מ. עיי"ש ועי' ביד יהודה ס"ק מ"ט ובפיה"ק ס''ק ע"ד שכ' דאם שמו חתיכה בחמין דכ"ר שהיס"ב ולקחוהו מהקדירה קודם שנתבשל כל צרכו יש להתירה לצלי אבל לבישול אסור ואף לאחר הצלייה אסור לבשלו עיי"ש:

(קצו) והכי נהוג וכו'. עבאה"ט מ"ש בתרנגולת שהיא חלולה וכו' ומ"ש וכ"כ הנקה"כ ר"ל דהנקה"כ מתיר כשלא היה הבני מעיים בתוך התרנגולת עיי"ש ועי' במנח"י כלל כ' ס"ק ג' מ"ש בזה ועי' בחוו"ד שכ' ג"כ להשיג ע"ד הט"ז בזה עיי"ש ועי' בס' חומות יהושע אות כ"ג שהשיב ע"ד החוו"ד בזה ועי' במ"ז ס"ק כ"ט שהעתיק דברי הבל"י ס"ק נ"ד שכ' דביש עוד צר להקל בלא"ה כגון בנשפך וא"י אם הי' ס' יש להתיר ודחה דבריו וכ' עליו שלא ידע מה קאמר ועיי"ש במ"ש בזה ולדינא כ' דלפי מה שנוהגין לבקוע התרנגולת לשנים ולוקחין כל הב"מ וגם הריאה יש להתיר התרנגולת ביש ס' בהפ"מ עיי"ש:

(קצז) אם לא לצורך. עי' בשו"ת שואל ומשיב חמישאה חלק א' סי' ס"ו שרצה השואל לומר דכשמתירין אותה חתיכה ביש ששים לצורך שבת ולכבוד אורחים עכ"פ ליצטרך להדיח אותה חתיכה ולמלחה מחדש והשיב דהדחה ראשונה פשיטא דא"צ לכל הטעמים לא משום ריכוך ולא משום דם שע"פ אמנם מליחה אף דלכאורה נראה דנהי דיש ששים נגד הדם אבל עכ"פ כיון שאין בירור אם יצא כל הדם ממנה א"כ אפשר שצריך מליחה גם לאחר