דרכי שלום ע

משתמשים בהם חמץ כלל לכלים שנשתמש בהם חמץ ע"ש ולענין בדיעבד עיין בשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח (סי' קצ"ז) שהעלה להתיר בהפ"מ ע"ש וקצרתי

[ג] ובדין בועה בריאה של עוף מבואר בפמ"ג יור"ד (סי' ל"ה בשפ"ד ס"ק מ"ז) וכן הוא בסי' ל"ח בשפ"ד (ס"ק ט') דעוף פוסל בריאה שלו כל הטריפות שפוסל בבהמה מראות ובועות וסירכות. אמנם מה שפסק בטוטו"ד להטריף גם בבועה יחידית חולקים עליו הגדולים שאחריו ופוסקים דבועה יחידית כשר בעוף אם אינה בשפולי ולא מעל"ע, ודעת הגאון מהרי"ש ז"ל בספרו בית יצחק חיור"ד (סי' ס"ה) דאם יש הרבה בועות יש להטריף ואינו מכשיר רק בבועה יחידית. והגאון מהרש"ם ז"ל בספרו גלוי דעת (סי' ל"ז אות ג', ד') מתיר אף אם נמצאו הרבה אם רחוקות קצת זמ"ז ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב (סי' רנ"ט). וכ"ז בבועה ולא בטינרא כמבואר ביור"ד (סי' ל"ז סעי' ג')

[ד] ובדין טיפת חלב שביור"ד (סי' צ"ב) אבאר לך הדין בקצרה: אם נפלה נגד התבשיל מותר התבשיל אם יש ששים נגד הטיפה והקדירה אסורה ויערה מיד מצד האחר ואם לא עירה מיד שרי. עיין פמ"ג ש"ד (ס"ק כ"ח). ובהגהת מהרש"ק מצדד גם בכנגד התבשיל להמתין עד שיצטנן ומסיים להפוך הקדירה ולשפכה רק דבמאכל עב ימתין טפי עד שיצטנן. ואם נפלה כנגד הריקן מבואר דבשעת הדחק או בהפ"מ ג"כ מותר התבשיל אם יש ששים נגד הטיפה ויניחנו עד שיצטנן ולא יערה. ואם אי אפשר להמתין יערה בצד האחר, ובנפלה נגד הריקן ועירה מצד זה שנפלה הטיפה אסור. כן כתב הפמ"ג (סי' צ"ג בש"ד סק"א) ומחלק שם בין כלי חרם לשאר כלים דבכלי חרס אסור אף בהפ"מ. ועיין פמ"ג (סי' צ"ח במש"ז סק"ח) ובספר יד יהודה (סי' צ"ב ס"ק מ"א) חולק על הפמ"ג ומתיר וא ם נפלה הטפה נגד התבשיל ולא עירה בפ"א שנשאר למטה בלא ששים כתב בספר יד יהודה הנ"ל (ס"ק ל"ט) דמותר בדיעבד. ואם נפלה שלא כנגד הרוטב והקדירה מכוסה עיין בחוו"ד שכתב דהוי דינו כאילו נפלה על כסוי הקדירה. ועיין ט"ז (ס"ק כ"ח) ועיין בספר ח"א שכתב בשם המנ"י דלא כהט"ז. ואם יש ספק אם יש בתבשיל ששים כנגד הטיפה כתב בספר חכמת אדה דיש להקל מטעם ס"ס שמא יש ס' ושמא אינו מפעפע וכמו"ש הש"ך (סי' צ"ז סק"ב) ועיין פמ"ג (סי' צ"ח בש"ד ס"ק י"ז ד"ה יראה לי) ע"ש

ואם נפלה טפת חלב על קדירה של בשר ורוטב והיה ס' נגד הטפה והיה מונח כיסוי ע"ג הקדירה אם גם הכסוי נאסר כמו הקדירה אף שהרוטב ובשר כשר העלה בשו"ת מהרש"ם חלק שני (סי' כ"ג) להתיר הכיסוי וע"ש הטעם

[ה] ובדין הביצים שנמצא בהם מעט שחור בשו"ת טוב טעם העלה דאם אינו שחור ממש יש להקל. ועיין בשו"ת מהרש"ם חלק שלישי (סי' ע"ח) שפסק להקל ועיין שם הטעם

[ו] ובדין חתיכת בד שהדיחו בה כלי חלב ואחר מעל"ע והיתה עוד לחה והדיחו בה כלי בשר בכלי ראשון בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' ר"ה) העלה באם יש ס' נגד חצי חתיכת בד (הסמרטוט) יש להקל: סימן מז

שוכט"ס לבני היקר הרב הגדול מו"ה יהושע העשל לייטער שליט"א

[א] על דבר המקוה שהצעת לפני איזו חששות יהיה לבך נכון ובטוח ותוכל להכשיר את המקוה. על אדות החשש מחומרת הר"י שבש"ך (ס"ק מ"א) שכתב ואם הלכו אותן המים שהשליכו במעיין למקום חסר שלא היה בו כלום יש מתירים ג"כ לטבול בו וכו' ומשמע דיש אוסרים והלכך טוב להחמיר עכ"ל. הנה בתשו' מהרש"ם ח"א (סי' מ"ד) הביא משו"ת כ"ס (סי' צ"ט) ושו"ת משיב כהלכה יור"ד (סי' ט"ז) ושו"ת ב"ש ח"ב (סי' ס"ג) שהוכיחו בהוכחות רבות דדוקא במעיין כ"ש דינא הכי משא"כ כשיש בה מ"ס אף שרבו השאובין והלכו למק"א כשר גם לכתחילה. וגם לשיטת רי"ו שנסתפק בדין נפסק ההשקה היינו היכא דההכשר רק ע"י השקה כשפוה"נ משא"כ כשנתערבו המים ממש ונתטהרו בהשקה גמורה בתערובות לכ"ע אפילו לכתחילה שרי לכל הפוסקים עכ"ד וכ"כ בשו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' ע"ג) וכן דעת החת"ס

[ב] ואודות החשש השני בדין נטל סאה ונתן סאה שמבואר בש"ך (ס"ק ס"ג) דאין ראוי להכניס הרא"ש במחלוקת. הנה כבר מבואר בכ"מ ובב"י דהחשש דנ"ס ונ"ס הוא רק משום מראית עין. וכן מבואר בחת"ס (סי' רי"ד) דזה דוקא בנטל בידים ובנ"ד בא בהמשכה ויוצא מאליו, ועיין בשו"ת אמרי יושר (סי' ע"ג) שם שהביא תשו' חת"ס הנ"ל ושו"ת בית שלמה יור"ד ח"ב (סי' נ"ט) מבואר כמה צדדי קולא בזה דנ"ס ונ"ס. וכן הביא משו"ת משיב כהלכה דבכה"ג שיוצא מאליו ליכא משום חשש דנטל סאה ונתן סאה. וכתב דמקוה כשירה היא לכתחילה. ועיין בספר לחם ושמלה (ס"ק נ"ד) שהביא דברי החת"ס הנ"ל וכתב וז"ל ולפע"ד נראה דגם במקואות שיש בשוליהן ברזא וכשרוצין לנקותן פותחין את הברזא ויוצאין מן המים עד שנשאר רק כשיעור מקוה וכו' בזה י"ל דגם לדעת הרמב"ם כשר כיון דאין האדם נוטל משם את המים בידים רק פותח את הברזא עכ"ל וכן הוא בנ"ד ועיין בשו"ת שערי דיעה (סי' קצ"ו) מה שכתב בענין זה: