דרכי שלום עח

להוסיף לבטל המחומצים כיון דלפני הפסח עדיין היתר הוא. ובשד"ח מסכים לסמוך ע"ז בשעהד"ח. שוב ראיתי בספר ישועות יעקב הנדמ"ח חאו"ח (סי' ב') במי שיש לו שני מיני חטין אחד אין נמצאים בו מבוקעים והשני יש בו כ"כ עד שאין בהם ששים אמנם אם יערב את השני מיני חטים יהי' בהכשרות יותר מס' והעלה שם דאסור דחשוב מבטל איסור

[ג] ובענין כזית מרור בשע"ת או"ח סי' תע"ה (ס"ק א') הביא בשם השאג"א דגם בכריכה צריך כזית מרור. ובשד"ח באספ"ד (מ' אכילה אות ד') הביא בשם מנחת משה דמי שקשה לו לאכול המרור יש לו לסמוך על הרא"ש במרור דכריכה בפחות מכזית ע"ש. ועיין שו"ת בית יצחק יור"ד ח"א בסוף הספר שהביא בשם הגאון מהר"ם ז"ל אבד"ק זיקוב דמי שאינו יכול לאכול כזית מרור מותר לו לברך על אכילת מרור אף על פחות מכזית ובבי"צ שם חולק עליו. ועיין בשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח (סי' ר"ס) בחולה שאמרו לו הרופאים באזהרה שלא יאכל מצה ומרור ואם יאכל יהא בסכנה והחולה רוצה להחמיר על עצמו ולאכול ע"ש שהעלה שאינו רשאי לברך

[ד] ולענין לאכול שום בפסח. באו"ח סי' תס"ד בפמ"ג (ס"ק א') יש נוהגין שלא לאכול שום בפסח וא"י טעם למה. ומ"מ עתה אין להקל בפני ע"ה ובצינעא לתלמיד חכם אין להחמיר עכ"ל ועיין בשד"ח באספ"ד מערכת תו"מ (סי' נ' אות ט' ד"ה ובמה) ע"ש

[ה] ובדין אם מותר לעשות נשואין ביום ב' בחודש סיון בשו"ת אר"ת (סי' ק"ט) כתוב דבסידור דרך החיים בדינים הנוהגים בין פסח לעצרת סותר א"ע דבאות א' כתב דבר"ח סיון ושלשה ימי הגבלה מותר לישא ובאות ד' מביא דמר"ח סיון ואילך מותר לישא והוא הראה דברי המג"א (סי' תקע"ג ס"ק א') שכתב לענין נשואין וכתב דמר"ח סיון עד שבועות מתענה יע"ש שמבואר מזה שמותר מר"ח סיון ואילך

ובדין בצלים קטנים (ציבילקעס) הנמצאים בחטין אחר שיש ששים כנגדם אם יש איזה חשש. עיין בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ג סי' פ"ב) שכתב דדעת קצת אחרונים שאף ששים לא מהני בזה. ועיין בשו"ת שערי דיעה (סי' כ"ה) שמפלפל בזה. ועיין בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' ד' ד"ה ומה) שמבאר טעם המחמירים וכתב שם דבאיכא שתי פעמים ששים אין לחוש. ועיין בשו"ת רמ"ץ באו"ח (סי' ל"ה) שהעלה להקל על ידי ששים. ובשד"ח באסיפת דינים מערכת חו"מ (סי' י' אות ו') האריך בזה ע"ש

[ו] ומ"ש שבבתי-מרזח מוכרים מאכל ומשתה לכל ובין האורחים הסועדים ישנם גם אנשים האוכלים בלי נטילת ידים ובלי ברכה אם יש על בעלי בתי-מרזח משום חשש לפני עור לא תתן מכשול וכ"ת הביא מש"ע או"ח (סי' קס"ג סעי' ב') בהגה ובסי' קס"ט במחבר: שאסור ליתן לו פרוסת פת אא"כ יודע בו שנטל ידיו. - עיין בשד"ח בכללים מערכת ו' (כלל כ"ו אות י"ט) שהביא בשם ספר תורת חסד שכתב דזה רק כשנותן לו משלו במתנה אבל כשקונה ממנו במחיר כסף שבידו לקנות לו פת בכל מקום א"כ ליכא איסורא כלל וגם דיש לחלק בין היכא שיש תורת איסור על אותו דבר לבין היכא שגזרו חכמים רק חיוב על האדם כמו נט"י לאכילה ואין על הפת שם איסור כלל וגם מחמת שלא יברך ברהמ"ז דהוי מדאורייתא כבר כתבו כיון דבשעה שאוכל עדיין אינו עובר רק אח"כ אינו מקיים חובו ואין איסור על בעל המרזח המוכר להם עכ"ד. ועיין שו"ת בית יצחק חלק או"ח (סי' כ"ט) שהאריך בזה

[ז] ומה שחקר בדין חייב אדם לטהר עצמו ברגל כבר ראה בשערי תשובה (סי' תקכ"ט ס"ק ב') שהביא תשו' שאג"א דאינו נוהג בזה"ז. וכן מבואר שם (סי' ס"ז וסי' ס"ח) והאחרונים הביאו דברי הב"ש באה"ע (סי' נ"ה ס"ק ו') שהביא את דברי רש"י יבמות (דף כ"ט) דחייב אדם לטהר עצמו ברגל בזה"ז. ובפ"ת שם ס"ק ד' הביא דברי הב"ש ודברי הקרבן נתנאל פרק בתרא דיומא שהשיג על הב"ש וכתב שם דחיוב לטהר א"ע ברגל היה ג"כ אחר החורבן בזמן התנאים והאמוראים שהיה להם עדיין אפר פרה ע"ש. ועיין בשד"ח בפאת השדה (מערכת האלף כללים אות חלק) מה שכתב בענין זה. ובשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"א סי' קכ"ג) כתב דגם בזה"ז חייב לטהר עצמו ברגל ואף ר"ה נקרא רגל לענין זה והביא דברי הרא"ש סוף ר"ה מהירושלמי רבי חייא מפקיד לרב אי את יכול למיכל כולי שתא אכול ואי לא אכול ז' ימים בשתא וכתב אבי"ה קבלתי אלו הם שבעה ימים שבין ר"ה ליו"כ, וביאר הטור (או"ח סי' תר"ב) שעל ר"ה א"צ להזהיר שהרי חייב אדם לטהר את עצמו ברגל עכ"ד

ומאז כתבתי בזה להרב הגאון רבי אריה ברודא ז"ל אבד"ק לבוב עמ"ש בספרו "מצפה אריה" תנינא (חאו"ח סי' ד') על תשו' שו"מ הנ"ל וז"ל: ולפענ"ד שגג ולא ראה במחכת"ה מה שכתב הטור בסי' תר"ו בזה"ל ואי משום דר' יצחק דאמר בר"ה ט"ז חייב אדם לטהר עצמו ברגל היינו לטהר עצמו מכל טומאות והאידנא אין לנו טהרה וכיון שאין בעלי קריין טובלין כל השנה אין חוב לטבילה זו ואיך יתכן שהטור יהיה סותר א"ע מסי' תר"ב לסי' תר"ו עכ"ל

וכתבתי לו שנעלם ממנו מה שכתב הב"ח וז"ל אף על גב דלקמן בסי' תר"ו כתב בשם הרא"ש דהא דר' יצחק היינו לטהר עצמו מכל טומאות והאידנא אין לנו טהרה אין זה אלא דחייה שלא לברך על הטבילה אבל מ"מ למדנו מדברי ר' יצחק דכיון שחייב