דרכי שלום קט

חילוק הנ"ל למה דאמרינן דהא דאמר רבא שם אייתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה והו"ל פלגא ופלגא אפילו לרבנן אמרה דאלו שסוברים דרבא אמר דבריו לר"מ ומתניתן ר"מ הלא אדחיא מהלכתא יע"ש במשמרת הבית להרשב"א ז"ל רק למאי דס"ל דלרבנן קאמר וגם רבנן ס"ל סמוך מיעוטא לחזקה וזה סותר לכמה מקומות דלא אמרינן לרבנן סמוך מיעוטא לחזקה. ומזה הכריח הרשב"א ז"ל חילוקו הנ"ל. והרי הרמב"ם ז"ל (פ"ג מהל' יבום הלכה ט"ז) פסק כהאי מתניתן וכן הוא בש"ע. ותקשה עליהם מכל הנ"ל ומוכרח לומר כסברת הרשב"א וכן כתב ברי"ט אלגזי בפ"ג דבכורות (אות ל"ט) שהביא דברי הרי"ף והרמב"ם שפסקו כמתניתן וכתב וע"ז הקשו מהא דרוב תינוקות מטפחין דרבנן אמרי מיעוטא כמאן דליתא דמי ורובא וחזקה רובא עדיף. וכתב דרשב"א וריטב"א תירצו לקושיא זו דשאני האי מיעוטא משום דהאי מיעוטא מרע הרוב ממש ומן הרוב אתה מסלקו דמאותו חלק המרובה שמתעברות ויולדות יש מקצתן שמפילות ולפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזקה אבל התם שהמיעוט אינו ממעט ומגרע כח הרוב מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף כלל וע"ש. וכתב עוד שם במה שפסק הרמב"ם ז"ל דחלב פוטר משום דרוב אינם חולבות אא"כ יולדות אחי שפיר כיון דמיעוט החולבות קודם לידה אינו מסולק מהרוב ואינו ממעט הרוב ואף דאיכא חזקה העמד בהמה בחזקה שלא ילדה כנגד הרוב לא חיישינן למיעוטא עכ"ל

מבואר בדבריו שדעת הרמב"ם ז"ל בפסקיו כדעת הרשב"א הנ"ל ולפי דעת הרשב"א ז"ל איך אפשר לצרף שני המיעוטים בכאן הרי דמיא ממש להא דרבא בהאשה בתרא ואין מקום רק לומר סמוך מיעוטא לחזקה כהך דרבא וכבר ביארנו דלדידן סמוך מיעוטא לחזקה לא הוי רק מדרבנן לחוש לחומרא ומה"ת הוי קדושי ודאי בכה"ג

[ה] ונראה לפענ"ד דכלל זה דכייל לנו הרשב"א היכא דהמיעוט עומד לגמרי נגד הרוב אינו חשוב להצטרף ועפי"ז כתב בהא דרבא דאין לצרף לחזקה רק האי מיעוטא דמפילות ולא האי מיעוטא דאין מתעברות לא נאמרו הדברים אלא במקום אשר בצירוף שני המיעוטים לא יהי' מחצה על מחצה רק תמיד נשאר רוב גם נגד השני מיעוטים. אבל במקום שאם יצטרפו השני מיעוטים יהי' כמחצה על מחצה שפיר מודה הרשב"א ז"ל שמצטרפים והיינו טעמא דבאם איכא רוב נגד השני מיעוטים הרי כח הרוב בתקפו ומעכב את המיעוט הנ"ל העומד כנגדו להצטרף ולא נשאר רק מיעוט השני. אמנם אם בצירוף השני מיעוטים לא נשאר רוב והם כמחצה על מחצה שוב פקע כחו של הרוב ואין בכחו לעכב אח המיעוט השני העומד כנגדו כי אחר שיצטרפו אין כאן רוב ושפיר מצטרפים. ולפ"ז הרמב"ם והש"ע שפיר ס"ל כחילוק הרשב"א ז"ל וסברת התח"ס קיימת. ושאני הכא דבצירוף השני מיעוטים הוי ספק השקול ושפיר מצטרפים. וכן בהא שכתב הר"ן לענין ביצים יש לומר דמיירי בכה"ג אשר בצירוף שני המיעוטים יהי' כמחצה על מחצה ולזה מצטרפים ואין כאן מחלוקת כלל ודוק היטב

[ו] ולכאורה לפי זה קשה דהרי הרשב"א ז"ל במשמרת הבית שם אחר שהכריח את חילוקו הנ"ל כתב וז"ל ותדע לך עוד דכי אמר רבא התם כ"ש חזקה ליבום ורובא לשוקא וחזקה דלא עדיף כרובא ואתי מיעוטא דמפילות והו"ל כפלגא ופלגא ולא תינשא ולא תתיבם ואמאי לימא סמוך מיעוטא דמפילות ומיעוטא דאין מתעברות אחזקה ועדיפי מרובא ותתיבם אלא שאותו המיעוט דאין מתעברות לא חשיב ליה אפילו להצטרף אל החזקה עכ"ל. ולפ"ז לפי מה שביארנו דהיכא דמצרפים השני מיעוטים לא נשאר רובא מודה הרשב"א ז"ל דמצרפים. ובנ"ד הרמב"ם והש"ע מיירי בכה"ג א"כ לפי דברי הרשב"א הנ"ל היה לנו לצרף שני המיעוטים לחזקת פנויה ובכה"ג לא חיישינן אף מדרבנן כמפורש במשמרת הבית הנ"ל ודוק היטב וצריך לומר דבזה שנתייחדו איתרע חזקת פנויה כמו בכל ספק קידושין דלא אזלינן בתר חזקת פנויה היכא דאיתרע חזקתה

[ז] והנה בדין ספק קידושין כתב הר"ן ז"ל (בפ"ק דקדושין) גבי נתן הוא ואמרה היא וז"ל ולפיכך אני מסתפק בכל ספק קדושין אם צריכה גט מדאוריתא או לא דאפשר דמדאוריתא שרי משום דאיכא למימר העמד על חזקתה וכו' אלא שמפני חומר ערוה אסרוה מדרבנן ומש"ה אמרינן ספיקא הוי וחיישינן מדרבנן עכ"ל. ובספר אבני מלואים (סי' כ"ז ס"ק י"ח) הביא דברי מהרי"ט שכתב ע"ז וז"ל דכי אמרינן העמד דבר על חזקתו היינו אחזקה דגופא דלא אתרעי עד השתא אבל חזקה דפנויה הא אתרעי שהרי פשטה ידה וקבלה קדושין אלא שאנו מסופקים במעשה הקידושין ומאותה שעה שפשטה ידה יצאתה מכלל פנויה שהיתה מקודם לכן שוב אין להעמידה על חזקתה שתהא מותרת מה"ת כמ"ש התוס' כתובות (דף כ"ב) כיון דודאי זרק לה קידושין לית לן למימר אוקמה אחזקתה להתירה לכתחילה ואעפ"י שתפסו בלשונם להתירה לכתחילה לא בעי למימר דרבנן הוא אלא הכי קאמרי לית לן למימר מדאוריתא להתירה לכתחילה אלא שאם נישאת לא תצא שאין בכך להוציאה מתחת בעלה אם לא היכא דאיתחזק איסורא שהרי אין חזקה זו כשאר חזקות שלא הורעו מה דילפינן בפ"ק דתולין מדכתיב ויצא הכהן והסגיר את הבית ודילמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא אלא אזלינן בחר חזקה וכ"ת התם נמי הורעה שהרי חסר לפניך התם איכא למימר השתא הוא דחסר אבל קודם לכן בחזקתו קיימא והתם הורעה ובאת לבית הספק קודם שנולד הספק דקרוב לו וקרוב לה. וכן הכא קודם שנולד הספק בלשון הקדושין הורעה חזקת פנויה במה שפשטה ידה עכ"ל מהרי"ט והא"מ לא