דרכי שלום מו

ליה בשני שמות אחד של קודש ואחד של חול שכתב וכיון דלכתוב מתקרי במקום מכונה ודאי אין חשש אבל איפכא יש חשש עכ"ל. הרי מבואר דמספיקא מחמיר לכתוב דמתקרי א"כ בנ"ד מספיקא צריך לכתוב ומתקרי לואי דילמא נידון כשם לעז ומשם לעז על שם לעז צריך לכתוב דמתקרי. ואף דיש לחוש דילמא חשוב כשם הקודש הרי מתקרי במקום מכונה אין חשש וכדברי הנו"ב הנ"ל. וכן כתב בשד"ח בשם ספר שם אריה שבא מעשה לידו שהיה עולה לס"ת בשם יקותיאל זוסמן והיה נקרא זוסיא והורה שיכתוב דמתקרי זוסיא כיון דקיי"ל כשכותבים שני שמות לעז כותבין על השני דמתקרי א"כ השם שנקרא בפ"כ מאי חזית למישדייה בתר שם הקודש ולכתוב עליו המכונה תישדייה בתר השם לעז והוי ב' שמות לעז וכותבים דמתקרי וכיון דבמקום ספק דמיתקרי עדיף הכא נמי טוב לכתוב דמתקרי עכ"ל. וסיים בשד"ח ודברים נכונים בטעמם

[ג] שוב ראיתי באהלי שם (כלל ז' אות ל"א) שהביא את דברי הט"ג בדבר הגט שניתן בבי"ד של החת"ס וכתב באה"ש וז"ל ולפענ"ד י"ל עוד טעם שכתבו דמתקרי משום דבשם אליעזר ליפא יש בו חציו חול והוא עפ"י הא דנקטינן דבשני שמות מלה"ק ומלע"ז כותבין דמתקרי והיינו משום דשדינן להו לחומרא כמו כן יש לנו לאמור בהיפוך דשדינן להו לחומרא לדונם כאילו היו שניהם חול ולכתוב על השם שהוא חול לבד דמתקרי עכ"ל. הרי מבואר כמו שכתבתי ועיין בשו"ת בית יצחק לאה"ע הלכות גטין (סי' ע"ו בסוף התשובה) שכתב וז"ל ובנ"ד שהוא יכתוב אחר שם של החול ודאי יש לכתוב דמתקרי עכ"ל

[ד] ומה שכתבתי לכתוב ומתקרי והוא עפ"י דעת בעל אה"ש (כלל ה' אות ז'). שוב מצאתי בשו"ת בית יצחק אה"ע הלכות גטין (סי' ל"ג אות ב') שהשיג על אהלי שם וז"ל ובעל אה"ש במח"כ כתב דבר שרוב הפוסקים לא כתבו כן ואין לשנות מנוסח שכתבו הראשונים עכ"ל. וסיים אם רצה לסמוך על דברי אהלי שם אין מזחיחין אותו. וראיתי בשד"ח באספ"ד (מערכת גט סי' ו') בדין כשצריך לכתוב שתי פעמים דמתקרי אם לכתוב ודמתקרי בו' והביא שם בשם ג"מ דבשאלוניקי כותבין ומתקרי ובקושטא ודמתקרי קרי וע"ש בסוף אות הנ"ל. וביארתי לך בזה הכל על נכון: סימן כח

שוכט"ס לב"א יקירי ה"ה הרב הגאון וכו' מו"ה נתן נטע לייטער שליט"א חד מבי דינא רבא דק"ק לבוב יע"א

ע"ד השאלה במה שאירע בעיר סאמבור שהרג אדם אחד את גיסו במוציו"כ והלך איש אחד ותפס את הרוצח ומסרהו לשוטרים ונענש הרוצח במשפט מות אם כדין עשה המוסר או לאו. ואם יש להורות לו תשובה ע"כ דברי השאלה

[א] וכ"ת העיר מהא דראבר"ש בב"מ (פ' הפועלים) י"ל דראבר"ש היה מוכרח לזה מהורמנא דמלכא שנתמנה לשם כך ומבלעדיו היה נעשה ע"י אחר והוא הציל את הכשרים ואולי באו במחתרת באופן שהיו באים רבים לידי סכנה שדינם כרודף. ועיין חו"מ (סי' תכ"ה סעי' א' בהגה) וגם כי חלקו עליו החכמים וגם הוא התחרט ואשר שמת בהאי כובס שנתלה הוא ע"ד שאמרו דין ארבע מיתות לא בטלו וכפירש"י וכל הנסקלין נתלין יע"ש ואחר כל זה צ"ע

[ב] ומה שהביא מהא דסנהדרין דמכניסין אותו לכיפה אנו אין לנו אלא מה שמבואר בהג"ה חו"מ (סי' תכ"ה סעי' א') מה שכתב הטור בשם רב נטרונאי גאון ע"ש. ואשר העיר מרש"י נדה (דף ס"א) מיחש ליה מיבעי ושמא הרגתם ואסור להציל אתכם עכ"ל ובתוס' שם הביאו פירוש אחר מהשאלתות וכתב דנ"ד תלוי במחלוקת רש"י והשאלתות

[ג] ובגמרא נדרים (דף כ"ב) עולא במסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאה בהדיה קם חד שחטיה לחבריה א"ל לעולא יאות עבדי א"ל אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דילמא ח"ו אחזוקי ידי עוברי עבירה אמר ליה נפשך הצלת. עיין ברש"י וברא"ש שיהודים היו הני שני בני חוזאה. ושם בפרש"י ונתירא לומר שלא עשה יפה שמא ויהרגנו ובפירוש הרא"ש "מחמת מורא החזיק ידיו וגם כדי שימהר למות" עכ"ל. נראה מדבריו שהיה לטובת הנהרג הרי לפנינו דלולא זאת שאלמלא כן היה הורגו היה אסור לומר לו שיפה עשה שהוא בכלל מחזיק ידי עוברי עבירה ואין לך מחזיק ידי עוברי עבירה יותר מזה להטמין את ההורג אבל אין להוכיח מזה להתיר למסרו להריגה

[ד] והנה בעיקר השאלה מבואר ברמב"ם (פ"ה מהל' יסודי התורה הלכה ה') וז"ל וכן אם אמרו להם עכו"ם תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל ואם יחדוהו להם ואמרו תנו לנו פלוני או נהרוג את כולם אם היה חייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם ואין מורין להם כן לכתחילה עכ"ל. ובכסף משנה הביא הירושלמי שם פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש ומייתי מהך דערק לריב"ל והרמב"ם פסק כר"ל וגם האי בר נש דערק לגבי ריב"ל היה חייב מיתה ע"ש בכ"מ באריכות. הרי מבואר דגם בזה שחייב