דרכי שלום עא

[ג] ועל-אודות החשש השלישי בדבר הברזא של נחושת שנעשה לסתימה ומבואר בש"ע (סי' נ') שלא תהיה הסתימה בדבר המקבל טומאה. הנה בשו"ת חת"ס (סי' רי"ח) העלה דאין על הברזא שם כלי ואינו מקבל טומאה. ועיין בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קל"ד) שמסכים לזה, וכן הביא משו"ת מהרי"א (סי' רי"ב). אמנם בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קמ"ה) חזר מזה ושם הביא שו"ת מהר"ם שיק (סי' ר"ד) ושו"ת כתב סופר (סי' ק"א) שחולקים על החת"ס ע"ש. וכן דעת לחם ושמלה (סק"ץ) דלא כהחת"ס. אבל בשו"ת אמרי יושר הנדמ"ח (ח"ב סי' ס"ז) כתב כי האריך בכמה ראיות להוכיח כדעת החת"ס הנ"ל. גם החזיק בהיתר שכתב בשו"ת מהרי"א הלוי (סי' קי"א) דאף שהברזות הנ"ל עשוין מתחילתן גם לכלים תלושים מכל מקום הדבר תלוי במחשבת הקונה וכיון שקנאו על מנת להשתמש שימוש במחובר לקרקע הוי כעשויין על דעת כן. והביא ראי' מהרא"ש סופ"ק דסוכה והוכיח שזה היתר נכון ע"ש ודוק

וחוץ מכל זה הרי מבואר בספר לחם ושמלה שאם נעשה באופן שאי אפשר להסיר הברזא לגמרי מתוך הנקב רק להגביה אותו בכדי שיצאו המים אין חשש ע"ש ובפרט בנ"ד שצריך אומן לפרקה והבן: סימן מח. לרב אחד

[א] מה שנסתפק לפי מה שהעלה הט"ז ביור"ד (סי' צ"ב ס"ק כ"ד) דאין הקדירה אלא לפי שיעור המדומע במים וכו' איך הדין אם שמשו בכף חלב ואח"כ שמשו בתוך מעל"ע חלב עם מים ולאחר מעל"ע משמוש הראשון שמשו בו בשר אם צריך לשער נגד כל הכף או רק כפי שמוש השני כפי המדומע ע"כ

[ב] הנה דין זה מבואר בספר "יוסף דעת" (סי' צ"ב) שנחלקו בזה שני רבנים והביא שמש"כ (בסי' צ"ג ס"ק א') משמע שנגד חלב הראשון אין צריך לשער דהוי אינו ב"י ופסק כן והביא ראיה מספר הישר (סי' תקצ"ג) שהשיב ר"ת דכל שבא ע"י ההיתר לא שייך נו"ט לשבח ע"ש ותבין

[ג] ובדין זה דבהיתר לא משערינן רק לפי שיעור המדומע איך הדין ברוטב של בשר. בחוו"ד (סי' צ"ג ס"ק א') כתב ואם נשתמש בו כזית בשר עם מים אין צריך לשער נגד כל הכזית רק לפי שיעור המדומע במים עכ"ל. ובספר יוסף דעת להגאון רי"ש נתנזן ז"ל בעל שו"מ הביא דברי החוו"ד ומפלפל בזה וכתב דלא נתבאר היטב החילוק בין בשר לחלב. ועיין בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ד סי' י"ב) שהביא את דברי או"ה שכתב בהדיא דברוטב של בשר שנפלה לחלב ודאי יצטרך ששים נגד כולה דהוה שם בשר על כל המים עכ"ד. ועיין בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' ר"ד) שמפלפל בזה והביא מכתבי הגה"ק בעל דעת קדושים שכתב דאין להתיר ברוטב לשער לפי המדומע דהשומן צף למעלה ושמא נגע הכף בשומן ונבלע בו וכן מה שנשפך אולי נשפך השומן ומסיק דלדינא אין להקל וע"ש עוד (בסי' קצ"א). ועיין בשו"ת בית יצחק יור"ד ח"א (סי' קכ"א) שכתב לחלק דברוטב צריך ששים כאילו כולו בשר דהמים אין ו טעם של עצמו ונתהפך להיות כאילו כולו בשר ואם מבשל חמיץ (בארשט) עם בשר או גריסין פולין ונתנו מעט בשר אין צריך לשער רק כפי חשבון ע"ש

[ד] מה שהביא דברי הפמ"ג באו"ח (סי' שי"ק ס"ק ג') שנסתפק בחתיכה שנתבשלה בשבת שנתערבה אם הוי חהר"ל. עיין יור"ד (סי' פ"ז) בפמ"ג בש"ד (ס"ק ל"ה) שכתב בפשיטות דשבח וטומאה חשוב איסור מגופו ע"ש. וזה דרכו של הפמ"ג בכ"מ מה דמספקא ליה במקום אחד פשיטא ליה במקום אחר

[ה] ובדין שבישלו ב' ביצים בקדירה ונמצא טפת דם באחת ובתוך מעל"ע בישלו בהקדירה בשר. הנה בשו"ת אמרי יושר (ח"ב סי' צ') העלה להתיר מטעם דעכ"פ הקליפה מביצת האיסור אינה מצטרפת לאיסור והקליפה מביצת ההיתר מצטרפת להיתר. וא"כ יש רוב בביצת ההיתר ומותר בהפ"מ ע"ש. ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קל"ז שמפלפל בדברי הש"ך סי' ס"ו בתערובות חד בחד. ובשו"ת אמרי יושר שם הביא בשם ספר יד"י (סי' ס"ו ס"ק ז') שהקשה אמאי חד בחד אסור דליכא רוב הא יש מים בקדירה ומתפשט הטעם גם למים ואיכא תמיד רוב. ותירץ כיון דהמים מבשא"מ והיה ראוי לאסור הכל אלא מטעם סלק וכיון דאמרינן סלק ממילא הוי כאילו אין שם מים רק הביצה הכשרה והטריפה וליכא רוב עכ"ל. ובשו"ת מהרש"ם שם הביא סברא זו וכתב דז"א דאף דלהלכה אמרינן סלק מ"מ הרי זה דומה כאילו בא אליהו ואמר לנו שנכנס מפליטת ביצת האסורה רק חציה וכדומה להביצה השניה הכשרה עכ"ד ע"ש. ובגוף סברת היד יהודה לפענ"ד יש להעיר מהא שחקר הגאון בעל "תורת חסד" בדין ביטול חד בתרי אי הוי זה כמו ביטול המציאות כמי שאינו בעילם ואז אינו משלים לשיעורו של המבטל או דנימא דאין זה ביטול המציאות רק אבד ממנו שם איסור אבל ישנו במציאות ויכול להשלים שיעורו של המבטל הובאו דבריו בשד"ח פאת השדה בכללים מערכת הבית (סי' מ"ט) ע"ש באריכות. וכן הענין בנידון זה דאמרינן סלק ודוק. ועיין שם בשו"ת מהרש"ם במפתחות שהעלה בדין שכמה פעמים מזדמן בביצה שנתבשלה שמוציאין מהקדירה רותחת ושוברין הקליפה ומערין הביצה רכה לחוך קערה ואם נמצא בה טפת דם אוסרין הקערה והעלה להתיר הקערה דהוי עירוי שנפסק הקילוח ותתאה צונן ואינו אלא חומרא והביצה אינה אסורה רק מספק ע"ש. והביא שם מספר "יד יהודה" שהתיר בכלי שבשלו בו בילה שיש בה דם להשהותה מעל"ע בצירוף הי"א דדם ביצים