דרכי שלום קח

קדושין נוקמה אחזקת פנויה וכתב ליישב וז"ל דלכאורה משמע מדברי רש"י דבודאי בא עליה. וצ"ע אמאי מבואר בש"ע דלא הוי רק ספק קדושין וצ"ל דהחילוק בין ראוה שנבעלה ללא ראוה עפ"י המבואר ביבמות (דף קי"ט) סמוך מיעוטא לחזקה והוי פלגא ופלגא וכתב הרשב"א ז"ל דתירוץ רבא אתיא אפילו לרבנן וס"ל לרבנן נמי ס"מ לחזקה ושאני האי מיעוטא דהכא משום דהאי מעוטא מרע הרוב ממש ומן הרוב אתה מסלקו דמאותו חלק המרובה שמתעברות יש מקצתן שמפילות ולפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזקה אבל מיעוט העומד לגמרי נגד הרוב כגון מיעוט שאין מתעברות לא תשוב להצטרף כלל לרבנן. ולפ"ז בראוה שנבעלה אמרינן חזקה אין אדם עושה בעילתו ב"ז הוא רוב גמור והמיעוט שעושין בב"ז הוא ממש נגד הרוב לא חיישינן להצטרף בהדי חזקת פנויה מש"ה הוי ודאי קידושין מה שאין כן בלא ראוה שנבעלה. הנה ה"ה ע"י ה"ה ע"ב הוא רוב וסמוך מיעוטא זה לחזקת פנויה דמיעוטא זה מסלק מהרוב לא כנגדו ולכן לא הוי רק ספק קדושין ובאמת היה ראוי להיות ודאי קדושין כדמוכח מרש"י ולא הוי רק ספק מטעם חזקה דהוי פלגא ופלגא עכ"ד

ואנו תמה דאיך אפשר לפרש דעת הרמב"ם והש"ע דמש"ה הוי ספיקא מטעם סמוך מיעוטא לחזקה הרי כתבו התוס' במסכת בכורות (דף כ' ע"ב ד"ה חלב) בשם רבינו תם דהכי הלכתא דחיישינן למיעוטא היכי דאיכא חזקה בהדה כי הכא שהיא בחזקת שלא ילדה ואפילו לא קיי"ל כרבי מאיר דמטהר בההיא דרוב תינוקת מטפחים מטעם סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר מיהא חיישינן. וכן הוא ברא"ש פ"ק דתולין (סי' ט"ז) וז"ל ומתוך כך היה אומר ר"ת אע"ג דלא חיישינן למיעוטא היכא דאיכא חזקה בהדה חיישינן למיעוטא להחמיר עכ"ל. וכן הוא ברא"ש פ"ג דבכורות (סי' ב') וברא"ש יבמות פרק האשה בתרא (סי' א') וז"ל וכיון דחזקה מסייעת למיעוט חיישינן למיעוטא ודוקא להחמיר אבל לקולא לא עכ"ל. ועיין שם בקרבן נתנאל (אות א') שכתב וז"ל אע"ג דרבינו דותה ראיית ר"ת מהך דרשב"ג בבכורות אבל מ"מ לדינא סובר רבינו כר"ת בהך מילתא דכל היכא דאיכא חזקה סמוך למיעוטא חיישינן להחמיר עכ"ל. ועיין ברי"ט אלגזי (פ"ג מהלכות בכורות אות ל"ט) במה שכתב שם על דברי מחנה אפרים וז"ל ואף דלר"מ בדאיכא חזקה חיישינן מדאורייתא אנן לא קיי"ל אלא מדרבנן חיישינן למיעוטא בדאיכא חזקה עכ"ל. ועיין פמ"ג (פתיחה להלכ' שחיטה ד"ה והנה) שכתב וז"ל ולא זו דהוה ספק אלא מן התורה לגמרי מותר דרובא וחזקה רובא עדיף לדידן. וע"ש בד"ה ויצא לנו מה שכתב על דברי הב"ח. ועיין פמ"ג במש"ז (סי' א' ס"ק ו') ובסי' י"ת במש"ז ס"ק ט"ו. ובסי' כ"ד במש"ז ס"ק י"ז. ובש"ד (ס"ק כ"ז) ובסי' כ"ה (בש"ד סק"ב). ובפמ"ג סי' פ"א בש"ד (ס"ק ד') ובסי' ק"י במש"ז (ס"ק ט"ו) ובש"ד (סי' ק"י דיני ס"ס אות כ"ח) יע"ש ובפמ"ג או"ת בפתיחה כוללת (אות י"א) ובסדר הנהגות הנשאל עם השואל (ס' שלישי אות י"ד). ועיין מהרש"א חולין (דף י"א בתוס' ד"ה מנא) שכתב דלא חיישינן למיעוט היכא דאיכא חזקה בהדה אלא מדרבנן אבל מדאוריתא אזלינן בתר רובא אפילו בדאיכא חזקה בהדי מיעוטא עכ"ל. ועיין במרדכי פ"ק דחולין וז"ל לא בדק בסימנים טריפה ואסור באכילה וליכא למימר זיל בתר רובא דרוב העולם שוחטין רוב הסימנין דבכאן דבחזקת איסור עומדת איכא למימר סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא ועוד דאינו מבורר זה הרוב דכמה פעמים שוחטין ואין רוב הסימנין נשחטין עכ"ל. ובתוס' שם בחולין (דף ט' ד"ה ואסורה) כתבו וז"ל משום דרוב פעמים שוחט שפיר ושריא מדאוריתא לא החמירו לעשות נבילה עכ"ל וזה הוא כתירוץ הראשון שבמרדכי והוא מטעם סמוך מיעוטא לחזקה כמפורש במרדכי וכתבו דשריא מדאוריתא לא החמירו לעשות נבילה והרי מפורש דסמוך מיעוטא לחזקה הוא רק מדרבנן. והרמב"ם ז"ל שכתב דהוי נבילה כבר ביאר בפמ"ג (סי' כ"ה בש"ד ס"ק א') דסובר דרוב אין שוחטין רוב וכתירוץ השני שבמרדכי ודוק. ועיין בשו"ת בית יצחק יור"ד הל' שחיטה (סי' כ"א אות ט') מה שכתב בעצמו. ולפ"ז איך אפשר לפרש בדעת הרמב"ם והש"ע דהיינו טעמא דהוי ספק קדושין מטעם סמוך מיעוטא לחזקה ולולא זאת הוי קדושי ודאי כדברי הבי"צ הרי כתב הרמב"ם דאם בעלה לפני עדים הרי זו מקודשת ודאי ואח"ז (בהלכה י"ח) כתב דאם נתייחד עמה בפני עדים וכו' צריכה גט מספק ואי ס"ד דטעמא הוא משום סמוך מיעוטא לחזקה הרי סמוך מיעוטא לחזקה חיישינן רק לחומרא מדרבנן ומה"ת לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לדידן וא"כ גם בהא דנתייחדו הוי קידושי ודאי מה"ת ולמה כתבו דצריכה גט מספק והרי מזה המגרש שנתייחד עמה צריכה גט שני בודאי מה"ת רק אם קידשה אחר צריכה ממנו גט לחומרא מדרבנן והרי לא באו חכמים להקל על דברי תורה אלא להחמיר

[ד] ולכאורה זה שכתב החת"ס דמש"ה פסקו הרמב"ם והש"ע דבלא ראוה שנבעלה הוי ספק קדושין הוא משום דאיכא שני מיעוטים ובצירוף שני מיעוטים הוי ספיקא זה כשיטת הי"א שמביא הר"ן בחולין (דף ס"ג) בהא דמקשה הש"ס ודילמא ביצת עוף טמא הוא היינו דמצרפינן מיעוט טריפות למיעוט עוף טמא והו"ל פלגא אתיא דלא כשיטת הרשב"א ז"ל שכתב שמיעוט העומד לגמרי נגד הרוב אינו חשוב להצטרף וכן בנ"ד בלא ראוה שנבעלה דדמיא ממש להא דהאשה בתרא ולפי דברי הרשב"א ז"ל מיעוט כזה העומד לגמרי נגד הרוב לא חשוב להצטרף כלל. ולסברת החת"ס מוכרח לומר דהרמב"ם והש"ע לא ס"ל כחילוק הרשב"א הנ"ל ובאמת הרי הרשב"א הכריח