דעת מרדכי א ד

כאן נרשמו ראשי הענינים הכי עקריים, אבל הרבה פרטים נכבדים ולפעמים ענינים ראשיים בהרבה סימנים נשמטו מאפס מקום ומאהבת הקצור. תוכן ראשי הענינים בקצרה סימן א' יבאר מזיד על הספק אינו מקרי ור"ח, אבל א"ת אין מקבלין ממנו ולענין חטאת אם מקרי שב מידיעתו מסתפק בזה, גם יבואר אי בעי שב מידיעתו בשעת ידיעת החטא. סימן ב' יבאר מניין דאסור שמוש בטומאה בבמה קטנה ואם זר מצווה אשמוש בטומאה בבמה קטנה. סימן ג' יבאר מהו המכוון תחת הלשמה בקדשים כלומר מה לו לכוין ולדעת. מתעסק פסול בכל עבודות קדשים. חשו"ק הפסולים בקדשים אם הוא פסול הגוף או פסול צדדיי משום חסרון כונה. שוטה שעתים חלים ועתים שוטה אם פסול נמי בשעת חלימותו. סימן ד' אם עובר משום מטיל מום בחורג בהמת קדשים. סימן ה' טעה בדבר מצוה פטור מקרבן אם הוא חשוב לאונס או לשוגנ ומ"ט הוא פטור מקרבן. סימן ו' אם מתקיימת העשה ע"י אחרים או מאליה או העשה אינה סמוכה אל חלאו אי הוי צאו הניתק לעשה. אם הקדים מ"ר לתרומה גדולה, אם יש לו נמי רשות לתרום תרומה גדולה לבעה"ב כשם שיש צו רשות לתרום ת"מ. תירוץ לקושית המרש"א ב"מ ס"א. סימן ז' הערות שונות במס' תמורה. סתירה על המ"ח מצוה רפ"ז. ישוב לפירש"י פסחים מ"ז ע"א. סימן ח' מקדיש בהמה למזבח והוממה ואינו פודה אם עובר אב"ת. א"א עוד לקיים נדרו אם ישנו בב"ת. נדרי גבוה אם ישנו ב"י. אם עכו"ם מוזהר אב"י ומוצא שפתיך. סימן ט' ישוב ישר לפני פסקי הר"מ בפ"ב ופ"ג הלכות ק"פ הסוחרים זא"ז. סימן י' אם מומר לשבתות וכדומה אוכל בקרבן פסח. סימן י"א אינו יכול למול את זכריו או עבדיו כגון שאנוס שאין צו איזמל אם זה מעכבהו לאכול בק"פ. סימן י"ב אם על הנאת חמץ חייב כרת. אם חלוקת השיעורין מחלקת לחטאות. סימן י"נ באור נחמד לחקירת הטו"א חגיגה דף ט'. סימן י"ד באור הלכה אחת בר"מ פ"ד הלכות ע"ז הי"ג. סימן ט"ו מסלק קושית הפר"ח אמאי השמיט הר"מ את האיבעיא דר"ח סנהדרין קי"ב. ישוב לקושית המ"ת מצוה תס"ד. סימן ט"ז ישוב ישר לקושית תורע"א משניות חוצין אות א'. סימן י"ז יבאר אם אוכל נעשה שומר לאכול ומשקין שבתוכו. הערות קצרות בסוגיא דר' חנינא סגן הכהנים בפסחים. סימן י"ח יבאר דמחולקת טומאה מכביסה, אע"פ לטומאה לא הוי בגד אבל לכביסה עדיין שם בגד עליו. סימן י"ט מחלוקת הר"מ והר"ש בדברי ת"ק דר' יהושע דס"ל ספק בבהרת טמא אם מטעם ודאי או מספק. הערה נכבדה על התפא"י נזיר פ"ח מ"א. סימן ב' יבאר לב"ש דזב בראיה שניה הוא נעשה זב למפרע אם הוא מדאורייתא או מדרבנן. סימן כ"א אם באדם אמרינן עובר ירך אמו. סימן כ"ב אם מותר ליהנות מש"ק בשעת שרפה ואם יש חלוק בין ש"ק טהור ובין טמא. באיס"ה גם הנאה שאינה של כלוי אסורה. סימן כ"ג ישוב להתוספתא זר השותה בכזית יין של תרומה חייב חומש אע"פ בזית אינה יותר מחצי רביעית וח"ש הוא. סימן כ"ד אם הפרשת תרומה גדולה בלבד מהכרי חשוב תקון ובכלל אם חצי תקון נמי חשוב תקון. מפריש חלה מן החיוב ופטור ביחד אם חוי כולה חלה או מקצתה חלה ומקצתה טבל. סימן כ"ה אם תרומת מעשר של דמאי מותרה לעניים ואם יש חלוק בין תרומה טהורה ובין תרומה טמאה לזר בין קונה דמאי מע"ה בשוק ובין אוכל בביתו של ע"ח. יחדש ברובא דליתא קמן צ"א דין קבוע. יחדש למג"א ומרש"א אשר ס"ל דאסור להשתמש במוקצה דהוי כמו אכילה. ה"מ בדבר שעיקרו להשתמש אבל בדבר העומד לאכילה גם טלטול להשתמש שרי. סימן כ"ו הקדשו של קטן אם הוא קנוי להקדש. אם מתחלק בהקדש האיסור מהממון. אם משכחת לה ב"י בהקדש. אם אפילו קנין דרבנן מהני לדאורייתא ה"מ שמעשה הקנין הוא מדרבנן אבל אם החסרון בהמקנא והקונה אז הקנין דרבנן אינו מתהפך לקנין דאורייתא. סימן כ"ז אם הקדש אינו בטל מה"ת או מדרבנן. אם מתחלק האיסור מהממון בהקדש לענין בטול. למ"ד בבטול צריך דעת בעצים אם צריך דעת של המבטל או המתבטל. סימן כ"ח שעור בטול בתרומה במין במינו ובשאינו מינו בכמה ועד כמה שיערו החכמים הנ"ט של תרומה בכלל. מהו מין במינו, אם השויון ביניהם נדון לפי צורתם הנוכחית. או לפי מח שיכולים להתחלף ולהיות. סימן כ"ט יבאר טעמא דמלתא אמאי אין עונשין מה"ד אזהרה לכו"ע אין עומה"ד. גם יחקר אי כרת וקרבן עומה"ד. סימן ל' קי"ל אין היקש וגז"ש למחצה אי הכונה היא שצריך ללמוד כל הפרטים הנמצאים במלמד אבל לא מקשינן זה לזה בכל מילי, א"ר מקשינין זה לזה וזה לזה. אם עושין יוכיח צמד מן הלמד בקדשים. ע"ד הכלל כל ק"ו שתחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הערה על הגר"א. סימן ל"א תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת, אם הוא מצד ודאי או מצד ספק ואת"ל שהוא מצד ודאי ה"מ שהמרובה מדה שאינה כלה ואין צח קצבה או אף היכי דהמרובה יש צח קצבה. סימן ל"ב אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ה"מ בתרי מעוטי אבל בתלתא מעוטי אתי למעט. סימן ל"ג יבאר אם צריך לענות אמן על ברכת עמ"ת ש"ר. סימן צ"ד אם אינו ראוי לבילה מצד האיסור דרביע עלה אי מקרי ראוי לבילה. אם מהני הכלל כל העומד לגרר כגרור דמי בשבת, אע"פ שאינו ראוי היום לגרירה. חלוק בין הכלל ראוי לבילה ובין הכלל כל העומד לגרר כגרור דמי. אי מחיקה הוי מלאכה בפני עצמה כמלאכת הכתיבה. סימן צ"ה אם המשכיר הפקיר בימי השכירות אם אחר יוכל לזכות גופו מהיום ופירות ככלות ימי השכירות. אם המפקיר יוכל להגביל זכות הזוכה שיהיה קנינו רק לזמן. מסביר היטב הא דמהני הפקר בע"ע. סימן ל"ו אם יש איסור טלטול משום מוקצה במחובר. אם מותר להכין נר ע"ש ע"י מכונה שתדלק מאליה בשבת. סימן צ"ז אם יוכל לחזור מבטול חמץ הערה נכבדה על שו"ת הרי"ם. סימן ל"ח אם מצות בעור חמץ אינו אצא במבער כל חמצו מכל ביתו אבל משאיר חמץ באיזה מקום קיים רק פלגא דמצוה. א"ר כל בית ובית או כל זית וזית הוי מצוה בפני עצמה. אי מחלקין הברכה ומעשה המצוה לשנים. סימן ל"ט קי"ל גמר בלבו מהני בהקדש. ח"מ דפיו ולבו אינם סותרים זא"ז. במאמר קצר מהני ידות ולא במאמר מקולקל. סימן מ' אם מותר לשחוט בהמה מסוכנת ביו"ט.