דרכי שלום צה

אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה מקשה הש"ס איני והא רב כהנא הוה גני וכו' ומשני הש"ס לא קשיא כאן דצריך לרצויה הא דלא צריך לרצויה ע"כ. הרי דקושיא זו שהקשה ביד המלך היא קושית הגמרא ותירצו בגמרא כאן דצריך לרצויה וכו' ואיך כתב שדוחק לומר שהיה צריך לדבר עם אשתו בכדי לרצותה מאחר שתירוץ זה אמרו בגמרא ואיך כתב שנעלם מהמקום שמואל עובדא דרב כהנא הרי עובדא דרב כהנא מבואר בזה שהביא המקום שמואל שם. וכן תמיהה זו על הד"ג שהקשה קושית הגמר במסכת חגיגה (והגאון הנ"ל ז"ל הודה לדברי): סימן סג. לרב אחד

חקר בדין מי שמת לו מת ויש לו חנות ולא מסר חנותו לאחר מקודם והביא כ"ת דברי חת"ס (סי' שכ"ד) מובא בפ"ת יו"ד (סי' ש"פ ס"ק ד') שנשאל מרב אחד שנהגו בעירו דאונן מוכר חנותו לאחר והוא נו"נ כל ימי האבל וכתב כי אין דעתו נוחה מהמקילין מכל מקום אין למחות בכח ומוטב שיהיו שוגגים עכ"ד

[א] עיין בפ"ת (סי' שמ"א ס"ק ו') שהביא "תשובה מאהבה" שבפראג נוהגין שהאונן מקנה חלקו לשותפו. ועיין בספר שד"ח באס"ד (מערכת אבילות אות ו') שהביא בשם ספר "זכרנו לחיים" שכן עשו מעשה רבני הדור להקנות בעודו אונן. וישנו בנו"ט לפי מה שכתב המבי"ט (ח"א סי' רנ"ו) דאונן מותר במלאכה. ובשד"ח שם האריך להוכיח דאנן קיימא לן דאונן אסור במלאכה. והביא בשם החבי"ף ז"ל שכתב דמסתיין לעשות הערמה זאת טרם יהי' גוסס והביא מהגהת יד שאול (סי' ש"פ) דמיהדר דליהוי הסילוק טרם האנינות ע"ש. והנה מה שהביא מ"יד שאול" כן כתב גם כן בספרו "יוסף דעת" (סי' שפ"א ד"ה והנה בחג הסכות). וכתב שם כל שלא חל אנינות יוכל לסלק עצמו ביה"ש של יו"ט שני. ונראה דעתו דאם כבר תל אנינות לא יוכל לסלק עצמו. אמנם מבואר שם (בסי' הנ"ל) וז"ל והנה בשנת תרי"ט נשאלתי במי שמת לו מת פתאום ולא מסר החנות והוא הפס"מ ואמרתי דאם יש לו אוהבים יוכל לסלק עצמו מהחנות ואותם אוהבים יזכו בזה והם יוכלו לתת לו אח"כ וכעין דאמרו בירושלמי לענין אחר הביעור שיראה לו אוהבים והוא יפקיר עכ"ל

וזה כמה שנים שמעתי מאדם כשר ונאמן שהגאון הצדיק מו"ה יוסף באב"ד ז"ל בעל מנחת חינוך התיר לאונן למסור חנות לאחר. היות שמותר לו לאונן להיות נו"נ לצרכי המת הותר לו גם בזה. העליתי הדברים כדי שבשעת הדחק במקום הפס"מ יש מקום להתיר

[ב] מה שכתב בבה"ט (סי' קל"ב ס"ק ה') ויפסיק מלומר קדיש יום א' קודם ולא באותו היום שיהי' היא"צ וכן הוא ב"יוסף דעת" (סי' שע"ו) דאם היא"צ ביום ח' אדר אז ביום ז' שבט גם במנחה יאמר קדיש. עיין בשד"ח באספ"ד (מערכת אבילות אות קס"ב) ועיין פרי מגדים או"ח (סי' תקמ"ז במש"ז ס"ק ג') וז"ל מלשון הב"י משמע דלובשים שחורים עד תום י"ב חודש ואז מסירים ואין זה בכלל קדיש שמפסיק בחודש י"א דזה רק אבילות ולא שייך גיהנם. וראיתי מסירין השחורים גם כן בי"א חודש עכ"ל

[ג] וע"ד שאלתו אם בנה ישראל ביתו בשבת ע"י פועלים עכו"ם אם מותר לישראל לקנותו הנה בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ב סי' י"ב) העלה להקל וכתב שם ומכל שכן אם ספק שמא היה ע"י קבלנות ע"ש שביאר טעמו ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ג (סי' ל"ג) שכתב דיש לסמוך להקל בכה"ג שיש ספק

[ד] ובדין הקונה איזה דבר על תנאי אם מותר לקיים התנאי בשבת מפני שזה גומר הענין. עיין בשו"ת "שערי דעה" (סי' א') העלה דיש למנוע לכתחילה. ועיין בשד"ח באס"ד (מערכת חו"מ סי' ט' אות ל"ה) שהביא שם תשו' הגאון רע"א ז"ל (ונזכר בשו"ת ש"ד הנ"ל) והביא משו"ת שו"מ מהדורא שתיתאה (סי' נ') שכתב וז"ל ואטו אם אחד יקנה לחברו דבר על תנאי שיעשה כך וכך ומתקיים התנאי בשבת יהי' כקונה בשבת הא ודאי ליתא עכ"ל. ועיין בשו"ת אמרי יושר (ח"ב סי' צ"ו)

[ה] ומה שחקר אם מותר לברך על אור אלקטרי להדליק נר של שבת. עיין בשו"ת בי"צ להגאון רי"ש מלבוב ז"ל (ח"א סי' ק"כ אות ה') שפסק דיכול לברך להדליק נר של שבת. ובהדלקת נר חנוכה אינו יוצא בזה ע"ש

[ו] ובדין מכונות שמחממין בהם באמצעת נפט ששופכין לתוכן והנפט בוער בשבת ומחמם את המאכלים ושואבים בשבת מהכלי הנ"ל. הנה דברתי על אדות זה פא"פ עם הגאונים מו"ה אברהם מענדיל שטיינברג ז"ל אבד"ק בראדי ומו"ה מאיר אריק ז"ל אבד"ק טרנוב וממה שסיים בשו"ת מהרש"מ (ח"ג סי' קס"ה) שסיים בתשו' הנ"ל ולכן ידי אל תהי בזה להסכים בהיתר זה רק אם הוא טוח בטיט ודעת הגאון מבראדי היה נוטה לדעת הגאון מהרש"ם ז"ל והגאון רבי מאיר אריק ז"ל היה נוטה להתיר ועתה נדפס ספרו "אמרי יושר" ושם (בסי' קע"א) מבואר דעתו להתיר ע"ש

[ז] מה שמבואר באו"ח (סי' קל"ה סעי' ב') בהגה דאם בטלו בשבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת. וכתב בספר החיים דוקא אם היה כאן