דעת מרדכי א ה

סימן מ"א האופה מיו"ט לחול אינו לוקה הואיל ומיקלעי אורחים, אי הכונה עדיין אפשר שיבאו אורחים. או הכונה שאילו היו אורחים לכן לא הוי מלאכת איסור אע"פ שלא יבאו אורחים לבסוף. סימן מ"ב ה' ימים בבהמה להוציאה מספק נפל אי בעינן מעל"ע. אימתי הוא עיקר הקצאה אי בתחלת מעל"ע דלהבא או בשלחי מעל"ע שעברה. חותך מבע"ח אם עובר על מלאכה קצירה, סימן מ"ג ישוב לקושית הצל''ה ביצה דף י"ב וישוב לשיטת רש"י ביצה ל"א דס"ל מוקצה באיסור דרבנן לא אמרינן. סימן מ"ד באומר קונם תקיעת שופר עלי אי אסור לתקוע תקיעה של מצוה. אם שופר של פרה פסול מדאורייתא או מדרבנן הוא פסול. סימן מ"ה פסול גזל בסוכה אינו אלא בסכך וצא בדפנות. אי פסול גזל הוי פסול הגוף או הוא פסול צדיי. אי הלכה דחיישינן למצהב"ע ואת"ל דחיישינן אולי דוקא כשהעבירה נתפסת בגוף הדבר ולא כשהיא מחוצה לה. סימן מ"ו בדבר מאכל שאין מסככין בו. אם הוא פסול עצמותו כי אוכל גופא נתמעט לסיכוך, או משום קבלת טומאה אין מסככין בו. ישוב נכון לקושית הגרע"א סוכה י"ז. סימן מ"ז יחקר ולקחתם דכתיב בארבעה מינים אם לקיחה הראוי לקנין בעינן או סגי בלקיחה כל דהוא רק שיגביה ממקומו. א"ד נטילה לא בעי כלל והמכוון של ולקחתם הוא אחיזה בעלמא ויוצאים גם במחובר סימן מ"ח יבאר מחלוקת האחרונים אם צריך לברך על הדור מצוה. סימן מ"ט יבאר היטב במגילה ה' ע"א מימרא דרב מגילה בזמנה קורין אותה אפי' ביחיד, שצא בזמנה בעשרה. סימן ג' יחקר ברין הפרשת איסורים אם הוא מדאורייתא או רק מדרבנן ואם מדאורייתא מקורו איו. גם אם כל האיסורים שוים בזה לחיובא מדאורייתא להפריש את חברו מאיסורא, או יש איסורים ולאוין שאין חייבים מדאורייתא להפריש את חברו מאיסורא. סימן נ"א קי"ל אינו עובר לפ"ע אלא דקאי בתרי עד"נ שמא ה''מ במושיטו האיסור אבל בספי צו האיסור לתוך פיו גם בחר עד"נ נסי עובר, א"ד ל"ש. סימן נ"ב קי"ל חרש כמו קטן אין מצווין להפרישו. אבל בידים לא ספינן צו כמו לקטן, א"ד לחרש אף בידים ספינן איסורא. סימן נ"ג יבאר באיסורא דרבנן כשהוא שוגג אי מצווין להפרישו. אם באיסורא דרבנן איכא משום לפ"ע מדאורייתא. בספק אי אמרינן אין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים. סימן נ"ד מסביר את הכלל של האחרונים היכי דמשכחת צה בהיתר צ"א בזה אי עביד צא מהני. סימן נ"ה ישוב נפלא לשיטת הפרישה בטויו"ד סימן י"ג. סימן נ"ו יסלק קושית הגרע"א בשו"ת סימן קנ"ח ויחדש אפי' למ"ד ס"ס במקום חוקה ל"א, ה"מ ספיקות שנוצרו מחמת המקרה, אבל ספיקות טבעיים הס"ס חוי כרובא ממש ומהני אפילו במקום חזקה. סימן נ"ז המצאה נפלאה לסלק קושית של הערוגות הבושם ויחדש כל שלא נחשבה בין הטרפות. אע"פ שמתה כיון אי בדרי לה סמא וחיה אינה נקראת טרפה ועוד הערות קצרות בעניני טרפות. סימן נ"ח יסלק הקושיות מהרי"ף דפסק דשיל"מ מיר אף שבאינו מינו צא בטל. מסתפק אם בטל הטעם אי צריך עוד לבטול הממש שא האיסור. סימן נ"ט יחקר אם באיס"ה שייך קנין כסף ואם כל איס"ה שוה בפרט זה, או יש לחלק בין ישראל המוכר איס"ה ובין נכרי המוכר איס"ה. גם יבואר אם מעכו"ם לוקה ראשון שמכר חאיס"ה בעכו"ם אחר בהקפה אם הדמים מותרים. סימן ס' לשיטת הראב"ד מ"א פי"ג חי"ח האומר לחברו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצא אחת מהן יי"נ כל שכרו אסור, וחרש הראב"ד מ"ט יש תקנה ע"י הולכת הנאה ליה"מ אי בעינן שיוליך פרוטה אחת מן התערובות ממה שקבל מן העכו"ם, או סגי אפי' במוליך שבכיסו מככר אגב אורחא יבואר טעמא על הראב"ד דפליג על כל הראשונים דס"ל דלא מהני הולכת ליה"מ משום דקבלנות כולה חדא אגרא הוא. סימן ס"א יבואר אם חליפין איס"ה דרבנן אסורין למחליף. סימן ס"ב יבאר אי אמרינן יצרא אלבשו אף באיש. סברת הח"ס דאין חלוק בין איש לאשה, אבל זה אינו אלא בגוף נוכראה ולא באיסור נדה לבעלה. יצרא אלבשיה משויה רק לשגגה וצא לאונס. אם בעינא על כל פרט שחייב חטאת יהיה מזיד כרת או סגי מה שחייב כרת בכללות על אותו דבר אע"פ על פרט זה לא משכחת צה כרת. סימן ס"ג אם נדה חשובה בין גלוי עריות. אי הדין יהרג ואל יעבור תליא בדין מציצין אותן בנפשן גם יבואר מתי כשנעבדה בה עבירה אין מצילין אותם בנפשו. אי מביאת היתר נעשה ממזר וחלל. סימן ס"ד אם קשה לנקות את המקוה אם יש עצה לשפוך לתוכה חלב. סימן ס"ח יבאר היכי דחצות הדבר הוא לאחר קיום התנאי או בשוא"ת אין צריך למשפטי התנאים. מלה מוטעת אינה מבטלת כל המאמר אם רק יש לו איזה באור אמאי יכולין ע"ע א"ע וקטנה לנדור נדר ולא מקרי הרעת אחרים. באור לפח"מ להר"מ. סימן ס"ו יבאר דמיגז גייז אין הכונה דנתרת מחצה מסוימה אלא בכל משהו ומשהו מעורבים או"ה זה בזה. חלוק דין נדרים מהקטרת קומץ ולבונה. בנדרים או מיגז גייז או מיקלש קליט ובהקטרת קומץ או לבונה בלבד לא מיגז גייז ולא מיקלש קליש. דבר שאין תלוי בדעתו חוי כהוכר האיסור שאין מועיל ברירת לברר האיסור. סימן ס"ז אם צריך לחול כל השחרור של עבד והכריתות של האשה בנתינה אחת. או משתחרר העבד ומתגרשת האשה בגט אחר ע"י שתי נתינות וכל נתינה עושה פלגא מהכריתות והשחרור או חלק ממנו. סימן ס"ח הערות על תשובה אחת מהגאון מהר"י באסאן ז"ל סימן ס"ט יבאר איזו עצה יש להפטר מספק בכור. סימן ע' אם שיור עור של האם או הולד בבכור הוי שיור ומקרי שותפות עכו"ם ופוטר מדין בכור. סימן ע"א תשובת הגאון אבד"ק פוניבוש ז"ל ע"ז. סימן ע"ב אם מותר לקוץ האלנות בביה"ק לצורך ובשעת הדוחק. סימן ע"ג אם מותר לפנות עצמות מביה"ק ישן למקום אחר. סימן ע"ד יבאר טעמא דמלתא אמאי אין מוליכין את המת מעיר שיש בה ביה"ק צעיר אחרת. סימן ע"ה אם שייך חנוך לקטן באבלות, וגלוח במועד אם אונן על נפלים אסור כאכילת בשר ויין כל זמן שלא נקברו סימן ע"ו יבאר אע"פ דכהן אינו מטמא לקרוביו משום רובא דפריש אבל למ"מ מטמא א"ע משום רובא דפריש. אם ספק עשה דוחה ספק ל"ת. אם כהן מטמא לבנו שמת בתוך שלשים. אם האב מטמא לבתו נשואה. אם רחיצה מותרת לאבל בתוך הרגל. סימן ע"ז חזקה דמעיקרא וחזקה דהשתא בחזקה העשויה להשתנות אם שקולות הן אי אחת מהן מכרעת את חברתה. ספק בין שנים למי מת האב אם הם חייבין באבלות, גם יום הראשון של שמועה קרובה הוא מדרבנן. השמטות. קונטרס עין יהודה מבן הגאון המחבר זצ"ל.