דרכי שלום מה

מפראג ז"ל בספרו ת"י (הובא בהקדמת א"מ) כתב וז"ל אין הפירוש שיהיו טעם המצות לטובתינו שהרי שנינו בהרבה מקומות מצות לאו ליהנות ניתנו וכו' כי כל המצות הן לעול ולא להנאה ואע"ג שהאמת הוא שיש שכר טוב לעוה"ב. גם ביאר הכתוב בפירוש ויצונו ה' אלקינו כו' לטוב לנו כל הימים מכל מקום גם הטובה עצמה גזירה היא ולא ניתנה לדעת המקבל ולא יוכל לומר כלום נתקנה אלא לטובתי אי אפשי בזה אלא ע"כ נקבל עשיית המצוה והטובה בגזירתו ית' עכ"ד ע"ש שהאריך. והמפורשים פירשו "שכר מצוה מצוה" כי קבלת שכר בעצמו הוא מצוה. ולפי"ז שפיר מיקרי תועלת להקב"ה וכדברי החת"ס. אמנם ממה שאמרו בירושלמי נדרים (פרק רבי אליעזר) יפחתו לו בכבוד דברים שבינו לבין המקום כו' משמע דלנפשיה הוא מהני כהדא אם צדקת מה תתן לו הובא בהלכות הרמב"ן (פרק ר"א) וע"ש בפירוש הריטב"א. ומשמע מזה כדברי הגאון בית יצחק הנ"ל. ועיין ברמב"ן עה"ת (פרשה תצא) עה"פ כי יקרא קן צפור ומ"ש שם אבל במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה כו' ע"ש. ועיין בשל"ה הק' שער הגדול ד"ה אמנם מה שהביא שם דברי עבודת הקודש ע"ש שהאריך בזה. ועיין בספר תורת משה מהחת"ס עה"ת (פ' תצא) הביא דברי הרמב"ן וכתב וז"ל אך ע"ד אמת מסיים כי הכל צורך גבוה עכ"ל. ועיין בתשו' מהר"ם שיק חאו"ח (סי' רצ"א) שהביא את דברי החת"ס הנ"ל ונראה שגם דעתו כן. אמנם בנ"ד אין נ"מ כי לדבר מצוה פשוט להתיר

[ג] והנה בנ"ד שרוצה לשנות ולתת מעות זה להספקת ת"ת נראה דאינו זקוק לישאל על נדרו כלל ומעצמו יוכל לשנות דבגמרא ערכין (דף ו') האומר סלע זו לצדקה עד שלא באתה לידי גבאי מותר לשנותה. ובתוס' שם (ד"ה עד) כתבו בשם רבינו ברוך פירוש מותר לשנותה ממש למצוה אחרת ואם נדר אדם סלע לצדקה לעניים יכול לעשות ממנה מצוה אחרת כל כמה דלא אתאי לידי גבאי. והה"ר משה מאוירא פירש דללותה קאמר אבל לשנותה ודאי אסור כי נמי לא באתה לידי גבאי עכ"ד. ובתשובות גבעת פנחס (סי' ס"ה) האריך בדין זה והביא תשו' המבי"ט שכתב דקודם שבא לידי הגבאי מותר לשנות ותמה עליו דזה הוא שיטת רבינו ברוך שדחו התוס' וע"ש שהעלה דדעת הש"ע והרמ"א דדוקא הלואה מותר ולא לשנות

וד] ובתשו' מהרש"ם (ת"א סי' מ"ט) בענין אם מותר לשנות נדרו לדבר מצוה הביא שם כל השיטות והביא גם תשו' גבעת פנחס הנ"ל וכתב דבטור וש"ע (סי' רנ"ט) נראה דס"ל כהפוסקים דלא שרי אלא ללותו ולפרוע ולא לשנות. ואתר כל זה העלה לפימ"ש הב"י (סוף סי' רנ"ט) בשם הגהמ"ר (בגמרא כתובות) ראובן נדר בעת צרה מעות ובגדים לעניים ושאל אם הוא מותר למכור הבגדים ויחלק המעות שעי"ז יספיק לרוב עניים והשיב דיכול לשנות צדקה שלו לדבר מצוה כמו טוה"ע בצדקות של בעלי העיר ע"ש. ולפי"ז לשיטת ר"ת דבעה"ע יכולים לשנות אפילו לדבר הרשות הכי נמי יוכל היחיד לשנות עכ"ד. והביא סמוכין לזה ולא מלאתי לבי לסמוך ע"ז נגד תשובת גבעת פנחס אם כי הגאון מהרש"ם ז"ל ראה דבריו

אך מצאתי לו תנא דמסייע המחנה אפרים בהלכות צדקה (סי' י"א) שם הביא המחלוקת מהר' ברוך והר' משה מאאוירא שבתוס' ערכין והביא את דברי הגהת מרדכי שבכתובות שע"ז בנה בתשו' מהרש"ם יסודו וכתב המתנה אפרים וז"ל וכיון שכן נראה דלענין הלכה נקטינן כסברת רבינו ברוך מכיון דמהר"ם והרא"ש והגהת מרדכי דבתראי נינהו הכי סברי וסוגיות הירושלמי גם כן אזלא כוותיהו עכ"ל. ויש לנו עוד אילן גדול לסמוך עליו ובפרט למצות ת"ת דמותר למכור ס"ת ללמוד תורה. ועיין תשו' שאג"א (סי' ל"ו) ודוק: סימן כז

לבני היקר הרב הגדול מו"ה יהושע העשל לייטער שליט"א

[א] על-דבר הגט ששם המגרש חיים יהודה ונקרא חיים ליב ומכונה לואי. ונודעו דברי הנוב"ת (סי' קי"ט) בשם מאיר ליב כי לפי דברי הב"ש יש לכתוב המכונה ליב כי מסתמא קאי אדסמיך ליה וכו' וכתב הנו"ב כי מדבריו נראה שכוונת המכונה קאי על השם ולא כן הוא אלא קאי על האדם ולכן הצריך לכתוב גם בכנוי שני השמות וכתב וז"ל ולפ"ז אמרתי הרי יש בכנוי הזה שם קודש דהיינו מאיר ואין לכתוב המכונה רק דמתקרי ואף ששם ליב הוא לעז הואיל ושם מאיר הוא לשון עברי וכיון דלכתוב מתקרי במקום מכונה ודאי אין תשש אבל איפכא מכונה במקום מתקרי יש חשש לכן טוב לכתוב כנזכר מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב עכ"ל. וכבר הכריע בט"ג בליקוטי שמות (ס"ק ז') כדעת הנו"ב. ועיין פ"ת (סי' קכ"ט ס"ק ול"ו) שהביא הנ"ל וגם הביא דעת הישועת יעקב לכתב המכונה אמנם האחרונים הסכימו כדעת הנו"ב וכהסכמת הט"ג. ועיין שד"ת אספ"ד (מערכת גט סי' ו' אות י"א) ולפ"ז צריך לכתוב חיים יהודה דמתקרי חיים ליב

[ב] ובדבר הכינוי לואי נראה לכתוב ומתקרי לואי לפי מה דקיי"ל דבשני שמות של לעז כותבין דמתקרי כמבואר בב"ש (כלל י"ג). ולדעת הב"ש דקאי אדסמיך ליה אין נכון כלל לכתוב המכונה כי סמוך ליה הוא שם ליב ומשם לעז על שם לעז כותבין דמתקרי ולדעת הנו"ב הנ"ל דמבואר בדבריו דלא ברירא