דרכי שלום עג

יור"ד (סי' ס"ד ס"ק ח') ובמה שכתב הפמ"ג שם הנה תראה שהט"ז ורש"ל מחולקין המה ע"ש ודוק היטב. שוב ראיתי בספר "גילוי דעת" (סי' נ"ד אות י"ד) שציין בענין זה בקיאות גדולה ע"ש ועיין בשו"ת מהרש"ם חלק חמישי (סי' מ"ט) מה שדן בזה הכלל דממ"נ ע"ש

[י] בדין שפסק הט"ז ביורה דעה (סי' צ"א ס"ק י"ב) דתרי קולי לא מקילינן בשביל הפס"מ. עיין בספר "גילוי דעת" בפתיחה "ראשית דעת" (אות מ') שהעלה דלאו כללא הוא ומביא שם אופנים שיש להקל גם בתרי קולי בהפס"מ. והביא דברי הלב"ש דהמנהג דגם בתרי קולי אי איכא הפס"מ וגם צורך שבת או כבוד אורחים מקילינן וכתב דיש להקל כדעת הלב"ש. ובאות מ"א הביא משו"ת עט"ח חיור"ד (סי' ה') דאם כבר הורה מורה להקל שקול כבוד ת"ח כהפס"מ והיכי דהפס"מ שרי הכי נמי בזה. והביא ראי' לזה מחמ"ח א"ע (סי' קכ"ו ס"ק כ"ד) בדין גט שכתבו אייר בחד יו"ד דאם עברו כמה ימים ויהי' זילותא לבי"ד לכתוב גט אחר דמי לשעה"ד ויש להכשירו. והביא שם שו"ת מהר"י אסאד חיור"ד (סי' קט"ו) שהוכיח לחכם אחד שערער על הוראת מורה אחד שפסק להקל באיסור דרבנן דכבוד ת"ח הוי מה"ת ואיסור זה מדרבנן וכבוד תלמיד חכם עדיף עכ"ל ע"ש

[יא] ובדבר שאלתו אם מותר לראות דם בלילה, בספר יוסף דעת בהשמטות (לסי' קפ"ז ס"ח) הביא בשם המנח"י דבזמן הזה שאין אנו בקיאין במראות דם וכל דם טמא לבד מירוק ולכן אין צריך בקיאות כל כך ומותר ע"ש: סימן מט

לחתני היקר המופלא זית רענן מו"ה מרדכי לייטער נ"י בן אחי הרה"ח מו"ה יעקב זללה"ה

[א] ע"ד השאלה בנכרי שנשא ישראלית ונולד לה בן אם מלין אותו בשבת והביא מהפ"ת יור"ד (סי' רס"ו ס"ק י"ד) שהביא בשם ספר תפארת למשה שכתב דמלין אותו בשבח דהא הולד כשר. הנה ממה שכתבו הט"ז (ס"ק ו') והש"ך (ס"ק ט"ז) לחלוק על הב"י בבדק הבית ממה שכתב הטור שאין מחזקינן שיצא לחרבות רעה כיון שאמו ישראלית. ובזה שאמו מומרת מחזקינן אותו בכך ואין למולו בשבת עכ"ל. נראה דגם בזה שנשאת לנכרי אין מלין אותו בשבת. שוב מצאתי בשו"ת בית יצחק אה"ע (סי' כ"ט אות י"א) שפסק כן שאם נכרי נשא ישראלית אין מלין אותו בשבח והביא מהט"ז והש"ך הנ"ל וסיים וה"ה בבנים כאלו שאביו נכרי ואמו כמומרת עכ"ל. וכן אמרתי מסברא דנפשאי ונראה דיש לחלק דאם נולד לישראלית בן מעכו"ם במקרה יש למולו בשבח כדברי תפארת למשה הנ"ל. אמנם בזו שנישאת לנכרי אין למולו בשבת דהיא כמומרת וכבי"צ הנ"ל

[ב] ומה ששאלת בשם חברה איך יתנהגו לקדש בית עלמין. בספר שד"ח מערכת אבילות (באספ"ד אות פ"ג) הביא בשם נר ישראל להמגיד הק' מקאזיניץ ז"ל וז"ל ככה יתנהגו מקיפים תחילה המקום שרוצים בשבע הקפות עם עשרה אנשים לא פחות בכל הקפה יאמרו בארבעה קרנות מקום ההוספה בתהלים קפיטל ק"ב, ק"ג, וק"ד, ובישעי' קפיטל מ"ב מתחיל שירו לד' שיר חדש וגו' ובכל הקפה יתחילו מצד קרן דרומית- מזרחית ותיכף בצד אותו קרן יאמרו קפיטל ק"ב ומאותו קרן יקיפו ויאמרו ויהי נועם דרך הקפה עד שיגיעו לקרן מזרחית צפונית ובצד אותו קרן יאמרו קפיטל ק"ג בתהלים ומאותו קרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו ל צפונית מערבית ובצד אותו קרן יאמרו בתהלים קפיטל ק"ד ומאותו קרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית ובצד אותו קרן יאמרו בישעי' קפיטל מ"ב שירו לד' שיר חדש וגו' ובגמר הקפה ראשונה יאמרו אנא בכח ויכוונו השם הראשון בפסוק הראשון וככה יתנהגו בכל הקפה מהשבע הקפות לכוון שם אחד מהשבע שמות עד שיגמרו השבע שמות בשבע הקפות. וכשיתחילו לעשות מחיצות לא יתחילו מרוח צפונית וגם לא יתחילו לקבור ברוח צפונית גם לא יתחילו מכהן

ובספר יוסף דעת (סי' שס"ה) הביא שהוא ז"ל עשה כן והוסיף הגאון הנ"ל וז"ל אז אמרנו בישעי' סימן מ"ב באמצע הסימן המתחיל שירו לד' שיר חדש ואני לעצמי לא סיימתי בסוף הסימן הלז למען לא אסיים בדבר רע ואמרתי עוד פסוק אחד בסימן מ"ג לסיים בטוב. ועוד הוסיף שאמר קדיש בכל פעם שסיימו ויהי נועם ע"ש: סימן נ

לידיד נעורי היקר הרב המופלג בתורה ירא ושלם מו"ה יעקב שליט"א

ע"ד שאלתו באיש שחושק בבת אל נכר וחפצו לישאנה אחר שתתגייר אם מותר לגייר אותה אדעתא שישאנה זה ואם תתגייר מ"מ אם מותר לסדר להם קדושין והוא איש כזה אשר אם לא יתירו לו ישאנה בגיותה עד כאן שאלתו

[א] מבואר ברמב"ם (פי"ג מהלא"ב) וז"ל שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא נתן עיניו באשה יהודית ואם היא אשה בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל