דעת מרדכי א ג

מהמאור הגנוז שם ויבין וישכיל מה רב טוב צפון לשומריה ונוטריה, ואשרי האיש אשר יחזיק בה כי היא עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר, וכבר השתמשו בזה חכמי המוסר ליעץ מי שמוצא א"ע נשחת באחת מן המדות כמו גאוה או הוא עבריין בגגיבות וגזילות או ילמד וישנן הדינים האלה, אע"פ לכאורה המה דינים יבשים, בכל זאת השנון בהם יפעל על לבו עד אשר לא ירגיש בעצמו, איך הגרעין הטמון בהם יחדר לתוך נשמתו לזרות הלאה הגאוה ולאהוב את הצדק המופשט כדכתיב הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו המאור שבה היה מחזירם למוטב, לפיכך צא ענשה התורה קשה לעוכרי מצותיה יען כי כונתה היתה כי כולם יהיו למודי ה' ואז מאליו יבינו, כי טובתם ואשרם לבלתי סור ממנה מימין ועד שמאל. ואם קרה חציצה אחר אשר טפש לבו משכל יסור מדרך הישר וילך בשרירות לבו אז מספיק ליסרהו בעונשים הכי קלים. כמו בנניבה לשלם שנים אם יתפס בערים שנים, אחרי שנמצא בתוך צבור וסביבה אשר כולם הולכים מישרים. ואם יקרה שירבו פושעים וחוטאים אז נתנה רשות ביד המלך וחב"ר לענוש קשה לפי צורך המקום והשעה. וזהו באורו של המאמר ''נעשה ונשמע", כי אע"פ חוקי התורה ומשפטיה לכאורה קשה להכינה. אבל לא נרתע לאחור אצא נעשה. כלומר נקיימם לראשונה וע"י הנסיון המעשי נלמד אותם להבין טעמיה ותעלומותיה, כמו רופא אינו נעשה למומחה טרם יעשה הרבה נסיונות, ורק אז נוכל לקוות לפי ההרגל במו לחדור תוך תוכה ולרדת ער עמקי סודותיה. וזהו מאמרם נעשה כלומר אם נעשה, אז נשמע ונבין מלשון הבנה. אקדמות מלין אלה הוא למגן בער אלה המתלוננים ורוננים בסתר באהליהם על מחברים חרשים ומלתם בפיהם. כי עמלם לשוא הוא אחרי שיש לנו ספרים, ממין זה בכל מקצוע ומקצוע די והותר וכמעט אין להוסיף עור ואין חרש. אבל לוא השכילו להבין, אז שמו יד לפה. כי התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמו עדין צא נחקרו כל סתרי הטבע ותעלומותיה ובכל דור ודור מנלין חדשות אשר צא שערו בדור שלפנינו כן עוד לא הושג כל המאור שבתורה. ועדין בכל דור ודור מוצאים טעם לשבח להבין להסביר סודותיה ורזיה, נקח נא למשל דרך למוד החדש הנקוב בשם ''דרך הגיון" למצוא הגרעין העיקרי הצפון באיזה כלל אשר עי"ז נופלות כמה קושיות מאליה [כונתי צא לדרך הגיון של אלה אשר משתמשין רק במליצות ובמלין זרות וקשות אשר רוח חיים אין בהן ופגול הוא אשר נתחדש במעט בדורנו. גם הספרים החדשים מביאים ברכה, נקח נא למשל אלה המאספים כמו הספר ברכי. יוסף, עיקרי דינים, פ"ת, ודרכי תשובה ועוד אשר כאו"א מוכרח להודות שהמה ספרים נחוצים לכל מורה הוראה, ומאין אספו את כל החומר המחברים הגאונים האלה אם לא ממין הספרים ההולכים ונדפסים בזמננו, ולכן כאשר אבותינו אמרו לפנים נעשה ונשמע כן מתפלל כל מחבר שיאמר כאו"א בקבלו ספר חדש נעשה כלומר נעיין בו טרם שנוציא משפטנו עציו, ואם כה יתנהגו, או גם יסיימו נשמע, כלומר. מבינים אנו עתה שהוא ספר אשר ראוי צאתו לאור. הספר הזה המכונה ''דרעח מרדכי" אשר אני מוציא עתה לאור הוא לאבא מארי הרב הגאון הגדול והמפורסם פאר הזמן וכו' כקש"ת וכו' מרן מ ר ד כ י י צ ח ק א י י ז ק ר א ב י נ א ו ו י ץ זצ"ל, אשר היה מכהן פאר משך שלשים ושלש שנה בתור אב"ד בקהלות שונות: ליגום, סאלאנט ומעמל במדינת ליטא בעה"ח הקונטרס ''שמן למנחה'' על ''המנחת חנוך'' וספר הדרושי ''תמר דבורה", ועלתה נשמתו הטהורה השמימה יום ה' סיון שנת תר"ף ומ"כ בעיר מעמל. החדושים האלה אספתי ולקטתי מתוך כתביו הרבים אשר היו מפוזרים בפנקסים שונים. לא הייתי מעתיק פשוט אצא על כל ענין עברתי בכבד ראש ועיינתי בכל המקורים אשר יש לו שייכות כמו הגמרא הראשונים והאחרונים ומה שמצאתי שכבר קדמוהו מחקתי בסגנון לא נגעתי כלל, בי לשונו מלוטש ומדויק, מועט המחזיק את המרובה, אם הוספתי איזה מלח או מאמר קצר במקום הנדרש כרי שיהיה מוסבר ביתר באור. אבל הענין צא נשתנה אף במשהו, לסמוך שני ענינים זה לזה אשר יש שייכות ביניהם כתבתי בסיומא ''אגב אורחא ומענין לענין באותו ענין'' וכדומה. בכל סימן הדפסתי בהתחלתו ראשי הענינים בקצרה וגם עשיתי תוכן הענינים בסוף למען ירוץ הקורא במעוף עין לדעת מה לבקש ומה לבחר לפי טעמו ורוחו. חלקתי הקונטרסים הארוכים לענפים לבלתי הכבד על המעיין ויוכל להנפש בין ענף לענף. חלק גדול מחדושים האלה כבר הם כתובים וערוכים עור לפני ארבעים, חמשים שנה וחבל שלא זכה א"א זצ"ל להוציאם לאור בעצמו, כי אז יצא הספר הזה מתוקן ומהודר כפל כפלים, כי אע"פ שהייתי מוקדש מאת א"א זצ"ל בכל חדושיו לדעת האיכות מכל קונטרס. בכל זאת קשה מאד לסדר ולעבד בתוך מסגרת לפי מה שרשום עלי הגליון ולהזהר לבלי עבור אותה החוצה. אחרי יגיעה רבה משך כמה שנים עצה בידי לערוך ולשלב כל חדושיו ולסדרם ע"פ סדר ארבעת חלקי שו"ע ועניני קדשים. מובן מאליו כי א"א זצ"ל אינו זקוק לסהדותא שלי, כי בצום בן מעיד על אביו, אבל האמת נתנה להאמר כי חדושיו המה ישרים ועמוקים, בנויים על יסודות חזקים ובהגיון בריא המלאים חריפות ובקיאות נפלאה. כי היה בקי מצוין בכל חדרי התורה וכל רז צא אניס לו. בעל כשרונות הכי נעלים, מחרש פורה כמעין הנובע, חדושיו הם רבת הגונים, כי דרך למודו לא היה באופי אחד אשר דבר זה הוא למכשול לכמה גדולים בחפצם לשחות בים התלמוד כגון אחד ומן הנמנעות הוא כי לפעמים ידרש להשתמש בסברא ישרה ודקה ולפעמים בעומק הפשט או לחדש הנה מדויקת וגם למצוא גירסא חדשה, וא"א זצ"ל השתמש בכל אלה האופנים לבאר ולתרץ בכאו"א במקומו הדרוש כחכם חדשים. רצוני היה למסור לדפוס כל חדושיו המסודרים על כל ארבעת חלקי שו"ע. אך לצערנו הגדול באמצע הדפסת הספר קרה אסון גדול לקבוץ העברי בממל, כי נספח כל החבל מחדש לאשכנז והיהודים היו מוכרחים לעזב הכל הפקר וללכת בגולה וגם אני הייתי בתוך הגולים ולכן מפני חסרון מנוחה וגם לקמץ הוצאות הדפוס חלקתי אח הספר לשני חלקים, ועתה יצא הח"א על קדשים או"ח ויו"ד והח"ב על אה"ע וחו"מ, כאשר יצליחני ח' בדרכי ואמצא מקום מנוחה, בל"נ אראה למסרהו לדפוס. בסדרי את החדושים האלה נולדו לי הערות ורשמתין רק ברמיזה בעלמא ועתה בגולה היה עלי לערוך ולבאר אותן ולעשותן ראויות לדפוס אשר היה קשה לי מאד מחסרון מנוחה וספרים, בכל זאת הודות לאל עליון עלה בידי לסדר את הקונטרס המכונה ''עין יהודה" אשר לרובא הוא על עניני הספר ''דעת מרדכי" רק לפעמים יצאתי חוץ מגבוליו כי תחומי התורה א"א לצמצם, וה' יעזרני לסדר כל חדושי הרבים אשר כמה מהם מפוזרים בירחונים שונים ולהוציאם בספר מיוחד בקשה לכל מעיין נבון מי שיש לו איזה הערה נכבדה על הס' יבקש דעת'' אנא להודיעני וב"ה אראה להשיבו. בסיום דברי מצאתי חובה לנפשי להזכיר לשבח את אמי הרבנית החשובה יקרת ערך ורב תכונות מרת ר ב ק ה ר א ב י נ א ו ו י ץ אשת הגאון המחבר זצ"ל ובתו של הרבני המופלג והשנון חו"נ וכו' ר' ז א ב ו ו א ל ף ז"ל שהבינה להסיר עול הנהלת ביתנו מאבינו זה בעלה הגאון, כדי שיוכל לשבת במנוחת הנפש אמתית ודעה פנויה על שדה הלמוד והעיון וה' יאריך ימיה ושנותיה בטוב ובנעימים. ברוך ה' כי הפליא חסדו אתי וזכני להוציא לאור את החדושים האלה ולברך על המוגמר. יום ג' י"ד אלול התרצ"ט אליעזר יהודה ראבינאוויץ בלאאמו"ר הגאון המחבר מרן מררכי יצחק אייזק זצ"ל אבד"ק מעמל.