דרכי תשובה - ג קד

מ"מ עכ"פ אין לנו להוסיף חומרות בדין זה ודי לנו להחמיר כשהוא כלו דבר חריף או עכ"פ כשנופל הדבר חריף ביחד עם הבשר לתבשיל משא"כ אם הדבר חריף הוא כבר מעורב בתבשיל ואחר כך נפל הבשר לתוכו דאין להחמיר כמש"ל מהחוו''ד:

וכתב בחוו"ד שם וכל מלוח ישן בודאי מבשל אף בכ"ש כמבואר בש"ס שבת דף ל"ב עיי"ש:

(קנד) ובשר יבש. פי' דיש עושין בשר יבש שמולחין אותו ואין מדיחין אותו הדחה אחרונה ומניחין אותו כך להתייבש ע"ז אמר דיש לזהר לכתחילה בזה ובדיעבד מותר דמסתמא יש ס' אבל לפי מנהגינו דלאחר שהודח והוכשר בדינו מולחין מחדש הרי הוא כשאר בשר וא"צ זהירות אפי' לכתחלה דאין שם דם כלל. ש"ך ושפ"ד ס"ק ל"ט וה"פ:

(קנד) מאחר שכבר נתייבש. פי' במשך הזמן שנתבייש בודאי בתוך כך נפל הדם מעל החתיכה ולא נשאר רק חלק ס' אבל בלא"ה מה תועלת ביבש ואף שנתייבש אכתי דם הוא ופשוט. ס' שאול בן הלוי:

(קנה) להדיחו במים שהיד ס"ב. כ' בבל"י ס"ק מ"ג מהאו"ה ות"ח טוב להדיח בשר יבש הדחה בתרייתא במים פושרים שיותר טוב להסיר הדם ומלח שנתייבש עליו מהצונן עיי"ש ועי' בת"ח ובמנח"י כלל ט"ו ס"ק י"ז דדוקא בפושרין ובפחות ממעל"ע הוא דמותר לכתחלה אבל בחמין או אפי' בצונן רק להניחו מעל"ע בהמים אסור לכתחלה אפי' יש ס' בהמים נגד הדם והמלח שעליו ואם אין ס' נגד הדם ומלח שעליו אסור בין בחמין ובין בכבוש מעל"ע בצונן אבל בשרוי בפושרין פחות ממעל"ע מותר אפי' ליכא ס' בהמים נגד הדם ומלח שעליו עיי"ש. (קנו) אבל אם הודח רק פעם אחת. עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ס"ג דבמלח במלח גס וניפץ המלח שעליו יש להסתפק אם מהני וסיים בצ"ע עיי"ש:

(קנז) אם הודח רק פעם אחת. ר"ל אפי' רק שיטפו באויר רק בהעברה בעלמא נמי מהני ואמרינן דמסתמא יש ס' גם נגד הדם שנשאר עליו יד יהודה שם:

(קנח) רק פעם אחת ונתבשל כך. עי' בס' חמודי דניאל הלכות מליחה אות כ"ב בעובדא שהודח חתיכת בשר רק פעם א' ונשרה הבשר באותן המים שהודחו בהן מעל"ע וכ' דאם אין המים כמו החתיכות אסור דכיון דנכבש הבשר במים הללו מעל"ע צריך שיהיה במים ובחתיכה ס' נגד הדם ומלח שיש בהמים אבל אם נשרה פחות ממעל"ע כשר דאין מי הדחה עזים כציר לומר דבכדי שירתיח הוי כבוש עיי"ש:

(קנט) ונתבשל כך. אבל כל זמן שלא נתבשל אף אם סילק ידיו מהדחה צריך להדיחו שנית וזה דוקא בהדיחו רק פעם א' אבל אם הודח ב' פעמים כל שסילק ידיו א"צ להדיחו עוד פעם שלישית אפי' לא נתבשל עדיין. יד יהודה שם מהב"ח והרנ"ש במ"ש:

(קס) אסור למלוח בו פעם שנית. עבאה"ט ומ"ש מהפר"ח דבדיעבד אם מלח בו א"צ להדיחו ולמלחו שנית עי' בלחה"פ שהעתיק ג"כ הכי מהפר"ח והמעיין בפר"ח ס"ק ל"ט יראה שלא כתב כן ואדרבה נראה דעתו דאפי' הדחה ומליחה שנית לא מהני ליה מפני דם הבלוע במלח שנבלע בבשר כאשר יראה המעיין וכן ראיתי בס' מסגרת השלחן הספרדי שמתמה על הבאה"ט בזה. ולדינא עי' במנח"י כלל ט"ו ס"ק מ"ג שכתב דע"י הדחה ומליחה שנית מותר אך אם לא הדיחו ומלחו שנית אף בדיעבד אסור דפסק כח המלח עיי"ש וכדברים אלו כ' ג"כ בספרו תשו' שבו"י חלק ג' סי' ס"ו עיי"ש אמנם בחידושי הגרעק"א בש"ך סק"ח מתמה על המנח"י דמלשון הרמ"א משמע דלא הוי הטעם משום שפסק כח המלח אלא מפני דם הבלוע בו שנבלע בבשר עיי"ש ותמהני שלא הביא דברי הפר"ח הנ"ל איברא כי להלן סי' ק"ה ס"ק נ"ח כ' הפר"ח בעצמו דרק לכתחלה ראוי והגון להחמיר שלא למלוח בו בשר עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכות מליחה אות כ"ד מ"ש בזה והביא דברי הפר"ח בסי' ק"ה שם ועיי"ש במ"ש בזה ולדבריו נראה דגם בדיעבד אסור כיון דקיי"ל דמליחה אינו מבליע רק כדי קליפה ואין בקליפה ששים נגד הדם שנבלע במלח ועוד דכל הבשר נמי ליכא ששים אלא שלשים כמ"ש הרמ"א עיין שם ועי' בספר ראש פינה בפינת יקרת ס"ק צ"ט שכתב דבהפ"מ יש לסמוך להתיר בדיעבד אפילו בלא הדחה ומליחה שנית אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ז ובפיה"ק ס"ק ס"ד מ"ש בזה והעלה דהעיקר לדינא כמ"ש בסימני ת"ח דבדיעבד אם הדיחו ומלחו שנית מותר שאין הבשר נאסר מחמת הדם אבל אם לא הדיחו ומלחו שנית ובשלו כך אסור דאף בדיעבד לא מהני המליחה במלח כזה עיי"ב וכ"כ בס' חומות יהושע אות ט"ז ובבית מאיר ובכנפי יונה בהחלט לדינא להחמיר דאם לא חזר והדיחו ומלחו שנית ובשלו כך אסור אף בדיעבד עיין שם ועי' בס' צמח צדק החדש סוף סעי' זה מ"ש בזה וסיים דמ"מ אף שלא חזר ומלחו שנית אם נתנו הבשר אח"כ עכ"פ במים רותחין ממש שיש עוד סניף להתיר מחמת החליטה יש להקל דאע"ג דבעלמא אין אנו סומכין עכשיו אחליטה מ"מ בכה"ג ראוי לצרף לסניף להתיר עיי"ש. ומ"ש הבאה"ט מהש"ך ידיחנה וימלחנה שנית עשפ"ד ס"ק מ' שכתב דהאי הדחה שנית ממ"נ לא יזיק אם יש עדיין דם לא נסתמו נקבי הפליטה ואם יצא כל הדם אין לחוש וסיים מיהו עם בשר אחר אין למלחו שנית דשמא יצא כל הדם עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם לדינא:

(קסא) למלוח בו. פשוט הוא דאם מלח במלח כזה בשר שכבר נמלח ופלט כל דמו וצירו והודח בודאי מותר בדיעבד. יד יהודה שם בס"ק שאח"ז:

(קסב) פעם שנית. עפת"ש מ"ש מהחמודי דניאל לענין מלח של הערינ"ג ועי' בשו"ת אדמת קודש חלק ב' מיו"ד סי' י"א מ"ש בענין זה נשאר בשולי הכלי שמולחין בו דגים אם מותר להניחו בחמה עד שנתי ולמלוח בו בשר והשיב דאסור ולא מטעם סכנה דאין סכנה במליחה רק משום שכבר נבלע בו דם דגים עיי"ש ועי' ביד אפרים להלן סי' צ"א סעי' ד' שהביאו ועיי"ש במ"ש בביאור דבריו בזה וכ' דבע"כ מיירי הרב אדמת קודש במלח שמלחו בו דגים טמאים ולכך אסור משים דם דגים טמאים הבלוע בהמלח אמנם לדינא כ' שיש להחמיר גם במלח שמלחו בו דגים טהורים דכיון דהמלח כבר עשה פעולתו והוציא דם כבר פסק כחו וסיים בצ"ע עיי"ש. איברא כי בחמודי דניאל שם מבואר לאסור בזה מטעם אחר כיון שנשרה המלח כמה ימים בציר תשש כחו דמי יודע עניני הטבעיים דשמא מלח שבולע טעמים אחרים מתיש כחו. אמנם בסיף דבריו חזר מדבריו הראשונים והביא ראי' דאע"פ שמעורב בו טעמים אחרים לא תשש כחו עיי"ש:

(קסג) וב"ש שאסור לאכול וכו'. עבאה"ט מ"ש מהש"ך שהביא מהאפי רברבי דאם נתייבש היטב מותר וסיים בצ"ע ועי' במנח"י כלל ט"ו ס"ק א' שהביא דברי הש"ך בזה והביא מדברי האו"ה שמבואר מדבריו דאפי' נתייבש לגמרי אסור ע"כ פסק שאין לסמוך ע"ד האפי רברבי להקל נגד דברי האו"ה עיי"ש וכ"כ בכו"פ שאין להקל בזה כלל עיי"ש ועי' ביד יהודה ס"ק ל"ט ובס' ראש פינה באבן פינה סוף סעי' זה ובאבן הראשה אות כ"ז ועי' בשלחן גבוה סימן מ' שכ' דאע"ג דקיי"ל להחמיר בדין זה ולאסור המלח שמלחו בשר מ"מ לא הוי רק ספק איסור ואם יש ספק אחר ה"ז מצטרף לס"ס עיי"ש אמנם מדברי המנח"י שה מבואר דס"ל דלא הוי ספק כלל והוי ודאי איסור ולדבריו אין לצרפו לס"ס וצ"ע:

(קסד) שאסור. עפת"ש מ"ש מתשו' שבו"י במים שהדיחו בו כשר ונשפך וכו' ועי' בלשון השאלה בשבו"י שם שנשאל במים שהדיחו בהם בשר קודם המליחה ונתאדמו ולא הי' בהם ס' עד הדם שבתוכו שנשפכו לתוך המלח