דרכי שלום נא

עולין ומין במינו ותירצו מדכתיב דם דם ע"ש. ועיין פמ"ג או"ח (סי' תקי"ג במש"ז ס"ק ב') ודוק. ולפ"ז אם כי ליכא הכרח להא דרבא אבל עכ"פ אפשר ליישב דעת הרמב"ם ז"ל שלא תקשה עליו מהא דרבי יוחנן אף אם נימא דס"ל לרבי יוחנן דשיל"מ די"ל דר"י ס"ל בתערובות כטעם הר"ן ולכן לדידיה לא הוי חמץ בפסח דשיל"מ. אמנם רבא סובר כטעם רש"י ולכן הוי חמץ בפסח דבר שיש לו מתירין ודוק היטב

[י] ובעיקר קושית המהר"ם ברבי ז"ל יש לומר עפ"י מה שכתב הריטב"א ז"ל במסכת עבודה זרה (דף ע"ג) דהא דרב ס"ל מין במינו במשהו אינו כ"א לר"י דר"י ס"ל מין במינו מן התורה בטל ורב ס"ל דמב"מ רק מדרבנן אסור במשהו ע"ש. ולפ"ז י"ל דרש"י ס"ל כשיטת הריטב"א. ורבא פוסק כרב ומדרבנן אסור. ועפי"ז יש ליישב קושית הר"ן מה שהקשה כיון דדבר שיש לו מתירין הוא רק מדרבנן למה נחמיר למיגזר שלא במינו אטו מינו בשלמא לרב דס"ל מב"מ מה"ת לא בטל שייך למיגזר אבל לרבא אמאי עכ"ד. די"ל דהם סוברים דגם לרב מב"מ אינו אסור במשהו רק מדרבנן וכמו דרב גזר א"מ אטו מינו כן רבא גזר רק דלרב משום מב"מ במשהו וכטעמיה ולרבא משום דשיל"מ. ועפי"ז יש ליישב קושית הש"ך בספרו הארוך לשיטת הפוסקים דהיכא דאסור במשהו גם נו"ט לפגם אסור א"כ מאי מספקא ליה לרבא בע"ז גבי עכברא בשיכרא אי ס"ל לרב נו"ט לפגם מותר או אסור הא מאן דס"ל נו"ט לפגם אסור יליף מכלי מדין ולרב לא מוכח כלל מהתם דהוא ס"ל מין במינו במשהו ואז גם נו"ט לפגם אסור עכ"ד. ולפ"ז ניחא דיש לומר דהם סוברים כשיטת הריטב"א ולא קשה עליהם מספיקא דרבא ודוק: סימן לב. לבני היקר הרב הגדול מו"ה יהושע העשיל לייטער שליט"א

ע"ד השאלה באחר שבא לגרש את אשתו ושמו מעריסו חיים ואביו קרא לו חיים על שם אביו ונקרא בפי כל זידא (סבא) כאשר נוהגין רבים בקראם את שם הילד על שם אביהם מכנים את הילד זידא לבל להזכיר שם אבי אביו של הילד מחמת עג"נ **(אמר המגיה בהגמ"ח שליט"א: המקור למנהג זה בישראל הוא עתיק מאוד ומעורה בדורות חכמי התלמוד כי כן מצינו שקרא רבה לאביו בשם אביי" כדי שלא להזכיר את שם אביו כדעת רב שרירא גאון וכה דבריו: "ומפרשי בכמה דוכתי מגמרא ונקיטי רבנן דבר אחוהי דרבה בר נחמני הוה ותלמידיה וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוהי דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני כשם אביו אלא הוה קרי ליה אביו בלשון ארמית כאדם שקורא אביו (אבי) וסליק ליה אביי". (תשובת רב שרירא גאון למר עקב החבר בן מר רב ניסים"). וע' רש"י שבת ל"ג. וגטין ל"ד: הוריות י"ד. ומעילה כ': ורשב"ם פסחים קי"ב: ור"ן נדרים נ"ד: ד"ה "אתמר" ששיטה אחרת להם:)** או משום כבודו ונקרא זידא לרמז על שם אבי אביו ונסתפקת איך לכתוב המכונה או דמתקרי

[א] ראיתי בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ב סי' קנ"ח) באשה ששמה מעריסה חיה ובפ"כ נקראת באבא (סבתא) וכתב דיכתבו בגט חיה דמתקריא באבא שהרי נקראת בפ"כ בשם באבא והמכונה לא שייך בזה כי אין זה כינוי לשם העצם שלה רק שם געגועין עכ"ל. ולפ"ז גם בנ"ד נכון לכתוב דמתקרי

[ב] אמנם בספר אהלי שם (כלל ז' אות כ"א) הביא תשו' דברי חיים (ח"ב סי' ק"ט) בדבר השאלה הנ"ל ושם נאמר לכתוב המכונה זידא ע"ש. ולכאורה דברי השו"מ יש להם מקום לפי דעת הב"ש שהמכונה קאי על השם ולפ"ז לא שייך בנ"ד המכונה. אבל לפי דעת הנו"ב מהד"ת (סי' קי"ט) דקאי על האדם שהאדם מכונה כן ומילא והחזיק אחריו הט"ג בכ"מ. ועיין בלקוטי שמות (ס"ק ז') א"כ רשאי לכתוב המכונה כי האדם מכונה כן. ונראה דדעת השו"מ היא כיון דלדעת הב"ש דקאי המכונה על רשם אין מקום לכתוב המכונה. ולדעת הנו"ב עכ"פ אם כתב דמתקרי על המכונה כשר כמבואר בתשו' רמ"א (סי' פ"ד) הובא באחרונים. ע"כ דעתו לכתוב דמתקרי כדי לצאת דעת הב"ש. וכן ראיתי בספר אה"ש (כלל ז' אות ל"ה) שכתב וז"ל ונראה לפע"ד אם דרך משל היה שמו מנחם המכונה מענדיל ונשתנה שמו מ"ח לחיים וכך הוא עולה וחותם בשם חיים לחוד רק העולם קורין אותו בכינוי הראשון מענדיל אף כי לדעת הנו"ב לכאורה יכולין לכתוב חיים המכונה מענדיל דהמכונה קאי על האדם אבל כיון דלדעת הב"ש לא א"ש דהא שם חיים אינו מכונה מענדיל לכן יש לכתוב חיים דמתקרי מענדיל כדי לצאת גם דעת הב"ש עכ"ל. ולפ"ז בנ"ד נימא כן וכדעת השו"מ

[ג] ועוד כתב שם באה"ש ועוד דהא לעיל בס"ק ב' כתבתי דגם אם המכונה קאי על האדם בע"כ צ"ל דקאי גם על השם כלומר מחמת זה השם האיש מכונה כך וא"כ גם לדעת הנו"ב לא א"ש לכתוב המכונה ועדיף טפי לכתוב דמתקרי עכ"ל ולפי סברא זו אפשר לומר בנ"ד דמחמת זה השם מכונה כך יען שנקרא חיים נתכנה בשם זידא כדי שלא יזכיר שם אביו. ובפרט לפמ"ש בתשו' חת"ס ח"ב (סי' י"ח) ממ"ש בשרשיו של רד"ק (שורש כנה) שהוא ענין כסות והעלם השם "בשם ישראל יכונה" פירוש יכסה שמו ע"ש. ולפ"ז בנ"ד יתפרש חיים המכונה זידא ר"ל חיים המכוסה בשם זידא. ולפ"ז נכון לכתוב המכונה דאם לא היה שמו חיים לא היה מכונה בשם זידא. ואמנם זה ליתא דאין זה בכלל מכונה מחמת זה השם דגם אם הי' לאביו שם אחר והוא היה נקרא על שמו ג"כ היו מכנים אותו בשם זידא וא"כ נכון לכתוב דמתקרי: